כי תשמע בקול

תרמא

בעזר"ה שבת פ' ראה

כי1 תשמע בקול ה' אלקיך2, לשמור את כל מצוותיו אשר אנכי מצוך היום, לעשות הישר בעיני ה' אלקיך. הנה מה שיש לדקדק בפסוק זה רבות הנה הא' מה שכתוב כי תשמע בקול ולא אמר כי תשמע לקול וכמ"ש במקומו' רבים ואם3 שמוע תשמעו לקול ה' כו', והב' מ"ש בקול ה' אלקיך ולא אמר בקול ה' סתם והג' מה סמך ענין שמירת המצות בענין שמיעת קול ה' הל"ל וכי תשמע אל מצות ה' וכמ"ש והי'4 אם שמוע תשמעו אל מצותי כו' ומאחר שמפרש שמירת המצות בענין בפ"ע משמע שזה תלוי בזה והם ב' דברים ולכאורה הוא ענין א' דהשמירה במצות היינו לשמוע בקול ה' שציוה לעשו' המצות והד' מ"ש לעשות הישר בעיני ה' וכי יתכן לומר ענין יושר דבר בעיני ה' כמו בעיני אדם אחר שהוא למעלה מן ההשתלשלו' וכולא5 קמי' כלא כו' וא"כ איך יתכן לומר כלפי מעלה שזה הדבר ישר בעיניו וזה אינו ישר כו' וגם יש להבין מהו אשר ישר בעיני ה' ומהו שאינו ישר כו'. אך הנה יש להקדים ענין א' דלפעמי' נא' עין6 ה' אל יריאיו דמשמע עין א' ולפעמי' נא' עיני7 ה' אל צדיקי' דמשמע ב' עינים וגם כאן אמר לעשות הישר בעיני ה' כו'.

א. והענין הוא דהנה ארז"ל כל8 מי שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיו' ולא מסרו לו מפתחו' החיצוניו' כו' הרי מפתחו' החיצוניו' הוא בחי' יראה ומפתחו' הפנימי' הוא בחי' תורה וביאור ענין זה הנה אמרו בזוהר דרמ"ח9 מ"ע נק' רמ"ח איברי' דמלכא כי כמו באיברי האדם הנה האברים הם כחות מתפשטי' ונמשכין כאו"א כח המשכה מיוחדת כו' כך המצות המה כחות המשכות מאלקות דהיינו רמ"ח איברי' דמלכא כו' ומהם נמשך ענין הארת זיו השכינה בג"ע העליון ובג"ע התחתון מה שצדיקים10 יושבין ונהנין מזיו כו' והוא קבלת שכר שלהם ממעשה המצות שעשו בעוה"ז לפי שע"י המצות נמשך

תרמב

הארת הזיו בג"ע כמאמר שכר11 מצוה מצוה פי' המצוה עצמה היא נעשה שכר ליהנו' מזיו <שכג>

השכינה על ידה כי שרש המצות נק' אבר דמלכא שממנו נמשך כח המשכה האלקי' בג"ע וכמ"ש ויניחהו12 בג"ע לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה זו שס"ה ל"ת כידוע הרי שכל תיקון ריבוי האור בג"ע הוא ע"י מ"ע ואמנם כדי שיהא העונג מהזיו מורגש באופן הגבלת נשמו' המקבלי' בג"ע בהכרח שיבא אור המשכה זו מאור א"ס שהוא בלתי מוגבל ע"י כמה צמצומי' עד שיהא באופן גילוי השגת הנשמ' להיו' נהנין מזיו כו' וד"ל.

ב. והנה אמרו ז"ל התקן13 עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין פי' כי בעוה"ב שם הנשמו' בלתי גופים ויכולי' לקבל הזיו האלקי ע"י המצות שעשו בעוה"ז כנ"ל אך בעוה"ז הנשמו' מלובשים בגופים חומריים וא"א להם לקבל בעצמם האור וזיו שנעשה ונמשך ע"י מעשה המצוה רק בדרך הכנה בלבד כמו שהאדם מכין א"ע בפרוזדור ליכנס לטרקלין שמקשט א"ע בלבושים נאים בכדי שיוכל לעמוד בטרקלין כו' והכנה זאת בנפש האדם הוא ע"י שתתבונן בבחי' ממלא כ"ע איך שהוא ית' מחי' כל העולמו' מאין ליש וכמ"ש ואתה14 מחי' את כולם וכן אתה15 עשית את השמים ושמי השמים כו' וכמו יוצר16 משרתים ואשר משרתיו כולם עומדי' ואו' ביראה כו' והאופנים וחיו' ברעש גדול כו' וכיוצא באלה שמזה נופל בחי' היראה על האדם וזה נק' מפתחות החיצוניו' עד"מ המפתח לפתוח פתח ההיכל החיצוני כך כל העולמו' אינם מקבלי' רק מבחי' חיצוניו' ואחוריי' דהיינו רק ע"י בחי' צמצום האור האלקי כידוע דשם17 אלקים הוא המצמצם כו' וגם הביטול וההשתחוואה של כל העולמו' ע"י היראה ופחד כנ"ל אין זה אלא כמו בחי' מפתחו' להיכלו' החיצוניו' ולא יש בזה עדיין שום כניסה לבחי' הפנימי'.

