החלצו מאתכם

תקצ

בעזר"ה שבת פ' מטות מסעי

שבת פ' מטות מסעי

החלצו1 מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת הוי' במדין. אלף למטה לכל מטות ישראל2 כו'. הנה מה שיש לדקדק בזה ולהבין הם שני דברים הא' מהו לתת נקמת הוי' במדין מה ענין מלחמה3 זו להיו' נקמת שם הוי' דוקא, והב' מהו לכל מטות מכל מטות מיבעי' לי' מאחר שאמר החלצו מאתכם דאם הי' מתחיל בלשון זה יחלצו מאתם הי' נכון לסיים בלשון זה לכל מטות אבל אחר שאמר החלצו מאתכם הל"ל מכל מטות ולא לכל מטות כידוע למדקדקי'.

אך הנה קודם מ"ת כבר היה קצת ענין הכנעת קליפת מדין בכלל במה שהלך יתרו כהן מדין לקראת משה והכניע א"ע ואמר עתה4 ידעתי כו' וכמ"ש וישמע5 יתרו כהן מדין וכו' ואיתא בזוהר6 שהי' בחי' מלך וכהן דסט"א ונק' כהן און כו' ע"ש אך לבסוף ציוה ה' לגמור לגמרי הכנעת קליפת מדין במלחמה ממש כדי לתת נקמת הוי' במדין כו'.

ולהבין זה הנה יש להקדים מה שאמרו ז"ל דבשעת7 מ"ת נתקבצו כל האומות וכו' עד שפתחו כולם ואמרו ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום כי הנה התורה היא בחי' שלום וכמ"ש ורב8 שלום בנייך א"ת בנייך אלא בונייך אלו ת"ח כו' וגם אמרו ז"ל כל9 העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה שנא' או10 יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי כו'.

תקצא

ולהבין ב' שלומות הללו ולמה תלויי' בעוסק בתורה לשמה דוקא הנה תחלה צריך להבין מה שחורבן בהמ"ק היה בשביל11 ג' עבירו' חמורו' ע"ז ג"ע וש"ד וחורבן12 בית שני הי' רק בשביל עון שנאת חנם בלבד כידוע בדברי רז"ל ולמה13 גלות בבל הי' רק ע' שנה וגלות בית שני הזה ארוך כ"כ יותר מי"ז14 מאו' שנה כו', אך הענין הוא כי הנה בתחלת בואם לארץ נצטוו להכרית ז' אומות בלבד והן הכנעני וכו' כמ"ש שבעה15 גוים רבים ועצומי' כו' ונא' בהם לא16 תחיה כל נשמה והטעם הוא לפי ששרש יניקו' ז'17 אומו' הללו נמשך מבחי' פסולת ז' מדות הרעו' דקליפה דאת זלע"ז עשה האלקי' וכמו שיש בקדושה ז' מדו' דקדושה כמ"ש לך18 ה' הגדולה והגבורה כו' כך יש בסט"א דקליפה ז' מדו' רעות והיינו שאנו אומרי' וכרות19 עמו הברית לתת את ארץ הכנעני כו' דהיינו לכבוש ז' המדו' רעו' ולאתהפכא20 <רפו>

חשוכא לנהורא כו' מן הקצה לקצה שלא ישאר אפי' שמץ מיני' ולא לאכפייא בלבד כו' וע"כ נצטוו להכרית ז' אומו' הללו לגמרי ונא' להם לא תחיה כל נשמה כי אסור להניח להם אפי' שמץ יניק' ושרש למטה אך כשבאו לארץ לא זכו בכיבוש הארץ לכבוש ז' מדו' הרעו' לגמרי לכך נא' להם ואשר21 תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם כלומר שנשארו שמץ מן הרע ויוכלו לפעמים להתגבר וליקח תוספת יניק' מהקדוש' עד שיהיו לשכים ולצנינים כו' וצררו אתכם כו' ועדיין היו כפופים תחת הקדוש' אך כשחטאו ישראל נתגברו ז' אומו' בבחי' שרשם בז' מדו' דקליפ' למעלה מפני תגבורת הקליפה למטה בז' מדו' הרעות כמו התאוה והכעס שהן בחי' חו"ג והתפארות הוא הת"ת וכיוצא וכידוע ולכך הי' חורבן בית ראשון ע' שנה בלבד הגם שהי' בעבור עבירו' חמורו' כע"ז וג"ע כו' כי בע' שנה בגלות נתבררו ז' מדו' הרעות כולם כי כל מדה כלולה מי' כידוע וד"ל.

תקצב

אבל בזמן בית שני לא הי' החטא כלל בז' מדות הרעות דקליפה אלא בקליפת מדין שאינה נחשבת בכלל ז' קליפו' הכנעני והחתי כו' וענין זאת הקליפה אינה ענין מדה רעה מצד עצם כמו התאוה והכעס כו' אלא בחי' הרע שבה הוא ענין שנאת22 חנם בלבד שהוא רק בחי' הפירוד היפך האחדות דהנה בקדושה העליונה הוא דוקא בבחי' האחדו' כמ"ש ה'23 אחד ושמו אחד וכמאמר הידוע דאיהו24 וחיוהי חד וגרמוהי חד כו' כי הוא25 המדע והוא הידוע וכו' וכל הספי' והמדו' כלולי' בעצמו' המאציל בתכלית היחוד כידוע וקליפה זו דמדין באת זלע"ז הוא להיפך בחי' האחדות והיחוד שבקדושה אלא רק להפריד בין הדביקי' להיו' בבחי' פירוד והבדלה זה בפ"ע וזה בפ"ע כו' וע"כ הי' עון בית שני בשנאת חנם גדול מעון בית ראשון עד שנתארך הגלות כ"כ יותר מכ"ד פעמי' ע' שנה כו'.

