להבין שרש הדברים

תשמג

בעזר"ה

להבין1 שרש הדברים הנ"ל. הנה להבין שרש ענין תורה ציוה לנו משה כו' הנה יש להקדים תחלה בענין הברורי' כו' דהנה ידוע דבחכמה2 אתברירו וסדר הברורי' תחלה הי' הבירור לפני האצי' והמובחר שנתברר נעשה בחי' אצי' והן ז'3 מלכי' דתוהו שהי' בהן השבירה כנודע שנתבררו לפני האצי' והיינו מבחי' נקודי' שהי' בהם השבירה נעשה בחי' ברודים שהוא בחי' התיקון דאדם דאצי' כידוע ואח"כ נתברר באצי' עצמו כו' והיינו מה שיוכל להיו' בבחי' ביטול בערך האצי' נתברר והוא בחי' המובחר והפסולת נפל לבריא' וגם שם מתברר עד"ז אך שבבריא' בחי' הביטול אינו בערך בחי' הביטול שבאצי' כו'.

ויובן ביאור דבר זה בהקדים ענין הידוע בענין ע"ס4 בלי מה להיות כי אור א"ס בעצמו הוא אור פשוט בתכלית הפשיטות ומופשט ומושלל לגמרי מבחי' מציאת דבר מה כי הוא בחי' אין המוחלט כו' וידוע הכלל שמאחדות הפשוטה לא יסתעף בשפע אור כ"א ג"כ בחי' אחדות פשוטה ולא בחי' מציאת יש ודבר מה ואמנם הנה אנו רואים שנאצלו מעצמו' אור א"ס ע"ס דאצי' שהן עכ"פ בבחי' איזה מציאו' דבר מה אבל הענין הוא דע"ס דאצי' נק' ע"ס בלי מה בלי מהות דהיינו שאע"פ שנאצלו מן המאציל בבחי' איזה מציאות עכ"פ אבל הן דבוקים תמיד בבחי' הביטול בתכלית בעצמו' המאציל עד שהן מופשטי' מבחי' מהו' והיינו בלי מה כו' ועד"ז הולך ומשתלשל האור והשפע מאצי' לבי"ע וכל שהאור ושפע נמשך למטה יותר יותר נראה לבחי' יש כי בחי' הביטול אשר יש בו אינו בערך בחי' הביטול הקרוב יותר אל המאציל כו'.

תשדמ

ויובן ביותר דבר זה בקדוש' האלקי' מהיפכו בסט"א דאת5 זלע"ז עשה האלקי' כו' והנה אנו רואי' דפעם אמרו*5 ז"ל שטן6 ופנינה לש"ש נתכוונו ופעם אמרו נתן7 עיניו במקדש ראשון כו' הרי יש בשטן כוונה לש"ש לפעמי' ולפעמי' כוונתו לרע ג"כ כמו נתן עיניו כו' אך הענין הוא דשרש בחי' הנחש הקדמוני שהי' בג"ע הנה ישנו בכל עולם ועולם לפי אותו העולם ואם הוא בעולם הבריא' ימצא בו קצת ביטול לקדוש' כי בעולם הבריא'8 רובו טוב ומיעוטו רע כו' והיינו נתן עיניו כו' וכן קנא' של נחש שהי' בג"ע דבריא' כו' ושרש הנחש כמו שהוא בבחי' האצי' דאין שם רע כלל כי לא9 יגורך רע כתיב שם אמרו דכוונתו לש"ש בלבד אך ענין הנחש והשטן איך שיוכל להיו' בבחי' האצי' הנה ידוע שהוא רק בחי' הרגשת עצמותו ליש ודבר גדול ולא ענין רע כלל כו' וכמ"ש ופלגשו10 ושמה ראומה פי' ראו11 שאני מה שמרגיש במעלת עבודתו כו' וכמ"ש12 במ"א וד"ל ועד"ז יובן איך שיש כמה מדרגו' באופן בחי' הביטול בסטרא דקדושה וכל הגבוה גבוה יותר יש בו בחי' הביטול וכמ"ש הן13 שמים לא זכו בעיניו משום דלפי ערך הרוממו' בחי' הביטול שלהם לבחי' יש יחשב כו' וד"ל.

והנה ע"י בחי' הברורי' הנ"ל בכל עולם לפי ערכו נמצא בחי' הביטול יותר מכפי המדה הראשונה באבי"ע כו' ולזה ניתן בחי' קו המדה איך וכמה יתברר כו' וקו המדה הזה הוא בחכמה דבחכמה אתברירו דוקא אבל אין הכוונה על בחי' חכמה דאצי' אחר <שעז>

שגם היא באה להתברר כנ"ל שהאצי' כולו ג"כ מתברר כו' אלא הכונה על בחי' חכמה דא"ק שמשם נמשך שרש כל הברורי' של כל ההשתלשלו' דאבי"ע כו' ודרך כלל הנה ידוע דיש ד' מדרגו' טנת"א וידוע שהשבירה היתה בבחי' נקודי' דבינה דאורו' דז' מלכי' דתוהו מבחי' ז"ת דבינה הן והבירור הוא בבחי' טעמים שבחכמה כי בחי' הטעמי' בחכמה הן כמו השכל וסברא שנק' בשם טע"ם דוקא כמו מאי14 טעמ"א דר' מאיר קסבר כו' הרי הסברא נק' טעם לפי שהטעם והמתיקו' הוא בתענוג כידוע וכאשר בחי' התענוג מלובש ומאיר בחכמה אז נק' החכמה והשכל הזה בשם טעם כמו טוב15 טעם ודעת למדני כו' והוא בחי' אור המקיף לחכמה זו כו'

