להבין שרש הדברים

תרלה

בעזר"ה

להבין1 שרש הדברים הנ"ל. הנה בתשובת2 מהרי"ל הקשה במאמר זה דשמעון העמסוני הי' דורש כל אתין כו' האיך דרש ואהבת את ה' ולמה לא פירש עד שהגיע לאת ה' אלקיך תירא כו'. אך הענין הוא דשרש בחי' את היינו בחי' מל'4 שנק' את וכמ"ש וברכת5 את ה' כו' וכמבואר בזוהר6 ע"פ ברכו ה' מלאכיו כו' מטעם דבחי' מל' נבנית מבחי' אותיו' וכללותם מא' עד תי"ו וז"ש ואתה7 מחי' את כולם כידוע והנה ידוע דבחי' מל' היא נקרא' סופא דכל דרגין כו' וע"כ נק' ג"כ בשם את הוי' כי ענין את הוא בחי' הטפל כו' לפי שהיא בחי' טפל להוי' שהוא בחי' ז"א דאצי' כו' וידוע דמדת היראה הוא בבחי' המל' שנק' יראה תתא' כמ"ש שום8 תשים עליך מלך וא"כ א"א לרבות מתיבת את כ"א בחי' היראה דוקא לפי שהיראה נק' את כנ"ל אבל א"א לרבות האהבה מתיבת את אחר שאין תיבת את סובל כלל ענין ופי' אהבה ולזה באת3 ה' אלקיך תירא א"א כלל לרבות האהבה מתיבת את אחר שאהבה לא נק' את אמנם באת דואהבת את ה' כו' יוכל לרבות היראה מתיבת את כי היראה נק' את להיותה בחי' טפל כנ"ל וע"כ לא פירש עד שהגיע לאת ה' אלקיך תירא דוקא ולא פירש באת דאהבה לפי שריבה בה מדת היראה ובזה מתורץ קושיית מהרי"ל גם ע"ד הפשט וד"ל.

<שיח>

ועתה יש להבין שרש ענין ואהבת את ה' כו'. דהנה בעבודת ה' ידוע שהאהבה מרחוק דוקא היא עד"מ מי שעומד בקרוב אל המלך בהיכלו פנימה הרי אין לו אהבה ותשוקה אל המלך כ"א בחי' אהבה בתענוגי' שמתענג על כבוד הדרת מלך כו' משא"כ אם עומד מבחוץ שתגדל תשוקתו ליכנס בהיכל המלך כו' וכמ"כ יובן למשכיל בעבודת ה' שמ"ש צמאה9 לך נפשי כו' כמו בארץ ציה ועיף בלי מים דוקא היינו הסיבה לתגבורת האהבה משא"כ ביראה נהפוך הוא שמקרוב דוקא יתפעל ביראה וכמ"ש וירא10 העם וינועו ויעמדו מרחוק פי' כי מה שעמדו מרחוק הי' כדי לברוח מן היראה הגדולה הזאת דמפני שנפל עליהם יראה גדולה כשעמדו מקרוב דוקא ע"כ נסוגו אחור שתפול מעליהם היראה הרי עיקר היראה מקרוב כו' וא"כ הרי האהבה והיראה ב' הפכי' וצריך לחברם יחד ולעשו' שלום ביניהם וכמ"ש שלום11 לרחוק כו' לרחוק שנעשה קרוב כו' וכמ"ש למעלה והשלום הזה נעשה מבחי' וי"ו12 דוהנורא.

