משה ידבר

תנד

בעזר"ה חג השבועות

משה1 ידבר והאלקים יעננו בקול*1, וארז"ל בקולו2 של משה. והנה מה שיש לדקדק בפסוק זה רבות הנה הא' מה שלא ביאר בכתוב מה הן הדברים שמשה ידבר והאלקים יעננו דעשרת הדברות הי' משה מדבר דבר ה' לישראל וכמ"ש אנכי3 עומד בין ה' וביניכם להגיד כו' ולא נאמר בענין זה שמשה יהי' המדבר והאלקים יענהו ואם ב' דברו' הראשונו' אנכי*3 ולא יהי' לך <רה>

לא משה אמרם אלא מפי הגבורה שמענום וא"כ על איזה דבר הוא אומר שמשה ידבר והאלקי' ענהו, ועוד לשון ידבר ואלקי' יעננו לשון עתיד הוא ולשון הווה הוא דמשמע שמשה ידבר תמיד ואלקי' יעננו כו' והל"ל משה דיבר והאלקי' ענהו כו'. אך הנה ארז"ל בחג זה דהיום

תנה

גורם וכמו שאמר רב יוסף אי4 לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא. ולהבין למה האי יומא דוקא הוא דקא גרים הלא מעלת התורה מצד עצמה היא ולמה לו לתלות בהאי יומא.

אך הענין הוא דיש להבין כל עיקר ענין מתן תורה מה חידוש היה בזה והלא כבר קיים5 אברהם אע"ה כל התורה עד שלא ניתנה ואפי' עירוב תבשילין וכמ"ש וישמור6 משמרתי מצוותי חוקותי ותורתי ובודאי לימד את התורה גם לבנו7 יצחק ויצחק למדה ליעקב ומה חידוש הי' בנתינתה לבנ"י ע"י משה כו'. אך הנה נודע בזוהר דרמ"ח8 מ"ע אינון רמ"ח איברי' דמלכא פי' ענין איברי' והלא לכאורה אינו מובן דהא אין9 לו גוף כו' אך יובן עפ"י מ"ש בזוהר10 דכל אורו' האצילו' בי' ספירין דקרא לון י' תיקונין כו' אינו אלא לאתקנא רזא דשמיה כו' כי ע"ס דאצי' אינם נמשכים רק מבחי' שמות המאציל ובכלל הן הנה ז'11 שמות שאינן נמחקים הידועים והם מלובשים בז' מדותיו ית' כמ"ש לך12 ה' הגדולה והגבורה כו' עד לך ה' הממלכה כו' שהרי באמת מצד עצמו' אור המאציל הרי נק' אור פשוט בתכלית וכמאמר אנת13 הוא חד ולא בחושבן כו' אנת חכים ולא בחכמ' ידיע' מבין ולא בבינה ידיע' כו' עד לאו דאית לך צדק ידיע' דאיהו דין כו' ולאו מכל אינון מדות כלל.

וביאור הדברים הללו כך הוא כי אור החכמה שנאצל מן המאציל עד שנקרא בשם חכים אינו אלא כדי שיהי' מקור ושרש לשרש עד שיהי' נמצא מציא' החכמה למטה בנבראי' להשכיל כל מושכל אבל לגבי עצמו' המאציל הרי הוא למעלה מערך מהות החכמה ואע"פ שמאציל החכמה חכמתו העצמית אינה בחי' חכמ' ידיעא כלל כחכמה זו שנאצל כמו שמסיים ולאו מכל אינון מדות כלל כו' כי חכמה זו שנאצל כבר היא מקור ושרש לחכמ' דבי"ע אבל עצמו' אור א"ס פשוט הוא ואין שייך בו לומר חכים בחכמה ידיעא אלא רק בשביל ההשפעה להיו' חכמה למטה צמצם א"ע להיו' נק' חכים בבחי' אצי' והצמצום הזה הוא בא ע"י אותיו' דשם14 הוי' בניקוד פת"ח כידוע וכן במחשבה שנמשך מן השכל נא' בו כי15 לא מחשבותי מחשבותיכם כי כמו הוא חכים ולא בחכמ' ידיע' כך מחשבותיו הם מובדל מערך

תנו

בחי' מחכמה שבאה בסדר ההשתלשלו' דאבי"ע כו' אך מה שנק' חכים ומבין כו' הכל להיו' מזה מקור לנבראי' בלבד דהיינו שיהי' מקור לחכמ' ומקור למחשב' שלנו כו' וכמ"ש כי16 עמך מקור חיים באורך נראה אור פי' כי עמך כי מקור כל המציאות שלמטה הם בע"ס דאצי' וגם המה נאצלו ע"י אותיו' וצמצום כנ"ל ובאורך נראה אור היינו כי מה שמושג ונראה בנבראי' בבחי' גבול הרי הוא בא מאורך שהמשיך למעלה באצי' להיו' נק' חכים ומבין כו' וזהו באורך נראה אור אור הנולד מתוך האור שנק' הארה דהארה כו' וד"ל וע"ד הזה בבחי' החסד כמ"ש ועושה17 חסד לאלפים פי' לאלפים שיש אלפים מדרגו' עד שמתהוו' בחי' החסד וכמ"ש חסד18 יבנה שצריך החסד לבא לידי בנין ע"י <רו>

