נוסח שני: עלי באר ענו לה

תקסה

[ביאור אז ישיר]

עלי1 באר2 ענו לה, איתא בע"ח בשער מ"ן ומ"ד שהיחוד דזו"נ הוא מבחי' המוחין דזו"נ שאף המ"ן הוא ממוחין דנוק' תתאה והוא מבחי' הרפ"ח ניצוצין דתהו ע"ש בעיון, הנה בתהו הי' נקודות זת"ז לכן נשברו ונפלו בס"ג דבי"ע והאצילות תקנו פרצופין התכללות כנ"ל.

והנה לכך עפ"י ההשתלשלות מלמעלה למטה אזי כתר הראש ומל' סוף, אבל בהעלאה מלמטה למעלה הוא להיפוך כו', מפני שבמ"ן דנוק' הוא בחי' מוחין דתהו, שהחכמה3 מאין תמצא, כתר מחבר מאציל ונאצלים עצמות א"ס ולכך מלמטה למעלה המ"ן הוא הוא הכתר דתהו הוא משפיע מים חיים חכמה דתהו לים הקדמוני בינה דתיקון דאצילות, מפני שהחכמה דתהו הוא למעלה מחכמה דתיקון, וזהו ענין המצות כתר דתהו והתורה שלמטה בעשי' הוא חכמה דתהו הם מים חיים ים הקדמוני, והיינו מעין גנים מל'4 דאצי' עתיק לבריאה וג"ע העליון בינה דבריאה בהתלבשות בינה דאצי' מקורו בי' ג"ע התחתון בינה דעשי' אכן מקור הג"ע הוא בינה דאצי' אינה יורדת להתלבש זולת ע"י אמצעות המל' כתר דבריאה ממוצע ומחבר כנ"ל.

והרי הוא המעין מקור לגן המשקה אותו וכן מל' דיצירה עתיק כו', וזהו מלמעלה למטה, שבוחי הוא דקא משבח לכנ"י מל' דאצי', הוא מעין גנים והדר משבח אותה בשבח אחר באר מים חיים בבחי' המ"ן דילה מכתר חכמה דתהו שבה מתבררים בירורים דבי"ע בימי התנאים5 נשמות דבריאה ואח"כ האמוראים דיצירה ועתה עקבא דמשיחא ירדו בעשי' לברר עד דמטו רגלין כו', ומי שבקי בקו המדה עד כלות שיעור משך תכלית הבירורים יכול לידע עת ביאת מלכא משיחא, כי מל' מברר ג"כ רק תכלית גמר של הבירור הוא ע"י מ"ד דמ"ה כנודע, גם זה ידוע שמתברר רק המ"ן דילה הזרע בחי' כח המוליד בדומה וכל השיעור קומה העצמיות כבר נתברר כמו באדם זרע ההשפעה ולא עצמותו, וזהו באר מים חיים היוצאים מירושלים חצים אל הים הקדמוני כי זה הכלל כל שבבי"ע מרפ"ח נצוצין דתהו כל התו"מ דבי"ע מלבד האצי' שכבר הוברר, ולכן עתה בעקביים הוא התגלות הכת"ר דתהו למטה יותר כמו ששמע ממורו משל האופן עיגול כו' ולכן הקרוב לקצה האחר עליון באופן אחר, וזהו כתר סובב ומקיף הכל,

תקסו

אלו שבסוף מגיעים וקרובים יותר לקצה השני עצמיות הכתר, ולכך באר מים חיים וד"ל. ונוזלין מן לבנון בתיקון מ"ד לעורר מ"ן וזהו ולבי ער ע"י ענו לה מ"ד מישראל והחילוק שבין מ"ד הקודם לאח"כ שזה הארה בעלמא רק לעורר, וזה עצמיות כנודע.

חפרוה שרים ביעקב נאמר וישר6 אל מלאך כו' באברהם נאמר ג'7 אנשים נצבים עליו, שאף ג' כלים פרטים היו עליו והסבה בצד היותו ממדות שלא עפ"י התורה אבל יעקב8 מלבר משה מלגאו שהוא חיצוניות התורה כולל רבוי החיות ושפע ואינו מצטרך אפי' לכלי א' ולכך המלאך בכה שיהי' לו כלי ולא רצה ויוכל לו וד"ל. כי9 שרית עם אלקים כו'.

נדיבי עם המתנדבים10 בעם להיות אין11 מלך בלא עם נדיבי חג"ת שרים או"א, במחוקק12 משה יסוד אבא13, חקיקה מבפנים ומבחוץ העברת חלודה כח מ"ה תפס במערה את כל התורה כולה כמשל14 שבחי האר"י ס"פ ואתחנן כו'.

במשענותם זבולון נה"י מעמיד משענת לחג"ת וחב"ד תמכי אורייתא כתר דתהו חצים אל הים הקדמוני זבולון15 עמים הר יקראו מקור הבירורין מנה"י אף שנאמר מי16 יעלה בהר ה' נקי כפים כו' אבל בזבולון אף עמים הר יקראו.


1) עלי באר ענו לה: נעתק מכת"י 1213 סג, ב (והוא כנראה הנחת המהרי"ל). הנחת כ"ק אדה"א נדפס לעיל ע' תקנה.

2) עלי באר ענו לה: חוקת כא, יז.

3) שהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יא.

4) מל' דאצי' עתיק לבריאה: ראה ע"ח (שער העקודים) ש"ו, פ"ב.

5) התנאים נשמות דבריאה: ראה אוה"ת חקת שם שמבאר זה באריכות.

6) וישר אל מלאך: הושע יב, ה.

7) ג' אנשים נצבים עליו: ויצא יח, ב.

8) יעקב מלבר משה מלגאו: תקו"ז תי"ג (כט, א).

9) כי שרית עם אלקים: וישלח לב, כט.

10) המתנדבים בעם: שופטים ה, ט.

11) אין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תרלא.

12) במחוקק משה: ראה ב"ב טו, א. ביאוה"ז בשלח מד, סע"ד. סה"מ תקס"ד ע' קעג, ועוד.

13) משה יסוד אבא: ראה לקו"ש ח"ו ע' 244.

14) במשל שבחי האריז"ל ס"פ ואתחנן: ראה פע"ח (שער קשעהמ"ט) שט"ז, פ"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רסד ובהנסמן בהמ"מ שם.

15) זבולון עמים הר יקראו: ברכה לג, יט.

16) מי יעלה בהר ה' נקי כפים: תהלים כד, ג-ד.