ג. דהיינו לבחי' אור האלקי עצמו שנק' בשם אלקי ממש וכל העולמו' אינם מקבלים בחי' אלקי ממש אלא רק הארה וזיו בעלמא ונק' בשם אלקות כו' ולא עצמו' אלקי כו' מפני שכל ביטול שלהם נמשך רק מבחי' ממלא כ"ע כמו באמרם הללו18 ה' מן השמים כו' וכיוצא בזה באמרינו ברוך19 שאמר והי' העולם שכל זה מסיבת השתלשלו' אלקו' בעולמו' ולא מצד עצמו' אור האלקי שנא' בו אתה20 הוא ה' לבדך לבדך ממש בלי שום שינוי כלל מקודם21 שנברא העולם לאחר

תרמג

שנברא העולם כי אין בחי' ממלא כ"ע תופס מקום כלל עד שלא יש שינוי בזה כלל כמ"ש אני22 הוי' לא שניתי כו' וכידוע ואפי' הארת הזיו בג"ע כלא חשיב לגבי עצמו' אלקי שהרי אמרו דביו"ד23 נברא העוה"ב ובה"א נברא העוה"ז שנא' כי24 בי"ה ה' צור עולמי' באותיו' יו"ד ה"א והרי עד"מ בנפש האדם אותיו' מחשבתו המה בטילים בתכלית לגבי עצמותו ובפרט אותיו' יו"ד וה"א בלבד שחולפים ועוברים במחשבה כרגע בלי תפיסת מקום כלל וכלל כך גם העוה"ב שנברא ביו"ד דבודאי הוא בטל ונכלל לגבי אור עצמו' בחי' מחשבתו ית' וכמ"ש וחשב25 מחשבות כו' וכן כי26 לא מחשבותי כו' מפני שנא' מה מאד27 עמקו מחשבותיך כו' וכך כל העולמו' דממלא כ"ע כלא ממש חשיבי לגבי בחי' העצמו' וכאשר <שכד>

ישים האדם אל לבו בחי' עצמו' אלקו' שלמעלה מן ההשתלשלו' ויתפעל באהבה ודביקו' לדבקה נפשו בבחי' עצמו' אור אלקי וכמ"ש ואהבת28 ה' אלקיך שיהי' הוי' דבחי' סובב כ"ע אלקיך ממש דהיינו בקרבו ממש כמ"ש על29 כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעו' האלה כו' אזי נמסרו לו גם מפתחו' הפנימיו'.

ד. והוא בחי' תורה דהנה בתורה אמר כאן כי תשמע בקול ה' כו' שהוא קול דתורה לפי שהקורא30 בתורה הקדב"ה יושב וקורא כנגדו הרי נק' קול ה' ועד"מ קול הבל הלב שבאדם שהוא כח המשכה שיוצא מהבל הלב בדיבור בפה דהיינו המשכה מרוחניו' דהבל הלב לגשמיו' קול הדיבור והקול הוא המחבר רוחניו' הלב עם גשמיות הדיבור כך למעלה ע"י קול דתורה מקשר האדם ומחבר בחי' רוחניו' דאור האלקי עצמו לבא בבחי' גילוי הדיבור בבחי' ממלא כ"ע וזהו לפי שהקדב"ה שהוא בחי' סובב כ"ע יושב וקורא ג"כ בקולו הוא קול הוי' שנמשך מהבל לב העליון דבחי' עצמו' כו' וזהו שאמרו ז"ל דכל31 הקורא בתורה קורא בשמותיו של הקדב"ה עד"מ כאדם שקורא לחבירו בשמו שהוא נפנה כולו ע"י קריאת שמו כך כתיב קורא32 הדורו' מראש שנגלה מבחי' ההעלם וכמ"ש קרוב33 ה' לכל אשר יקראוהו באמת ואין34 אמת אלא תורה שבה יקראוהו לבחי' עצמו' אלקו' שיבא לידי גילוי מן ההעלם מטעם שדבר ה' זו הלכה מפני שקול ה' היא התורה כמ"ש קול35 ה'

תרמד

יחיל מדבר כו' וזהו שכל הקורא בתורה קורא בשמותיו כמו בכל מסכת36 שלומד וקורא יש בה קריאת שם משמו' ה' בפרט במס' זו יש שם זה שנפנה לקוראו בקריא' שקוראו במסכת זו ובמס' אחרת הוא קורא שם אחר כו' והכל קריאת והמשכת אור א"ס ב"ה ממש ממהותו ועצמותו וע"כ אמרו ז"ל דהתורה הוא בחי' מפתחו' הפנימיו' עד"מ המפתח לפתוח ההיכל הפנימיי' ביותר כך הקול דתורה הוא מפתח לפתוח בחי' אורות הפנימיו' שבאור האלקי עצמו כי הקדב"ה יושב וקורא כנגדו כו' ונמשך עי"ז ומתחבר מבחי' אור א"ס ממש בעולמו' וזהו לפי ששרש התורה הוא בחי' רצון העליון וע"י קול דתורה נמשך ובא בחי' רצון העליון בגילוי וזהו קרוב ה' כו' לכל אשר יקראוהו באמת מפני שקדם לומר טוב ה' לכל כו' עד פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון פי' רצון העליון וד"ל וזהו שאמרו כל מי שיש בו תורה ואין בו יראה דומה לגזבר שמסרו לו מפתחו' החיצוניו' דהיינו בחי' ממלא כ"ע ולא מסרו לו מפתחו' הפנימיו' דהיינו בחי' סובב כ"ע לפי שע"י קול דתורה דוקא נגלה ונמשך בחי' עצמו' אור א"ס אך כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו וע"כ צריך להיו' הכנה בנפש האדם לזה מקודם בתפלה והיינו בסדר הנסדר בתפלה בב"ש ויוצר אור עד ש"ע.