ריבוי צמצומי' באלפים מדרגו' והכל מטעם הנ"ל משום דמצד עצמו' המאציל הרי לאו מכל אינון מדות כלל ויש להתהוו' החסד שם אחר מיוחד אליו ועד"ז בשאר המדות הכל באין ע"י שמות ודרך כלל הם ז' שמות שאינן נמחקי' שם אל בחסד שם אלקי' בגבורה כו' וד"ל. אך הנה מ"מ הגם שבאו מדותיו ע"י צמצום בבחי' שמות שהוא רק לזולתו שיהא נקרא בקריאה על ידם כידוע אעפ"כ מתאחד אור א"ס בהם בתכלית היחוד וכמאמר הידוע דאיהו19 וחיוהי וגרמוהי חד כו' פי' איהו הוא אור א"ס וחיוהי המה בחי' אורו' די"ס הנאצלי' וגרמוהי המה בחי' כלים כו' הכל א' כמו עד"מ האדם בחיו' נפשו שמלובשת באיבריו שמתאחד הוא עם האיברי' והכל נחשב כא' כך גם בחי' התפשטו' ההארה מאור א"ס בנאצלי' באורו' וכלים ע"י בחי' השמות הנ"ל כולם מיוחדי' בו בתכלית וכמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה פי' לך ה' מפני שהמה מיוחדי' בו בתכלית כו' ולכך נקראי' בשם איברי' דמלכא עד"מ האבר שמתאחד עם האדם כו' מפני שהחיו' מן הנפש מלובש בתוך האבר ומתאחד עמו והיו לאחדים ממש כך בחי' הארת השם שמלובש בחכמה או בחסד כנ"ל מיוחדי' הם עם המאציל עי"ז ההתלבשות בתכלית היחוד וד"ל.

ובזה יובן ענין רמ"ח מ"ע איך שהם נקראי' רמ"ח אברי' דמלכא דהנה עבודת אברהם הי' תמיד להמשיך אורו' המאציל באורו' וכלים שהם המדו' הגדולה והגבור' כו' מפני שהי' בחי' מרכבה כמאמר האבות20 הן המרכבה וכמ"ש בו הלוך21 ונסוע הנגבה שהלך ממדרג' למדרג' במדרגת האהבה והדביקו' עד שקשר את כל העולם והביא והעלה הכל מבחי' הפירוד לבחי' היחוד דאלקו' וכמ"ש ואברם22 כבד מאד במקנה כו' ובעבוד"ה*22 רב"ה כו' ולהיותו בבחי' השפלות והענוה ביותר כמ"ש ואנכי23 עפר ואפר באתעדל"ת24 זו הי' אתעדל"ע כמ"כ להיו' למעלה באלקו' הענוה

תנז

והשפלו' והוא להיו' במקום25 גדולתו גודל ענותונתו להיו' נקרא חכים ומבין כו' ע"י צמצום השמות הנ"ל אע"פ שהיא ירידה ושפלות גדולה כנ"ל וד"ל.

וזהו שאמרו שקיים אברהם כל התורה עד שלא ניתנה כו' שנא' וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורתי ולכאורה יפלא איך קיים בפ"מ מצות תרומו' ומעשרו' וכיוצא עד שלא הי' כהן וכן שאר מצות שא"א שיתקיימו בלתי סיבה הידוע' להם כמו מצות סוכו' ופסח כו' אך הענין הוא שרצונם לומר שקיים26 כל התורה למעלה ברוחניו' והיינו ע"י שהמשיך אורו' בכלים כנ"ל והן הנק' מצות למעלה דהיינו מצות שהקדב"ה עושה בעצמו וכמאמר הקדב"ה27 מניח תפילין מתעטף28 בציצית כו' הקדב"ה מבקר29 חולים כו' וכיוצא בזה וזהו שאמר וישמור משמרתי מצוותי כלומר מצות שלי כמו שהם בבחי' אצילו' והוא להיות על ידם המשכו' אורו' בכלים כמו בחכמה ובחסד כנ"ל ולפי שמצוותי נק' איברי' דמלכא ע"כ המה מיוחדי' בו בתכלית וכמאמר דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' וכנ"ל אך יש להבין איך הוא ענין מצות תפילין למעלה לומר שהקדב"ה מניח תפילין עד שעי"ז יהי' המשכו' אורו' בכלים כו' וכמ"כ ענין מצות ביקור חולים איך הוא מבקר חולים כו' הענין הוא בבחי' הרוחניו' למעלה דהנה ענין החולי למעלה בעולמו' עליוני' הוא ענין חולת30 אהבה מחמת העדר הקירוב כשמשיג באלקו' <רז>

ואינו מתדבק כראוי וכענין כנ"י בגלותא שאומרת סמכוני31 באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני כו' וכמ"ש בזוהר32 משום דבגלות מתרחקת מאד ותגדל בה חולי האהבה כו' והרפואה לחולי זה הוא מה שאומרת סמכוני באשישו' רפדוני בתפוחים שהן עניני אורות רוחניים שמרפאי' כ"כ עד שמשיבי' את הנפש לחולה זה כו' והוא ענין ביקור חולים שהקדב"ה מבקר חולים והוא במה שירדפנה בתפוחי' כו' וכיוצא וה"ז מצות ביקור חולים למעלה בבחי' הרוחניו' ועד"ז כל המצות שיעשה הקדב"ה וכמו שמניח תפילין הנה ידוע מאמרם ז"ל תפילין33 דמארי עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך ישראל כו' וזהו שנק' תפילין34 מלשון התחברות כידוע משום דלכך נתחבר אור35 א"ס להיות שורה בחכמה בשביל*35

