ולא אבה ה' אלקיך

תרסו

בעזר"ה שבת פ' כי תצא

ולא1 אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך2. הנה יש להבין מאי רבותא דלא אבה לשמוע אל בלעם וכי בלעם חשוב היה כ"כ שישמע אליו, ועוד מהו ויהפוך הקללה לברכה מאי קללה איכא הכא עד שאמר שהיפך הקללה לברכה מאחר דלא שמע כלל אל בלעם לקללם וכו'.

אך הענין יובן בהקדים תחלה כללו' ענין הפסוק בדרך קצרה, כי הנה שרש עובדות דבלעם היה לחפש ולמצוא מקום לקטרג על ישראל ולכך טרח וייגע לעיין בהם בהשגחה עמוקה בדעת שלימה כי הי' בחי' דעת דקליפה וכמ"ש ע"ע ויודע3 דעת עליון, וכל מי שמחפש למצוא קטרוג על ישראל נק' בשם בלעם לפי שבלעם הי' מחפש בכל המקומות אולי ימצא מקום שמשם יוכל לקטרג וכמ"ש במקומות שחיפש כמו ראש4 הפעור ונשקפה ע"פ הישימון שמשם יוכלו לשקוף ולעיין היטב גם ברע הגנוז מאד בטוב וכן וישת5 אל המדבר פניו כו' שכולן מקומו' שהיו ישראל עתידין שם לחטוא כידוע בדרשו' חז"ל ולכך נוטלין6 בר"ה שופר לתקוע כדי לערבב את המקטרג שבכל דור לחפש ללמוד חובה על ישראל שנק' בלעם כו' וזהו ע"ד הפשוט בפי' הפסוק דלא אבה לשמוע אל בלעם אע"פ שמצא קטרוגי' הרבה מצד הטענה אחר שהשגיח ומצא כנ"ל אעפ"כ לא אבה לשמוע אל טענתו והטעם דלא אבה לשמוע הוא לפי שהוי' הוא אלקי"ך וזהו ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע ולא אמר ולא אבה ה' סתם אלא דוקא לפי שהוי' הוא אלקיך כו'.

וביאור הדבר הנה יש להבין פי' שם7 הוי' שיש בכל נפש מישראל וכמ"ש כי8 חלק הוי' עמו וכידוע, והנה בחי' קוצו9 של יו"ד הוא בחי' הכתר כידוע

תרסז

והיו"ד10 הוא בחי' חכמה וה"א ראשונה בחי' בינה כו' ותחלה יש להבין פי' קוצו של יו"ד שהוא בחי' עצמיות הרצון שהיא כמו <שלה>

טבע בנפשותינו ונק' אהבה מסותרת או אהבה טבעית דהיינו האהבה המיוסדת בנפש בבחי' טבעיות שהוא בבחי' הכתר הנק' יחיד"ה דאין ברצון זה שום טעם ושכל כלל כי הוא הרצון11 שלמעלה מן הטעם כו' דהיינו שאינו רוצה ליפרד מיחודו ית' בלא טעם וכענין מס"נ12 על קדה"ש שהוא בלא טעם וע"ז נא' כי נר13 ה' נשמת אדם כנר14 הדולק ועולה מאלי' כו' ולפי טבע רצון זה העצמי לא הי' אדם יכול לעבור עבירה כלל ומה שעובר הוא מפני שנכנס15 בו רוח שטות המטעה את הנפש לומר שבזה אינו נפרד מיחוד האלקי כו' וזהו ג"כ ענין יראת16 חטא שקודמת לחכמה כידוע לפי שעי"ז הוא סור מרע בתכלית גם מאיסור קל של ד"ס ואדרבה חמורי'17 עליו דברי סופרים יותר מיינה של תורה (כי יש ג' מדרגו' ספר18 וסופר וסיפור כמ"ש בס' יצירה וספר הוא תורה שבכתב וסיפור הוא תורה שבע"פ והחכמים המדקדקי' דיני התורה בתושב"פ נק' סופרים כמו הסופר שכותב הספר שהוא למעלה ממנו כך תשבפ"ע היא גבוה מתשב"כ כמ"ש אשת19 חיל עטרת בעלה כו' וזהו שאמר ערבי' ד"ס יותר מיינה של תורה וכמ"ש20 במ"א ואין כאן מקומו להאריך).