ויש להבין למה יגדל עון בחי' הפירוד כ"כ יותר מע"ז וג"ע וכו' אך תחלה יש להבין ענין בחי' האחדו' דקדושה דהנה ידוע דכללות כל ההשתלשלו' דד'26 העולמו' אבי"ע הוא רק בשם הוי' או' יו"ד אצי' ה"א בריא' כו' ודרך פרט בחי' שם הוי' יש בכל עולם ועולם וענין ד' אותיו' הללו ידוע שהיו"ד27 הוא בחי' הצמצום כי אינו אלא בחי' נקודא אחת שמורה על בחי' הצמצום והטעם הוא כי אור א"ס בעצמו הוא אור פשוט בתכלית כו' ועד שיבא לבחי' גילוי אור צריך שיהי' כמה צמצומי' בתחלה להסתיר ולהעלים עצמות האור בצמצום והעלם אחר העלם כו' ונק' צמצומי' והעלמות הללו בשם חושך כמ"ש ישת28 חושך סתרו וכתיב מגלה29 עמוקו' מני חושך כו' ואחר כל ההעלם הזה כשנתגלה אינו מתגלה רק כמו בחי' נקודה בעלמא והוא היו"ד וכמ"ש ויצא30 כברק חצו עד"מ הברק שמבריק הארה בעלמא מתוך ההעלם כו' ואחר בחי' היו"ד הזה נמשך האור ובא בבחי' ה"א שהוא ענין המורה על בחי' ההתפשטות לאורך ורוחב דהיינו להיו' מתגלה ממש בעולמות עד שנק' בשם ממלא כ"ע וסובב כ"ע וכיוצא וד"ל.

והנה בחי' היו"ד שהוא הצמצום עם הה"א שהוא בחי' ההתפשטו' גילוי אור הרי המה ב' הפכים ממש וצריך שיהיה בחי' ממוצע שיחבר ב' הפכים הללו בשם הוי' להיו' יו"ד בתחלה ואח"כ ה"א ושניהם כאחד יאירו בתחלה בחי' הצמצום <רפז>

ואח"כ מן הצמצום יבא לבחי' ההתפשטות כו' ולכאורה יפלא האיך יהי' בכח הממוצע לחבר הצמצום וההתפשטו' יחד כו' אך הענין הוא דכתיב גם31 חושך לא יחשיך ממך כו'

תקצג

כחשכה כאורה כו' פי' גם בחי' החושך שהוא בחי' ההעלם והצמצום הראשון כמ"ש ישת חושך סתרו וכנ"ל לא יחשיך ממך כו' משום דקמיה ממש כחשיכה כאורה ממש בהשווא' אחת.

וביאור טעם הדברים ידוע דמה שנא' ישת חושך סתרו כו' היינו דוקא כשבא לכלל בחי' השפעה מלמעלה למטה שא"א אם לא שיצמצם א"ע בתחלה כו' ואז נק' חושך לגבי העולמו' ואח"כ יאיר להם בצמצום וכמארז"ל כברייתו32 של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא שזהו כברייתו של עולם דוקא אבל קודם שנברא ונאצל העולם ולא בא עדיין לכלל השפעה מעצמו' המאציל אזי בחי' ההעלם עם בחי' הגילוי אור שוין ממש לפניו וזהו כחשיכה כאורה חושך הוא ההעלם אשר בתחלה ואור הוא בחי' הגילוי שאח"כ שוין שניהם כא' בלתי נמצא שום יתרון מעלה מזע"ז ולא ענין קדימה זע"ז משום דאין ענין הגילוי וההעלם שייך כלל קודם ההשפעה ולפני עצמו' המאציל גם ההעלם נחשב גילוי כו' וכמ"ש במ"א וזהו גם חושך לא יחשיך ממך וד"ל.

ומזה יובן ג"כ מה שיוכל להיות חיבור וקשר בין ב' הפכי' דיו"ד וה"א הנ"ל הוא מטעם שיאיר האור בהם מבחי' עצמות המאציל דקמיה כחשיכה כאורה מטעם הנ"ל ואזי יעשה בהם בחי' אחדות והתכללות ולא יהיו ב' הפכים כלל והוא בחי' כח הממוצע המחבר י"ה בשם הוי' לפי שכאשר בא האור מעצמו' אור א"ס דההעלם גילוי והגילוי העלם אזי עי"ז יוכל להיו' בחי' ממוצע ביו"ד ה"א בין ההעלם לגילוי עד שיהי' בתחלה הצמצום33 דיו"ד ואח"כ מן הצמצום יבא לבחי' התפשטו' דה"א ושניהם כא' יאירו יחד למטה ואינם ב' הפכים כלל וד"ל.

