להבין שרשי הדברים

תרנ

בעזר"ה

להבין1 שרשי הדברים הנ"ל. הנה מבואר בחנוך2 קטן בענין יחודא עילא' ויחודא תתאה שבחי' שם אלקים הוא המצמצם כו'. ושרש הדברים דשם הוי' ושם אלקים המה ב' מדות עליונות שהמאציל מתלבש בהם לפעמים מתלבש בשם הוי' ונק' יחודא עילאה ולפעמים הוא מתלבש בשם אלקים ונק' יחודא תתאה והענין הוא כי בחי' עצמות המאציל הוא למעלה לגמרי מבחי' אור ושפע ואמנם כאשר רוצה להשפיע צריך שיתלבש בלבוש הנק' מדה כענין ומד"ו ב"ד שהלבוש נק' מדה ולפעמי' מתלבש במדת החסד שהוא שם הוי' והענין הוא שמשגיח בהשגחה של חסד ולפעמי' מתלבש בלבוש ומדה שנק' דין וצמצום והוא שמשגיח בהשגחה של דין וצמצום שהוא בחי' שם אלקים, והנה כאשר משגיח בהשגחה של שם הוי' היינו שרש <של>

ענין יחודא עילאה שהוא מלמעלה למטה דכתיב אתה3 ה' לבדך כו' וכולא4 קמיה כלא

תרנא

כו' כנ"ל שלמעלה היש האמיתי שנק' מקור ולמטה האין ממש וע"ז אמר משמים5 הביט הוי' כלומר שמשגיח למטה באופן כמו שהוא בעצם שבאמת קמי' כלא חשיב והוא מצד מדת החסד שמתגלה בטובו כו' ולפעמי' משגיח במדת הצמצום והדין דהיינו להסתיר ולהעלים א"ע בשם אלקים המצמצם כו' כדי שע"י צמצום זה נעשה הנברא בבחי' יש נפרד וה"ז מאין ליש שהוא היפך הענין של מדת שם הוי' כו' וד"ל.

ודרך כלל ב' השגחו' הללו השגחה הראשונה דשם הוי' הוא בבחי' ז"א דאצילו' והשגחה השניה בבחי' מלכו' דאצי' שהוא שם אלקים ודרך פרט גם באצילות עצמו יש ב' מדו' הללו בז"א בחסד וגבור' לפעמי' משגיח באופן שהוא עושה למטה בחי' אין וכענין אין עוד ולפעמי' משגיח באופן שעושה בזה למטה בחי' יש נפרד כו' ומזה מסתעפים ב' מדרגו' הביטול בביטול דיחודא עילא' הוא בחי' ביטול אמיתי משום דבאמת קמי' כלא ממש ובחי' הביטול דיחודא [תתאה] היינו מ"ש וצבא6 השמים לך משתחווי' שהוא בחי' ביטול היש בלבד כידוע שזהו ענין ההודאה במודים ומאן דלא כרע במודים כו' וד"ל.

וזהו פי' עיני7 ה' אל צדיקים. דהנה פי' צדיקים הוא יחוד ב' מדרגו' הנ"ל דשם הוי' ואלקים דצדיק הוא כח המחבר ומקשר ויש ב' מדרגו' בצדיק הא' הנק' צדיק8 עליון והב' צדיק תחתון והם יוסף ובנימין כידוע וענין צדיק עליון הוא בחי' קישור וחיבור אור המשפיע במקבל ובחי' צדיק תחתון הוא בחי' התקשרות המקבל במשפיע וכתיב עיני ה' אל צדיקים להיות כי ב' עינים יש הא' עין המשגיח מלמעלה למטה והיינו בשם הוי' דקמי' כלא והעין הב' שמשגיח באופן שהוא מלמטה למעלה שלמעלה האין כו' וכנ"ל וזהו ענין אל9 דיעו' הוי' כו' ולהיות בחי' יחוד וחיבור בין ב' העינים הללו דהיינו בין בחי' שם הוי' ושם אלקים היינו מ"ש עיני10 ה' אל צדיקים שבחי' ב' צדיקים הנ"ל יוסף ובנימין המה המחברים ומקשרים ב' השגחו' הללו להיות לאחדים ממש כי בחי' צדיק עליון מחבר העליון בתחתון ונק' שושבינא11 דמלכא וצדיק תחתון מחבר התחתון בעליון מלמטה למעלה וכענין עליו' העולמו' בשבת וע"י אמצעו' שניהם מתייחדי' שם הוי' ואלקי' יחד ונעשה ב' מיני ביטול הנ"ל ג"כ בענין א' דהיינו שלמטה ג"כ נעשה בחי' ביטול האמיתי כמו איך דקמי' כלא כו' וזהו בתנאי דוקא כאשר יש הכנה לזה בתחלה ביחודא תתא' והיינו בבחי' הביטול של הנבראי' שנק' ביטול היש כנ"ל.