ה. דהנה במגלת אסתר כתוב שיש חצר החיצונה וחצר הפנימי' והמלך37 יושב על כסא מלכותו בבית המלכות כו'. ענין חצר החיצונה הוא עד ב"ש ומב"ש עד ישתבח וחצר*37 הפנימי הוא ביוצר אור וק"ש עד ש"ע והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכו' הוא בתפלת י"ח ומשם נא' ויושט38 <שכה>

לה המלך שרביט הזהב כו'.

וביאור הדברים כי עד39 ב"ש האדם צריך להשפיל א"ע בבחי' חיצוניות מדבקותו בהגשמת עניני עוה"ז וכן למעלה הוא עליי' המלכו' מע' שרים דעשי' וכמ"ש מי40 זאת עולה מן המדבר כו' והוא הנק' חצר החיצונה וכמ"כ מב"ש עד ישתבח הגם שהמלאכי' עולין ג"כ בשיר וזמרה כל זה נחשב מבחי' חיצוניו' אבל חצר הפנימיו' הוא מברכת יוצר עד ק"ש ועד בכלל לפי שביחוד עליון דק"ש צריך האדם לדבקה נפשו האלקי' למסור41 נפשו באחד באמרו ואהבת ה' כו' בכל מאדך עד שבהגיע האדם לסמיכת גאולה לתפלה ה"ז כמו שיוצא מחצר הפנימי' ליכנס

תרמה

להיכל המלך עצמו שיושב שם על כסא מלכותו כו' כי למעלה היינו בחי' העלא' מ"ן דנשמו' דבריא' בהיכל הרצון שבאמת ויציב להיו' נכללי' באצי' ובהגיע הנשמה לזה אזי כתיב ויושט לה המלך שרביט הזהב הן בחי' ה"ג כי רשפי אש האהבה שהי' בק"ש לנפש האלקי' מלמטה למעלה אח"כ בשעת כניסתה ליכנס לבחי' האצי' חוזר אור זה אליה בבחי' ההמשכה מלמעלה למטה ג"כ מבחי' גבורו' רשפי אש האהבה הנק' שלהובא42 דרחימותא כי רוח43 אייתי רוח כו' והושטת שרביט הזהב מגיע לה מהיכל המלך פנימה שהוא יושב בבחי' האצי' כדי שתוכל עי"ז ליקרב וליכנס בהיכל המלך פנימה וכמ"ש במ"א בענין זה באריכות וד"ל.

וזהו כי תשמע בקול ה' אלקיך לשמור כל מצוותיו אשר אנכי מצוך היום. דהנה אנו רואים שהתפעלו' אוי"ר שבתפלה חולפת ועוברת מיד אחר התפלה ואין לה קיום כלל משא"כ עסק התורה לשמה כל היום יש לה קיום נצחי ואינו מתבטל לעולם וכמ"ש ודברת44 בם בשבתך בביתך וגם ובלכתך בדרך בשכבך ובקומך אבל לתפלה צריך שעת הכושר דוקא ולא כל העיתים שוות כו' מפני שהתורה נק' אמת וכמ"ש קרוב ה' כו' לכל אשר יקראוהו באמת ואין אמת אלא תורה וכתיב שפת45 אמת תכון לעד שאין לה הפסק וביטול כלל וע"כ נמשכת כל היום ואין לה זמן קבוע כמו התפלה כי שרש התורה למעלה מן הזמן וע"כ אמר והיו46 הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום כל היום במשמע וגם בזמן היותר אחרון היום נקרא כי הוא למעלה מן הזמן ע"כ כל הזמנים כיום אחד ועל כולם או' היום כו'.

ו. ועוד יש יתרון מעלה בתורה מבתפלה כי בתורה אמר קרוב ה' לכל אשר יקראוהו הכל במשמע כל מי שיקרא בתורה יהי' מי שיהי' וכמ"ש קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו כפל ב"פ לכל כי הנה אנו רואים שלא כהעוה"ב העוה"ז דהעוה"ב אינו אלא למי שראוי לה דוקא וגם זאת אחר המירוק ביסורי47 גיהנם ונהר48 דינור כידוע לפי שהעוה"ב הוא בחי' זיו והארה האלקית שבאה בהשתלשלו' המדרגו' מעילה לעילה עד שכאו"א משיג לפום שיעורא דילי' וע"כ אין האור מאיר אלא לפי הכלי הראוי לזה וכמ"ש מי49 יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב כו' אבל העוה"ז הוא בהיפוך זה שיוכל לקבל אור האלקי גם ממדרגה היותר עליונ' <שכו>