תשמה

והנה דרך כלל יש בחי' טנת"א בא"ק עצמו ובחי' הנקודי' הוא באורו' העיני' דא"ק כו' ובחי' הטעמים הוא במצחא דא"ק והוא הארת שם מ"ה16 החדש שמאיר במצחא דא"ק למטה כדי לברר כל הברורי' שהי' בהן השבירה מבחי' נקודי' דאורו' עיני' כו' כי בחכמה אתברירו דוקא והיינו בבחי' חכמה דא"ק שמלובש בו אור המקיף דבחי' הטעמי' דא"ק והוא בחי' המקיף היותר כללי שכולל להקיף כל ההשתלשלו' כו' עד עיגולי א"א דעשי' שמקיף מתחת רגלי העשי' כו' וד"ל.

ואחר הקדמה זו יובן שרש ענין תורה ציוה לנו משה כו' דמשה17 הוא בחי' יסוד אבא וזהו תורה ציוה לנו משה משום דאוריי'18 מחכמה עילא' דאבא נפק' כידוע אך להיות כי שרש החכמה שבתורה הוא מבחי' החכמה דא"ק כי שרש החכמה שבתורה הוא כדי לברר ברורי נוגה ע"י המצות הנעשו' בדצ"ח דנוגה כנ"ל והיינו בחי' הטעמי' שבחכמה דא"ק כנ"ל שהוא שרש כל הברורי' דתוהו כנ"ל ע"כ אמר תורה ציוה לנו משה מורשה פי' מורשה לפי שע"י הבירור הזה בשם מ"ה דא"ק הנה בחי' התיקון הוא יורש יור"ש את בחי' התוהו כמ"ש למכה19 מלכים גדולים כו' ונתן20 ארצם לנחלה נחלה לישראל עבדו כו' כי השבירה דז' מלכי' כאשר באו לידי בירור ותיקון ניתנו למורשה למי שמתקן אותם כו' וד"ל.

וזהו ג"כ פי' קהלת יעקב דהנה ידוע21 דהקליפה22 קדמה לפרי כמו עד"מ23 שהשליא יוצאת קודם לולד וידוע שהשליא גם היא נעשית מן ההשפעה שממנה נוצר הולד אך שהשליא נעשית מבחי' החיצוניו' כדי להיו' שומר ומקיף להלביש לולד בהיותו בבטן אמו כל ט"ח אבל הולד הוא נוצר מבחי' הפנימי' כו' ומ"מ ביציאה לאויר העולם השליא קודמת לצאת ואח"כ הולד כי הקליפה קודמת לפרי כו' וכך הי' בעשו ויעקב דכתיב ויצא24 הראשון אדמוני כולו כאדרת שער כי עשו25 איש שעיר מבחי' הפסולת דז' מלכי אדום שמלכו לפני מלוך מלך לבני ישראל כו' בבחי' שליא פסולת השפע שקדמה לפרי ואח"כ יצא יעקב26 שהוא בחי'

תשמו

התיקון כי שרשו מבחי' חכמה דא"ק כמאמר ישראל27 עלה במחשבה דא"ק כו' ולכך יעקב ירש את ז' אומו' דתוהו הכנעני כו' כי בחי' התוהו ניתן למורשה לבחי' התיקון כנ"ל וד"ל.

וזהו מורשה קהלת יעקב שהירושה של ז' מלכי' שיורש אותם יעקב בעל התיקון הנה הן כולם מתקבצים ונאספים כולם כאחד ונכללי' ע"י <שעח>

בבחי' התיקון דיעקב ונקראי' קהלת יעקב דהיינו קהל הגדול של ריבוי28 הניצוצי' דרפ"ח שנקהלו אל יעקב לבררם עד שנקראו על שמו קהלת יעקב כידוע דיעקב29 הוא יו"ד עקב דהיינו מה שבחכמה נתברר בחי' העקביים כו' ואח"כ נקראו שבטי ישראל כי30 שרית עם אלקים דהיינו שבירר שם ב"ן דתוהו שנק' אלקי' ופי' עם אלקים שגם הטבע מסייע כנ"ל לפי שהטבע נמשך מבחי' התוהו שרוצה מצד עצמו להתתקן וכענין קהלת יעקב שנקהלו אל יעקב לבררם וכמ"ש ונהרו31 אליו כל הגוים כו' וכן ובאו32 גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב כו' וד"ל.