וזהו מ"ש בזוהר לענין עליו' העולמו' בשבת ואתתקנת12 ברזא דאחד למשרי עלה רזא דאחד כו' למהוי אחד באחד כו' דדוקא לאחר שניתקנה המלכו' ברזא

תרנב

דאחד ביחודא תתא' אז ישכון עלי' אור יחודא עילא' הנ"ל להיו' למטה כמו למעלה וזהו למהוי אחד באחד (וע"ז נא' עיני ה' אל צדיקי' צדיק וצדק כו' אבל מ"ש עין13 ה' אל יריאיו היינו עין א' בלבד או יח"ע או יח"ת ולא בחי' התכללות משניהם יחד כו' או י"ל דעין ה' אל יריאיו הם בחי' זו"נ כאשר הם עולין באו"א ומאיר עליהם <שלא>

מבחי' עינא14 פקיחא דכתר דשם ב' עיינין אתהדרו לחד כמ"ש באד"ר וד"ל) ואמנם גם בשבת אין היחוד דהוי' ואלקי' רק בבחי' הפנימיו' ולא בבחי' החיצוניו' שהרי בחיצוניו' העולמו' אין הפרש ניכר בין ימות החול ליום השבת כי בעוה"ז הגשמי הרי כל גידול שפע דצח"ם הוא בשבת כמו בחול לפי שיש עדיין אחיז' להיכלו' דנוגה בסטרא דקדוש' המסתירי' ומצמצמי' לבלתי הגלו' נגלות אור היחוד הנ"ל גם בחיצוניו' העולמות אבל לע"ל דכתיב ואת15 רוח הטומא' אעביר כו' ולא יסתיר מאומה אזי כתיב ונגלה16 כבוד הוי' כו' ולא17 יכנף עוד מוריך והיו18 עיניך רואות את מוריך וכן כתיב עין19 בעין נראה אתה ה' כו' דהיינו גם בחיצוניו' העולמו' כמו שעתה הוא היחוד הנ"ל בפנימיו' ע"י צדיקי' הנ"ל כמאמרם ז"ל עמוד*19 א' וצדיק שמו וכמ"ש כי20 כל בשמים ובארץ ותרגומו דאחיד בשמיא וארעא שמחבר עליון בתחתון וכנ"ל ובכל שבת יש מעין ודוגמא מה שיהי' ביום שכולו שבת אך ורק בבחי' הפנימיו' אבל ביום שכולו שבת הרי יהי' בחיצוניו' כמו בפנימיו' בהשווא' א' מטעם שיתברר כל הרע ויוסר הצמצום דשם אלקי' וכמארז"ל ברמז לעתיד21 הקדב"ה מוציא חמה מנרתקה שהוא שם האלקי' המלביש לשם הוי' כמ"ש כי22 שמש ומגן ה' אלקים כמ"ש בלק"א וד"ל ולכך נא' לע"ל ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' לפי שבזמן התחיי' גם הגופים יהיו כמו בחי' מרכבה בלתי אכילה כו' כי העוה"ב23 אין בו אכילה כו' וכל זה מטעם שישתווה בחי' החיצוניו' לבחי' הפנימיו' לגמרי מטעם הנ"ל דהיחוד העליון יאיר למטה כמו שהוא למעלה ממש וד"ל.