וזהו הנרמז בקוצו של יו"ד21 דוקא כי הקוץ שעל היו"ד22 אינו גם בערך שטח של נקודה אלא רק קוץ ותג בעלמא שהוא כמו לרמז בלבד וסימנא בעלמא והקוץ הזה הוא פונה למעלה כו' כי ע"י אתעדל"ת בבחי' אהבה הטבעית הנ"ל הוא מעורר למעלה ג"כ בחי' רצון23 העליון הפשוט שלמעלה מעלה מן בחי' החכמה גם מלהיו'

תרסח

מקור לחכמה וכמאמר דלית24 מחשבה תפיס' בי' כו' אפי' מחשבה סתימא' כו' וע"ד הרצון שבאדם למטה שהוא למעלה מן הטעם לגמרי כנ"ל שנק' בחי' יחידה כו' וע"כ הקוץ הזה פונה למעלה להיו' כי אינו אלא בחי' רמז בעלמא ולא גילוי אור במציאת איזה דבר מה כמו החכמה וכיוצא להיותו דבוק בעצמו' המאציל לגמרי וע"כ הוא פונה למעלה לעצמו' אור א"ס דכתיב בי' אני25 ה' לא שניתי כו' וד"ל.

וזהו ולא26 אבה ה' לשמוע אל בלעם כי ע"י אתעדל"ת בבחי' קוצו של יו"ד למטה כנ"ל נעשה אתעדל"ע בבחי' הרצון הפשוט הנ"ל שלמעלה מן הטעם לגמרי הנרמז בקוצו של יו"ד וע"כ ממילא ולא אבה לשמוע אל בלעם הגם שבלעם מקטרג בטוב טעם ודעת שלימה כנ"ל אבל אעפ"כ אינו חפץ לשמוע לטענתו אחר שרצונו בישראל הוא בבחי' עצמיו' הרצון שלמעלה מן הטעם אין הטעם של הקטרוג עושה בו שינוי התפעלות כלל ואע"פ שיש לו טענה אין שומעין לו כלל משום דמה שאין שומעי' לו הוא ג"כ בלא טעם ודעת כו' וזהו ולא אבה לשמוע כו' שלא שמע כלל לטענת בלעם מטעם הנ"ל וד"ל.

ועתה יש להבין בחי' היו"ד דשם הוי' בנפש כו' דהנה היו"ד שהוא רק כמו נקודה א' בלבד הנה הוא מורה על בחי' הצמצום לצמצם ולהעלים א"ע מכל וכל עד שלא נשאר רק כמו נקודה א' בלבד וביאור ענין היו"ד למעלה היינו בחי' החכמה כנ"ל שהיו"ד בחכמה לפי שהחכמה28 נק' כח מה להיותו בבחי' אין וכמ"ש בראשית29 ברא אלקי' שהבריא' בחכמה30 שנק' ראשית הגילוי מן ההעלם כי נתצמצם העצמו' ולא נשאר בגילוי אור רק כמו נקוד' <שלו>

א' והוא אור החכמה וע"כ נאמר שם אלקי' בבריא' דחכמה כמ"ש בראשית ברא אלקים שהצמצום27 הוא בשם אלקים31 בכל מקום כידוע לפי שהחכמה הנה היא באה מן ההעלם דכתר בבחי' צמצום והסתלקו' להעלים העיקר ולהיו' נגלה רק אפס קצהו כמו עד"מ ברק32 אור המבריק וכמ"ש ויצא33 כברק חצו כו' וכידוע וז"ש רז"ל בתחלה34 עלה במחשבה לברוא במדת הדין שהוא בחי' היו"ד דחכמה35 שהוא בחי' הדין והצמצום ואח"כ שתף עמו מדת הרחמי'

תרסט

שהוא ההתפשטו' לפי שאם לא בחי' הצמצום אשר הי' בתחלה לא הי' להתהוות העולמו' קיום כלל כי בהגלות נגלות אור האלקי כמו שהוא לא הי' באפשרי להיו' קיום למציאת נברא להיו' בבחי' יש ודבר בפ"ע כי הי' בטל ממציאותו ונכלל באלקו' כנר הבטל ונכלל בפני האבוקה הגדולה כו' ואע"פ שגם עכשיו נא' דכולא36 קמי' כלא חשיב היינו כלא בכף37 הדמיון ולא לא ממש מפני שכבר נתצמצם אור האלקי ונתעלם בתכלית בכמה מיני צמצומי' והעלמו' שונות בירידו' המדרגו' בהשתלשלו' רבות כידוע אבל אם לא הי' בחי' הצמצום בתחלה הי' כולא לא ממש ולא כלא כי היו חוזרין ונכללי' במקורא דכולא והיו אין ואפס ממש כו' וד"ל.