תרלו

ולהבין זה יש להקדים תחלה שרש ענין אוי"ר למעלה דהנה ידוע דאותיו' שם13 הוי' הן ד' עולמו' אבי"ע בכלל היו"ד הוא באצי' והה"א בבריא' והוי"ו ביצי' כו' כמאמר אור14 אבא מקנן באצי' ואימא מקננ' בבריא' וז"א ביצי' ומל' בעשי' כו' וביאור הדברים הנה פי' אצילות15 מלבד ענין ההפרשה יש בו ג"כ פי' אצל וסמיכות כמו ואהי'16 אצלו אמון כו' והטעם הוא להיו' בבחי' האצי' עדיין הכל ביחוד עליון כי שם איהו17 וחיוהי וגרמוהי חד כידוע וע"כ כללות בחי' האצילות הוא בחי' היראה אשר היא מקרוב דוקא כי בחי' האצי' קרוב הוא אל אור א"ס כו' וע"כ היו"ד באצי' בכלל כנ"ל דאור אבא מקנן באצי' כו' שהוא בחי' כח מה דחכמה שהוא בחי' ביטול המציאו' להיות כי היראה בחכמה תלוי' כמאמר אם18 אין חכמה אין יראה ואם אין יראה אין חכמה כו' וא"כ החכמה והיראה ענין א' הם מאחר דהא בהא תליא והטעם הוא לפי שהיראה בחי' ביטול הוא וגם החכמה בבחי' ביטול הוא כידוע וחכמה דאצי' להיותו מקרוב נופל בו בחי' היראה כמאמר בראשית19 ירא בושת כי מקרוב הוא כנ"ל והוא בחי' הביטול דחכמה דאצי' כי בחי' חכמה20 דאצי' הוא ראשית הגילוי מן ההעלם דכתר דאצי' כמשי"ת בסמוך ונק' החכמה21 ירא' עילא' והמל' ירא' תתא' כמבואר בר"מ בסדר דשם הוי' שהיו"ד בחכמ' כו' שהן נקראי' דחילו22 ורחימו רחימו ודחילו דחילו ורחימו י"ה או"א רחימו דחילו ו"ה זו"נ כו' ע"כ בכלל היו"ד באצי' אבל הה"א בבריא' לפי שמשם23 יפרד כו' והוא עומד מרחוק ולא מקרוב לא שייך שם בחי' הירא' שהוא בחי' הביטול דחכמ' כמו באצי' אלא דוקא האהבה שבאה מצד ההתבוננו' דה"א ראשונה שבשם הוי' שהוא בחי' בינה והיינו דאימא24 מקננא בכורסייא כו' וע"כ משם יפרד להיו' נמצא גם עה"ד טו"ר כו' משום דבינה25 מינה דינין מתערין עד"מ ההתלהבו' שמסתעף מזה הכעס כו' וכמ"ש במ"א משא"כ בביטול דחכמה שבאצי' אין שם שרש יניק' לרע כלל כידוע וד"ל.

תרלז

והנה בחי' הכתר דאצי' נק' אל עליון להיותו עליון בבחי' ההעלם של עצמות המאציל עדיין ועליו נא' ישת26 חושך סתרו וכן מגלה עמוקות מני חושך כו' והחכמה היא בחי' ראשית הגילוי מהעלם דכתר זה <שיט>

וכמ"ש והחכמה27 מאין תמצא מאין דהעלם הכתר וע"כ נק'28 החכמה אתה כמ"ש כי29 אתה אבינו לפי שאתה בחי' הגילוי הוא כידוע דג' מדרגו' נקראו בשם אתה ע"ש בחי' ראשית הגילוי והן חכמה וחסד ומלכו' החכמה מטעם שהיא ראשית הגילוי מן הכתר כנ"ל והחסד להיותו ראשית הבנין בו"ק דז"א כמ"ש כי30 אמרתי עולם חסד יבנה וכן כי31 זכר חסדו כו' והמלכות להיותה באה בבחי' התפשטו' ממש להחיות רוח שפלים והיינו בבחי' אותיו' ממש וכמ"ש ואתה32 מחי' את כולם באותיו' דמא' עד תי"ו כידוע וד"ל ואמנם הנה כתיב או33 יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה ב'34 שלומו' בפמליא ש"מ ובפשמ"ט והיינו בין י"ה שנק' פשמ"ע ובין ו"ה שנק' פשמ"ט כמ"ש במ"א.