וזהו כל34 העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה כו' כי הנה בחי' הגורם להיות השפעה זו מעצמו' המאציל מן ההעלם לגילוי לחבר ב' הפכי' דיו"ד ה"א כנ"ל הוא ע"י התורה לפי שהתורה35 נק' שלום וכמ"ש ה'36 עוז לעמו כו' שנא' או37 יחזק במעוזי יעשה שלום לי כו' והטעם הוא משום דאוריי'38 מחכמה עילא' נפקת וכתיב ה'39 בחכמה ואין40 התלבשות אור א"ס אלא בחכמה וזהו ענין העוסק בתורה לשמה היינו לשם התורה עצמה דהיינו להמשיך אור א"ס בחכמה כי כל41 הקורא ושונה הקדב"ה יושב וקורא ושונה כנגדו כמ"ש הקול42 קול יעקב ופי'

תקצד

קול43 הוא ענין ההמשכה כנודע וא"כ כשהקדב"ה יושב וקורא כנגדו נמשך מעצמו' המאציל בחכמה וזהו לשמה לשם44 התורה ובזה הרי נעשה שלום והתחברות בפמליא של מעלה שהן בחי' חו"ב45 תרין ריעין כו' והם אותיו' י"ה להיות בבחי' היחוד וההתכללו' שיאירו כא' בחי' הצמצום עם בחי' ההתפשטו' ולהיות נק' תרין ריעין דלא מתפרשין והיינו או יחזק במעוזי יעשה שלום לי לי ממש לאותיו' י"ה שבשם הוי' והיינו שפתחו כולם ואמרו ה'46 יברך את עמו בשלום ע"י התורה שהיא בחי' הממוצע לגרום שלום בפמליא של מעלה מטעם הנ"ל וד"ל.

וענין השלום בפמליא של מטה הוא באותיו' ו"ה שבשם הוי' כו'. כי הנה כתיב לך ה' <רפח>

הגדולה והגבורה והתפארת כו' ולנגד זה יש ז' מדות דקליפ' דאת47 זלע"ז עשה האלקי' וזהו וכרות עמו הברית לתת ארץ הכנעני והחתי כו' שהן ז' עממין ושרש יניקות השפע לז' עממין באה מבחי' קו השמאל כמ"ש בזוהר48 דאית ימינא ואית שמאלא לעילא בסטרא דקדוש' וכתיב ימינך49 ה' נאדרי בכח כו' ששמאלא אתכליל בימינא עד"מ היד השמאל שנכלל כחה בכח היד הימין ואז ממילא ימינך50 ה' תרעץ אויב כו'.

וביאור הדברים דהנה ענין כל התורה הוא רק בשביל התכללות המדו' דהיינו שיהא שמאלא אתכליל בימינא כמ"ש בזוהר51 בריש פ' קרח ע"ש. והענין הוא שיהא עי"ז בחי' המתקות הגבורו' בחסדי' כי שרש הגבורו' והדין נמשך משמאלא ושרש החסדי' מימינא וכאשר נכלל שמאל בימין נמתקו הגבורו' בחסדי' כו'.

ודוגמא לדבר מה שמצינו בענין כי את52 אשר יאהב ה' יוכיח לפי שיש ב' מיני יסורי' א' שהן באין לעונש ממש והב' יסורין שאינן באין על האדם בשביל לעשו' בו נקמה על החטא שעבר כו' אלא היסורין53 הן למרק ולזכך נפשו ויבא לו טובה וחסד מיסורין הללו ונק' יסורין של אהבה וז"ש כי את אשר יאהב ה' יוכיח כידוע ועד"מ האב המכה ומייסר לבנו בשביל שילך בדרך הישר שהכאה זו בשביל האהבה דוקא היא מפני שרוצה בתקנתו כו' ונמצא הכאה זו אינה עונש אלא חסד וטוב וה"ז דמיון לענין המתקו' הגבורו' בחסדים למעלה דהיינו שהדין הוא נכלל בחסד ממש וכך כתיב ימינך ה' נאדרי בכח שהימין שהוא שרש החסדי' גוברי' על

תקצה

בחי' קו השמאל עד שנמתקין ונכללי' בחסדי' וזהו פי' נאדרי בכח ואזי ממילא מה שיש אחיזה לחיצוני' מקו השמאל נהפך להם לדין ועונש ממש ולא לחסד וטוב כלל אחר שהטוב והחסד שבקו השמאל נכלל כבר בחסד לא נשאר להם רק הדין הקשה וזהו ימינך ה' תרעץ אויב ימינך דוקא שכלול גם מקו השמאל הכל נהפך להם לדיני' קשים מטעם ההתכללו' דשמאלא בימינא בקדוש' אחר דאת זלע"ז עשה כו' ולאם54 מלאם יאמץ כו' וד"ל.

וזהו ענין השלום בפמליא של מטה בו"ה כי הרי ימינא ושמאלא הם ב' הפכי' וכדי שיהא המתקו' הגבורו' בחסדי' ליכלל שמאלא בימינא צריך שיבא האור והשפע ממקום הגבוה משניהם כענין עושה55 השלום במרומיו מיכאל וגבריאל כו' והיינו מ"ש לך ה' הגדולה והגבורה פי' שחו"ג ימין ושמאל שניהם באים בבחי' ביטול כלפי שם הוי' שלמעלה מן הגדולה והגבורה כו' משום דאור א"ס עצמו למעלה מבחי' התחלקו' הוא כמאמר הידוע דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' ולכך נעשה בחי' יחוד גמור במדו' חו"ג ואתכליל שמאלא בימינא והוא ענין השלום בו"ה שהוא בחי' ההתכללו' של המדו' ויש התכללות בכלל ז' המדו' והוא ענין המתקו' הגבורו' בחסדי' ויש התכללו' בפרט וי"ו בה"א שהוא יחוד קדב"ה ושכינתי' מ"ה וב"ן כידוע עד"מ קול ודיבור למטה וד"ל, וזהו או יחזק במעוזי ע"י התורה ג"כ שלום יעשה לי גם בפמליא של מטה בו"ה דשם הוי' כי הנה בתורה נא' מימינו56 אש דת למו אש שחורה57 ע"ג אש לבנה כו' משמאלא נכלל בימינא כמ"ש מימינו אש כו' וזהו כענין מאמרם ז"ל אנכי58 ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום מפי הגבורה דוקא אבל נכלל הגבורה בחסד בב' דברו' הללו אנכי ולא יהי' לך כי אנכי59 שרש <רפט>