תנח

ישראל שנק' ראשית לפי שישראל36 עלה במחשבה כו' לכך בתפילין שלו נא' ומי כעמך ישראל וד"ל ועד"ז שאר המצות ונקראי' מצוות"י וכולם נעשו למעלה כדי שיהי' על ידם הוספת אורו' בכלים וכנ"ל וכמ"ש אלה*36 המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם האד"ם בה"א הידיע' וחי בהם היינו שעל ידם ניתוסף אורו' המאציל בנאצלי' כנ"ל שיהא נק' חכים ומבין וכיוצא כו' וד"ל (ועד"ז יש למעלה37 חוקותי בב' חקיקות המבוארי' במ"א והן המצות שנק' חוקים ותורתי הם בחי' גשמי' שנא' ונתתי38 גשמיכם בעתם שהוא ע"י קול דתורה למעלה כמ"ש כאשר39 ירד הגשם כו' כן יהי' דברי אשר יצא מפי מפי דוקא לפי שהקדב"ה40 יושב וקורא כו' כמ"ש שם) וכל אלה המצות נעשו למעלה ע"י אברהם כגון מצות ביקור חולים למעלה כנ"ל נעשה ע"י אברהם הסמיכה באשישו' לרפאו' חולת אהבה כי מל' דאצי' כשמסתתרת בבי"ע נעשה בה בחי' חולת אהבה כי אינה רק מבחי' הארה דהארה והגם שנק' ממלא כ"ע וסובב כ"ע אינו אלא בחי' הארה וזיו כו' כמ"ש הודו41 על ארץ ושמים וכידוע ואברהם שנא' בו ויקרא42 אברם בשם ה' אל עולם הרי המשיך תוספת גילוי אלקו' מלמעלה למטה בזה הי' אתעדל"ע למעלה לרפדנה בתפוחי' ולסמכנה באשישו' וכה"ג בשאר עובדו' במס"נ שהי' לאברהם הכל גרם לעשו' המצות למעלה ועי"ז נמשך האורו' בכלים וכמ"ש וחי43 בהם וזהו שרמ"ח מ"ע רמ"ח איברי' דמלכא הם למעלה כנ"ל וד"ל.

והנה אע"פ שאברהם כבר קיים כל התורה למעלה עד שלא ניתנה מ"מ היה חידוש גדול בנתינתה למטה לבא במעשה גשמי' בעולם הנפרד כו' כי הנה להמשיך האורות בכלים למעלה אין זה דבר חידוש כ"כ מאחר שאמר דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' שהם מיוחדי' בתכלית היחוד בא"ס וא"כ אין רבותא כ"כ להמשיך תוספ' אור מן המאציל לנאצלי' ע"י הז' השמו' הנ"ל כי במצות עליונו' שיעשה האדם דלעילא הרי המה נק' אברי"ו וכמאמר דרמ"ח פקודי' רמ"ח איברי' דמלכא והאבר הוא מתאחד עם העצמו' ואין זה חידוש כשיומשך באיברי' תוספת אור וחיות כו' עד"מ אבל האי עלמא נק' עלמא44 דפרודא כמ"ש ומשם45 יפרד כו' שהרי הנבראי' כולם נבראו בבחי' יש מאין ואין ערוך כלל לנברא עם הבורא כידוע ומכ"ש בנשמו' ישראל שהיו <רח>

מלובשי' עדיין בחומר גופני שלהם שהוא בבחי' חיצוניו' עולם העשי' שהוא הנק' עולם הפירוד ממש ואין להם דמיון למעלת נשמת אברהם שהי' בחי' מרכבה ממש כו' א"כ הי' פלא וחידוש גדול מה שיוכל אור א"ס להתצמצם כ"כ ולהיות

תנט

מלובש במדות ע"י מעשה המצות שעושין למטה בגשמיות כמו בחסד וצדקה שעושין בגשמיו' להחיו'46 רוח שפלי' יהי' נמשך אור חסד עליון דאצי' עד חיצוניו' הכלים שבחסד שבמל' דעשי' ולהיו' נק' חסד דרועא ימינא כו' וכמ"ש יהי47 חסדך עלינו כאשר יחלנו לך כו' ועד"ז בשאר המצות כמו בתפילין הכתובי' בקלף גשמי יאיר ויתלבש אור א"ס בחכמה גם עד בחי' חכמה שבמל' דעשי' להיו' מקיף על המוחי' שבאותו ניצוץ מישראל המניח תפילין הללו כו' וכיוצא בזה בכל המצו' מעשיו' כמו שאנו או' אשר קדשנו במצוותיו מפני שירד אור התורה והמצות העליונות ונתלבשו גם בעלמין דפרודא כו' וזהו וירד48 ה' על הר סיני כו' שהיתה בחי' ירידה גדולה ועצומה ולכך אמר רב יוסף דהאי יומא הוא דקא גרים מפני שבו היתה הירידה הזאת שהוא דבר חידוש גדול ונפלא מאד כו' וד"ל.