וביאור ענין זה השלום הנה זה השלום בא מבחי' אור הכתר דוקא דהנה הכתר35 נק' נורא והוא בחי' ת"ת דא"א והוי"ו דוהנורא הוא הארת אור הכתר למטה לעשו' שלום בין י"ה שהן חו"ב36 תרין ריעין כו' שהמה שרש לאוי"ר כי דחילו ורחימו הן י"ה כנ"ל והטעם שנעשה השלום בין ב' הפכי' די"ה הוא לפי שאור הכתר בעצמו נבדל הוא בערך מחו"ב כי הרי נק' אל עליון להיותו בבחי' ההעלם כנ"ל כמ"ש ישת חושך סתרו וע"כ בבוא ההארה העליונה הזאת לחו"ב מתבטלי' אורו' דחו"ב לגבי בחי' ההעלם דכתר ונעשה בהם בחי' ההתכללות והיו לאחדים ממש כדוגמא שמצינו בשלום שנעשה בין מיכאל וגבריאל מפני כשמאיר עליהם אור האלקי שלמעלה משניהם מתבטלי' לגמרי כו' וכמ"ש במ"א וזהו יעשה שלום לי בפשמ"ע ע"י ווי"ו דוהנורא שנמשך להיו' אל עליון על חו"ב ואז נק' החכמה ירא' עילא' כנ"ל דכאשר הכתר נק' נורא נק' החכמה יראה שירא מן הכתר ומתבייש כמאמר בראשית ירא בושת כו' וממילא מובן איך שנעשה שלום זה באוי"ר דחילו ורחימו הגם שהם ב' הפכי' כנ"ל דזה מקרוב וזה מרחוק וכמ"ש שלום לרחוק לרחוק שנעשה קרוב דמן האהבה נעשה ירא' ומהירא' אהבה דהיינו בבחי' ההתכללו' מטעם דנתגלה בחי' אור הכתר דישת חושך סתרו ולא שייך שם כלל בחי' התפעלו' כלל לא אהבה ולא יראה מאחר שהוא נעלם בבחי' העלם עצמו' המאציל ואיננו מושג כלל באצי' עד שיתכן הסתעפות ההתפעלו' ממנו באוי"ר כי התפעלו' אוי"ר לא שייך אלא בדבר המושג דוקא כידוע והוא אור הבא דוקא בבחי' הגילוי כו' וזהו פי' הגדול

תרלח

הגבור והנורא ה' דהגדול הוא מקור החסדי' דקו הימין חח"נ וה' דגבור מקור הגבורו' בקו השמאל והוי"ו דוהנורא37 שהוא בחי' ת"ת שבכתר הוא המכריע ועושה שלום בב' הקוין כו' והיינו שלום בפשמ"ע וד"ל.

וכמ"כ יובן ענין השלום כזה שנעשה בין י"ה כך נעשה בו"ה והן רחימו דחילו שהן אהבה דז"א וירא' תתא' דמלכו' שהן נק' ו"ה כידוע והטעם שבחי' ז"א הוא בבחי' אהבה הוא להיותו רובו מבחי' החסדי' כמ"ש כי זכר חסדו כו' והוי"ו מורה על בחי' החסדי' והה"א דמל' הוא בחי' ירא' תתא' וגם הם מתכללים זה בזה והיו לאחדים מפני התכללות של חו"ב שלמעלה מהם ע"י וי"ו דוהנורא כנ"ל וזהו השלום בפשמ"ט וד"ל.

