ר"מ שופטים לא יקום עד א' באיש

תרסד

ר"מ שופטים דרע"ה ע"א.

לא1 יקום עד א' באיש2 לכל עון כו' פקודא דא להעיד עדות ב"ד כו' ולית סהדותא פחות מתרין כו' בג"ד אוקמוה מ"מ3 מי*3 מעיד על אדם קורות ביתו כו' ע"ש. הנה כתי' ויקם4 עדות ביעקב עדות5 אותיות דעת וכולא חדא מילתא שבחי' הדעת שבמל' דאצי' כולל חו"ג יחדיו בהתכללות א' בשיקול הדעת וזהו תרין סהדין שמצטרפין להביא ראי' בב"ד ולית סהדותא בפחות מתרין היינו בב"ד של מעלה שתחת מדת מל' דאצי' כו' אשר מלך במשפט יעמיד ארץ שמצטרך להיות ב' עדי' דווקא המה חו"ג שבדעת הכללי שבמל' הכוללם יחד דהיינו יש דעת נוטה לזכות ויש דעת נוטה לחוב וב' דעות אלו שמטים כלפי חסד וגבו' נכללים בדעת עליון הכוללם יחד בשיקול הדעת וכו' וכפי שיתברר הדבר לאמיתו בשיקול הדעת עליון הכולל ב' דעות אלו להיות מכריע ביניהם כן יקום דוקא כי זהו עיקר השלימות כשמצטרפי' ונכללים ב' בחי' חו"ג ההפכי' במזיגה והתכללות א' בדעת עליון שבקו האמצעי ואח"ז כפי שיכריע בניהם כן יקום אבל כשאין בו ב' עדים אלו כלולים כ"א עד דחסד או דגבורה ולא שניהם במזג השוה אזי כתי' ולא6 ימות ע"פ עד אחד דגבורה המחייב כ"א ע"פ7 שני עדים יקום דבר הוא הדבר אשר ציוה הוי' בו ונבראו כמ"ש בדבר8 ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם שהוא בחי' מדות מל' דאצי' הדיבור עליון שהקיום של הדיבור הוא ע"י משפט צדק דווקא והוא ב' עדי' דחו"ג שבדעת הכוללם יחד שעי"ז דוקא יקום דבר כי מלך9 במשפט דווקא יעמיד ארץ כו' כנ"ל ולא יקום ע"פ עד אחד כו' וד"ל.

בג"ד אוקמוה מארי מתניתין מי מעיד על האדם קורות ביתו ולא עוד אלא אנשי ביתו כו' והן הן ב' עדים שיקום דבר ע"י קורות ביתו ואנשי ביתו פי' קורות ביתו הוא בחי' העצמות של האדם שנק' קורות כמ"ש המקרה10 מים עליותיו דגרמין בנויין על מוחא כו' ופי עצמות הן מן האב כי האב מזריע הלובן שממנו עצמות ואשה מזרעת האודם שממנו הבשר כו' וזהו אנשי ביתו ורמ"ח אברים של הבשר והקרום על העצמות שהם מלבישים את העצמות כדכתי' עור11 ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני והעצמות המה הפנימים מכולם שנמשכים מטיפה עצמיות

תרסה

של האב שהן עיקר מעמד ומצב וקיום הגוף שעליהם קרום הגידים והבשר והעור כו' וכמ"כ למעלה החכ' שנמשכה מאבא דאצי' נק' בחי' עצמות חיוורא בחי' לובן כו' ולכן נק' בשם עצמות לשון עצמיות כי נקודת החכ'12 ראשיתה אצי' הוא שורש ויסוד העצמית בבנין כל הפרצופי' דאצי' ובינה הוא מלביש לחכ' בבחי' לבוש והוא הנק' בשר שנמשך מן האודם שבאשה כי בינה13 דינין מתערין מינה והוא שורש קו שמאל בג"ה שמלביש לחכ' מקור החסדי' קו ימין דאצי' בבחי' לבוש והעור היא בחי' מחשבה עליונה בבחי' פרצוף לאה מל' דתבונה שהיא לבוש ללבוש המלבשת את הבשר.