אך יש להבין היא גופא איך אפשר שיהי' בחי' דילוג גדול כזה כו' אך הענין יובן בהקדים מ"ש כי49 אל דיעות ה' ולא נתכנו עלילו' ויש50 קרי וכתיב ולא באלף ולו בוי"ו כו' והענין הוא כידוע51 שיש ב' דיעות ה' דיעה שמלמעלה למטה בבחי' יחודא עילא' העולמו' כלא וכאין חשיבי לגבי אור אלקי ונמצא למעלה בחי' היש וכמ"ש להנחיל52 אוהבי יש כו' וכל מה שלמטה נחשב כאין ואינו תופס מקום כלל ודיעה הב' הוא מלמטה למעלה בבחי' יחודא תתא' שהם נבראי' יש מאין כידוע הרי נהפוך הוא שכל מה שלמטה מטה נחשב ליש ודבר כו' ולמעלה הוא בחי' אין כו' וכתיב כי אל דיעו' הוי' היינו שסובל ב' הדיעות הללו משום דלגבי עצמו' המאצי' שוה מלמטה למעלה כמו מלמעלה למטה אחר שהוא עצמו למעלה מן ההשתלשלו' לגמרי כנ"ל וא"כ כשם שמלמעלה למטה אין העולמו' תופסי' מקום כך מלמטה למעלה אין תופסי' מקום לגבי עצמותו כו' והוא שם זה דא"ל כמ"ש כי א"ל דיעו' הוא הכולל דוקא ב' דיעות יחד כו' והיינו שנא' ולא*52 ולו ולא באלף הן שס"ה ל"ת ולו בוי"ו הן רמ"ח מ"ע שכללותם הוא ענין יחודא עילא' ויחודא תתא' ב' דיעות הנ"ל ולגבי עצמותו שניהם שוים כנ"ל ע"כ אמר ולא נתכנו עלילו' ששם נתכנו שניהם יחד כו' וד"ל.

תס

והנה במעשה המצות נא' אדם53 אתם אתם קרויים אדם כו' משום דכתיב נעשה54 אדם בצלמינו כדמותינו ואין נק' אדם כצלם האלקי' ודמותו אלא ע"י התורה והמצו' ולכך א' אתם קרויים אדם כו' והטעם הוא לפי שהקדב"ה מקיים כל המצות למעלה כנ"ל ע"כ בקיום האדם המצות למטה נק' ג"כ אדם אשר בצלמו ודמותו כו' אך הנה מה שאמר בצלמינו ודמותינו דוקא דהיינו שיהא ממש בצלם ודמות אדם העליון הענין הוא שיהא גם אצלו ב' הדיעו' הנ"ל בהשווא' א' כמו שהוא בהשווא' א' למעלה כנ"ל כי מחמת המשכו' אורו' בכלים שנמשך ע"י האדם ע"י המצות ממשיך למטה גילוי אלקו' כמו שהוא למעלה דהיינו להיו' אין55 עוד מלבדו למטה כמו למעלה ובזה הוא שנעשה אדם בצלמינו ממש כו' ואיך הוא ענין זה מבואר הוא במ"א56 ע"פ ולא <רט>

תחללו כו' כי ע"י לימוד התורה הרי דבר ה' הוא מדבר וכמ"ש ואשים57 דברי בפיך כו' ולומד בבחי' ביטול כו' אזי אין העולם תופס מקום למטה כמו למעלה להיותו בלימוד זה בדוגמא לדבר ה' למעלה שאין תופס מקום לנגדו מלמטה למעלה כמו מלמעלה למטה כנ"ל והיינו לא תחללו לא תעשו בחי' חלל בשם קדשו להיות העולם תופס מקום כו' ולא להיות דוחק רגלי השכינה כו' כי אין עוד מלבדו למטה כמו למעלה מטעם שאל דיעו' סובל וכולל ב' הדיעו' כנ"ל וד"ל.

והנה ע"י התורה הוא ממשיך המשכת אור פנימי מאור א"ס ע"ד הנ"ל וע"י המצות ממשיך בבחי' אור מקיף כידוע שהתורה58 נק' מזון והמצות נק' לבושי' שהם מקיפי' לנפש כו' כמ"ש בספרי הקבלה וע"י אמצעו' שניהם יחד נעשה ונמשך גילוי אור א"ס למטה עד שאין העולם תופס מקום כלל וע"ז נא' כי59 ה' אלקיך אש אוכלה הוא פי' עד"מ האש הנתון בכלי מבפנים וגם מקיפי' אותו באש מבחוץ שנשרף ונכלה מעבר לעבר כל מיני חומריו' וגסות שיש בה כך עד"מ הנפש הבהמיו' שהיא חומריו' מתבררת לגמרי ונשרפת באש מבפנים שהוא התורה ואש מבחוץ שהן המצות ואינה מסתרת כלל על הנפש האלקי' וז"ש כי ה' אלקיך הוי' זהו בחי' התורה בבחי' אור מבפנים ואלקיך זהו בחי' המצו' בבחי' כלי כמ"ש כי60 נר מצוה כו' והיינו שאמרו ז"ל דת"ח61 אין אור של גיהנם שולטת בהם מפני שהתורה והמצות כבר ביררו לנפשם הבהמיו' וא"צ עוד מירוק בגיהנם כו' וד"ל.