וזהו שרש ענין ואהבת את הוי' פי' א"ת הוי' א"ת דירא' דמלכו' שנק' ירא' תתא' שנכללת באהבה וחסד דז"א או לפי הנ"ל בשרש דחילו ורחימו שהן <שכ>

י"ה הרי יו"ד החכמה נק' ירא' ונכללת באהבה דה"א דבינה וכמ"ש שלום לרחוק דוקא לרחוק שנעשה קרוב וירא' עילא' נכללת באהבה כו' וזה היה ענין העקידה דיצחק שהי' יראה ופחד38 דיצחק נכלל באברהם איש החסד כו' ויש התכללות בהיפך שהאהבה נכללת ביראה כענין וכל39 קרב וכליו' יזמרו לשמך כו' שהלב ביראה ופחד והקרב וכליו' יזמרו הרי הירא' מבחוץ והאהבה נכללת בפנים והטעם הוא כי נקבה40 תסובב גבר דהיינו שהנוק' נגלית למטה בבחי' חיצוניו' והמשפיע שהוא הגבר לעולם הוא מבפנים וכך היראה נגלית מבחוץ כי המל' נק' ירא' תתא' ואהבה דחסד שהוא הזמרה בפנים היא בקרב וכליו' וע"כ אמר וכל קרב וכליו' יזמרו ולא אמר וכל פה יזמר כי עיקר רננה41 בפה דוקא הוא כידוע אך הענין הוא משום דבכאן היראה תסובב מבחוץ ולא יוכל לבא אור האהבה דרננה בפה מפני הירא' אלא נשאר הרינון רק בכליות וקרב מבפנים וגם ללב לא יוכל הרינון להתפשט כי הלב מלא ירא' ופחד כמו שאמר וכל הלבבו' יראוך כו' ע"כ נשאר הרינה בתוך היותר פנימי והן הקרב וכליו' כי מטעם שהמנגד מתפשט כולו מבחוץ בהכרח שיברח ממנו ויתכווץ אל תוך תוכו כדוגמא שמצינו בהיפך זה ממש באברהם שהי' איש החסד ולכאורה יפלא שלא הי' לאברהם מדת הירא' ופחד אלא ודאי הי' בו רק שמפני שגבר בו אור האהבה מבחוץ ובהתפשטו' עד שהירא' ופחד שבתוכו הוכרח לברוח ולהתכווץ אל תוך תוכו וכמ"ש וארכבותי'42 דא לדא נקשן כו' וד"ל, וכל זה השינוי באופן ההתכללו' אם הירא' מבחוץ או האהבה מבחוץ תלוי בהארת המשפיע והוא באור הכתר דנק' נורא כי עד"מ המלך שפניו מאירו' בחדוה לשריו היושבי' עמו הרי ישמחו גם הם עמו

תרלט

אבל הביטול והפחד יתכווץ אצלם בתוך תוכם בקרב וכליו' ואם המלך מראה להם פנים זועפו' יהי' בהיפך כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.

ועתה יש להבין שרש ענין והיו הדברים האלה אשר אנכי כו'. דהנה אנכי43 הוא בחי' כתר עליון שנק' אנכי44 כלומר מי שאנכי וידוע דשרש המצות מבחי' הכתר הם באי' ונמשכי' כי תרי"ג45 ארחי' דגלגלתא דא"א משם שרש המצות כידוע וזהו והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום דוקא היום ולא לע"ל משום דהיום46 לעשותם ולמחר לקבל שכרם והנה השכר הוא מה שנהנין47 מזיו השכינה בעוה"ב וזה הזיו אינו אלא בחי' הארה בעלמא בלבד שמאיר ובא מבחי' הכתר ונק' זיווא עילא' דע"י והוא טלא48 דנטיף מעתיקא להחיו' בו המתים כמ"ש כי49 טל אורו' טלך כו' כידוע אבל המצות עצמם שנעשי' בפועל היום הרי הם באים ונמשכי' מבחי' עצמו' הכתר והוא בחי' גילוי אנכי ממש וזהו אשר אנכי מצוך היום דוקא ולא לע"ל להיו' כי היום במעשה מתגלה בחי' אנכי ממש ולמחר בקבלת שכר לא יגלה רק בחי' הזיו בלבד דמאחר שמושג בנבראי' בהכרח שהוא בא רק מבחי' זיו בלבד והיינו שאמרו דיפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב כו' וגם זהו מ"ש בשמחה וטוב לבב מרוב כל כנ"ל ואמנם הנה שמחה זו של מצוה להיותה מבחי' אור הכתר ע"כ בכחה להיו' בבחי' השלום בין ב' הפכי' <שכא>