בהשתלשלו' גם מי שאינו ראוי לה כלל וכלל וכמ"ש

תרמו

אשר50 אנכי מצוך היום וידוע דפי' אנכי51 הוא מי שאנכי בחי' סובב כ"ע כנ"ל ובקריאתו בתורה בקול קורא הוא ממשיך גילוי בחי' סובב כ"ע ממהותו ועצמותו שהוא תמידי ולמעלה מן ההשתלשלו' ע"כ נא' בה קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו יהי' מי שיהי' גם למי שאינו ראוי כראוי כו' וע"כ אמר אשר אנכי מצוך היום היום דוקא בעוה"ז ולא בעוה"ב מטעם הנ"ל וד"ל וזהו ג"כ הטעם שבתורה נא' שפת אמת תכון לעד משא"כ בתפלה שהיא בבחי' זמן ע"כ חולפת ועוברת כו' וזהו כי תשמע בקול ה' אלקיך, פי' בקול במה שיש גנוז ונעלם בקול והוא קול דתורה שבו גנוז אור הוי' אלקיך בחי' סובב דממלא כ"ע דהיינו מבחי' עצמות אור א"ס שלמעלה מן הזמן שהוא ענין מפתחות הפנימיו' הנ"ל וע"כ לא אמר לקול ה' אלא בקול ה' אשר אנכי מצוך היום כנ"ל וד"ל.

אך הנה אמרו ז"ל דהאומר52 אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו, ולכאורה בקול דתורה הרי יכול להמשיך מבחי' סובב כ"ע שכולל גם בחי' היראה שהיא רק מפתחות החיצוניות ולמה אפי' תורה אין לו אבל הענין הוא משום דבתורה עצמה יש ב' מדרגו' הא' סור מרע בשס"ה ל"ת והכלל הוא לבער הרע מכל וכל וכמ"ש ובערת53 הרע מקרבך ונכלל בזה כל השס"ה ל"ת וכמשל54 כיבוד הבית כדי שיכנס המלך להיכל נקי מכל דבר טינוף ואם לא יהא נקי לא יכנס בו כמבואר בספרי היראה כי הוא ית' טהור55 עינים מראות ברע וזהו ולא56 תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם הרי שקרא בשם זונה לכל הדבק אחרי הרע וכמו שהזונה57 אסורה לבעלה כך הניצוץ נאסר מלהיו' בה גילוי אור אלקי ואחרי תטהר מכל רע אזי יוכל להיו' בה גילוי אלקו' במ"ע וע"כ אמרו דהאומר אין לי אלא תורה דהיינו בהמשכת גילוי אלקו' בקול קורא אפי' תורה אין לו דהאיך ישכון אור אלקי בהיכל וכלי מטונף קודם הביעור מן הרע כנ"ל.

ובזה יובן מה שמכריז ר'58 אלכסנדרי ווי למאן דלית לי' דירתא ותרעא לדירתא עביד שהוא על ת"ח שאין בו יראת חטא שאז נק' תורתו רק תרעא לדירתא פחותה ממדרג' היראה שנק' מפתחו' החיצוניו' בהיכל ודירה עכ"פ אבל תורה בלא יראת חטא אינו אלא כמו עד"מ השער לבית בלבד שאינו בית דירה כלל כמארז"ל נתאוו'59 הקדב"ה לו דירה בתחתוני' וכאשר אינו סור מרע בתכלית אינו בית דירה

תרמז

כלל להשרא' גילוי אלקו' כו' וד"ל, וזהו כי תשמע בקול ה' אלקיך לשמור את כל מצוותיו דוקא ואם לאו אפי' תורה אין לו מטעם הנ"ל.

לשמור את כל מצוותיו. פי' את כל מצוותיו כמו הולך60 את חכמים יחכם, דלשון את משמעו ענין טפל ובטל ולכאורה אינו מובן מהו ענין אשר הוא בחי' טפל ובטל שיש במצות שאו' ע"ז את כל מצוותיו כו'. אך הענין הוא דיש במצות ב' מדרגות הא' שנק' בחי' איברים דמלכא שהענין הוא בחי' המשכות אלקות כידוע דרמ"ח איברי' דמלכא היינו רמ"ח המשכו' חסד61 דרועא ימינא כו' והב' שהן בחי' כלים מקבלי' האור בלבד כמ"ש כי נר62 מצוה כו' שהמצוה נק' נר ועד"מ הנר שהוא מקבל הפתילה עם השמן ומחזיק <שכז>

את האור ובלעדי הכלי של הנר אין מקום לאור להאיר בשמן ופתילה כי אין אור בלא כלי כידוע כך התורה נק' אור וכתיב כי63 אתה תאיר נרי במעשה המצו' שנק' נר תאיר אור התורה בהם וכמ"ש ותורה64 אור וכו' וזהו שנא' בצדקה65 תכונני שנעשה עי"ז מכון לשבתו ית' וכמ"ש מכון66 לשבתך פעלת ה' כי הנה כללו'67 כל המצות נק' בשם צדקה כמ"ש והי'68 מעשה הצדקה שלום לפי שכללו' בחי' המעשה של המצו' נק' צדקה וכמו שסתם69 מצוה נק' צדקה כמ"כ צדקה נק' מצוה סתם וכמ"ש בנחמי'70 והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל וכו' וזהו והי' מעשה הצדקה שלום פי' מי שמחבר העליון בתחתון נק' שלום מפני שעושה השלום בין ב' הפכי' וכך ע"י המצות נתחבר העליון בתחתון והיו לאחדים כי אין אור בלא כלי כנ"ל והיינו בצדקה תכונני שע"י כללו' המצות שנק' בשם צדקה תכונני להיו' כלי מכון ובדרך כלל נק' הצדקה בלבד ג"כ בשם מכון אחר שנק' מצוה סתם וכמ"ש והעמדנו עלינו מצות כו' וד"ל.