רמ"ח מ"ע ולא יהי' לך שרש ל"ת וכל התורה כולה גם במ"ע הרי היא רק בחי' דינים וצמצומי' כמו כך וכך יוכשר למצוה ואם לאו פסול ואין זה רצון העליון כלל כו' וכן בטומא' וטהרה וגם בדיני ממונו' הכל ענין דקדוקי' על הדבר שבכך וכך דוקא יוכשר להיו' גילוי רצון העליון לזכות או לחיוב לטמא או לטהר כו' באופן זה דוקא ולא בהיפך אמנם עיקר הדקדוק הוא בשביל שבזה יוכל להיו' גילוי רצון העליון ואם לאו לא יוכל להיו' גילוי הרצון כו' א"כ הרי בחי' הדין והצמצום נכלל בחסד ושמאלא אתכליל בימינא כי עיקר הכונה בצמצום בשביל הגילוי אור שיוכל להיו' אח"ז וזהו מימינו אש כו' שניתנה דקדוקי התורה בימין מחמת האהבה כמ"ש וימינו60 תחבקיני וזהו אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה כו' כי אנכי הוא כללו' גילוי אור א"ס וא"א כ"א שלא יהי' לך אלקי' אחרי' והיינו בהיותו סור מרע בפרט משס"ה ל"ת שכל זה בשביל

תקצו

שיהא גילוי אנכי כו' וה"ז מיתוק הגבורו' בחסדי' כמו דוגמת ענין הנ"ל בפי' כי את אשר יאהב ה' יוכיח כו' וד"ל וע"כ כל התורה כולה עיקר ענין בחי' התכללו' המדו' שמאלא בימינא כו' וזהו שהעוסק בתורה לשמה משים שלום גם בפמליא של מטה כמו בפמליא של מעלה כמ"ש או יחזק במעוזי כו' אך שלום הראשון מאת ה' עצמו בא כמ"ש ה' יברך את עמו בשלו"ם והוא ע"י התורה שנק' שלום כנ"ל ואח"כ נא' שלום61 יעשה לי מלמטה למעלה מצד התורה עצמה אבל בשלום הראשון כתיב יעשה שלום לי מלמעלה למטה כו' וד"ל.

והנה ע"ד הנ"ל בב' השלומות למעלה בפמליא ש"מ ובפש"מ כך יש בנפש האדם ענין ב' שלומות הללו כי הנה הנפש62 יש בה אותיו' שם הוי' כמ"ש אני63 הוי' אלקיכם שמשרה שם הוי' על כנ"י וכמ"ש הנקראי' בשם הוי' וראו64 כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך כו' והנה י"ה שבנפש הם בחי' חו"ב שבנפש כידוע והיינו מה שיש בנפש האלקי' להשכיל בחכמה בבחי' ראי' להיו' רואה את הנולד יש מאין כו' ואיך דכולא65 קמי' כלא כו' וכיוצא ואח"כ יתבונן במוח הבינה להשיג זה בהשגה והבנה כו', וידוע שעי"ז יבא להתפעלות האהבה בפסוק ואהבת66 את ה' כו' והנה האהבה שבלב ברשפי אש הנולד מן ההתבוננו' שבמוח הוא מצד התלבשו' הבינה בלב דוקא כמאמר בינה67 ליבא הלב מבין כו' ודוקא אחר שהלב מבין מתפעל ברשפי אש התשוקה כידוע לי"ח בתפלה, וע"כ אמרו בזוהר68 הנסתרות לה' אלקינו אינון מוחא ולבא שהן יו"ד ה"א כי יו"ד דחכמה במוחא וה"א דבינה בלב כנ"ל וד"ל, והנה האהבה ברשפי אש בלב היא מבחי' הגבורו' כי הרי היא בבחי' צמאון אש התשוקה מיסוד האש שבלב כידוע ובחי' התפעלות המוח מצד החכמה היא שם בבחי' יסוד המים שבמוח שהוא בבחי' הקרירו' והרי הם ב' הפכי' המוח מבחי' החסדי' והלב מבחי' הגבורו' כו' וע"כ זאת היא הסיבה הידוע למבקשי ה' בתפלה שכאשר יעמיק במוח בהתבוננו' אזי לא ירגיש האהבה ברשפי אש הצמאון בלב וכשהלב מתגבר בצמאון אזי תקטן רוח בינתו שבמוח לפי שהם שני הפכים ולא ישכנו כאחד אלא כשזה מתגבר זה <רצ>

נופל כו' וד"ל, וע"כ צריך שיבא בחי' ממוצע שיעשה ביניהם שלום והתחברו' כו' וענין ההתחברו' הוא שיהא המוח69 שליט על הלב כי שמאלא צריך להיו' נכלל בימינא כנ"ל.