אוי"ר והיינו שמחה וביטול יחד ולא ע"ד הנ"ל בפי' וכל קרב וכליו' יזמרו שהחדוה בפנים והיראה מבחוץ אלא היפך זה שהחדוה והשמחה של מצוה מאירה מבחוץ והירא' והביטול מבפנים ואז יוכל להיו' הרינון בפה דוקא ולא בקרב וכליו' בלבד וזהו בשמחה ובטוב לבב היפך ענין וכל הלבבו' יראוך כו' והיינו חיבור וקשר הפסוקי' ואהבת את הוי' שהירא' מבפנים כו' ואז והיו הדברי' האלה אשר אנכי מצוך על לבבך בשמחה של מצוה שהיא בטוב לבב דוקא ברננה דפה ואח"כ אמר ושננתם לבניך ודברת בם ודוקא בדיבור כו' כמ"ש קול50 קורא במדבר פנו דרך הוי' כו' לפי שהתורה הוא בחי' קו האמצעי בחי' דת"י שעולה עד בחי' פנימית הכתר וע"כ בתורה תלוי' סיבת השלום בפשמ"ע כו' כמ"ש או יחזק במעוזי ולפי שע"י הדיבור והקול הקדב"ה51 יושב ושונה כנגדו להמשיך מהעלם דכתר בחכמה כו'.

ובזה מובן מ"ש שומר52 פיו ולשונו שומר מצרת נפשו להיו' חיבור ב' הפכי' כנ"ל דוקא בשמירת פיו מדברי' בטילי' כו' לפי שבקול קורא בתורה צריך להיו'

תרמ

השלום כנ"ל וע"כ בדברו דברי' בטילי' ממשיך בסט"א אותו השלום וכמ"ש והתברך53 בלבבו לאמר שלום יהי' לי למען ספות הרוה כו' אבל שומר פיו ולשונו יאיר בקולו קול התורה מבחי' אור הכתר בחכמה כו' ולכך ת"ת54 כנגד כולם לפי שהדיבור בד"ת קורא55 את הדורות מראש כו' עד"מ אדם שקורא לחבירו שיבא מן ההעלם לגילוי כו' ואח"כ במצות הוא הגילוי וד"ל.

וזהו וידעת היום והשבות אל לבבך כו', פי' ע"י בכל לבבך דאתכפיא סט"א דיצה"ר דוקא בא מזה סיבת חיבור ב' הפכי' הנ"ל מהארת אור הכתר דאל עליון כנ"ל והטעם הוא לפי שברורי' דרפ"ח ניצוצי' דתוהו שרשם בבחי' התוהו שלפני התיקון נק' חושך וכמ"ש מגלה56 עמוקו' מני חושך עמוקו' הן י"ס דתוהו כו' וכמ"ש והארץ57 היתה תוהו וחושך כו' כידוע וכשנפלו בעולם הבריא' בעה"ד טו"ר נק' חושך גמור וכמ"ש ולחושך58 קרא לילה וזהו וכד59 אתכפיא סט"א אסתלק יקרא דקדב"ה פי' אסתלק ממש להיו' כי עולי' רפ"ח ניצוצי' לשרשם בהתהפכו' חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא כידוע וכתיב יתרון60 האור מתוך החושך דוקא כי כאשר בחי' ההעלם מתגלה ודאי יש יתרון אור הרבה מאור הקדום הנמדד במדה מן ההעלם וזהו דאסתלק יקר"א כו' לפי שהתוהו גבוה הרבה מבחי' התיקון וידוע דז"א שנק' קדב"ה הוא בחי' התיקון וע"י ברורי' דתוהו אסתלק יקרא דקדב"ה וד"ל.