והנה על בחי' גילוי האור שמתלבש במצות בבחי' אור בכלי אין כל נברא גם מהמלאכי' היותר עליונים יכולי' להשיגו כי זה האור מבחי' עצמותו ומהותו ית' כמ"ש אשר אנכי מצוך אנכי מי שאנכי כו' דלית71 מחשבה תפיס' בי' כלל וע"ז אומרי' המלאכי' איה72 מקום כבודו כי נעלם הוא כו' אך לאחר שאו' קדוש ג"פ או' מלא כה"כ דהיינו במצות שנק' כלים ממש לגילוי אור עצמו' הא"ס ב"ה כנ"ל בפי' בצדקה תכונני שנק' מכון לשבתך כו'.

תרמח

ולכאורה יש להבין מהיכן קיבלו המלאכי' שפע ואור לעצמותם אחר שאו' איה מקום כבודו כו' אך הנה ידוע דהמלאכי' מקבלי' שרש שפעם מבחי' זיו והארה בעלמא של שם הוי' כו' וכמ"ש יהללו73 את שם הוי' בחי' שם בעלמא כו' אבל לעצמו' אור המאציל אין להם שום השגה ותפיס' כלל וע"כ או' איה כו' שאינו מושג ואח"כ חוזרי' ואו' מלא כה"כ שאותו האור שאינו מושג להם נגלה ונראה למטה והוא בכלים של מעשה המצות שהם בחי' כלים לאור זה דוקא וכנ"ל וזהו שארז"ל דיפה74 שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב משום דהעוה"ב שאינו אלא בחי' זיו והארה בעלמא לא נמשך רק מבחי' חיצוניו' דמעשה המצו' כמאמר היום75 לעשותם ולמחר לקבל שכרם אבל במעשה המצות מצד עצמם שהם בחי' כלים לקבל האור וכמ"ש כי נר מצו' כו' ע"ז נא' עין לא ראתה כו' שהוא גבוה מהעוה"ב הרבה מטעם הנ"ל וד"ל.

ובזה יובן מ"ש אל76 יתהלל המתהלל כו' כ"א בזאת יתהלל השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד ומשפט וצדקה כי באלה חפצתי נאם ה', פי' השכל וידוע אותי היינו אותי ממש דהיינו לבחי' עצמות אור א"ס ב"ה דלית מחשבה תפיס' בי' כלל ובמה תלוי' ידיעה זו לידע ולהשכיל אותי ממש ע"ז אמר כי אני ה' עושה חסד ומשפט כו' פי' החסד והמשפט והצדקה המה כלים מכלים שונים להיו' נכנס בהם גילוי אור השכלת ידיעה זו לידע ולהשכיל אותי ממש והגם דלית מחשבה תפיס' בי' ואין כלי שיוכל לקבל אור עצמותו אך אני ה' עושה חסד משפט כו' שיהיו בחי' כלים לאור זה <שכח>

והיינו כי באלה חפצתי פי' בכלים כאלה חפצתי שיהא בהם גילוי עצמותו וע"כ המה בחי' כלים וזהו ע"ד הנ"ל בפי' בצדקה תכונני שהמצו' נבחרו להיו' בחי' מכון וכלי לשבתו ית' וכמ"ש מכון77 לשבתך פעלת ה' כו' וד"ל.

וזהו לשמור את כל מצוותיו אשר אנכי מצוך היום, פי' את הוא בחי' הטפל שיש במצו' והוא מה שנמשך משכר מצוה ליהנו' מזיו השכינה בג"ע כו' והשמירה במעשה המצו' הוא מצד המעשה עצמה כי המצוה מצד עצמה היא בחי' כלי לאור וכמ"ש כי נר מצוה כו' וכנ"ל וזהו לשמור את כל מצוותיו כי ע"י כלים של המצו' משתמר האור דתורה שהקדים לומר כי תשמע בקול ה' שהוא קול דתורה כנ"ל כי אין אור משתמר בלתי כלי וכמ"ש כי נר מצוה ותורה אור וכנ"ל וע"כ אמרו דהאומר שאין לו אלא תורה אפי' תורה אין לו אלא צ"ל תורה וגמ"ח יחד לפי שע"י גמ"ח שהן כללו' המצות כנ"ל שהצדקה נק' מצוה סתם יש כלי לשכון בו עצמו' אור א"ס כנ"ל וד"ל. וזהו אשר אנכי מצוך אנכי מי שאנכי כו' ודוקא היום ולא למחר כי היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם כידוע ומבואר למעלה דמעשה המצות בעוה"ז גדול הרבה מהעוה"ב מטעם שהיום יש גילוי אנכי במעשה המצוה מצד שהיא בחי' כלי

תרמט

לאור ולעתיד לא יאיר אור העוה"ב רק מצד בחי' חיצוניו' הכלים של המצו' דהיינו מה שנק' איברי' דמלכא וכמ"ש כי בי"ה צור עולמי' ביו"ד נברא העוה"ב באות א' דיו"ד בלבד אך ע"י המצות מרחיבי' אורו וכל זה הרוחב אין לו דמיון וערך לגבי פנימי' האור הגנוז במעשה המצו' מצד שהם בחי' כלים לקבלה כנ"ל וע"ז נא' עין לא ראתה כו' וזהו אשר אנכי מצוך היום היום דוקא וד"ל.