ואחר הקדמה זו יובן הטעם איך הי' ירידה גדולה בנתינת התורה כו' משום דקמי' ב' הדיעו' שוין כנ"ל ויכול אור א"ס להתגלו' למטה כמו למעלה וע"כ ניתנה

תסא

התורה והמצו' גם בעולם הפירוד הזה להיו' גם כאן כמו למעלה והוא ניתן במתנה דוקא לישראל שיהא להם כח זה ע"י עסק תורתם ועבודתם משא"כ אוה"ע אינם ממשיכי' כלום כמארז"ל ג'62 מתנות טובות כו' וזמן מתנה זו היא בחג השבועו' זמן מתן תורתינו ולכך א' רב יוסף דהאי יומא דקא גרים ואי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא, פי' דהאי יומא שירד ה' על הר סיני ניתן מתנה זו לכאו"א מישראל שיוכל להמשיך גילוי אלקו' בתורתו ועבודתו למטה כמו למעלה ממש כנ"ל ובזה מובדל ת"ח משאר אנשים ואי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא שאין הבדל בינו לבין שאר יוסף אלא בעסק תורתו וזה אינו אלא מצד האי יומא דקא גרים (וגם י"ל כמה יוסף כי שמו הי' רמוז כשם יוס"ף63 העליון שנק' צדיק חי עלמין ובו יורד האור והשפע למטה ואי לאו האי יומא כמה יוסף אחריני שבאת זלע"ז כו' איכא והוא מ"ש יוסף64 דעת יוסף מכאוב כענין חכמי'65 המה להרע כו' שיש השפעה לחיצוני' ג"כ וכענין למשמאילי' בה כו').

וזהו משה ידבר והאלקים יעננו בקול. פי' בחי' משה הוא למעלה מבחי' אברהם כי באברהם לא אמרו אלא שקיים כל התורה למעלה ולא ירד אותה למטה וכמ"ש בו וישמור66 משמרתי מצוות"י מצוות"י דוקא כמו שהמה למעלה אבל לא הי' ביכולתו להוריד המצות עד למטה גם בעולם הנפרד אמנם ע"י משה להיותו מבחי' ומדרגה יותר גבוה ע"כ הוריד התורה והמצות <רי>

גם למטה בעולם הנפרד וכמ"ש וירד67 ה' על הר סיני כו' משום דכל68 הגבוה גבוה יותר יותר יוכל להשפיל א"ע במקום נמוך ביותר ומטעם הנ"ל בפי' אל דיעות ה' דדוקא לגבי עצמותו ב' הדיעו' שוין וגם מלמטה למעלה אין העולם תופס מקום כמו מלמעלה למטה וזהו מדרגת משה להיותו מבחי' מ"ה וכמ"ש ונחנו מ"ה69 כי שרש נשמת משה מן בחי' עלמין סתימין שלפני ההשתלשלו' דאבי"ע וכמ"ש בו כי70 מן המים משיתהו וז"ש בו מ"ה71 שמ"ו ומה שם בנ"ו כו' וע"כ הי' ביכולתו דוקא להוריד אור א"ס בחכמה שבתורה גם למטה בעולם הנפרד להיו' מלובש גם בחכמ' שבענין גשמי ובמעשה גשמי' כו' כי החכמה72 מאין תמצא וע"י משה מפני שהי' מבחי' מ"ה נמשך מאין בחכמה גם בעולם הנפרד וזאת המעלה מיוחדת למשה דוקא על היותו עניו בתכלית והוא בחי' הביטול בתכלית וכמ"ש בו והאיש73 משה עניו מאד מכל האדם אשר ע"פ האדמה כו' ועד"ז יש בחי' משה בכל דור ובכל זמן כמ"ש בזוהר דאתפשטותי'74 דמשה בכל דרא

תסב

כו' והוא בחי' הענוה והשפלות בבחי' הביטול בתכלית שיש בכאו"א מישראל בבחי' ביטול רצון בקיום התורה והמצות כענין בטל75 רצונך כו' בבחי' זו ממשיך ומנהיג אור א"ס בחכמה להיו' נמצא ענותונתו כו' גם בעוה"ז הנפרד וד"ל וזהו מש"ה ידב"ר פי' ידבר לשון הווה שתמיד ידבר והיינו לפי שתמיד בחי' משה ידבר וימשיך התפשטו' אור א"ס בתורה ומצות גם למטה מטה כו' וד"ל.

והאלקים יעננו בקול. פי' כי הנה ארז"ל כל76 הקורא ושונה הקדב"ה קורא ושונה כנגדו כו' ופי' כנגדו היינו פשוט כנגדו ממש כנגד הקורא לפי מה שהוא אם הוא מבחי' ומדרגה עליונה בשרש נשמתו משם ימשיך הקריאה אליו שיהי' הקדב"ה קורא משם כנגדו כו' ולכאורה יפלא דלפ"ז גם אם שרש נשמתו ומדרגתו ממדרגו' התחתונו' מאד גם משם ימשיך הקריאה כנגדו והאיך יהי' ירידת גילוי אלקו' כ"כ למטה מטה שגם בהיות הקורא פחות הערך כמו קטן וע"ה יהי' הקדב"ה קורא כנגדו כו'.