והמשל לזה הוא ידוע שהמלך גם בהיותו טרוד מאד מאד ברוממו' גדולת מלכותו ולא יפנה מטרדתו ורוממתו גם לכל דבר גדול דהרי כולא קמי' כאין כו' אך כשמראין לפניו דבר חידוש כצפור המדברת כו' יפנה לזה כו' כך בחי' הברורי' דרפ"ח להיותו דבר חדש מאד כמו הציפור שהוא בחי' חי יהי' בחי' מדבר כך בחי' התוהו שנק' חיה ובהמה בנפילתם כידוע יתהפך לבחי' מדבר אדם בבחי' התיקון דמב"ן נתהפך למ"ה כו' ועי"ז החידוש הוא נפנה מן ההעלם דכתר הנק' אל עליון להאיר למטה בחו"ב וזו"נ כנ"ל לעשו' השלום וזהו וידעת היום לחבר יום ולילה וכן ב' הפכי' דאוי"ר ובפרט בכל לבבך <שכב>

דאתכפיא סט"א אז יתחברו ג"כ הוי' עם אלקי' והיו לאחדי' מ"ה וב"ן דזו"נ כי יאיר אור הכתר דאל עליון עי"ז מטעם הנ"ל וד"ל (ועי"ל שהוי' הוא התפשטו' ואלקי' הוא הצמצום דהעלם ויתרון האור אשר בא מתוך החושך מחבר להיו' הוי' הוא האלקי' שלפני שם הוי' כו' והיינו בשמים ממעל שהוא בחי' ההעלם ועל הארץ מתחת שהוא בחי' ההתפשטו' שניהם יהיו בהשווא' א' בבחי' אין עוד וד"ל).


1) להבין שרש הדברים הנ"ל: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי, נעתק מגוכתי"ק 1025 (פו, ב).

2) בתשובת מהרי"ל הקשה במאמר זה: סימן סא. ראה ג"כ לקו"ת (כאן) ואתחנן. סה"מ תקס"ג ח"ב ע' תרצה (נדפס ג"כ במאמרי אדה"ז הקצרים ע' שכח. אוה"ת דברים כרך ה' ע' ב'כ).

4) מל' שנק' אות: ראה ג"כ לקו"ת נשא כז, ב.

5) וברכת את ה': עקב ח, יו"ד.

6) בזוהר ע"פ ברכו ה' מלאכיו: ראה זהר בלק דק"צ ע"ב ואילך.

7) ואתה מחי' את כולם: נחמי' ח, ו.

8) שום תשים עליך מלך: שופטים יז, טו.

3) באת ה' אלקיך תירא: ואתחנן ו, יג.

9) צמאה לך נפשי: תהלים סג, ב.

10) וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק: יתרו כ, טו.

11) שלום לרחוק כו' לרחוק שנעשה קרוב: ישעי' נז, יט. ראה ברכות לד, ב.

12) וי"ו דוהנורא: תפלת העמידה. וראה מאמרי אדה"ז — ענינים ע' נא.

13) שם הוי' הן ד' עולמו' אבי"ע: ראה ע"ח (שער סדר אצי') ש"ג פ"א. לקו"ת להאריז"ל בראשית עה"פ (ג, כג) וישלחהו ה"א.

14) אור אבא מקנן באצי': רמ"ז לזח"ב רכ, ב. תו"א משפטים עה, א. ועוד.

15) אצילות. . ההפרשה: ראה פרדס שער טז (שער אבי"ע) בתחלתו. וראה תו"א ג, א.

16) ואהי' אצלו אמון: משלי ח, ל.

17) איהו וחיוהי וגרמוהי חד: תקו"ז בהקדמה יז, א.

18) אם אין חכמה אין יראה: אבות פ"ג, מי"ז. וראה תניא ספכ"ג, רפמ"ג. סידור שער הציצית ה, א. אמרי בינה שער הציצית פו, ריש ע"ד.

19) בראשית ירא בושת: בראשית א, א. ת"ז ת"ז ותכ"ח.