וענין שליטת המוח על הלב היינו שתהא אופן התפעלות הלב עפ"י אופן התפעלות המוח דוקא ולא באופן אחר כי הנה טבע התפעלות הלב הוא בבחי' ההרגשה

תקצז

דוקא להרגיש את התפעלותו בבחי' אהבה מורגשת והוא בתערובו' טו"ר דהיינו להרגיש א"ע בזה בבחי' יש ודבר שיש מי שאוהב כו' ונק' בחי' זו בחי' חסד70 שהוא לגרמיה כו' כמ"ש במ"א וכדוגמת חסד אוה"ע כו' אבל התפעלות המוח הוא בא בבחי' ביטול עצמותו מכל וכל כענין כלה71 שאירי לבבי מי72 לי בשמים כו' והיינו בכל נפשך אע"פ שלא יזכה לנפשו כלום מענין המעלות והמדרגו' ואין זה אלא מצד בחי' החכמה שבמוח שהיא בחי' הביטול וההתכללות כנודע וכאשר המוח הוא שליט על הלב אזי ביכולתו לכבוש טבע הלב ולהפכו כפי טבע המוח והיינו ענין ביטול והתכללו' גבורו' בחסדי' לאכללא שמאלא בימינא, וזהו ענין השלום במוחא ולבא שהן י"ה שנק' למעלה פמליא ש"מ וכמו שלמעלה הוא ע"י התורה מטעם הנ"ל כך בנפש הוא ע"י עסק התורה דוקא כמ"ש ודברת73 בם בשבתך כו' שבזה נעשה בחי' ביטול והתכללו' בנפש להיו' כי עי"ז אליך74 ה' נפשי אשא מחשבה במחשבה דיבור בדיבור כו' וממילא עי"ז נעשה השלום ג"כ בחו"ב שבנפש להיות המוח שליט על הלב כנ"ל וד"ל.

וענין השלום בפמליא ש"מ בנפש בו"ה היינו בבחי' התהפכות המדות לפי שהמדו' שבנפש הבהמיו' מעה"ד טו"ר נמשך ולפעמי' לפי העת והזמן ישתנה טבע המדו' פעם לטוב ופעם לרע כנרא' בחוש שלפי שעה יהיו מדו' האדם טובים ובעת אחרת יהיו רעים לפי שעה"ד טו"ר כלול מכ"ח עתים י"ד לטוב עת75 לבנות עת לשחוק כו' ועת לסתור עת לבכות כו' לרע ולכך העיתים למטה משתנים כי פעמי' מתגברי' עתים הטובי' דעה"ד ולפעמי' עתים הרעי' וע"כ אמר ואל76 יבא בכל עת כו' כמ"ש בזוהר וד"ל, וצריך להפוך הרע לטו' גם מעתי' הרעי' לטובי' והוא ע"י שינוי הטבע לברר הטוב מן הרע כו' ולאהפכא חשוכא לנהורא כו' וליכלל הכל בטוב וזהו ע"י חכמה כי77 בחכמה אתברירו דוקא וע"כ התבררו' זו הוא ע"י עסק התורה ג"כ וזהו ענין השלום בפמליא ש"מ בו"ה שבנפש כי הנה ידוע דעיקר התורה הוא ענין ההתבררו' בטו"ר דלכך נק' תורה להורות ולהבדיל78 בין הטמא לטהור כו' וד"ל.

ומה שאמר שהשלום הוא לחבר ו"ה ולפ"ז הרי אין כאן התחברות אלא ענין התבררו' בלבד הענין הוא לפי שע"י בירור זה בעה"ד נתחבר ה' בוי"ו שהוא יחוד דקדב"ה ושכינתי' הנק' יחודא תתא' כי היחוד דחו"ב נק' יחודא עילא' והן אותיו' י"ה בכלל כנ"ל והטעם הוא לפי שעי"ז הבירור יוכל להיו' ענין קישור וחיבור הרוחניות בגשמיו' כי לכאורה יפלא מהיכן ימצא ענין חיבור רוחניו' האלקי במעשה

תקצח

המצות כמו בפ'79 קדש דתפילין שורה בחי' חכמה חכים כו' והוקשה80 כל התורה לתפילין כו' והרי הרוחניו' והגשם הם ב' הפכים אך הענין הוא דע"י השלום הממוצע הוא בחי' המחבר רוחניו' בגשמיו' ואין זה השלום אלא ע"י התורה שנק' שלום לפי שמבררת כל המצות איך ומה <רצא>

ובאיזה אופן יוכשר כו' כנ"ל עד שעי"ז האופן יוכל להיו' קישור וחיבור גילוי רצון העליון כו' והיינו שהתורה עושה השלום בו"ה וי"ו הוא בחי' מדו' עליונו' והוא הנק' הקדב"ה וה"א הוא בחי' מעשה81 המצוה שנק' מצות המלך כידוע בפי' כי נר מצוה כו' וד"ל.

וזהו והי'82 מעשה הצדקה שלום פי' צדקה הגשמית הוא רק העושה שלום בין העשיר והעני לחברם כי העני מתקנא ויש לו שנאה ועד"ז כללו' כל המצות83 שנק' צדקה למעלה כידוע נק' שלום לפי שמחמתם נעשה שלום וחיבור בין המשפיע למקבל שהוא המל' הנק' דל כו' והוא ענין חיבור ו"ה וזהו והי' מעשה הצדקה שלום שהוא ה"א אחרונ' שמתחברת בוי"ו והיא נק' צדק"ה84 צדק ה' כידוע והיינו השלום בפמליא ש"מ וד"ל.