לעשות הישר בעיני ה' אלקיך. פי' שלא יהא המכוון בשביל שיהא נק' קדוש ע"י תורה ומצות כמ"ש קדושי'78 תהיו כו' או ע"מ79 לקבל פרס בעוה"ב וכיוצא אלא תהא הכונה רק לעשות עי"ז הישר בעיני ה' כו', והענין הוא כי הנה כתיב כי80 אל דיעו' הוי' וידוע הפי' בזה שיש ב'81 דיעות הא' הנק' יחודא עילא' והיינו כמ"ש משמים82 הביט ה' כו' וההבטה וההשגחה הזאת היא מלמעלה למטה דקמי' כולא כלא חשיבא וא"כ למטה נק' אין באמת כי באמת כלא חשיבא ולמעלה הוא בחי' היש באמת להיותו מקור האמיתי כו' אבל דיעה הב' שהוא מלמטה למעלה הוא בהיפך שלמעלה הוא בחי' אין ולמטה הוא בחי' יש נפרד כי התהוות הבריאה הוא יש מאין כידוע אך שבחי' אין זה הוא שם המושאל בלבד כי לא נק' אין אלא מפני שהוא נעלם מהמקבלים כידוע. והנה השגחה שמלמעלה למטה הוא בשם הוי' והשגחה שמלמטה למעלה הוא בשם אלקי' שהוא המצמצם כידוע וכאשר יש יחוד בין ב' שמו' דהוי' ואלקי' וכמ"ש אתה83 הראית לדעת כי הוי' הוא האלקי' וכיוצא אזי נעשי' ב' השגחו' הללו בהשווא' א' מלמטה למעלה כמו מלמעלה למטה וז"ש ישר84 יחזו פנימו שמסתכלי' פב"פ ביושר ובהשוואה א' בלתי יהיו ב' הפכי' כנ"ל וד"ל.

וזהו עיני ה' אל צדיקי' שהוא ההשגחה מלמעלה למטה כמ"ש משמים הביט ה' כו' וכן השקיפה ממעון קדשך מן השמים כו' ולפעמי' נא' עין ה' אל <שכט>

יריאיו עין א' וכן לעתיד נאמר עין85 בעין נרא' אתה ה' דכשם86 שבא לראו' כו' והענין הוא דזהו מדבר לאחר היחוד דהוי' ואלקי' כנ"ל דאז נא' ישר יחזו פנימו שההשגחה מלמטה למעלה כמו מלמעלה למטה ממש ע"כ נק' עין א' בהשוואת ראי' והשגה א' כו' והיינו מ"ש בזוהר לאתתקנא87 ברזא דאחד למהוי אחד באחד משום דאחד תתא' יהי' כדוגמת אחד עילא' והיינו ענין יחוד דהוי'88 ואלקי' שנק' יח"ע ויח"ת והיינו למהוי אחד באחד וד"ל ואז דוקא יהי' זמן תח"ה משום דכתיב אז ונגלה89 כבוד ה' כו' וכן ולא90 יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואו' כו' והענין הוא

תרנ

כי מאן91 דלא כרע במודים אינו קם בתח"ה וענין הכריעה במודים ידוע שהוא להודו' בהודאה שלמעלה מן השכל שמלמטה למעלה בשם אלקי' המצמצם הוא ג"כ כמו בהשגחה שמלמעלה למטה דקמי' כלא כו' והיינו ענין שאנו או' מודים אנחנו לך כו' ואזי ע"י הודאה זו נעשה היחוד בשם הוי' ואלקי' למהוי אחד באחד כנ"ל ואמנם מי שלא כרע במודים אין לו כלי לקבל האור דיחוד זה לעתיד דכתיב אז עין בעין כו' וד"ל.

וזהו לעשות הישר בעיני ה' אלקיד דהיינו שיהי' ה' אלקיך יח"ע ויח"ת הנ"ל מסתכלים ביושר פב"פ מלמטה למעלה כמו מלמעלה למטה כמ"ש ישר יחזו פנימו וכנ"ל שזהו אינו אלא ע"י התורה והמצות דוקא כמ"ש כי תשמע בקול ה' לשמור כל מצוותיו לפי שעי"ז נמשך האור בכלי מעצמו' אור א"ס דקמי' ב' הדיעו' שוין כמ"ש כי אל דיעו' הוי' שסובל ב' הדיעות והוא לפי שבחי' אנכי מי שאנכי שנק' סובב כ"ע הוא כמשל העיגול שאין בו מעלה ומטה כלל ע"כ שוה ומשוה להיו' ע"י המצו' הסתכלו' ביושר למטה כמו למעלה כנ"ל וזהו לעשות הישר בעיני ה' אלקיך ולא לשום כונה אחרת אלא רק שעי"ז יהי' עין בעין כו' שזהו הישר והטוב בעיני ה' אלקיך וד"ל.