ועתה יש להבין שרש ענין ויהי בישורון מלך כו'. דהנה שרש ענין ובלילה33 שירה עמי ושירו קרי כמ"ש ואהי'34 אצלו שעשועים כו' שהוא ענין רננה דאוריי' כו' כנ"ל הנה ביאור הדברים לפי שיש בתורה ג"כ ד'35 מדרגות טנת"א36 והמדרגה היותר עליונה הן הנק' טעמי תורה כלומר בחי' התענוג שבחכמה שבתורה ושרשו הוא בחי' טעמי' דחכמה דא"ק כנ"ל שהוא בחי' מקיף היותר כללי כו' שהוא כמו ענין השיר והניגון שאנו רואים שיש בשיר וניגון בחי' עיגול כי נעוץ בו התחלה בסוף כמבואר למעלה והיינו ג"כ כמו השיר והוא טבעת העגול הסביב לצואר החיו' שנקראו בעלי השיר וכו' וכל זה לפי שבניגון יש הארת התענוג אשר בחכמה שהוא בחי' מקיף לחכמה כנראה בחוש שכל כונה אשר לא יוכל שאת בהשגה והבנה יוכל לכוון אותה הכוונה בניגון ושיר כו' כי העונג הבלתי מתיישב בשכל והשגה מתלבש בניגון וע"כ הניגון עגול כטבעת ע"ש בחי' המקיף דעונג שהוא כמו עגול להקיף לחכמה כו' וד"ל.

תשמז

וזהו ובלילה שירו עמי פי' שירו היינו רננה דאוריית' שהוא הנגינות והטעמים דאותיו' התורה שנק' טעמי תורה ובחי' הטעמי' הוא נמשך מבחי' המקיף הכללי שהוא בחי' טעמי' שבחכמה דא"ק וכנ"ל לכך נק' שירו ולא שירה דהיינו בחי' שעשועי המלך בעצמו הנ"ל להיות כי איננו מתיישב אותו העונג העליון בחכמה רק בבחי' מקיף והוא הניגון שבטעמי' ונגינו'37 כמו זרקא מקף כו' שהוא על האותיות שבתורה וזהו ואהי' אצלו כו' שעשועי' שעשועי עצמו' המאציל ומעונג זה נמשך בחכמה דא"ק שהוא שם מ"ה במצחא דא"ק שרש המברר כל הברורי' כנ"ל ולכך נק' שירו של הקדב"ה בעצמו כו' וד"ל.

וזהו ויהי בישורון מלך. פי' ישורון38 מלשון שיר וניגון שהוא עגול כטבעת כי אחר שאמר תורה ציוה לנו משה בבחי' הברורי' שע"י החכמה דא"ק כנ"ל אח"כ אמר על בחי' המקיף הכללי דהיינו טעמי' שבחכמה הנשאר בבחי' מקיף על החכמה דא"ק שהוא כמשל עיגול שאין בו מעלה ומטה כלל ולמעלה הוא כמו למטה כי נעוץ39 בו סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כמו הניגון כו' וכמ"ש ומתחת40 זרועות עולם כו' והיינו כמו ענין עגולי א"א שמקיפי' רגלי העשי' עם חכמה דאצי' בהשווא' א' ולכך נק' ישורון מלשון ישר לפי שהוא שוה41 ומשוה קטן וגדול מעלה ומטה כו' וזהו ויהי בישורון <שעט>

מלך לפי שמבחי' אור מקיף זה נמשך בחי' כתר לתורה ונק' כתר תורה והרי ידוע דג'42 כתרים הן כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכו' ולהיו' כי נעוץ סופן בתחלתן דוקא ע"כ מבחי' כתר דתורה נמשך בחי' כתר מלכות כו'.

וזהו ובלילה שירה שיר ה' כו' והוא ג"כ שרש ענין המשכת י"ג מדה"ר במלכות כמ"ש יאר43 ה' פניו אליך דוקא כי להיות בחי' המל' סופא דכל דרגין באצי' כידוע והנה מלבד זה הנה היא מסתתרת למטה מטה להיות ראש לשועלי' בבי"ע עד רגלי העשי' כו' ע"כ צריכה שמירה ביותר מן החיצוני' דנוגה דבי"ע שלא יחשיכו אורה ודוקא השומר היותר עליון והוא המקיף היותר עליון דהיינו בחי' הארת הפנים די"ג תקונין דא"א במל' וזהו שאמרו שאין44 אשה אלא ליופי לפי שצריך שיאירו פניה מהארה היותר עליונה מטעם הנ"ל וכמ"ש45 במ"א והיינו ג"כ הטעם שמבחי' כתר תורה הנ"ל שנמשך ממנו כתר מלכו' וכמ"ש וכבוד46 הדר מלכותו בחי' הוד והדר דמדת מל' דאצי' שמקבלת מכתר תורה הנ"ל משעשועי המלך בעצמותו הנ"ל בטעמי תורה שהוא רננה דאוריי' ולפ"ז הקרי שירו והכתיב שירה שניהם אמת והיינו ויהי בישורון מלך לפי שמבחי' כתר תורה נמשך מקיף להדר ולייפו' לבחי' מלך

תשמח

להיו' כבוד הדר מלכותו כו' אך אם לא הברורי' שקדמו בחכמה לא הי' נמשך המקיף בטעמי תורה כו' לכך אמר תחלה תורה ציוה לנו משה כו' ואח"כ ויהי בישורון מלך וד"ל.

בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. פי' ראשי עם היינו בחי' המוחין שנק' ראש כידוע ויש כמה ראשים דהיינו כמה מיני מוחין ודרך פרט בכל ר"ח הוא הראש לאותו החדש ודרך כלל כל החדשים נכללי' בחדש47 תשרי שהוא הראש הכללי לכולם ונק' החדש הזה בכללו ראש השנה והמופת לזה הוא ממה שבחדש הזה יש ימים שהן שרשיים ומקוריים לכל חדשי השנה ליראה דהיינו שיוכללו כללו' נ"י להתפעל בכל חדשי השנה ביראה ויש ימים בחדש זה שהן שרשיים ומקוריים שיוכלו כנ"י להתפעל באהבה ושמחה כל השנה ויש ימים שהן שרשיים ומקוריים להתשובה והמחילה והסליחה כמו יום ר"ה48 עצמו הוא בחי' מקור ליראה שמקבלי' ישראל יראה באותו היום על כל השנה ויו"כ מקור לתשובה ומחילה וסליחה על כל השנה וז' ימי הסוכו' מקוריים לאהבה ושמחה על כל השנה לפי שכל חדש הזה נקרא ראש וכמו שהראש הוא מקור לכל האיברי' כך חדש תשרי נק' ראש להיו' מקור לכל הדברים המסתעפי' בכנ"י כל השנה כו' וד"ל.

והנה ז'49 ימי הסוכו' ע"י השמחה נעשה בחי' אור מקיף וכידוע שז' ימי החג נמשך בכל יום מקיף א' וכללותם הן ז' מקיפי' דאימא כו' כי המצות50 כללותם ז' ספי' דז"א בלבד כי הרי הן נק' רמ"ח איברי' דמלכא וכללו' כל האיברי' הוא הנק' גופא דמלכא שהן ז' המדות דז"א כידוע ומקיפי' שלהם מאימא נמשך כל ז' ימי החג אך הנה ביום שמחת51 תורה נמשך בחי' מקיף העליון הכללי שכולל כולם יחד שהרי נק' שמחת תורה ולא שמחה של מצוה כו' והענין של זאת השמחה הוא בחי' אור המקיף של התורה עצמה והרי היא כללות כל המצות <שפ>

דהיינו כללות כל המוחין שבמדו' דגופא דמלכא נכללי' בחכמה שבתורה כידוע וא"כ גם בחי' אור המקיף של התורה דהיינו מה שלא יוכל להתלבש גם בחכמה שבתורה ונשאר בבחי' מקיף שהוא בחי' שעשועי52 המלך בעצמו הנק' כתר תורה כנ"ל הרי הוא מקיף היותר כללי שמקיף כללו' המוחין שבראש דהיינו כללו' המוחין שבראש זה הכולל כל החדשי' והוא כל חדש תשרי כו' וד"ל.

תשמט

וזהו בהתאסף ראשי עם פי' בהתאסף כל הראשים יחד כמשל המוחין שבראש שיש בהן ג' מדרגו' דהיינו בג'53 חללי' דגלגלתא מוח החכמה מיוחד בפ"ע ומוח הבינה מיוחד בפ"ע ומוח הדעת בפ"ע ולכולם יש בחי' מקיף אחד הכוללם יחד דהיינו שחופף עליהם להקיפם כאחד ולא להקיף לכאו"א בפ"ע והוא בחי' מקיף הכללי מהארת הגלגלתא עצמה שחופף על ג' החללי' דחב"ד כאחד כו' כך בחי' מקיף דשמחת תורה הנק' כתר תורה כנ"ל הוא בחי' מקיף הכללי מבחי' הארת הגלגלתא שנק' כתר כידוע שתחתיו מתאספים כל הראשים מג' חללי' דחב"ד יחד והוא כל חדש תשרי שהוא כללו' כל המוחין כו' ונמצא אע"פ שכל החדש הזה נק' ראש היינו רק בבחי' כללות המוחין דחב"ד שבראש אבל בחי' גוף הראש עצמו שהוא בחי' כתר שבגלגלתא עצמה הנק' כתר תורה היינו דוקא בשמחת תורה ועליו אומר בהתאסף ראשי עם יחד ופי' שבטי ישראל כי י"ב השבטי' הם י"ב החדשי' ונכללי' ונאספים יחד בחדש תשרי שהוא כללו' המוחי' שבראש ועליהם חופף בחי' הארת הכתר כנ"ל ומבואר למעלה שמבחי' כתר תורה נמשך כתר מלכו' לפי שנעוץ תחלתן בסופן לפי שכל54 ישראל בני מלכים הן כידוע וד"ל.

והנה לימות המשיח כתיב ולא55 ילמדו עוד איש את רעהו כו' כי כולם ידעו אותי מקטנם עד גדולם כו'. ויש להבין למה דוקא לימות המשיח לא ילמדו איש את רעהו כו' ולמה לא הי' דבר זה בזמן הקודם כמו בזמן שהיו ישראל במדבר וגם לא בזמן בנין בהמ"ק ראשון ושני כו'.