וזהו החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין כו'. דהנה מבואר למעלה בענין קליפת מדין שהוא להיפך בחי' השלום והיחוד בקדושה האלקי' בפמש"מ ופש"מ וע"י מדין נעשה בחי' הפירוד בין י"ה ובין ו"ה וע"כ ציוה ה' להכניע מדין במלחמה כדי לתת נקמת שם הוי' דהיינו שיהי' שלם בבחי' היחוד ממש ובתחלה הי' קצת הכנעת קליפה זו ע"י משה כי יתרו כהן מדין הכניע א"ע לפני משה ולולי זה לא ניתנה התורה כי בהכנעת הקליפ' דמדין ממילא יוכל להיו' היחוד ע"י תורה ומצות כנ"ל, אך סיבת הכנעת יתרו היה מפני משה דוקא כי משה שרש התורה היה לנגד קליפ' דיתרו כי הרי נק' תורת משה כמ"ש תורה85 ציוה לנו משה והתורה הוא בחי' הביטול וההתכללו' היפך בחי' הפירוד כנ"ל וע"כ נצטווה משה צרור86 את המדינים ואחר87 תאסף אל עמך כי במשה הי' תלוי נצחון מלחמה דמדין מטעם זה וד"ל. אך עדיין יש להבין מ"ש החלצו מאתכם כו' ויהיו על מדין מהו על ומהו לכל מטות כו'.

אך הענין הוא דהנה שרש מספר בני ישראל הם ס"ר נשמו' לפי ששרשם מבחי' ו"ק דקדוש' הגדולה והגבור' וכל או"א כלול מק' אלף כו' כי חסד שבחסד כלול מי'

תקצט

כו' עד שכללותם ס"ר והשבטים נק' בשם מטות עד"מ המטה שנוטין בו כלפי מעלה או כלפי מטה כך שרש נשמו' ישראל נק' מטה כמ"ש מטה88 כלפי חסד שיש בזה ב' פירושי' א' ענין ההמשכה מלמעלה למטה והב' מטה כלפי מעלה דהיינו מלמטה למעלה ושניהם אמת משום דכתיב ששם89 עלו שבטים שבטי יה כו' שיש ב' מיני שבטי' א' בעלמא דנוק' והיינו מלמטה90 למעלה והב' בעלמא דדכורא שנק' שבטי יה והיינו מלמעלה91 למטה ובכלל הם רק י"ב ו"ק מלמעלה למטה וששה מלמטה למעלה כו', ומה שאמר לכל מטות ישראל כולל הכל בין ו' השבטי' שמלמעלה למטה ובין ו' השבטי' שמלמטה למעלה כי כללות הכל צריכי' לצבוא על מדין לפי שעיקר המנגד לקליפ' מדין היינו דוקא בחי' היחוד וההתכללו' כנ"ל וא"א להיו' שלימות היחוד בלתי שיתחברו דוקא כולם כא' ויש בזה ב' עניני שלום א' בפש"מ וא' מלמטה למעלה ע"י שם הוי' בנפש כנ"ל וע"כ לא אמר מכל מטות דהוה משמע רק מלמעלה למטה אלא אמר לכל מטות דמשמע שכולם מצד עצמם יגרמו בחי' היחוד גם מלמטה למעלה.

וזהו החלצו מאתכם מאתכם דוקא ע"י <רצב>

חיבור שם הוי' בנפש ויהי' בזה לנגד קליפת מדין שהוא בחי' הפירוד וזהו על מדין למעלה מבחי' מדין להכניעם כי כדי לתת נקמת שם הוי' במדין צריך שיהי' בחי' ההתכללו' במדות שבנפש ואז אין מקום שם לקליפת מדין כי אין פירוד כלל במקום היחוד וממילא יכנעו תחתם ולפי שצריך הכנה לזה בתחלה לעשות זאת ההתכללות רק בשביל להסיר הפירוד וע"כ אמר לשון על כלומר בשבילו פי' כולם יתנו לב על מדין להכניעו כי כל א' יכלול נפשו בכללו' היחוד וכולם כאיש א' יהיו נכללים וזהו עיקר המלחמה להכניע את מדין והיינו ויהיו על מדין וד"ל.

ובכל זה יתורץ גם מה שאמר ברישא החלצו דמשמע כולם ואח"כ אמר לכל מטו', דברישא מיירי מלמטה למעלה ובסיפא מיירי בכללות השבטי' בין מלמעלה בין מלמטה דשייך לומר לשון לכל וד"ל וגם בכל זה יתורץ ענין טעם עון שנאת חנם שגדול מע"ז כו' לפי שבבחי' הפירוד אין השם דהוי' שלם וגורם הסתלקו' השכינה בכלל שזה קשה גם מכל גרעון אור שע"י כל העבירו' כו' ולכך אריכו' הגלות הזה ביותר לפי שצריך לשהות עד שיהי' בחי' ההתכללות בכל פרטי הניצוצו' שבכללו' נ"י וזה צריך זמן רב מאד משא"כ בבית ראשון כנ"ל וד"ל.


1) החלצו מאתכם: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מגוכי"ק 1025 (עט, ב).

נדפס בשינויים ותוס' הגהות בלקו"ת מטות פה, ב.

מאמר זה באריכות מכ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס במאמרי אדה"א במדבר ח"ה ע' א'תשלט. הנחות תקע"ז ע' רכד ואילך. וראה בהנסמן שם. הגהות על מאמר זה מכ"ק אדמו"ר הצ"צ באוה"ת מטות [הוצאת תש"ס] ע' 48. וראה ד"ה וידבר גו' החלצו בסה"מ תרנ"ט ע' נג — שמיוסד על מאמר זה.