1) כי תשמע בקול ה' אלקיך: הנחת כ"ק אדה"א. נעתק מגוכתי"ק 1025 (פז, ב).

נוסח אחר (הנחת המהרי"ל) נמצא בכת"י — ונאמר ע"י כ"ק אדמו"ר הצ"צ ביום ש"ק פ' כי תצא תקפ"ט. נדפס בתוס' הגהות בלקו"ת ראה כב, ד. (וראה רשימת הכתבי-יד בלקו"ת שם). ובלי הגהות בתו"א לעמברג תרי"א כא, א. ועם הגהות באוה"ת דברים ע' ב'שכט (משנת תקפ"ט).

וראה בארוכה ד"ה זה לאדמו"ר האמצעי במאמרי אדה"א ראה ע' שצו ואילך. (הובא בסה"מ תרל"ו ח"ב ע' שז. — כי תשמע בקול הארוך דאאזמו"ר ז"ל).

2) כי תשמע בקול ה' אלקיך: פ' ראה יג, יט.

3) ואם שמוע תשמעו לקול ה': בשלח טו, כו.

4) והי' אם שמוע תשמעו אל מצותי: עקב יא, יג.

5) וכולא קמי' כלא: ראה זהר בהקדמה יא, ב.

6) עין ה' אל יריאיו: תהלים לג, יח.

7) עיני ה' אל צדיקי': שם לד, טז.

8) כל מי שיש בו תורה: ראה שבת לא סע"א ואילך — בגמ' כל אדם. ובר"ח ת"ח. אבל בכ"מ בדא"ח מובא כבפנים ומהם בלקו"ת, אוה"ת. וראה הערה במאמרי אדה"א שם.

9) דרמ"ח מ"ע נק' רמ"ח אברי' דמלכא: בתניא פכ"ג: ובתיקוני'. ראה תקו"ז ת"ל (עד, ס"א). ובאגה"ת רפ"א (דף צ, ב): בזהר. וראה זהר וישלח קע, ב. בסה"מ תקס"ה ע' תתעו: בר"מ. ראה רע"מ משפטים קיח, א.

10) שצדיקים יושבין ונהנין מזיו: ברכות יז, א.

11) שכר מצוה מצוה: אבות פ"ד, מ"ב. תניא פל"ט.

12) ויניחהו בג"ע לעבדה: בראשית ב, טו. וראה זהר בראשית כז, א. תרומה קסה, ב. וראה ביאוה"ז חיי שרה קכט, ד. שער האמונה פל"ה. לקו"ש ח"כ ע' 262 הערה 8.

13) התקן עצמך בפרוזדור: אבות פ"ד מט"ז.

14) ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

15) אתה עשית את השמים ושמי השמים: שם.

16) יוצר משרתים ואשר משרתיו: ע"פ ברכת יוצר.

17) דשם אלקים הוא המצמצם: נסמן לעיל ע' תלט.

18) הללו ה' מן השמים: תהלים קמח, א.

19) ברוך שאמר והי' העולם: ברכת ברוך שאמר.

20) אתה הוא ה' לבדך: נחמי' ט, ו.

21) מקודם שנברא העולם: ראה תפלת שחר. של"ה ג, ב.

22) אני הוי' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

23) דביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

24) כי בי"ה ה' צור עולמי': ישעי' כו, ד.

25) וחשב מחשבות: שמואל-ב יד, יד.

26) כי לא מחשבותי: ישעי' נה, ח.

27) מאד עמקו מחשבותיך: תהלים צב, ו.

28) ואהבת את ה' אלקיך: ואתחנן ו, ה.

29) על כי אין אלקי בקרבי: דברים לא, יז.

30) הקב"ה יושב וקורא כנגדו: ראה תנא דבי אליהו רבא רפי"ח. ילקוט שמעוני איכה ב, יט (רמז תתרלד). וראה בהנסמן במאמרי אדמו"ר האמצעי ראה ע' שפז.

31) דכל הקורא בתורה קורא בשמותיו של הקב"ה: ראה זהר יתרו פז, א. פתיחת הרמב"ן עה"ת.

32) קורא הדורות מראש: ישעי' מא, ד. וראה ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' רנט ואילך.

33) קרוב ה' לכל אשר יקראוהו באמת: תהלים קמה, יח.

34) ואין אמת אלא תורה: ירושלמי ר"ה פג, ה"ח. איכה רבא פתיחתא ב. ילקוט שמעוני דניאל (ח, יב) רמז תתרסו. תקו"ז תכ"א (נ, א). וראה ברכות ה, ב.

35) קול ה' יחיל מדבר: תהלים כט, ח.

36) מסכת. . קריאת שם: ראה זהר פינחס רטז, א.

37) והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות: אסתר ה, א.

*37) וחצר הפנימי. . וק"ש. . בתפלת י"ח: ראה אוה"ת תצוה ע' א'תקסד — ושם מציין שכ"ה במק"מ פ' ויחי דרכ"ח ע"ב שזהו ענין ויושט המלך את שרביט הזהב הוא ענין סמיכת גאולה לתפלה. וראה גם תו"א צד, ג.