והנה ע"ד הנ"ל בענין ב' יחוד' יח"ע ויח"ת דהוי' אלקי' שהוא בחי' זו"נ בכלל כך יובן ענין זה עוד למעלה יותר דרך כלל דהנה ידוע דבחי' ז"א לגבי בחי' עתיק' הוא כערך בחי' חיצוניו' לגבי בחי' הפנימיו' כי בחי' עתיק' הוא מבחי' עצמו' המאציל עדיין שלמעלה הרבה מבחי' השתלשלו' דאצי' ובחי' ז"א הוא בחי' האצי' אורו' בכלים כו' וזהו שאמר בע"ח דגם שז"א הוא נק' בשם הוי' לגבי התחתונים אבל לגבי בחי' ע"י נחשב רק לבחי' שם אלקי' וז"ש יעקב והי'24 הוי' לי לאלקים שהוא

תרנג

בחי' עליי' ז"א לגבי עתיק' שנחשב שם לבחי' אלקי' בלבד כי האצי' אינו אלא בחי' צמצום המאציל ע"י שם אלקי' שהוא המצמצם בכל מקום כנודע וזהו שאנו או' בנעילה25 דיו"כ ז"פ כי הוי' הוא האלקי' דהיינו ז' עליו' לז"א שהוא הוי' שיהי' בבחי' האלקי' לגבי עתיקא ששם עולין זו"נ ביו"כ כידוע וד"ל.

והנה כמו שמבואר למעלה בענין ב' השגחות דב' מדו' הוי' ואלקי' שהם ב' הפכי' שהשגחת שם הוי' הוא מלמעלה למטה להיו' באופן כמו שהוא בעצמו דקמי' כלא חשיב כו' והשגחה דשם אלקי' הוא בהיפוך לצמצם ולהעלים א"ע להיו' דוקא נראה העולם ליש ודבר כו' כנ"ל באריכות כך יתפרש ג"כ ענין שני המדו' הללו דהוי' ואלקי' בבחי' עתיק' ובבחי' ז"א דבבחי' עתיק שהוא שם הוי' בדרך כלל הנה השגחתו מלמעלה למטה באופן <שלב>

דקמי' כלא כו' והשגחה דבחי' ז"א הוא בבחי' הצמצום דשם אלקי' בהיפוך כנ"ל והנה ע"ז נאמר ג"כ עיני הוי' אל צדיקי' להיו' התחברו' עליון בתחתון ותחתון בעליון והוא ענין אסתכלותא26 דעתיקא בז"א מלמעלה למטה שממשיך לו ש"ע נהורין ואז נק' ארך אפים כמ"ש חנון27 ורחום הוי' ארך אפים שגם ז"א נק' ארך אפים להיות כי ארך גי' רכ"א שהן ש"ע נהורין עם ק"נ אורו' דאבא שקבועי' תמיד בז"א כל זה בא לו מפני בחי' הארת הפנים דעתיקא כמ"ש יאר28 ה' פניו אליך כו' דהיינו ארך אפים ונעשה ש"ע נהורין ואסתכלותא דז"א בעתיקא הוא מלמטה למעלה וכדי שיהי' ההשגחה פב"פ דע"י בז"א בהשווא' א' מלמטה למעלה כמו מלמעלה למטה כנ"ל בפי' עיני ה' אל צדיקים בזו"נ הוא ע"י קול דתורה דוקא מפני שנמסר על ידי זה מפתחות הפנימיו' פי' בקול דתורה נמשך מבחי' פנימי' אור המאציל דע"י שיסתכל בז"א פב"פ ויתחבר עליון בתחתון ותחתון בעליון ע"ד הנ"ל בשמו' דהוי' ואלקי' בזו"נ וכידוע דקול29 דתורה נק' קול יעקב ובקול פנימיותו מאיר מבחי' עתיק' והוא שנק' מפתחו' הפנימיו' וע"ז אמרו הקדב"ה30 יושב וקורא ושונה כנגדו כו' וד"ל.