נוסח אחר (הנחת המהרי"ל) נדפס לקמן ע' תרי. ומתחיל: לתת נקמת הוי' במדין.

וראה היום יום כ"ח תמוז: ”לכל אחד מהרביים היו מאמרים קבועים ביחוד בשביל זה (לטהר אויר העולם) אשר פעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים, אחד ממאמרי רבינו הזקן — החלצו שבלקו"ת בלי ההגהות.

2) החלצו מאתכם אנשים לצבא אלף למטה. . מטות ישראל: מטות לא, ג, ד.

3) מלחמה. . . נקמת שם הוי' דוקא: בסה"מ תרנ"ט שם הערת כ"ק אדמו"ר בשולי העמוד שם מציין: ראה רמב"ן מטות לא, כג. בחיי. ועוד. ועפ"ז דמלחמת מדין לא הייתה בכדי לרשת את ארצם, סרה ג"כ השגת הראב"ד על הרמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל ודלא כהכס"מ. ואכ"מ. ע"כ.

4) עתה ידעתי: יתרו יח, יא.

5) וישמע יתרו כהן מדין: שם יח, א.

6) בזוהר שהי' בחי' מלך: ראה זהר יתרו סז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' ש. וע' שם סח, א.

7) דבשעת מ"ת נתקבצו כל האומות. . . ה' עוז לעמו יתן: ראה ספרי דברים לג, ב ועוד. תהלים כט, יא.

8) ורב שלום בנייך א"ת בנייך: ישעי' נד, יג. ברכות סד, א.

9) כל העוסק בתורה לשמה: ראה סנהדרין צט, ב.

10) או יחזק במעוזי: ישעי' כז, ה.

11) בשביל ג' עבירות. . . שנאת חנם: יומא ט, ב. בית ראשון מפני מה חרב כו' ע"א וג"ע וש"ד. ובפתיחתא דאיכ"ר פיסקא ב: שויתר הקב"ה על ע"ז ועל ג"ע ועל שפ"ד כו' על מה אבדה הארץ. ועד"ז הוא בירושלמי חגיגה פ"א, ה"ז. אמנם בכ"מ מובא הלשון: גזל ועריות וש"ד. ראה סה"מ תקס"ה ע' קכח. תקס"ז ע' שיד. תקס"ט ע' רל. ס' מאמרי אדה"א: בראשית ע' שמה. דברים ח"א ע' קטו. ובעוד מקומות. ראה אגרת הקדש סו"ס לא. שער האמונה בהקדמה ו, ב ואילך. תורת חיים נח סד, ב.

12) וחורבן בית שני. . . שנאת חנם: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תרנ"ט ע' סז בד"ה וכידוע.

13) ולמה גלות בבל: ראה מגילה יא, ב ואילך.

14) מי"ז מאות שנה: ראה מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רכד, ושם ע' קי. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' קיז. תקס"ה ח"א ע' קו. תו"א וישב כז, ד. לקו"ת מטות פב, ד. מאמרי אדה"א במדבר ח"ה ע' א'תשמא [עד ח"י מאות שנה] וע' א'תתיד [ביותר מכ"ד וכ"ה פעמים. . . ע' שנה] נביאים וכתובים ע' צג.

15) שבעה גוים רבים ועצומים: דברים ז, א.

16) לא תחיה כל נשמה: פ' שופטים כ, טז.

17) ז' אומות. . . ז' מדות הרעו' דקליפה: ראה גם סה"מ תקס"ב ח"א ע' קסח. תקס"ה ח"א ע' תיד. ס' מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ג' ואילך. לקוטי שיחות חכ"א ע' 229 והערה 39 שם. סידור עם דא"ח דף קפט, ב.

18) לך ה' הגדולה: דברי הימים א כט, יא.

19) וכרות עמו הברית: נחמי' ט, ח.

20) ולאתהפכא חשוכא לנהורא: ראה זהר בהקדמה ד, א.

21) ואשר תותירו מהם: מסעי לג, נה.

22) שנאת חנם. . . היפך האחדות: ראה זהר ויקרא טז, ב.

23) ה' אחד ושמו אחד: זכרי' יד, ט.

24) דאיהו וחיוהי חד: ראה תיקוני זהר בהקדמה ג, ד.

25) הוא המדע והוא הידוע: רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב, ה"י.

26) דד' העולמות אבי"ע: ראה תקוני זהר תיקון ו' (כג, א). תיקון ל"ח (מא, א). ע"ח ש"ג פ"א. שמ"ב פי"ג. שמ"ז פ"ג. ועוד.

27) שהיו"ד. . . צמצום: ראה אגרת התשובה פ"ד.

28) ישת חושך סתרו: תהלים יח, יב.

29) מגלה עמוקות מני חושך: איוב יב, כב.

30) ויצא כברק חצו: זכרי' ט, יד.

31) גם חושך לא יחשיך ממך: תהלים קלט, יב.

32) כברייתו של עולם: שבת עז, ב.

33) הצמצום דיו"ד. . . יבא לבחי' התפשטות דה"א: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בספר המאמרים תרנ"ט ע' עה.

34) כל העוסק בתורה לשמה: ראה סנהדרין צט, ב.

35) שהתורה נק' שלום: ראה במדב"ר פי"א ז, ובמדרש לקח טוב ר"פ קדושים.

36) ה' עוז לעמו: תהלים כט, יא.