והמופת לדבר זה הנה מצינו כשקטרגו38 המלאכי' ואמרו מה אנוש וכו' הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפן הרי כשנתגלה עליהם קצת הארה יתירה יותר מכפי מדת הצמצום אשר עליהם שזהו ענין הושיט אצבעו קטנה כלומר הארה מועטת כבחי' אצבע קטנה עד"מ יותר מכדי השגתם כו' עי"ז נשרפו ונתבטלו ממציאותן כמשל הנר הנכלל באבוקה שהרי אמר ושרפן דהיינו שנתבטלו ממש ומכ"ש בהגלות נגלות אור האלקי כמו שהוא שלא הי' קיום במציאו' כלל לכל ההשתלשלו' של העולמו' כי היו נכללי' ומתבטלי' ממש וע"כ הוצרך לבחי' הצמצום להעלים ולהסתיר האור בתחלה מכל וכל ולא נשאר רק כנקוד' א' והוא היו"ד דחכמה.

וזהו שאנו אומרי' מחדש39 בכל יום מעשה בראשית פי' בראשית בחכמה שנק' ראשית הגילוי והחידוש הוא בכל יום מחכמה40 שנק' אין כי מחדש הבריאה בכל יום מאין ליש כו' אך בתחלת הבריאה הי' הצמצום ממילא מעצמו בשביל בריא' יש מאין כו' ואח"כ תלוי דבר זה במעשה התחתוני' שיגרמו מלמטה בהעלא' מ"ן דהיינו באתדל"ת כי רוח41 אייתי רוח כו' וכמ"ש אם42 ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף כו' ועי"ז מתחדש בכל יום מעשה בראשית דהיינו להיו' בחי' הצמצום ביו"ד כדי שיהא הבריא' יש מאין כו' וענין אתדל"ת צריך להיו' ג"כ ע"ד בחי' צמצום כדי לעורר למעלה כדוגמתו בחי' הצמצום דיו"ד הנ"ל והיינו ע"י בחי' היו"ד שבנפש האלקי' באדם דהיינו כשבא לכלל ביטול רצון לבטל א"ע מכל וכל ולסלק א"ע ורצונו בכל הדברים בכל שיעור קומה שלו בחב"ד ומדו' ומחשבה דו"מ כמו שלא יעמיק חכמתו רק בגדולת ה' ותורתו ועבודתו וכן במחשבה לא לחשוב דבר זר וכו' וכן בדיבור ובמעשה כמו עוצם43 עיניו מראות ברע וכו' והקדושה

תרע

במותר לך וכיוצא ולכך אמרו לשון קדש קדש44 עצמך במותר לך כמו קדש45 לי כל בכור שהוא לשון קדושה46 והבדלה להיות שצ"ל בבחי' ביטול הרצון לסלק נפשו ורצונו מתאוה הגופנית ורק לעשות רצון ה' שזה נק' <שלז>

קדוש דהיינו בחי' החכמה שנק' קדש כידוע והטעם שנק'47 חכמה קדש הוא מפני שהיא בחי' אין שהוא קדוש ומובדל בהעלם והסתלקו' כנ"ל וע"י אתדל"ת בבחי' ביטול רצון עד שיהי' רק כנקודא א' זהו בחי' יו"ד שבנפש שמעורר אתעדל"ע ג"כ בחי' יו"ד שהוא בחי' צמצום והעלם העצמו' ולהיו' נגלה רק כנקודא א' כנ"ל בענין ביטול הרצון ולא אבה למעלה מן הטעם כו' וז"ש ישת48 חושך סתרו להעלים ולהסתיר א"ע בחושך והעלם כדי שיהא הבריא' בבחי' יש מאין כנ"ל והיינו ג"כ בחי' יו"ד49 שנק' חושך כי הנקודה שחורה היא בבחי' ההעלם וכמ"ש50 במ"א ע"פ שחורה אני ונאוה כו' וזהו ה'51 מלך גיאו' לבש פי' שכאשר עלה ברצון המאציל להיו' מלך על עם והרי אין דבר נפרד מאתו ע"כ הוצרך להתצמצם ולהתעלם בלבוש גיאו' שמכסה ומעלים א"ע מכל וכל ולא יגלה רק כמו נקודא א' ואזי אף תיכון תבל כו' שנתהוו' יש מאין תבל ומלואו וד"ל.