וזהו כי תשמע בקול ה' אלקיך כו' לעשות הישר בעיני ה' אלקיך פי' בקול דהוי' הוא בחי' ז"א שנעשה בחי' אלקי' לגבי עתיקא ואזי מסתכל בו בחי' ע"י להאיר לו פניו כנ"ל ונעשה יחוד וחיבור ב' השגחו' כאחד וזהו לעשות הישר בעיני ה' אלקיך וכמ"ש ישר31 יחזו פנימו דהיינו שיהא ההשגחו' עין בעין מלמעלה למטה ומלמטה למעלה בהשווא' א' ביושר א' ולא יהיו ב' הפכי' כנ"ל בענין יח"ע ויח"ת דזו"נ וכך יתפרש באסתכלותא דע"י בז"א שע"ז נא' ג"כ לעשו' הישר בעיני הוי' אלקיך אלא שהוא דרך כלל יותר כנ"ל וד"ל.

תרנד

אך הטעם להסתכלו' פב"פ ביושר שהוא ע"י קול תורה דוקא הוא מפני שהתורה נק' דרך הישר כמ"ש כי32 ישרים דרכי ה' כו' לפי שהתורה33 היא בבחי' קו האמצעי שנק' ישר כמ"ש בע"ח להיותה בבחי' התיקון וההתכללו' כו' וידוע דקו האמצעי מבריח34 מן הקצה לקצה ע"כ על ידו דוקא יתחבר העליון בתחתון דהיינו ע"י בז"א כמ"ש ישר יחזו פנימו ע"י קו האמצעי שנק' ישר יחזו פנימו באסתכלותא הנ"ל והיינו ע"י קול דתורה והיינו כי תשמע בקול במה שיש בקול דתורה גנוז מאור דע"י לפי שהיא בחי' קו האמצעי כו' כדי לעשות הישר בעיני ה' אלקיך לאסתכלא אנפין באנפין כנ"ל וד"ל.

ובכל זה מובן ג"כ שרש ענין מה שאמר לפעמי' עין ה' אל יריאיו עין א' וכן לעתיד נא' עין בעין כו' דהיינו לאחר שנתייחד העליון בתחתון וב' ההשגחות שוות ממש אזי עין א' לשניהם והיינו בחי' עינא35 פקיחא דלא נאים כו' ששם אין התחלקו' כלל ותרין עיינין אתהדרו לחד כו' ומשום שלמטה יהי' כמו למעלה לכך נא' עין בעין כו' וד"ל.

לשמור כל מצוותיו כו'. הנה המצות הם ענין שמירה לשמור האור בתוכן כמבואר ומחיצוניו' שלהם נמשך האור והזיו בעוה"ב כו' ולהבין שרש ענין זה יש להקדים בענין המצות דלכאורה אינו מובן מה שלפעמי' משמעו' ענין המצות שהן רק בחי' המשכו' גילוי אלקו' שהרי נק' רמ"ח <שלג>

איברי' ור"ל רמ"ח המשכו' כו' ולפעמי' משמעו' ענינם שהן היפך ההמשכה אלא נק' כלים של קבלה כמ"ש כי36 נר מצוה ותורה אור הרי זה היפך ההמשכה כי הנר אינו אלא מקבל האור בתוכו כו'.

אך הענין הוא דשניהם אמת דלגבי בחי' פנימי' האור שגנוז בעצמו' המאציל לא נקראו רק בחי' כלי קבלה בלבד להכניס האור בתוכן בלבד עד"מ האבר שהוא רק בחי' כלי בעלמא לאור וחיות הנפש השוכן בה שהוא כמשל הנר לגבי האור אבל לגבי בחי' העולמו' התחתוני' שנאצלו ונבראו יש מאין כמו העוה"ב שנהנין מזיו וכיוצא נק' המצות בשם בחי' המשכו' שממשיכי' את ההשפעה מאור המאציל מלמעלה למטה עד"מ האיברי' שיש בהם בחי' ההמשכות מן הכחות המלובשי' בהם כמו חסד37 דרועא ימינא להחיו' רוח שפלי' כו' וכיוצא ועד"ז הרי יובן דהמצות מבחי' החיצוניו' שלהם נק' המשכו' להיו' מקור לעוה"ב כענין שכר38 מצוה מצוה כידוע ומצד בחי' הפנימי' נק' כלים לאור ולא ממשיכי' המשכו' וא"כ דהמצוה הנעשית בעוה"ז גדול מעלתה משכר המצוה בג"ע כשנהנה מזיו כו' שהרי בעשותו

תרנה

המצוה בעוה"ז נק' נר מצוה לקבל אור המאציל עצמו בבחי' הפנימי' ובג"ע הוא שנמשך רק מבחי' החיצוניו' שלה בלבד להיו' גילוי אור האלקי בג"ע שבעולם הבריא' שהוא רק בחי' חיצוניו' האצי' כידוע וע"כ אמרו ז"ל דיפה39 שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב וד"ל.