37) או יחזק במעוזי יעשה שלום: ישעי' כז, ה.

38) דאוריי' מחכמה עילא' נפקת: זח"ב סב, א. פה, א. קכא, א. זח"ג פא, א. קפב, א. רסא, א.

39) ה' בחכמה: משלי ג, יט.

40) ואין התלבשות אור א"ס אלא בחכמה: ראה תניא פל"ה בהג"ה.

41) כל הקורא ושונה: תדא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.

42) הקול קול יעקב: תולדות כז, כב.

43) קול הוא ענין המשכה: ראה לקו"ת ראה כג, ב ובכ"מ.

44) לשם התורה: ראה תניא פ"ה.

45) חו"ב תרין ריעין: ראה זח"ג ד, א.

46) ה' יברך את עמו בשלום: תהלים כט, יא.

47) זלע"ז עשה האלקים: קהלת ז, יד.

48) בזוהר דאית ימינא ואית שמאלא: זח"א נג, א. זח"ב קצב, ב.

49) ימינך ה' נאדרי בכח: שמות טו, ו.

50) ימינך ה' תרעץ אויב: שם.

51) בזוהר בריש פ' קרח: קעח, א. וראה לעיל ע' תקמב.

52) את אשר יאהב ה' יוכיח: משלי ג, יב.

53) היסורין הן למרק ולזכך נפשו: ראה לקו"ת קרח נג, ד. לקו"ש חכ"ב ע' 71 מציין גם לכוזרי מאמר שני פמ"ד.

54) ולאם מלאם יאמץ: תולדות כה, כג.

55) עושה השלום במרומיו מיכאל וגבריאל: איוב כה, ב. במדבר רבה פי"ב, ח.

56) מימינו אש דת למו: ברכה לג, ב.

57) אש שחורה ע"ג אש לבנה: ראה ירושלמי שקלים פ"ו סה"א. תנחומא ר"פ בראשית. זח"ג קלב, א. רש"י ברכה לג, ב. שה"ש ה, טז (ד"ה שחורות).

58) אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום: יתרו כ, ב-ג. מכות כד, א. ראה זח"ב צא, א.

59) אנכי שרש רמ"ח מ"ע: ראה זח"ב צא, א. רעו, א. של"ה שטו, ב. תניא פ"כ. וראה ס' מאמרי אדה"א במדבר ח"ד ע' א'תפו, מ"ש שם בשם הרמב"ן, ובהמ"מ שם.

60) וימינו תחבקיני: שה"ש ב, ו. ח, ג.

61) שלום יעשה לי: ישעי' כז, ה.

62) הנפש. . . שם הוי': בלקו"ת שם מציין (וכמ"ש במ"א בפסוק ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם כו' [לקו"ת תצא לח, ג].

63) אני הוי' אלקיכם: שלח טו, מא.

64) וראו כל עמי הארץ: דברים כח, יוד.

65) דכולא קמי' כלא: ראה זהר בהקדמה יא, ב.

66) ואהבת את ה': ואתחנן ו, ה.

67) בינה ליבא הלב מבין: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

68) בזוהר הנסתרות לה' אלקינו אינון מוחא ולבא: נצבים כט, כח. ע"פ תיקוני זהר בהקדמה ד"ה פתח אליהו. דרך חיים שער התפלה ע' קז.

69) המוח שליט על הלב: ראה זח"ג רכד, א.

70) חסד. . . לגרמיה כו' כמ"ש במ"א: ע"פ תיקוני זהר תיקון ו (כב, סע"א). וראה תניא ספ"א.

71) כלה שארי לבבי: תהלים עג, כה.

72) מי לי שמים: שם כו.

73) ודברת בם בשבתך: ואתחנן ו, ז.

74) אליך ה' נפשי אשא: תהלים כה, א.

75) עת לבנות. . . עת לבכות: קהלת ג, ג-ד.

76) ואל יבא בכל עת כו' כמ"ש בזהר: אחרי טז, ב. זח"ב קנה, ב. זח"ג נח, סע"א ואילך.

77) כי בחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. תניא באגה"ק סכ"ח.

78) ולהבדיל בין הטמא לטהור: ע"פ שמיני יא, טז.

79) בפ' קדש דתפילין: פ' בא יח, ב.

80) והוקשה כל התורה לתפילין: ראה קידושין לה, א.

81) מעשה מצות. . . מצות המלך. . . כי נר מצוה: ראה אסתר ג, ו. וראה שערי תשובה עג, ג. קלא, א. תורת שמואל תרל"ב ח"ב ע' תכז. משלי ו, כג.

82) והי' מעשה הצדקה שלום: ישעי' לב, י ז.

83) כל המצות שנק' צדקה למעלה: ראה לקו"ת שה"ש טז, ג. כב, א. וראה מאמרי אדה"א מטות ע' א'תת שמבאר ענין זה בארוכה.

84) צדקה צדק ה': ראה זהר אחרי עב, א. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קכה, וש"נ.

85) תורה ציוה לנו משה: ברכה לג, ד.

86) צרור את המדינים: פינחס כה, יז.

87) ואחר תאסף אל עמך: מטות לא, ב.

88) מטה כלפי חסד: ראה פרדס שכ"ג בערך "מטה כלפי חסד".

89) ששם עלו שבטים: תהלים קכב, ד.

90) מלמטה למעלה: בלקו"ת מטות פו, ד — נטיתי לבי לעשות חוקיך.

91) מלמעלה למטה: בלקו"ת שם: כמו הט שמיך ותרד (תהלים קמד).