אך הנה הענין הוא לפי שזה הדבר שלא ילמדו איש את רעהו כו' שכולם יהיו בהשווא' א' מקטנם עד גדולם זה מורה על הגלות נגלות על כללו' נ"י מבחי' מקיף הכללי הנ"ל דהנה בשעת מ"ת כתיב ויחן56 שם ישראל כו' מה שאמר לשון יחיד ויחן לפי שכולם היו כאיש57 אחד ממש וכן מ"ש ברכנו58 אבינו כולנו כאחד כו' כולנו כאחד דוקא להיות כי כאשר אין בכנ"י בחי' האחדות להתאחד ממש כולם כאיש אחד הרי יש כמה ראשים פרטיים מיוחדי' לכל שבט ומשפחה בפ"ע וידוע שכנ"י59 הן בציור קומה שלימה ויש הרבה נשמות שהן מבחי' מוח החכמה ויש מבחי' מוח הבינה כמו חכמים ונבונים כו' ויש מבחי' המדות כו' ובכאו"א מהן יש בחי' פנימי' ומקיפי' ונמצא יש מקיפי' פרטיים ונקראו ראשים בפרט ודרך כלל נחלקו לג' מדרגו' חב"ד ופרטיהם לי"ב שבטי' שכאו"א כולל ד' כו' אך בחי' המקיף כללי הנ"ל היינו שחופף על המוחי' שבגלגלתא דרך כללות להקיף את כולם יחד עד מבלי שימצא בהם ראש וסוף לגבי מקיף הזה כי כולם מקבלי' מראש אחד והוא בחי'

תשנ

מקיף הכללי הזה שבגלגלתא דמל' דאצי' הכוללם יחד כו' ואז נאמר ולא ילמדו <שפא>

עוד איש את רעהו כו' כי הלימוד הזה בא מבחי' התחלקות המדרגו' בציור קומה כנ"ל ונמצא בחי' המוחי' נק' ראש לגבי בחי' המדו' וכן בדרך פרט יש הרבה ראשים פרטיי' בכל מדרגה עד שימצא ראש בכל פרט והיינו מה שילמדו איש את רעהו כו' אבל כאשר כולם ידעו אותי מקטנם עד גדולם בהשווא' א' ממש זה הדבר מורה על היות שכל הראשים נכללו ונתאחדו כאחד ממש מבלי שימצא בהם כלל בחי' משפיע ומקבל כי כולם מקבלי' ממקור וראש אחד והוא הראש האמיתי בחי' גלגלתא שכוללם יחד בהשווא' א' ממש מכל צד מגדולם עד קטנם כו' וכמשל העיגול שמקיף מכל צד ואין בו מעלה ומטה כלל כו' וזה הדבר יהי' לימות המשיח דוקא שלא יהי' אז כמה ראשים אלא יהי' רק ראש אחד כללי וכמ"ש ושמו60 להם ראש אחד כו' והוא בחי' מקיף הכללי הנ"ל משום שיתגלה אז בחי' כתר הכללי הנ"ל והוא בחי' כתר דא"א כי נעוץ סופן בתחלתן וע"י התכללו' נשמו' ישראל שהן בבחי' מל' דאצי' שעי"ז נמשך בחי' כתר מלכו' נמשך גם בחי' כתר הכללי שהוא בחי' גלגלתא דא"א הנק' כתר תורה כנ"ל וד"ל.

אמנם61 גם בשעת מ"ת היה ג"כ אפס קצה מאותה ההארה מבחי' מקיף דכתר הכללי הנ"ל בשעה שעמדו בהר סיני בבחי' ההתכללו' והאחדות כאיש אחד וכמ"ש ויחן לשון יחיד כנ"ל שהאחדות הזאת גרמה שנכללו כל הראשים יחד ונעשו כולם בחי' מקבלי' מראש אחד והוא בחי' מקיף דכתר הכללי כנ"ל לפי שבהתכללות והתאחדו' דכל הראשי' יחד אזי ממילא נמשך אור המקיף הכללי משא"כ בהפרדם כו' ומה שלעתיד נתגלה המקיף הכללי הזה מצד עצמו בשעת מ"ת נתגלה מצד התכללו' ואחדו' דכנ"י ובפרט כשאמרו נעשה62 ונשמע ברעותא דלבא וכולם כאיש אחד כו' ולכך זכו גם כאו"א בפרט לב'63 כתרים וכללות הכתרים האלה האיר בהם מבחי' כתר הכללי הנ"ל וד"ל.

והנה מאז והלאה לא נמצא בחי' התכללו' בכנ"י כ"כ ולא נמשך עליהם בחי' מקיף הכללי כי בחטא64 העגל נסתלק מהם הארת הכתר הכללי הזה כמ"ש ויתנצלו65 בנ"י את עדיים כו' ולא זכו להארתו בכל משך זמן השנים שהלכו במדבר עד לפני הסתלקו' משה כשבירכם ואמר תורה ציוה לנו משה כו' אמר בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל כו' ואזי החזיר קצת עטרת הכתר כללי הנ"ל להאיר בכנ"י אבל היא הארה מועטת מאד ואפס קצה מן אותה ההארה נמשך בג' רגלים בעולי רגל כשעומדי' כולם בעזרה וכמ"ש יראה66 כל זכורך את פני ה' כו' אבל זהו בחי' הארת הכתר בפרט דהיינו השייך לג' מדות חג"ת חסד בפסח כו' אך בשבועות