38) ויושט לה המלך שרביט הזהב: אסתר ה, ב — ויושט המלך.

39) עד ב"ש האדם צריך להשפיל א"ע: ראה סה"מ תקס"ז ע' רנה ואילך. תק"ע ע' נא. נביאים ע' יט ואילך. ענינים ע' תמח ואילך. דרך חיים שער התפלה פל"ח מו, ד פס"ו. אוה"ת ואתחנן ע' קסט.

40) מי זאת עולה מן המדבר: שה"ש ג, ו. ח, ה.

41) למסור נפשו באחד: באוה"ת בהר כרך ד מציין לזהר. ראה (זהר) רעיא מהימנא משפטים קיט, א־ צו לג, א. פע"ח שם פי"ב.

42) שלהובא דרחימותא: ראה זח"ג פד, א. וראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ע' תקג. דברים ח"א ע' קעח.

43) רוח אייתי רוח: ראה זהר תרומה קסב, רע"ב. וירא צ, רע"ב. סידור ערב שבת קסג, ד. ועוד.

44) ודברת בם בשבתך בביתך: ואתחנן ו, ז.

45) שפת אמת תכון לעד: משלי יב, יט.

46) והיו הדברים האלה: ואתחנן ו, ו.

47) ביסורי גיהנם ונהר דינור כידוע: ראה לקו"ת (כאן) ראה כג, ג — ע"י יסורים של גיהנם ונהר דינור כו' וכמארז"ל [ברכות ה, סע"א] שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולם לא נתנו אלא ע"י יסורים.

48) ונהר דינור: דניאל ז, י.

49) מי יעלה בהר ה': תהלים כד, ג.

50) אשר אנכי מצוך היום: ואתחנן ו, ו.

51) אנכי הוא מי שאנכי: ראה תניא מהדורא קמא ספמ"ט ע' תו. אבן עזרא תולדות כז, יט.

52) דהאומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.

53) ובערת הרע מקרבך: דברים יג, ו. יז, ז.

54) וכמשל כיבוד הבית: ראה ג"כ לקו"ת האזינו עז, א.

55) טהור עינים מראות ברע: ראה חבקוק א, יג. ובמנחת שי שם.

56) ולא תתורו אחרי לבבכם: שלח טו, לט.

57) שהזונה אסורה לבעלה: ראה נשא ה, יב ואילך.

58) ר' אלכסנדרי ווי למאן דלית לי' דירתא: ראה שבת לא, ב: ר' ינאי.

59) נתאוו' הקב"ה לו דירה בתחתוני': ראה תניא פל"ו ובליקוט פירושים לשם.

60) הולך את חכמים יחכם: משלי יג, כ.

61) חסד דרועא ימינא: תקו"ז בהקדמה.

62) כי נר מצוה: משלי ו, כג.

63) כי אתה תאיר נרי: תהלים יח, כט.

64) ותורה אור: משלי שם.

65) בצדקה תכונני: ישעי' נד, יד.

66) מכון לשבתך פעלת ה': בשלח טו, יז.

67) כללות כל המצות נק' בשם צדקה: ראה ואתחנן ו, כה. ובכ"מ. מאמרי אדה"א תצא ע' תקיח. ע' תרכז. ע' תרנט. ועוד.

68) והי' מעשה הצדקה שלום: ישעי' לב, יז.

69) סתם מצוה נק' צדקה: ראה תניא פל"ז — בכל תלמוד ירושלמי. לקו"ת שה"ש מד, ג.

70) בנחמי' והעמדנו עלינו מצות: יו"ד, לג.

71) דלית מחשבה תפיס' בי' כלל: תקו"ז בהקדמה.

72) איה מקום כבודו: נוסח קדושת כתר.

73) יהללו את שם הוי': תהלים קמח ה, יג.

74) דיפה שעה א' בתשובה: אבות פ"ד, מי"ז.

75) היום לעשותם ומחר לקבל שכר: ואתחנן ז, יא. עירובין כב, א.

76) אל יתהלל המתהלל: ראה ירמי' ט, כג — כי אם בזאת יתהלל המתהלל.

77) מכון לשבתך פעלת ה': בשלח טו, יז.

78) קדושי' תהיו: קדושים יט, ב.

79) ע"מ לקבל פרס: אבות פ"א, מ"ג.

80) כי אל דיעות הוי': שמואל-א ב, ג.

81) ב' דיעות: ראה לעיל ע' תנט. וראה הנסמן באוה"ת בהעלותך כרך ו ע' א'תשנג.

82) משמים הביט ה': תהלים לג, יג.

83) אתה הראת לדעת: ואתחנן ד, לה.

84) ישר יחזו פנימו: תהלים יא, ז.

85) עין בעין נרא': במדבר יד, יד.

86) דכשם שבא לראו': חגיגה ב, א.

87) לאתתקנא ברזא באחד: זהר תרומה קלה, סע"א.

88) דהוי' ואלקי'. . יח"ע ויח"ת: ראה לקו"ת ראה כד, א.

89) ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

90) ולא יכנף עוד מוריך: ישעי' ל, כ.

91) מאן דלא כרע במודים: ראה ב"ק טז, סע"א. זח"ב ק, א. זח"ג קסד, א.