וזהו ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע אל בלעם כו' פי' לפי שהוי' הוא אלקיך ע"כ ולא אבה, והנה היו"ד דשם הוי' נתבאר למעלה וענין הה"א הוא בחי' ההתפשטות לאורך ורוחב והוא בחי' בינה שע"י ההתבוננו' נעשה התפעלות ברשפי אש בהתפשטו' כו' וההתבוננו' היא ממה שהוא ית' ממלא כ"ע וסובב כ"ע כידוע שזהו ג"כ בבחי' ההתפשטו' לאורך ורוחב היפך בחי' הצמצום הנ"ל והנה בחי' ה"א הזאת היא בתשובה עילא' מעומקא דלבא כמ"ש ויצעקו52 אל ה' בצר להם ופי' בצר להם היינו לפי שמחמת ההשגה איך שהוא סובב וממלא וכולא קמי' כלא כו' נעשה הכל צר לו כי גם חיי העוה"ב צר לו כמ"ש מי53 לי בשמים ועמך לא חפצתי כו' אחר דכולא קמי' כלא וצועק בצעקה לצאת מן המיצר הזה אלא ליכלל ולידבק במהותו ועצמותו ית' דוקא ולא בצמצום האור האלקי שמתפשט להיות בממלא וסובב כו' וד"ל.

תרעא

ועל קוטב זה הוסד גם יסוד סדר התפלה שיתבונן בגדולת ה' בתחלה איך שאין54 חקר כלל לגדולתו ואח"כ יתפעל באהבה בק"ש באמרו ואהבת55 כו' כי התשובה והתפלה שרש א' להם הכל בבחי' ה"א עילא' דשם הוי' וכמאמר דבינה56 לבא57 כו' וזהו שאנו אומרי' והחזירנו58 בתשובה שלימה לפניך כי ע"י תשובה בא האדם לפני ה' ממש שיאיר בו ה' בבחי' הפנימי' וכמ"ש יאר59 ה' פניו כו' וד"ל.

והנה ע"י אתעדל"ת60 נעשה אתעדל"ע בה"א דשם הוי' להיו' למעלה בחי' התפשטו' ג"כ בממלא וסובב כו' אך הנה כל זה הוא למעלה ברוחניות עדיין אבל כדי להיות גילוי התפשטו' אור זה גם למטה בעוה"ז השפל הוא ע"י בחי' וי"ו ה"א שבאתעדל"ת בתורה ומצות שהן בחי' ו"ה שבשם הוי' כי הנה התורה הוא בחי' וי"ו כו' כי הוי"ו61 הוא בחי' ההמשכה ובקול דתורה יש ג"כ בחי' המשכה מן החכמה וכמ"ש קול62 קורא במדבר פי' קול דתורה קורא וממשיך בחי' קדש העליון דחכמה גם במדבר בעוה"ז החומרי כמ"ש בארץ63 ציה כו' כן בקדש חזיתיך דהיינו מן החכמה שנק' קדש נמשך למטה בגילוי ע"י קול דתורה כמו שהוא למעלה וכמארז"ל שהקדב"ה64 יושב ושונה כנגדו כו' וד"ל.

והה"א האחרונה הוא בחי' מעשה65 המצות <שלח>

שכללותם נק' בשם צדקה וכמ"ש והיה66 מעשה הצדקה שלום לפי שכללו' ענין המצות הוא להיו' גילוי אלקו' באה למטה בבחי' כלי דוקא וכמו הצדקה שהיא להחיות67 רוח שפלים כו' והיינו פי' צדקה68 צדק ה"א כי צדק69 דינא דמלכותא כו' והה"א היינו בחי' ה' החסדים הנמשכי' בה ע"י רמ"ח מ"ע ששרשם בחי' ה' חסדי' בכלל וזהו צדק70 מלאה ימינך ימין העליון שהוא החסד נתמלאה בצדק71 דאיהו דין דמלכו' ואזי נק' צדקה72

תערב

בתוס' ה"א כי כדי להיות נגלה כבוד ה' למטה בכלים מכלים שונים במצות מעשיות הוא בחי' החסדי' דוקא ולכך נק' המצו' צדקה והיינו ה"א אחרונ' דשם הוי' וד"ל.