והנה כתיב עור14 בעד עור שיש ב' עורות דלאה ודרחל זו על זו עד שפרצוף רחל היא העור החופה על אור הפנימי דלאה נמצא כי כללות הפרצופי' דאצי' שמבינה ואילך המה רק בחי' לבושים להחכ' דאצי' שממנה תבנה ותכונן קומת אדם דאצי' בבשר וגידים ועור החופה על העצמות הפנימים הנמשכי' מן האב מלובן שבטיפה כו'.

וזהו גרמין בנויין על מוחא כמ"ש ושיקוי15 לעצמותיך ששיקוי המוח הוא מתפשט בהעצמות בפנים והם בנויין על מוחא שיש בהן בחי' פנימית וחיצונית כלולים בחב"ד חג"ת נה"י חב"ד הוא השיקוי הפנימית שבתוך העצמות. וזהו המקרה מלשון קורות ביתו שקרוי מלמעלה וחג"ת המה חיצונית העצמות שהמה נמשכי' בכל דופני קומת האדם וזהו המקרה לשון קירות ג"כ שהמה הדפנות שנק' קירות בלשון הכתוב כמו ומראהו16 שפל מן הקיר, ונה"י הוא בחי' השפעה שלהם בהגידים ובשר ועור כו' כנודע לחכמי הרפואה ונת' מזה בע"ח ג"כ שיש ג' מיני גידים באדם גידי הדם שהדם סובב והולך בהם וגידי הרוח שאין בהם דם רק רוח חיים המתפשט בכל הגוף וגידי ההרגשה שאין בהם אפי' רוח חיים זולתי כח ההרגשה של הדעת במוח המתפשט בעצמות תחילה שכל מה שיכאוב לו אפי' בציפורן רגלו ירגיש תיכף ע"י גידי הרגשה שמוח הדעת בעצמות ומהם ימשכו ומתפשט אף בבשר כו'.

וזהו עפ"י שנים עדים יקום דבר שהמה חו"ב דאצי' חכמה מקור החסדים ובינה מקור הגבורות עצמות ובשר גרמין בנויין על מוחא ונק' קירות ביתו והבשר שברמ"ח אברים הלבוש והקרום על העצמות נק' אנשי ביתו והן תרין סהדין שע"פ ב' עדים דוקא יקום דבר כו' כנ"ל וד"ל.


1) לא יקום עד א' באיש: הנחת המהרי"ל. נעתק מכת"י 427 כב, ב.

הנחת כ"ק אדה"א (מגוכתי"ק 1025) (ונעתק בכת"י 611 לז, א (וחסר הסיום). נדפס בביאוה"ז שופטים קכא, ד. וראה גם אוה"ת שופטים ס"ע תתנב-ג. ביאוה"ז להצ"צ שם ע' תתרכט.

2) לא יקום עד א' באיש: שופטים יט, טו.

3) מ"מ: מארי מתניתין.

*3) מי מעיד על אדם קורות ביתו: ראה תענית יא, א. חגיגה טז, א.

4) ויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.

5) עדות אותיות דעת: ראה ג"כ סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' שנא ואילך. סה"מ תרל"ג ח"א ע' ריד.

6) ולא ימות ע"פ עד אחד: שופטים יז, ו.

7) ע"פ שני עדים יקום דבר: שם יט, טו.

8) בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

9) מלך במשפט דווקא יעמיד ארץ: ראה משלי כט, ד.

10) המקרה מים עליותיו: תהלים קד, ג.

11) עור ובשר תלבישני: איוב י, א.

12) החכ' ראשיתה אצי': ראה לקו"ת ברכה צח, ב. שה"ש יח, ד.

13) בינה דינין מתערין מינה: ראה זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א.

14) עור בעד עור: איוב ב, ד.

15) ושיקוי לעצמותיך: משלי ג, ח.

16) ומראהו שפל מן הקיר: מצורע יד, לז — ומראיהן שפל מן הקיר.