תשנא

יש קצת מעין הארת הכתר הכללי והיינו בבחי' ת"ת67 דאימא שנעשה כתר לזו"נ בכלל כו' וזה נעשה ע"י שניעורים68 כל הלילה בליל שבועות כידוע וד"ל אבל בבחי' הכתר הכללי ממש אין בנו כח להמשיך עד ימות המשיח כנ"ל אבל מ"מ אפס קצהו אנו ממשיכי' בתפלה ע"י המלאך סנד"ל69 שקושר הכתרים מן התפלות כי הוא מעלה את התפלה כו' וכידוע וכתר זה שנעשה מן התפלות עכשיו הוא אשר יהי' בחי' כלי לשכון בו אור כתר הכללי לעתיד בימות המשיח דכתיב ולא ילמדו עוד כו' כנ"ל וז"ש הנה70 ישכיל עבדי כו' וגבה מאד כו' וד"ל (והיינו ברכינו אבינו <שפב>

כולנו כאחד באור פניך כו' כולנו כאחד דוקא כי אין אור הכתר שנק' אור פניך שורה על כנ"י כ"א דוקא כשהם כולם כאיש מטעם הנ"ל וד"ל).

וזהו בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל אז דוקא ויהי בישורון מלך כו'. וסדר הפסוקים כך הם, תורה ציוה לנו משה כו' להיו' נק' קהלת יעקב ע"י הברורי' דרפ"ח כו' דבחכמה אתברירו כנ"ל ואח"כ ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם כו' שנמשך עליהם בחי' כתר הכללי הנ"ל הנק' כתר תורה כנ"ל והוא הנק' ישורון71 ויש בו ב' פרושי' א' מלשון שיר כנ"ל וגם מלשון ישר כי בחי' הכתר הכללי הנ"ל בוקע אורו דרך קו האמצעי הנק' ישורון אך אינו מאיר רק בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל דהיינו כשמתקבצים כל הראשים ועולין ונכללי' בבחי' קו האמצעי הנק' ישראל שאז ע"י ההתכללו' הזאת מאיר עליהם מאור הכתר הכללי כנ"ל והארה זו מאירה מלמעלה למטה בקו72 האמצעי שנק' ישראל הנקרא עמודא דאמציעותא אך בתנאי בהתאסף כל ראשי עם יחד כנ"ל הטעם וד"ל.

ושרש ענין השיר הנ"ל הנה אמרו במשנה כל73 בעלי השיר יוצאין בשיר וכו' וקאי על המלאכי' שנקראו בעלי השיר וכידוע לפי שעלייתם למעלה הוא ע"י השיר אך הנה השיר הגשמי הוא כמו רצועה של ברזל סביב הצואר והוא משל להבין שיר של המלאכי' כי הן נמשלי' לבהמות וחיות כידוע אמנם השיר של הנשמות הן מזהב וכסף והוא נעשה כמו הטבעת מכסף או מזהב כו' דהנה בז' מיני מתכות הברזל הוא מדרגה היותר אחרונה מכולם כידוע בפי' אך74 את הזהב ואת הכסף כו' והענין הוא למעלה היינו בחי' מל' דאצי' שנק' ברזל לגבי אורו' העליונים חג"ת דז"א שהן נק' זהב וכסף כו' וכמו שידוע שיש במל' בחי' גבורות

תשנב

חזקו' וקשות כברזל וכענין המאמר בגמ' הקשה75 אדם קשה כברזל כו' וידוע דשרש חיו' המלאכי' נמשך רק מבחי' הדיבור בלבד והיינו בחי' חיצוניו' המל' שנק' ברזל וע"כ בעלייה שלהם כשהן עולין ונכללי' בשיר במקור חוצבם הוא בשיר של ברזל כי שירת המלאכי' מחיצוניו' העולמות הוא אבל הנשמות שרשם מיחוד דזו"נ שהוא בחי' זהב וכסף כו' בחי' פנימיו' דזו"נ ע"כ גם השיר שלהם כשעולין הוא בבחי' זהב וכסף כטבעת עגול מכסף וזהב כו' ונק' שיר שלהם שירו של הקדב"ה בעצמו כנ"ל וכמ"ש ובלילה שירו עמי כו' שירו קרי משא"כ שירת המלאכי' נק' שירה שיר ה"א דמלכו' כו' וד"ל.

וזהו שיר76 השירים אשר לשלמה שיר על כל השירים לפי שנקרא שירו והוא שיר של שלמה מלכא77 דשלמא דילי' כי שירו של הקדב"ה נק' שעשועי המלך בעצמותו כנ"ל וכמ"ש ואהי'78 אצלו שעשועי' כו' ואין אור מקיף זה מאיר רק בנשמות מצד ששרשם נמשך מעצמות המאציל כמ"ש כי79 תהיו אתם ארץ חפץ וכן תקרא80 חפצי בה כו' וכידוע והיינו ג"כ פי' וישורון מלשון שיר וזהו ויהי בישורון מלך כי כל ישראל בני מלכים הן ונעוץ סופן בתחלתן כנ"ל באריכו' וד"ל.

ובזה יובן מה שמנה כאן ג' מדרגות זו אחר זו בתחלה קראם לכנ"י בשם יעקב קהלת יעקב ואח"כ ישורון ואח"כ אמר שבטי ישראל כי ישורון כולל יעקב וישראל יחד <שפג>

מטעם שבחי' שעשועי המלך בעצמותו הוא שמשתעשע בכנ"י ומשירה נעשה שירו שאז נקרא ישורון בנו"ן פשוטה כו' לפי שבריח התיכון מבריח מן הקצה לקצה דהיינו מכתר הכללי עד בחי' מל' כידוע וד"ל.