ויהפוך ה' את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך. פי' היפוך הקללה לברכה היינו היפוך הזדונות כזכיות כי הקללה באה על העוונות והחטאי' והברכה באה על קיום המצות והיפוך הקללה לברכה דהיינו שהקללה עצמה נעשית ברכה זהו א"א כ"א כאשר הזדונות73 עצמן נעשו זכיות ממש ורבותא קא' בזה דמלבד שלא שמע אל בלעם לקללם אלא ההיפוך עשה שבקללה רב טוב וחסד יהי' דהיינו כשהיפך הקללה לברכה כו' והנה אין היפוך הזדונות להיו' כזכיות אלא ע"י התשובה דוקא מעומקא דלבא הנק' תשובה עילא' והוא כמו תשובת74 ר"א בן דורדיא שיצאה נשמתו בתשובה מעומק הלב ולכך בכה רבה"ק ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת דאע"פ שלא עשה מצות מ"מ קנה חיי העוה"ב בשעה זו לפי שמבואר בזוהר75 דבעלי תשובה משכי' לי' לקדב"ה בחילא יתיר כו' דהיינו למעלה מן הדעת והטעם אלא ברצון העצמי מעומקא דלבא שנק' חילא יתיר ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח כידוע ע"כ עי"ז נעשה למעלה אתעדל"ע ג"כ בחילא יתיר והיינו מבחי' רצון76 הפשוט הנק' רעוא דכל רעוין והוא המהפך זדונו' להיו' כזכיות ממש וזהו הטעם שבנעילה77 דיו"כ מתגלה בחי' רעוא דכל רעוין לפי שבעי"ת78 הי' בחי' תשובה עילא' מעומקא דלבא באמרם ממעמקי'79 קראתיך הוי' בכל יום בעי"ת*79 כו' ויש עשרה80 עומקי' כמ"ש בס"י ובכל*80 יום ממשיכי' עומק אחד ממקור כל העומקי' וכמ"ש ממעמקי' עומקא דעומקא כו' והיינו קראתיך הוי' מחדש כו' ודרך כלל הי' עומקי' הן ז' מדו' וג' שכליים חב"ד נגד י' ספי' דאצי' ולהמשיך להן בחי' י' כתרים הנק' עומקי' הרי בהכרח שיומשך ממקורא דכולא דהיינו מבחי' כתר שבכתר ששם בחי' רעוא דכל

תרעג

רעוין והוא המתגלה בנעילה דיו"כ למטה ובעי"ת מעוררי' אותו ע"י התשובה מעומקא דלבא מטעם דמשכי' לי' בחילא יתיר כנ"ל ובהגלות נגלות אותו הרצון הפשוט ביו"כ אזי נהפכו הזדונו' כזכיו' וכמ"ש אנכי81 אנכי מוחה פשעיך ומלבד שמוחל וסולח העונות הנה הוא מהפכם מקללה לברכה דוקא כי נתהפך הרע לטוב ממש כי שם לא82 יגורך רע ואין83 רע יורד מלמעלה כו' וזהו לפני84 הוי' תטהרו למעלה משם הוי' כי ביו"כ נמשך שם הוי' מחדש בכל הי"ס דאצי' ע"י המשכת הי' עומקי' וכמ"ש ממעמקי' קראתיך הוי' כו' וכנ"ל וד"ל.

וזהו ויהפוך ה' את הקללה לברכה אחר שהוי' נעשה אלקיך ולא אבה לשמוע אל בלעם שהוא בבחי' הדעת הנה עוד זאת אהבה וחיבה יתירה נודעת לך <שלט>

להפוך הקללה לברכה להפוך הזדונו' כזכיו' וזהו כי אהבך ה' אלקיך פי' אהבך אהבה יתירה בבחי' עצמיו' הרצון כנ"ל והוא ע"י התשובה משום דמשכי' לי' בחילא יתיר כנ"ל וד"ל.


1) ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מגוכתי"ק 1025 (צח, א).

מאמר זה באריכות מכ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס במאמרי אדה"א תצא ע' תרמב. ובאוה"ת כי תצא ע' תתקפא (בשינויים קלים).