אך הענין הוא דהכל מטעם אחד והוא מפני שכבר ניתן כח זה במתנה לישראל בשעת מ"ת ע"י משה כנ"ל בפי' דהאי יומא קא גרים כו' ודוקא ע"י משה להיות כי משה77 נק' איש האלקי' והוא בעלה78 דמטרוניתא כי הנה פי' אלקי"ם הוא בחי' השתררו' ואדנו' כמו נתתיך79 אלקים לפרעה כו' ולמעלה הוא בחי' כח הפועל בנפעל שהוא בחי' יחודא תתאה שבא ע"י הצמצום דשם אלקים כו' ויש ק"ך80 צרופי אלקי' בכללו' בי"ע עד שגם במדרגו' התחתונו' דעשיה יש שם אלקי' ג"כ המהוו' בחי' המרכבה דעולם העשי' פני81 ארי' פני שור כו' שמשם נמשך מקור חיות הנפש דנוגה הבהמיו' כידוע וע"כ גם מי שקורא ושונה בהבל פיו מכח הנפש הבהמיו' קול זה יעורר שם אלקי' שרש ומקור אותה המרכבה דפני ארי' כו' שנמשך משם הנפש הבהמיו' ומשם הקדב"ה קורא כנגדו וזהו והאלקים יעננו האלקים דוקא והוא מבחי' יחודא תתא' שמתלבשי' ק"ך צרופי אלקי' וזהו שהאלקי' יעננו לקורא ושונה דהיינו שיהיה הקדב"ה קורא ושונה כנגדו גם לפחות הערך כמו קטני' וע"ה כי לכולם יש שרש לנפשם בשם <ריא>

אלקי' כנ"ל ולפי בחינתו ומדרגתו יעננו אלקי' כשיושב ושונה כו' וד"ל.

וזהו שארז"ל והאלקי' יעננו בקול בקולו של משה דוקא. כי הנה ענייה זאת שהאלקי' יעננו באתעדל"ע ע"י אתעדל"ת הקורא ושונה כנ"ל כל זה הוא בא ע"י קולו של משה דוקא וכמ"ש משה ידבר ואז והאלקי' יעננו אבל כשאין משה

תסג

המדבר לא יעננו אלקי' כו' לפי שבחי' משה המשיך מצד שרשו למעלה מעלה מכל ההשתלשלו' כנ"ל שיהי' ירידת אור א"ס גם למטה מטה כנ"ל ולהיו' במקום גדולתו ענוותונתו כו' כי משה82 נק' שושבינא דמלכא שמוריד את המלך אל הכלה ושיהי' למטה כמו למעלה בהשווא' א' כנ"ל והיינו מפני שהי' מבחי' שם מ"ה כו' וע"כ גם כל מי שיש בו קצת ההארה מבחי' משה ממדרגת שם מ"ה והוא הענוה והשפלו' בבחי' הביטול כנ"ל בפי' לא תחללו כו' גם בכל דור ובכל זמן כשקורא ושונה נק' זה בשם קולו של משה כי אתפשטותא דמשה בכל דרא כנ"ל ואז נא' בו מש"ה ידב"ר שמדבר ומוריד אור א"ס עד למטה והוא שיהי' הקדב"ה קורא ושונה כנגדו ממש לפי מה שהוא כו' היינו שיהי' האלקי' יעננו בקול באותו קול דבר הלכה שהוא לומד וזהו בקו"ל בקולו של מש"ה דוקא לפי שהוא הגורם זאת הירידה של אור א"ס בתחלה וע"כ כשהאלקי' יעננו אינו עונה אלא אחר קולו של משה דוקא להיותו למעלה משם אלקי' זה וכידוע שנק' איש האלקי' כו' וד"ל.

ובכל זה יתורצו הקושיות הנ"ל האיך הוא אומר ידבר ויעננו לשון הווה כו' דהרי ע"י משה שהוא בחי' הביטול תמיד ידבר ותמיד יעננו האלקי' כו' בכל דור ובכל זמן כנ"ל וגם הקושיא הראשונה מה הן הדברי' שעליהם אמר משה ידבר והאלקי' יעננו כו' הרי מובן דלא קאי על י' הדברו' אלא על ענין כח המשכה זו לעתיד בכל דורו' הבאים שיהי' הקדב"ה קורא ושונה בכל מי שיקרא וישנה למטה יהי' מי שיהי' כנ"ל שנעשה ונמשך כח זה בכנ"י ע"י שהי' משה מדבר והאלקים יעננו בשעת מ"ת וזהו משה ידבר להמשיך ולהוריד אור א"ס וכנ"ל והאלקים יעננו למטה אז בקולו של משה שהמשיך מלמעלה כמו עד"מ שמדברים ב' בנ"א זע"ז לגמור איזה דבר שיתקיים לעולם כו' וזהו שאמר רב יוסף דהאי יומא דקא גרים להיו' כי בהאי יומא דוקא משה ידבר על העתיד כו' וכן בכל חג השבועות בכל דור האי יומא קא גרים כח זה והטעם להאי יומא דוקא לפי שלא83 נשלמו הספי' עדיין ועדיין לא הוכשרו כנ"י למתנה זו להיו' להם התורה במתנה שלא נשלמו כנ"ל אלא ממחרת84 השבת תספרו כו' וביום החמשים הוא זמן מתן תורתינו דוקא וד"ל.