(לכאורה81 בע"ח משמע דישראל גבוה מישורון אך ע' בזהר הרקיע ד"ב בענין וישורון ונטיל תרין שורין וצ"ת).


1) להבין שרש הדברים הנ"ל: הנחת כ"ק אדה"א. נעתק מגוכתי"ק 1025 (קט, א).

מאמר זה נדפס ג"כ באוה"ת ברכה כרך ד ע' א'תתסג.

2) דבחכמה אתברירו: ראה זהר (היכלות) פקודי רנד, סע"ב. וראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רצה. שמות ח"ב ע' שכא.

3) ז' מלכי' דתוהו: ראה וישלח לו, לב. ראה זהר (אדרא רבא) נשא קכח, א. ע"ח שער הכללים פ"א. שם (שער דרושי הנקודות) ש"ח פ"ד.

4) ע"ס בלי מה: ס"י פ"א, מ"ב ובמפרשים שם.

5) דאת זלע"ז עשה האלקי': לשון הכתוב קהלת ז, יד.

*5) דפעם אמרו: ראה לקו"ת חקת סב, א. מסעי צב, א. סה"מ תרל"ב ח"א ע' רסט.

6) שטן ופנינה לש"ש נתכוונו: ב"ב טז, א. ראה מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קנה. וראה לעיל בהביאור ד"ה החלצו.

7) נתן עיניו במקדש ראשון: סוכה נב, א. וראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקנז וע' תרצב.

8) הבריא' רובו טוב ומיעוטו רע: ע"ח שער מב פ"ד. שם שער מז, פ"ד. אמת ליעקב מערכת א' אות רמג. סה"מ תקס"ג ח"ב ע' תצא. לקו"ת במדבר ג, ד. דרך מצותיך לא, ב. ובכ"מ.

9) לא יגורך רע: תהלים ה, ה.

10) ופלגשו ושמה ראומה: וירא כב, ד.

11) ראו. . מה: ראה לקו"ת ויקרא ג, א. ראה מאמרי אדה"א דברים כרך ד ע' א'תצג ובהנסמן שם.

12) וכמ"ש במ"א: ראה לקו"ת תזריע כג, ד. בהר מג, א.

13) הן שמים לא זכו בעיניו: איוב טו, טו.

14) מאי טעמ"א דר' מאיר קסבר: ראה ב"ק ה, ב. נדה יח, ב.

15) טוב טעם ודעת למדני: תהלים קיט, סו.

16) מ"ה החדש שמאיר במצחא: ראה ע"ח (שער התיקון) ש"י, פ"ב.

17) דמשה הוא בחי' יסוד אבא: ראה לקו"ש ח"ו ע' 244 ואילך.

18) אורייתא מחכמה עילא': זח"ב פה, א. ועוד.

19) למכה מלכים גדולים: תהלים קלו, יז.

20) ונתן ארצם לנחלה נחלה לישראל עבדו: תהלים קלו, כא. כב. וראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקנד. דברים ח"א ס"ע ד ואילך. וש"נ.

21) דהנה ידוע: בהבא לקמן ראה ג"כ תו"ח וישלח קפה, א ואילך.

22) דהקליפה קדמה לפרי: ראה זהר (סבא) משפטים קח, רע"ב. פרדס סוף שער (כה) התמורות. לקו"ת וספר הליקוטים (להאריז"ל) וישלח לו, לא. ביאוה"ז פנחס קיז סע"ב ואילך. שער היחוד פנ"ד.

23) עד"מ שהשליא יוצאת: ראה תו"ח שם: וכמשל השפופרת הסתומה מצד אחד שהנכנס ראשון יוצא אחרון [ראה ב"ר פס"ח, ח. הובא ברש"י תולדות כה, כו. סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תשי. מאמרי אדה"א בראשית ע' קמט. וראה תו"ח שם קסא, א. קפט, א].

24) ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער: תולדות כה, כה.

25) עשו. . הפסולת דז' מלכי אדום: וישלח לו, לא. וראה תו"ח בראשית ח, א.

26) יעקב. . בחי' התיקון: ראה ג"כ תו"ח נח סד, ד. קסב, ב. דרך מצותיך קנב, א.

27) ישראל עלה במחשבה: ראה ב"ר פ"א, ד.

28) ריבוי הניצוצי' דרפ"ח. . שם ב"ן: ראה ע"ח שער (יח) רפ"ח ניצוצין פ"ב. הגהת מהרנ"ש לאוצרות חיים שער הנקודים בסופו סק"ב [מבוא שערים תל-אביב תשכ"א שס, סע"ב ואילך].

29) דיעקב הוא יו"ד עקב: ע"ח שער ג (שער סדר האצילות) פ"ב. תו"א ויצא כא, א.

30) כי שרית עם אלקים: וישלח לב, כט.

31) ונהרו אליו כל הגוים: ישעי' ב, ב.

32) ובאו גוים רבים: שם ג — והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב.

33) ובלילה שירה עמי: תהלים מב, ט.

34) ואהי' אצלו שעשועים: משלי ח, ל.

35) ד' מדריגות טנת"א: ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א. וראה תו"א ויחי מח, ב. לקו"ת חקת נז, ד.