הנחת המהרי"ל נדפס בלקו"ת תצא לח, ג (וראה שם רשימת הכתבי יד). הגהות וכו' מהצ"צ נדפס באוה"ת כי תצא ע' תתקצה.

לכמה ענינים המבוארים בהמאמר ראה ג"כ תו"ח וירא קיז, א.

הנחת ר' הלל מפאריטש מד"ה זה לכ"ק אדמו"ר הצ"צ נמצא בכת"י 942 סו, א. (אחרי מאמרי חורף תר"ז). 608 רמח, א. (בהמשך למאמרי קיץ תר"י).

2) ולא אבה. . כי אהבך ה' אלקיך: תצא כג, ו.

3) ויודע דעת עליון: בלק כד, טז. וראה זהר בלק רצד, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תתמ ובהנסמן לשם. מאמרי אדה"א דברים ע' כט וש"נ. שם ע' לט.

4) ראש הפעור ונשקפה ע"פ הישימון: ראה בלק כב, מא. כג, יד. ובמפרשי התורה שם.

5) וישת אל המדבר פניו: בלק כד, א.

6) נוטלין בר"ה שופר לתקוע כדי לערבב את המקטרג: ראה ר"ה טז, ב.

7) שם הוי' שיש בכל נפש מישראל: ראה ג"כ לקו"ת צו ח, ד. תזריע כב, א. מטות פו, ג. סה"מ תרכ"ז ע' שסב.

8) כי חלק הוי' עמו: האזינו לב, ט. וראה לקו"ת ראה יח, א.

9) קוצו של יו"ד הוא בחי' הכתר: ראה ע"ח שער הכללים פ"ב. פרדס שער (כז) האותיות פי"ג. שערי הקדושה להרח"ו הובא בלקו"ת כאן לח, ג ספ"א.

10) והיו"ד הוא בחי' חכמה: ראה תקו"ז בהקדמה ו, ב. אגה"ת פ"ד.

11) הרצון. . שלמעלה מן הטעם: ראה של"ה בית ה' ד, ב בהג"ה בשם ר' יוסף אלקשטיליא. יונת אלם (לרמ"ע מפאנו) פ"ב.

12) מס"נ על קדה"ש שהוא בלא טעם: ראה תניא פי"ח. ביאורי הזהר תשא נד, ד. תו"א משפטים עח, ב. מג"א צט, ב. לקו"ת תצא לו, א. תו"ח ויצא קעו, ג.

13) נר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז. וראה תניא רפי"ט ובליקוט פירושים לשם.

14) כנר הדולק ועולה מאלי': ראה פרש"י ריש פרשה בהעלותך.

15) שנכנס בו רוח שטות: סוטה ג, א. וראה לקו"ת כאן לח, ג. שערי תשובה ח"א שער התשובה ז, ב. ח, ג. תו"ח תולדות יד, ג.

16) יראת חטא שקודמת לחכמה: אבות פ"ג, מ"ט.

17) חמורי' עליו דברי סופרים: ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. וראה שהש"ר פ"א, ב (עה"פ כי טובים דודיך מיין). וראה תו"א ויחי מז, ב. נב, ד. לקו"ת מטות פה, א. דרושים לסוכות ושמ"ע פ, ב. שה"ש ז, א. ועוד.

18) ספר. . כמ"ש בס' יצירה: ראה ס"י בתחלתו. וראה זח"ב קלז, ב. ועוד.

19) אשת חיל עטרת בעלה: משלי יב, ד.

20) וכמ"ש במ"א: ראה לקו"ת דרושים לסוכות פ, ב. שה"ש ז, א.

21) בקוצו של יו"ד: ראה ג"כ אגה"ת פ"ד. לקו"ת תצא לט, ב. תו"ח שמות [הוצאת קה"ת תשס"ג] שס, א.

22) היו"ד. . בערך שטח של נקודה: ראה גם מאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' רכב. מאמרי תקס"ז ע' כו.

23) רצון העליון הפשוט. . בחי' החכמה: ראה יונת אלם פ"ב. סה"מ תקס"ח ח"א ע' תקכו. אמרי בינה שער הק"ש פצ"ט. ועוד.

24) דלית מחשבה תפיס' בי': ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

25) אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

26) ולא אבה. . שלמעלה מן הטעם: בלקו"ת שם מציין: ועיין בשע"ק להרח"ו ח"ג שער א' כי קוצו של יו"ד כו' ע"ש. וע"ש שער ב' ויחידה כו'.