<ריב>


1) משה ידבר: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מגוכתי"ק 1025 (נב, ב).

הנחת המהרי"ל נדפס בתו"א יתרו סז, ד. וראה בהנסמן במ"מ לשם. מאמר זה באריכות נדפס בתורת חיים [בהוצאת קה"ת — תשס"ג] יתרו רנז, א.

מאמר זה עם הגהות כ"ק אדמו"ר הצ"צ נדפס באוה"ת יתרו ע' תתמג. ובעמוד תתלג נדפס הג"ה על נוסח התו"א.

הד"ה ”מראיהם ומעשיהם" הנדפס לקמן ע' תסד הוא המשך לד"ה זה.

*1) משה ידבר והאלקים יעננו בקול: יתרו יט, יט.

2) בקולו של משה: ברכות מה, א.

3) אנכי עומד בין ה' וביניכם: ואתחנן ד, ה.

*3) אנכי ולא יהי' לך. . מפי הגבורה שמענום: מכות כד, רע"א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ.

4) אי לאו האי יומא: פסחים סח, ב.

5) קיים אברהם אע"ה כל התורה: ראה יומא כח, ב. לקו"ש חל"ה ע' 107 ואילך.

6) וישמור משמרתי: תולדות כו, ה.

7) לבנו יצחק ויצחק למדה ליעקב: ראה תנחומא ויגש יא. שמו"ר פ"א, א. רמב"ם הל' ע"ז וחקותיהם ספ"א.

8) דרמ"ח מ"ע אינון רמ"ח איברי' דמלכא: ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). שע"ת עב, ג הערה 17.

9) אין לו גוף: ע"פ פיוט יגדל. פיה"מ להרמב"ם סנהדרין פ"י היסוד הג'.

10) בזוהר. . בי' ספירין. . י' תיקונין: ראה ת"ז בהקדמה (יז, א).

11) ז' שמות שאינן נמחקים: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"י, ה"ב.

12) לך ה' הגדולה והגבורה: דברי הימים-א כט, יא.

13) אנת הוא חד: ת"ז בהקדמה (יז, א).

14) דשם הוי' בניקוד פתח: ראה פרדס (שער הנקודות) שכ"ח, פ"ה. פע"ח (שער העמידה) ש"ט, פי"ט. סידור האריז"ל ומ"ח שם. ובאוה"ת ואתחנן ע' שעט מציין לזהר תולדות קמה, סע"א.

15) כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

16) כי עמך מקור חיים: תהלים לו, יד.

17) ועושה חסד לאלפים: יתרו כ, ו. ואתחנן ה, יו"ד.

18) חסד יבנה: תהלים פט, ג.

19) דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד: ת"ז בהקדמה (יז, ב).

20) האבות הן המרכבה: ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו.

21) הלוך ונסוע הנגבה. . ממדרג' למדרג': לך יב, ט. ראה זהר לך פ, א. פד, א.

22) ואברם כבד מאד במקנה: לך לך יג, ב.

*22) ובעבוד"ה רב"ה: תולדות כו, יד.

23) ואנכי עפר ואפר: וירא יח, כז.

24) באתעדל"ת זו הי' אתעלדל"ע: ראה זהר לך לך פח, א.

25) במקום גדולתו. . ענותנותו: ראה מגילה לא, א. סה"מ תרנ"א ע' עא. הש"ת ע' 40 בהערה.

26) שקיים כל התורה למעלה ברוחני': ראה גם סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תשסח וע' תשסט.

27) הקדב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א. פסיקתא דרב כהנא פ"ה. פרשת החודש (נה, א). וש"נ. תו"א מקץ לה, ב.

28) מתעטף בציצית: ר"ה יז, ב. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, ה"ט.

29) מבקר חולים: סוטה יד, א.

30) חולת אהבה: שה"ש ב, ה. וראה סה"מ תקס"ג ח"א ע' עח ואילך.

31) סמכוני באשישות: שה"ש שם.

32) בזוהר. . דבגלות מתרחקת מאד: ראה זהר ויגש רי, ג. ויקהל רטז, ב.

33) תפילין. . ומי כעמך ישראל: ברכות ו, א. דברי הימים-א יז, כא. וראה סידור שער התפילין טז, ג. אמרי בינה שער התפילין רפכ"ט.

34) תפילין מלשון התחברות: ראה גם ערכי הכנויים לבעל סדר הדורות מערכת תפילין. תו"א מקץ לה, ב. יתרו סח, ג. אוה"ת תצוה ע' א'תשכט. ואתחנן ע' שלא.

35) אור א"ס שורה בחכמה: ראה תניא פל"ה (בהגה"ה).

*35) בשביל ישראל שנק' ראשית: ראה רש"י בראשית א, א.

36) שישראל עלה במחשבה: ראה ב"ר פ"א, ד.

*36) אלה המצות. . וחי בהם: חיבור ב' כתובים בחוקותי כז, לד. אחרי יח, ה.

37) למעלה חוקותי בב' חקיקות המבוארי' במ"א: ראה לקו"ת בחוקתי מה, א ואילך. וראה לעיל ד"ה אם בחוקותי.