36) טנת"א. . טעמי' דחכמה: ראה בפרדס שער כז, פ"ג. ובשער הטעמים פ"ה. וראה באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקעה. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שיט. אוה"ת דברים כרך ה ע' ב'מח. דרך מצותיך קלג, א.

37) ונגינו'. . זרקא מקף: ראה ג"כ דרך מצותיך מג, ב. ועוד.

38) ישורון מלשון שיר: ראה לקו"ת נצבים מה, א. ועוד.

39) נעוץ בו סופן בתחלתן: ס"י פ"א מ"ז.

40) ומתחת זרועות עולם: ברכה לג, כז.

41) שוה ומשוה קטן וגדול: לשון פיוט ”וכל מאמינים".

42) דג' כתרים הן: אבות פ"ד מי"ג.

43) יאר ה' פניו: נשא ו, כה.

44) שאין אשה אלא ליופי: כתובות נט, ב. וראה פירוש המלות קיא, ג.

45) וכמ"ש במ"א: ראה לקו"ת שה"ש מ, א.

46) וכבוד הדר מלכותו: תהלים קמה, יב.

47) בחדש תשרי שהוא הראש הכללי לכולם. . ראש השנה: ראה סד"ה צהר תעשה תש"ב (סה"מ תש"ב ע' 49) הועתק בהקדמת קונטרס שמע"צ — שמח"ת (סה"מ תשי"א ע' 78).

48) ר"ה. . יראה. . ויו"כ מקור לתשובה: ראה סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקפט — כי ר"ה ויוהכ"פ הוא מקור על יראה על כל השנה כמ"ש במד"ר כי עמך הסליחה למען תורא הסליחה מופקדת אצלך מר"ה עד יוהכ"פ שיבא לשלימות היראה.

49) ז' ימי הסוכו'. . מקיפי' דאימא: ראה מאו"א ס, טו. (סוכה הוא אור המקיף בבינה) — מזוהר ותקו"ז.

50) המצות. . רמ"ח איברין דמלכא: ראה תקו"ז ת"ל (עד, סע"א).

51) שמחת תורה. . מקיף העליון: ראה סה"מ תרנ"ד ע' לו. תש"ב ע' 49. ועוד.

52) שעשועי המלך בעצמו: נתבאר בעמק המלך שער א. וראה לקו"ת שה"ש כז, סע"א.

53) בג' חללי' דגלגלתא: ראה זהר (אדרא רבא) נשא קמ, א. ואתחנן רסב, א.

54) שכל ישראל בני מלכים הן: שבת סז, א. וש"נ.

55) ולא ילמדו עוד איש את רעהו: ירמי' לא, לג.

56) ויחן שם ישראל: יתרו יט, ב.

57) כאיש אחד: פרש"י שם.

58) ברכנו אבינו כולנו כאחד: בברכת ”שים שלום" בתפלת העמידה.

59) שכנ"י הן בציור קומה שלימה: ראה יבמות סא, א. לקו"ת נצבים מד, א. סידור שער האלול רלא, ב. סה"מ תקס"ב ח"ב ע' תקכה.

60) ושמו להם ראש אחד: הושע ב, ב.

61) אמנם גם בשעת מ"ת: ראה ג"כ לעיל ח"א ע' שצד.

62) נעשה ונשמע: משפטים כד, ז.

63) לב' כתרים: שבת פח, א.

64) בחטא העגל נסתלק מהם הארת הכתר: נסמן לעיל ע' תשלח.

65) ויתנצלו בנ"י את עדיים: תשא לג, ו.

66) יראה כל זכורך את פני ה': משפטים כג, יח. תשא לד, כג. ראה טז, טז.

67) ת"ת דאימא שנעשה כתר לזו"נ: ראה ע"ח שער מוחין דצלם רפ"ה ורפ"ז. שער דרושי הצלם דרוש ד' וה'.

68) שניעורים כל הלילה בליל שבועות: ראה זהר אמור צח, א. פע"ח שער חה"ש שכ"ג, פ"א. ושעה"כ שם. שו"ע אדה"ז חאו"ח סתצ"ד, ס"ג. לקו"ת במדבר ח, א.

69) המלאך סנד"ל שקושר הכתרים: נסמן לעיל ע' תשלח.

70) הנה ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג.

71) ישורון. . שיר. . ישר: ראה ג"כ לקו"ת נצבים מה, א. שה"ש א, ג.

72) בקו האמצעי. . עמודא דאמציעותא: ראה זהר (רע"מ) תשא קפז, ב. ביאוה"ז שם נד, ב.

73) כל בעלי השיר יוצאין בשיר: שבת נא, ב.

74) אך את הזהב ואת הכסף: מטות לא, כב.

75) הקשה אדם קשה כברזל: מנחות צה, ב.

76) שיר השירים אשר לשלמה: שה"ש א, א.

77) מלכא דשלמא דילי': ראה זהר בראשית כט, א.

78) ואהי' אצלו שעשועי': משלי ח, ל.

79) כי תהיו אתם ארץ חפץ: מלאכי ג, יב.

80) תקרא חפצי בה: ישעי' סב, ד.

81) (לכאורה בע"ח. . וצ"ת): הג"ה זו ליתא באוה"ת שם.