28) שהחכמה נק' כח מה: זהר בהקדמה א, ב. וראה זהר (רעיא מהימנא) צו כח, א לד, א.

29) בראשית ברא אלקי': בראשית א, א.

30) שהבריאה בחכמה: ראה תרגום ירושלמי בראשית א, א.

27) יו"ד. . הצמצום: ולהעיר מע"ח שער (ז) מטי ולא מטי פ"א: כי י"ו הם ב' בחי' התפשטות.

31) שהצמצום הוא בשם אלקים: שער היחוד והאמונה רפ"ו.

32) ברק אור המבריק: ראה לקו"ת תצא לח, ד.

33) ויצא כברק חצו: זכרי' ט, יד.

34) בתחלה עלה במחשבה: ראה רש"י בראשית א, א. אוה"ת נצבים ע' א'קפט. לקו"ש ח"כ ע' 31 הערה 7.

35) דחכמה. . הדין והצמצום: ראה ע"ח שער (יג) א"א פ"ו. מבוא שערים ש"ג ח"ב פ"ו. וראה תו"א ה, ד. ובכ"מ.

36) דכולא קמי' כלא חשיב: ראה זהר בהקדמה יא, ב.

37) בכף הדמיון: ראה מאמרי אדה"א תצא שם ע' תרנג.

38) כשקטרגו המלאכי' ואמרו מה אנוש: סנהדרין לח, ב. וראה לקו"ת אמור לו, א. דרושים לר"ה ס, ב.

39) מחדש בכל יום מעשה בראשית: ע"ד ברכת יוצר.

40) מחכמה שנק' אין: ראה זהר בראשית ל, ב. תרומה קסז, א. וראה שערי אורה סג, ב. ובכ"מ.

41) רוח אייתי רוח: ראה זהר תרומה קסב ריש ע"ב. וירא צט ריש ע"ב. סידור ערב שבת קסג, ד. ועוד.

42) אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

43) עוצם עיניו מראות ברע: ישעי' לג, טו.

44) קדש עצמך במותר לך: ראה ספרי ראה יד, כא. יבמות כ, א. לקו"ש חי"ט ע' 403.

45) קדש לי כל בכור: בא יג, ב.

46) קדושה והבדלה: ראה תו"כ ורש"י ר"פ קדושים. תניא כמצויין במפתח ענינים מערכת קדושה.

47) שנק' חכמה קדש: מא"א בערכו. ראה מאמרי אדה"א תצא שם — שנק' קדוש כמ"ש והחכמה מאין תמצא כו' וז"ש קודש ישראל להוי' ראשית תבואתו.

48) ישת חושך סתרו: תהלים יח, יב.

49) יו"ד שנק' חושך: ראה זוהר בלק קצא, א. ע"פ שחורה אני.

50) כמ"ש במ"א ע"פ שחורה אני: ראה ביאוה"ז בלק ק, א. שה"ש א, ה. וראה זוהר בלק קצא, א. וראה לקו"ת שה"ש ז, א.

51) ה' מלך גיאות לבש: תהלים צג, א. וראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקה. וראה גם שער האמונה פי"ט. פירוש המלות פט, ג.

52) ויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו. כח.

53) מי לי בשמים ועמך לא חפצתי: תהלים עג, כה.

54) שאין חקר כלל לגדולתו: לשון הכתוב תהלים קמה, ג — ולגדולתו אין חקר.

55) ואהבת: ואתחנן ו, ה.

56) התשובה. . ה' עילאה. . דבינה: אגרת התשובה פ"ח ופ"ט. ובליקוט פירושים שם.

57) דבינה לבא: ראה תקו"ז בהקדמה יז, א.

58) והחזירנו בתשובה שלימה: תפלת שמו"ע.

59) יאר ה' פניו: נשא ו, כה.

60) אתעדל"ת נעשה אתעדל"ע: ראה זהר לך פח, א. ויצא קסד, א. ויחי רלה, א. רמד, א.

61) הוי"ו הוא בחי' ההמשכה: ראה אגה"ת פ"ד.

62) קול קורא במדבר: ישעי' מ, ג.

63) בארץ ציה: תהלים סג, ב.