20) חכמה דאצי' הוא ראשית הגילוי: ראה תהלים קיא, א. וראה לקו"ת ברכה צח, ב. שה"ש יח, ד. אוה"ת מג"א ע' קלג ואילך.

21) החכמה ירא' עילא': ראה לקו"ת ויקרא ו, ד. במדבר יז, ג. נשא כא, א. שלח מג, ג. מטות פב, א. ראה כז, ג.

22) דחילו ורחימו: ראה תקו"ז ת"י (כה, ב). וראה תניא פט"ז ואילך.

23) שמשם יפרד: לשון הפסוק בראשית ב, יו"ד.

24) אימא מקננא בכורסייא: תקו"ז ת"י (כג, א).

25) דבינה מינה דינין מתערין: ראה זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א.

26) ישת חשך סתרו. . מגלה עמוקות מני חושך: תהלים יח, יב. איוב יב, כב.

27) והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

28) נק' החכמה אתה: ראה ג"כ דרך מצותיך קפד, א.

29) כי אתה אבינו: ישעי' סג, טז.

30) כי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

31) כי זכר חסדו: תהלים צח, ג.

32) ואתה מחי' את כולם: נחמי' ח, א.

33) או יחזק במעוזי: ישעי' כז, ה.

34) ב' שלומו' בפמליא ש"מ: נסמן לעיל ע' תמט — במיכאל וגבריאל.

35) הכתר נק' נורא: ראה ג"כ תו"ח חיי"ש קלט, ג. קמח, א. מאמרי אדה"א נביאים וכתובים ע' תקמט ואילך.

36) חו"ב תרין ריעין: ראה זח"ג ד, א.

37) דוהנורא שהוא בחי' ת"ת: ראה ג"כ תו"א נח יא, א.

38) ופחד דיצחק: לשון הפסוק ויצא לא, מב.

39) וכל קרב וכליו' יזמרו לשמך: תפלת נשמת כל חי.

40) נקבה תסובב גבר: ירמי' לא, כא.

41) רננה בפה: ראה זהר ויקרא ח, ב. סוכה נא, א.

42) וארכבותי' דא לדא נקשן: דניאל ה, ו.

43) אנכי הוא בחי' כתר: ראה זהר (רע"מ) פינחס רנו, ב.

44) אנכי. . מי שאנכי: ראה תניא מהדורא קמא ספמ"ט (ע' תו). אבן עזרא תולדות כז, יט.

45) תרי"ג ארחי' דגלגלתא: ראה זהר (אד"ר) נשא קכט, א. קלו, א.

46) דהיום לעשותם: ואתחנן ז, יא. ראה עירובין כב, א.

47) שנהנין מזיו השכינה: ראה ברכות יז, א.

48) טלא דנטיף מעתיקא: ראה זהר בשלח סא, ב. סב, ב. (אדרא זוטא) האזינו רפח, א.

49) כי טל אורו' טלך: ישעי' כו, יט.

50) קול קורא במדבר: ישעי' מ, ג.

51) הקב"ה יושב ושונה כנגדו: תדבא"ר רפי"ח. ילקוט שמעוני איכה רמז תתרלד.

52) שומר פיו: משלי כא, כג.

53) והתברך בלבבו: נצבים כט, יח.

54) ת"ת כנגד כולם: פאה בתחלתו.

55) קורא את הדורות מראש: ישעי' מא, ד.

56) מגלה עמוקות מני חושך: איוב יב, כב.

57) והארץ היתה תהו וחושך: בראשית א, ב.

58) ולחושך קרא לילה: שם ה.

59) כד אתכפיא סט"א אסתלק יקרא דקב"ה: בתניא פכ"ז (לד, א) ובלקו"ת ר"פ פקודי מציין לזהר ח"ב קכח, ב. (ובלקו"ת שם מציין גם לזהר שם סז, ב. וראה גם שם קפד, א). וראה גם תו"א ויקהל פט, ד. לקו"ת חוקת סה, ג.

60) יתרון האור מתוך החושך: ראה קהלת ב, יג.