נוסח שני: לתת נקמת הוי' במדין

תרי

<שא>

לתת1 נקמת2 הוי' במדין כו' אלף למטה לכל מטות כו' וצלה"ב מהו נקמת הוי"ה ומהו לכל מטות הול"ל ממטות כו'. והענין כי מדין הוא בחי' מדון היפך הקדושה בבחי' יחוד נעוץ סופן כו' שבקדושה מדרגה זו שרשה מאד נעלה ולכך קודם מ"ת הי' צריך להכנעת כהן מדין שאמר עתה3 ידעתי כו' דהנה תורה4 נק' שלום כי בשעת5 מ"ת פתחו כולם ואמרו ה'6 עוז לעמו כו' או7 יחזיק במעוזי שלום יעשה בפמליא של מעלה יעשה שלום בפמליא של מטה. כי הנה פמליא של מעלה בחי' י"ה יו"ד8 צמצום בחי' ישת9 חשך סתרו רק גלוי בחי' נקודא ויצא10 כברק חיצו כו' הוא התפשטות לאורך ורוחב בבחי' השגה והמה ב' מנגדים עכ"ז הן משתווין יחד כי כולא קמי' כלא כו' וכחשיכה11 כאורה שגם ההעלם הוא אינו אלא לפנינו אבל לפניו הם גלוים וידועים וכמ"ש גם12 חשך לא יחשיך כו' וז"ש הנסתרות13 להוי' אלקינו אינון חו"ב ע"י התורה דמחכמה14 נפקת הוי' בחכמה חכמתו ורצונו כו', ושלום בפמליא של מטה יחוד ו"ה וז"ש הנגלות ו"ה נגלות כו' דהיינו שרש ו"ק לך15 הוי"ה הגדולה והגבורה בחי' חסדים וגבו' אשר המה הפכים כמים ואש וארז"ל עושה16 שלום במרומיו בין שר של מים כו' שישתחוו חסו"ג ויתאחדו והיינו ע"י מה שהאדם עושה למטה האחדות במדות שלו דזה לעו"ז עשה אלקים שיש אצלו מדות בקדושה ומדות בקליפה חו"ג שנאה כעס והתפארות והודי' עצמה מסוד הי.

יש להבין חטא17 בית ראשון בעד גזל ועריות וש"ד ע' שנה ובית18 שני בעד שנאת חנם כמה שני'. הענין כי בירור ז' מדות וכאו"א כלולה מעשר בגי' ע' והיינו ט' אומות שיתגברו אחר הכבש' שכבשו אותן משה ויהושע תחילה מפני שהשאירו מהם מעט וכמ"ש הצדוני' כו' אבל בירור בית שני בש"ח גדולה כ"כ דהיינו היפוך האחדות דקדושה כו' וצריך להחליף מדותיו לקדושה ועי"ז יהיה התחברות כמו העני ששונא לבעה"ב אם לא יתן לו וזה שונאו כי כמים הפנים כו' אבל ע"י הצדקה מתאחדים וע"כ מעשה הצדקה שלום כו'.

תריא

וכן תפילין הוקשה19 כל התורה לתפילין שקלף גשמי מתאחד עם מוחין חו"ב כו' ועד"ז בכל המצות וכן מוחא ולבא הן הפכים וצ"ל המוח שליט שלא יהא הלב עומד ומתפעל בענין אהבה בחי' יש אני אוהב כו' ויש אני נאהב כו' אלא בבחי' ובכל נפשך ביטול כי אליך20 הוי' נפשי אשא, מפני שאתה עתיד לטלה ממני, והן הן הנק' נסתרות והוא מ"ש נק' בשם הוי"ה וכתי' כי21 שם הוי' נק' עליך ויראו ממך כו', ותו"מ בחי' נגלות לנו, ואמנם כדי שיהי' התורה צ"ל שלום וזהו הכנעת כהן מדין, פתחו כולם ואמרו ה' יברך את עמו בשלום.

וזהו החלצו מאתכם על מדין לתת נקמת הוי', כי כל אדם צריך לעמוד במלחמה בעד שם הוי' המורה על יחוד אלף למטה לכל מטות מטה כלפי חסד ת"ר אלף נשמות כנגד ת"ר אלף חשבח ויש י"ב שבטים ששם עלייה וא"ו למעלה כו' וד"ל.


1) לתת נקמת הוי' במדין: הנחת המהרי"ל. נעתק מכת"י 1824 נא, ד. הנחת כ"ק אדה"א ממאמר זה נדפס לעיל ע' תקצ ד"ה החלצו מאתכם.

2) לתת נקמת הוי' במדין: מטות לא, ג.

3) עתה ידעתי: יתרו יח, יא.

4) התורה נק' שלום: רמב"ם הל' חנוכה בסופו. וראה תו"א סז, ב. קט, ב.

5) בשעת מ"ת פתחו כולם: ראה ספרי דברים לג, ב. ועוד.

6) ה' עוז לעמו: תהלים כט, יא.

7) או יחזיק במעוזי שלום: ישעי' כז, ה. סנהדרין צט, ב.

8) יו"ד צמצום: אגרת התשובה פ"ד.

9) ישת חושך סתרו: תהלים יח, יב.

10) ויצא כברק חיצו: זכרי' ט, יו"ד.

11) וכחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.

12) גם חשך לא יחשיך: תהלים קלט, יב.

13) הנסתרות להוי' אלקינו אינון חו"ב: נצבים כט, כח. ע"פ תקו"ז בהקדמה ד"ה פתח אלי'.

14) דמחכמה נפקת: זח"ב סב, א. פה, א. קכא, א. זח"ג פא, א. קפב, א. רסא, א.

15) לך ה' הגדולה והגבורה: דה"א כט, יא.

16) עושה שלום במרומיו בין שר של מים: איוב כה, ב. במדבר רבא פי"ב ח. תנחומא ויגש ו. זח"א השמטות רסג, א.

17) חטא בית ראשון גזל ועריות וש"ד: ראה הנסמן לעיל ע' תקצא.

18) ובית שני בעד שנאת חנם: ראה יומא יט, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תרנ"ט ע' סז.

19) הוקשה כל התורה לתפילין: ראה קידושין לה, א.

20) אליך הוי' נפשי אשא: תהלים כה, א.

21) כי שם הוי' נק' עליך: תבוא כח, יוד.