64) שהקב"ה יושב ושונה כנגדו: ראה תנא דבי אליהו רבא רפי"ח. ילקוט שמעוני איכה ב, יט (רמז תתרלד).

65) מעשה המצות שכללותם נק' בשם צדקה: ראה ב"ב ט, א.

66) והיה מעשה הצדקה שלום: ישעי' לב, יז.

67) להחיות רוח שפלים: שם נז, טו.

68) צדקה צדק ה"א: ראה זהר אחרי עב, א. וראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצד, וש"נ. ח"ג ע' תתעב, וש"נ.

69) צדק דינא דמלכותא: ראה תקו"ז בהקדמה יז, ב.

70) צדק מלאה ימינך: תהלים מח, יא. וראה סידור שער החנוכה רעח, ג-ד.

71) בצדק דאיהו דין: ראה סידור שם: כמ"ש בר"מ לאו דאית לך צדק דאיהו דין. ראה תיקוני זהר בהקדמה יז, ב. זהר קדושים פה, ב. פ, ב.

72) צדקה בתוס' ה"א: בלקו"ת שם: (וע' בזהר פ' בחקתי דקי"ג ע"ב ובפ' הרמ"ז שם ובאדר"ז דרצ"א סע"ב ודרצ"ב ע"א).

73) הזדונות עצמן נעשו זכיות: ראה יומא פו, ב.

74) תשובת ר"א בן דורדיא: ע"ז יז, א. וראה סה"מ תרמ"ו (קה"ת תשמ"ז) ע' יט: ואפ"ל שאין הכוונה שיצא נשמתו בפו"מ. וע"ש.

75) בזהר. . בחילא יתיר: ראה זהר חיי שרה קכט, ב. אגה"ת ספ"ח.

76) רצון הפשוט הנק' רעוא דכל רעוין: ראה זהר (ספרא דצניעותא) תרומה קעו, ב. תו"ח בראשית לו, ג ובהערה 1. וראה ג"כ תו"א קי, א. שערי תשובה קל, א.

77) שבנעילה דיו"כ מתגלה בחי' רעוא דכל רעוין: ראה פע"ח (שער יוהכ"פ) שער כז, פ"ה.

78) שבעי"ת הי' בחי' תשובה עילאה: ראה אוה"ת דרושים לר"ה ע' ב'צט: דהנה מבואר בזו"ה ובפע"ח דבעשי"ת הוא בחי' תשו"ע דוקא, אמנם ב' מדריגות יש בב"ח תשו"ע הא' בבחי' בינה והב' הוא יותר גבוה ממנה עד שתשו' בבחי' בינה לא נק' רק בחי' תשו"ת, ע"ש. וכן הוא גם בסה"מ תרכ"ט ע' שלג: שנת' בזהר ובפע"ח דבעי"ת הוא בחי' תשובה עילאה דוקא. וראה שם ע' שלח.

79) ממעמקי' קראתיך הוי': תהלים קל, א.

*79) באמרם ממעמקים קראתיך. . בעי"ת: כתבי האריז"ל הובא במג"א הל' ברכות סנ"ד סק"ב. ראה סידור אדה"ז בסיום פסוקי דזמרה לפני (שיר המעלות) ברכו.

80) עשרה עומקים כמ"ש בס"י: סוף ש' תפלת ר"ה בפע"ח. וראה סה"מ תקס"ח ח"ב ע' תתקז. לקו"ת נצבים מח, ב.

*80) ובכל יום ממשיכים עומק אחד. . וכמ"ש ממעמקים עומקא דעומקא: פע"ח סוף שער תפלת ר"ה. וראה ד"ה להבין כללות ענין עשרה עומקים מליל שבת שובה תקס"ו (הנחת אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תרכ"ו (הוצאה חדשה) ע' רלד. והנחת ר' משה בן אדה"ז נדפס בסה"מ תקס"ה ע' תתצז). הגהת כ"ק אדמו"ר הצ"צ בלקו"ת נצבים מח, ד.

81) אנכי אנכי מוחה פשעיך: ישעי' מג, כה.

82) כי לא יגורך רע: תהלים ה, ה.

83) ואין רע יורד מלמעלה: ראה של"ה סח, א. קו, ב. שעח, א. אגה"ק ס"א. ראה ב"ר פנ"א, ג. מדרש תהלים סקמ"ט.

84) לפני הוי' תטהרו: אחרי טז, ל.