ענין החושן ואפוד

תמו

ענין1 החושן והאפוד. הנה ענין החושן שהי' על הלב דאהרן כו' הוא הי' בחי' לבוש לז"א שהוא אהרן למעלה ובלבושי' שורה א"מ לכך היו חקוקי' בהאבנים שבו שמות כל השבטים כו' ומאחורי ז"א מתחיל בנין הנוק' כידוע והוא בחי' לבוש האפוד בגי' פ"ה והוא לבוש דנוק' דז"א וכתיב וירכסו2 את החשן מטבעותיו אל טבעו' האפוד בפתיל תכלת ולא יזח החשן מעל האפוד הענין הוא כמ"ש3 בזוהר דהאי תכלת תכלא דאתקשר בכלא כו' <קצח>

פי' מבחי' הגבורו' שמקשר ומדבק להיו' זו"נ מחוברי' תמיד ולא יזח החשן כו' כי התשוקה שבין זכר לנקבה מחברם תמיד והוא מבחי' הגבורו' כו' והחשן4 הוא בחי' קטנו' שהוא אותיו' נחש כמ"ש בלק"ת וע"כ צריך שלא יזח מעל האפוד כי המל'5 נק' דינא רפיא כו' וד"ל. וביאור פרטי הדברים מובן לי"ח וד"ל.


1) ענין החושן והאפוד: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מגוכתי"ק 1025 (מט, א). נמצא ג"כ בכת"י 611 סד, א.

2) וירכסו את החשן: תצוה כח, כח. פקודי לט, כא.

3) כמ"ש בזוהר דהאי תכלת תכלא דאתקשר בכלא: ראה זוהר פקודי רלא, א.

4) והחושן. . בחי' קטנו'. . אותיות נחש: ראה לקו"ת חוקת סא, ד ואילך. אמרי בינה שער הציצית פד, ד.

5) המל' נק' דינא רפיא: פע"ח שער ר"ה פ"א. ועוד. תו"א וירא יד, ד. דרך מצותיך קט, ב.