וזהו לשמור את כל מצוותיו פי' המצו' נק' כלים לאור דתורה כמ"ש כי נר מצוה ותורה אור שהוא להיו' הישר בעיני ה' כנ"ל ובמצות משתמר האור הזה תמיד כי בלתי המצות הרי אין כלי לשמור ההארה של קול ה' אשר בתורה והיינו כי תשמע בקול ה' לשמור את כל מצוותיו כו' ר"ל כי תרצה לשמוע בקול ה' ע"ד הנ"ל אין הדבר תלוי רק בשמירת המצות להיו' כלים לאור דתורה ועיקר הטעם כי גם שרש המצו'40 מבחי' עתיק' כי הרי נק' תרי"ג ארחין כו' והם הנק' ישרים דרכי הוי' להיו' ישר יחזו פנימו פב"פ כנ"ל אלא שירדו למטה להיו' כלים לאור דתורה אבל שרשם במדרג' א' הם עם הקול דתורה וזהו שאמר אשר אנכי מצוך היום פי' אנכי מי שאנכי דהיינו בחי' ע"י וע"כ אומרי' בברכו' המצות אשר קדשנו מלשון כי אשרוני בנות שהוא בחי' העונג העליון דע"י כי התענוג העליון מלובש ברצון העליון שבמצות כידוע וד"ל.

ומה שאמר אשר אנכי מצוך היום היום דוקא ועי"ז תוכל לעשו' הישר בעיני ה' כו' ע"ד הנ"ל, הענין הוא כי לכאורה יש להבין דהלא ג'41 מתנות טובות יש עוה"ב ותורה כו' וכולן באין ע"י יסורי' העוה"ב אחר יסורי גיהנם וגלגולי' רבים כו' והלא יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב וא"כ הי' ראוי שיקבל האדם יסורי' בעוה"ז בכפלי כפלי' מיסורי גיהנם עד שיוכל לבא לעסק התורה והמצות ואנו רואי' שאינו כן אך הענין הוא דלא כהעוה"ב העוה"ז דעוה"ב42 מקבל מבחי' סדרי השתלשלו' דלאחר התיקון ונק' עולם ברור ושם הרי נידונים כאו"א לפי מדתו הראוי לו וע"כ אין תשובה בעוה"ב לפי שאין כל א' מכיר אלא כמו שהוא ולא יוכל לעלות ממדרג' למדרג' וע"כ גם מי שהוא למעלה לא יוכל לבא למטה כו' אבל בעוה"ז הוא זמן הבירור ויכול התחתון לעלו' למעלה <שלד>

מכפי מדתו ועליון יכול לירד למטה וע"כ עיקר התשובה בעוה"ז כמו ראב"ד43 שעלה מבירא עמיקת' לרום המעלו' בשעה א' וכל זה מפני שהיום הוא זמן הבירור מבחי' אנכי מי שאנכי הסובב ומקיף כל ההשתלשלו' בהשווא' א' וע"כ יש ביכולתו לעלו' התחתון למעלה כו' משום דקמי' כחשיכה כאורה עד שהזדונו' יהיו כזכיו' ע"י התשובה כידוע מה שא"א להיו' כזה בעוה"ב וזהו אשר אנכי מצוך היום דוקא ועתה הוא הזמן לעשות הישר בעיני ה' אלקיך ע"ד הנ"ל להיו' עין בעין מלמטה למעלה

תרנו

כמו מלמעלה למטה שזה היפוך סדר השתלשלו' לפי שאנכי מצוך היום שהוא בחי' סובב הכללי ביותר שאין בו מעלה ומטה כלל וקו היושר בוקע בו מעליונו לתחתיתו כמ"ש בע"ח וד"ל.