38) ונתתי גשמיכם בעתם: בחוקותי כו, ג.

39) כאשר ירד הגשם: ישעי' נה, יו"ד.

40) שהקדב"ה יושב וקורא: ראה תדא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.

41) הודו על ארץ ושמים: תהלים מח, יג.

42) ויקרא אברם בשם ה' אל עולם: חיבור שני כתובים לך יג, ד. וירא כא, לג.

43) וחי בהם: אחרי יח, ה.

44) נק' עלמא דפרודא: ראה ע"ח שער מג (שער ציור עולמות) בהקדמה להדרוש. ובכ"מ.

45) ומשם יפרד: בראשית ב, י.

46) להחיו' רוח שפלים: ישעי' נז, טו.

47) יהי חסדך עלינו: תהלים לג, כב.

48) וירד ה' על הר סיני: יתרו יט, כ.

49) כי אל דיעות ה': שמואל-א ב, ג.

50) ויש קרי וכתיב: ראה זהר (אד"ז) האזינו רצב, סע"ב. ראה גם תו"ח לך פח, ד.

51) כידוע שיש ב' דיעות: ראה תו"א יתרו סח, א. לקו"ת ראה כג, ד. שם דרושים לשמ"ע פג, א. שם שה"ש מז, ב. סה"מ תקס"ב ע' רו. סה"מ תקס"ג ח"ב ע' תשעח. סה"מ תקס"ד ע' קנו. סידור שחרית מד, סע"א. שם דרושים לחתונה קכט, א. אמרי בינה פתח השער פי"ב. דרך חיים שער התשובה פכ"ז. שער האמונה בהקדמה [ד"ה וזהו ותאמר]. עטרת ראש שער ר"ה פ"ה. פ"ח. תו"ח בראשית יח, ג. שם לה, א. שם וירא צז, ב. ד"ה ויתן לך תקפ"ה שם תולדות יד, ד. ד"ה וישלח יעקב תקפ"ג שם וישלח מד, א. ד"ה משה ידבר תקפ"ג שם יתרו שפב, ב. פירוש המלות פקל"ח ואילך. אוה"ת דרושים לסוכות ע' א'תשל.

52) להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

*52) ולא ולו ולא. . שס"ה ל"ת ולו. . רמ"ח מ"ע: ראה תו"ח יתרו רנב, א [הוצאת קה"ת — תשס"ג] ובהנסמן שם בהמ"מ.

53) אדם אתם אתם קרויים אדם: יחזקאל לד, לא. יבמות סא, א.

54) נעשה אדם בצלמנו כדמותינו: בראשית א, כו.

55) אין עוד מלבדו: לשון הפסוק ואתחנן ד, לה.

56) במ"א ע"פ ולא תחללו: ויקרא כב, לב. ראה גם תו"א (שם) סח, ב. לקו"ת נשא כז, א.

57) ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

58) שהתורה נק' מזון והמצות נק' לבושי': ראה תניא פ"ה.

59) כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא: ואתחנן ד, כד.

60) כי נר מצוה: משלי ו, כג.

61) דת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהם: ראה חגיגה כז, א.

62) ג' מתנות טובות: ברכות ה, סע"א.

63) יוסף העליון שנק' צדיק: ראה זח"א קנג, ב.

64) יוסף דעת יוסף מכאוב: קהלת א, יח.

65) חכמי' המה להרע: ירמי' ד, כב.

66) וישמור משמרתי: תולדות כו, ה.

67) וירד ה' על הר סיני: יתרו יט, ב.

68) דכל הגבוה גבוה יותר: ראה שערי אורה שער הפורים נח, א. סה, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שמח. וש"נ. לעיל (ח"א) ע' תח.

69) ונחנו מ"ה: בשלח טז, ז.

70) כי מן המים משיתהו: שמות ב, יו"ד.

71) מה שמ"ו ומה שם בנ"ו: משלי ל, ד. וראה תו"ח שמות מג, ד. וש"נ.

72) החכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

73) והאיש משה עניו: בהעלתוך יב, ג.

74) דאתפשטותי' דמשה בכל דרא: ראה ת"ז תס"ט (קיב, רע"א. קיד, רע"א — ס"א)

75) בטל רצונך: אבות פ"ב, מ"ד.

76) כל הקורא ושונה: ראה תדא"ר רפי"ח.

77) משה. . איש האלקים: ברכה לג, א. תהלים צ, א.

78) בעלה דמטרוניתא: ראה זהר ויחי רלו, ב. תרומה קלז, ב. פירוש המלות פס"ג. סה"מ תקס"ח ח"א ע' תקע.

79) נתתיך אלקים לפרעה: וארא ז, א.

80) ק"ך צירופי אלקי': ראה ע"ח (שער הזיווגים) שט"ו, פ"ו. (שער השמות) שמ"ד, פ"ה.

81) פני ארי' פני שור: יחזקאל פ"א.

82) משה נק' שושבינא דמלכא: ראה זהר (רע"מ) ויקרא כ, א. מצורע נג, ב (רע"מ).

83) שלא נשלמו הספי'. . וביום החמישים: ראה ר"ה כא, ב. וראה לקו"ת במדבר י, ד. יב, א. ובכ"מ.

84) ממחרת השבת תספרו: אמור כג, טז.