1) להבין שרשי הדברים הנ"ל: הנחת כ"ק אדה"א. נעתק מגוכתי"ק 1025 (פט, א). נאמר ג"כ ע"י כ"ק אדמו"ר הצ"צ בשנת תקפ"ט. ונמצא בכת"י 13 לג, ב. 2025 קפה, א.

נדפס בשינויים ותוס' הגהות בלקו"ת ראה כג, ד. וראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ע' תתא.

2) בחנוך קטן: שער היחוד והאמונה פ"ו. וראה לעיל ע' תלט.

3) אתה ה' לבדך: ישעי' לז, כ.

4) וכולא קמי כלא: ראה זהר בהקדמה יא, ב.

5) משמים הביט הוי': תהלים לג, יג.

6) וצבא השמים לך משתחווי': נחמי' ט, ו.

7) עיני ה' אל צדיקים: תהלים לד, טז.

8) צדיק עליון. . יוסף ובנימין: ראה ג"כ תו"א פ, ד.

9) אל דיעות הוי': שמואל-א ב, ג.

10) עיני ה' אל צדיקים: תהלים לד, טז.

11) שושבינא דמלכא: ראה זהר (רעיא מהימנא) ויקרא כ, א. מצורע נג, ב.

12) ואתתקנת ברזא דאחד: זהר שמות קלה, ב.

13) עין ה' אל יריאיו: תהלים לג, יח.

14) עינא פקיחא דכתר: ראה זהר נשא (אדרא רבא) קכט, ב.

15) ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

16) ונגלה כבוד הוי': ישעי' מ, ה.

17) ולא יכנף עוד מוריך: ישעי' ל, כ.

18) והיו עיניך רואות את מוריך: ישעי' ל, כ.

19) עין בעין נראה אתה ה': שלח יד, יד.

*19) עמוד א' וצדיק שמו: ראה חגיגה יב, ב.

20) כי כל בשמים ובארץ ותרגומו דאחיד: דברי הימים-א כט, יא. ראה זהר בראשית לא, א.

21) לעתיד הקדב"ה מוציא חמה מנרתקה: נדרים ח, ב.

22) כי שמש ומגן ה' אלקים כמ"ש בלק"א: תהלים פד, יב. שער היחוד והאמונה פ"ד.

23) כי העוה"ב אין בו אכילה: ראה ברכות יז, א.

24) והי' הוי' לי לאלקים: ויצא כח, כא. וראה תו"ח שמות מח, ג.

25) בנעילה דיו"כ ז"פ כי הוי' הוא האלקי': ראה תו"ח בראשית לו, ג. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שמו.

26) אסתכלותא דעתיקא בז"א: ראה זח"ג טו, א.

27) חנון ורחום הוי' ארך אפים: תהלים קמה, ח.

28) יאר ה' פניו: נשא ו, כה.

29) דקול דתורה נק' קול יעקב: ראה ג"כ לקו"ת ואתחנן ח, ג.

30) הקב"ה יושב וקורא ושונה כנגדו: תנדבא"ר רפי"ח.

31) ישר יחזו פנימו: תהלים יא, ז.

32) כי ישרים דרכי הוי': הושע יד, י.

33) שהתורה. . ישר: ראה יהושע י, יג. ובתרגום ומפרשים שם. תו"ח בראשית מא, ד.

34) מבריח מן הקצה לקצה: ע"פ לשון הכתוב תרומה כו, כח. ויקהל לו, לג. ראה זהר תרומה קעה, ב.

35) עינא פקיחא: ראה זהר (אדרא רבא) נשא קכט, ב.

36) כי נר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג.

37) חסד דרועא ימינא: תקו"ז בהקדמה.

38) שכר מצוה מצוה: אבות פ"ד, מ"ב.

39) דיפה שעה אחת בתשובה ומע"ט: אבות פ"ד, מי"ז.

40) המצות. . תרי"ג ארחין: ראה זהר (אדרא רבא) נשא קכט, א. קלו, א.

41) ג' מתנות טובות: ברכות ה, סע"א.

42) דעוה"ב. . ונק' עולם ברור: ראה פסחים נ, א.

43) ראב"ד שעלה מבירא עמיקת': ראה ע"ז יז, א.