מראיהם ומעשיהם

תסד

בעזר"ה חג השבועות

מראיהם1 ומעשיהם2 כאשר יהי' האופן בתוך האופן. פי' כמו3 האופן הקטן שהוא בתוך האופן הגדול שהאופן הגדול סובבו לאופן הקטן ומקיפו מכל צדדיו הרי בגובה עליונו של עיגולי' הללו האופן הגדול למעלה מאופן הקטן שבתוכו אחר שהוא מוקף בתוכו אבל למטה בתחתית העיגולי' הללו נהפוך הוא שם שהאופן הגדול הוא למטה מהאופן הקטן אחר ששם האופן הגדול מסבבו למטה ממנו והאופן הקטן למעלה מהאופן הגדול כו' וכך הוא רוח4 החיה באופנים. דהנה לכאורה יש להבין מה שאמר רוח החיה לשון יחידו' ולא אמר רוח החיות דהא ד'5 חיות הן במרכבה וכידוע.

אך הענין הוא משום דמדרגת האופנים הוא ממדרגות התחתונו' דעשי' וכמ"ש אופן6 אחד בארץ כו' וכדי להיות רוח החיה באופנים שהן היותר תחתוני' מוכרח שיתלבש שם הרוח ממקום ומדרגה היותר עליון והוא מבחי' הכללית של כל ד' החיות שבמרכבה הכוללת כולם וראשית כולם שהוא בחי' פני אדם שבמרכבה וכמ"ש ופניהם7 פני אדם כו' כי פני אריה אל הימין ופני שור מהשמאל כו' אבל בבחי' אדם אין בו ימין ושמאל כי הוא בחי' פנימי' שלהם הכוללם יחד ולכך נק' אדם8 אדמה לעליון כלומר לבחי' אדם העליון שעל הכסא הנק' אדם דאצי' והם נק' אנפי9 רברבי ואדם זה דמרכבה נק' אדם תתא' ונק' אנפי זוטרי כו' וכמ"ש בזוהר וכמ"ש כמים10 הפנים לפנים כן לב האדם לאדם כו' וזהו כי11 רוח החי"ה החי"ה כתר הוא בחי' פני אדם שבמרכבה שכוללת כולם ולכך נא' החיה בהא הידוע' כלומר

תסה

החיה הידועה שכוללת הכל כו' וכמ"ש ופני12 אדם לארבעתן ואמרו13 בזוהר דכליל כולהו כו' וד"ל והטעם לזה שמתלבש באופנים דוקא בחי' היותר עליון שהוא בחי' פני אדם הענין הוא לפי שבכל מקום זהו כלל גדול שכל שהוא אור יותר עליון מתפשט הארתו עד למטה מטה ביותר וכדוגמת האופן הקטן אשר יהי' בתוך האופן הגדול הנ"ל שלהיותו גבוה יותר יותר משפיל א"ע לסבב עד למטה מכולם וכמ"כ באופני' להיותם מדרגה היותר תחתונה בהכרח שיסבב שם האור היותר עליון למעלה והוא אשר בחי' מעלה ומטה שוין לפניו וע"כ למעלה הוא עליון ולמטה הוא תחתון מכולם כו' מפני שהוא למעלה מבחי' מעלה ומטה והוא בחי' פני אדם שבמרכבה כנ"ל וזהו כי רוח החי"ה באופני' דוקא להיותם נמוכי' מכולם ולא במדרגו' העליונו' מהם מטעם הנ"ל וד"ל.

והנה כדוגמא זאת אשר באופנים יובן למשכיל ג"כ עד למעלה מעלה ברום המעלות בכל ההשתלשלו' שהענין כן הוא מריש כל דרגין שבהשתלשלו' עד סוף כל דרגין שהוא בבחי' כאשר יהי' האופן בתוך האופן הנ"ל דהיינו שבחי' מקיף היותר עליון בכל ההשתלשלו' הנק' כתר הכללי דהיינו בבחי' כתר דא"א כו' הוא המקיף עד למטה מכל דרגין כו' וכמ"ש ומתחת14 זרועו' עולם ואין לפניו בחי' מעלה ומטה כלל כמו העיגול היותר עליון שמקיף הוא גם לכלל היותר תחתון מכולם כו' וד"ל.

וזהו ענין חג <ריג>

השבועות בדרך כלל, דהנה מ"ט15 ימי הספי' ידוע שהם באי' בבחי' סדר ההשתלשלו' דהיינו בבחי' מ"ט שערי בינה באצי' ובבי"ע וכנ"ל שהם ענין ז'16 שמות שאינן נמחקי' להמשיך אורו' בכלים כו' דהכל הוא בבחי' ממלא כ"ע בין באצי' בין בבי"ע כו' שהוא כסדר ההשתלשלו' דוקא דהיינו בבחי' מעלה ומטה ראש ורגל כו', אבל בחג17 השבועות ביום החמשים הוא בחי' שער החמשים שהוא אור העליון מכל מ"ט השערי' דבינה שהוא בחי' מקיף היותר כללי להקיף את כולם יחד מלמעלה ומלמטה כו' עד שהוא למעלה מבחי' מעלה ומטה ראש ורגל כו' ולכך בו ניתנה התורה לישראל דוקא כי הרי במ"ת היה ענין ירידת אור א"ס כ"כ למטה כנ"ל עד שהוא מתלבש בענין במ"ע בעשי' גשמית כקלף התפילין וכיוצא בזה במל"ת שזהו לפי שאין לפניו מעלה ומטה כלל וכמבואר18 בפי' כי אל דיעות הוי' כנ"ל וזהו בבחי' שער החמשים דוקא להיותו בחי' מקיף היותר עליון עד שיכול לדור למטה כמו למעלה ממש וכענין כאשר יהי' האופן בתוך האופן הנ"ל וד"ל.

תסו

וזהו ג"כ הטעם שבחג19 השבועו' בו ניתן לישראל בחי' כתר תורה וכמ"ש ויתנצלו20 בנ"י את עדיים מהר חורב וכן כתיב ותבואי21 בעדי עדיים כו' וכמ"ש במ"א כי פי' כתר תורה היינו עד"מ הכתר והעטרה הגשמית שהיא נתונה ע"ג הראש מלמעלה בבחי' מקיף להורות שאין בבחי' מקיף בחי' מעלה ומטה שהוא בחי' ענין ראש ורגל כי על הראש מקפת ג"כ וכוללת בהקפתה הכל ראש ורגל כו' והוא מטעם הנ"ל להיות כי שער החמשים הוא בחי' מקיף היותר עליון וע"כ נק' כתר תורה דוקא משום דאוריי'22 מחכמ' נפק' ומתלבשת בבחי' ו' מדות דז"א והן שיתא סדרי משנ' ובפרט הן ל"ו מסכתו' שכל מדה כלולה מו' כו' אך בזמן מ"ת ניתן בחי' הכתר שבה שלמעלה מן המדו' המסתעפי' ממ"ט שערי בינה והוא מבחי' שער החמשי' הכולל כולם וד"ל.

וזהו ביאור ענין משה ידבר הנ"ל, דהנה אמרו ז"ל דמ"ט23 שערי בינה נמסרו לו למשה חוץ מאחד והוא שער החמשים וכמ"ש ותחסרהו24 מעט מאלקי' כי שם אלקים דבינה כולל מ"ט שערים ושער החמשים כוללם יחד וכמ"ש לך25 ה' הגדולה כי כל כו' אותיו' לך וכל הן חמשים שערי בינה כו' וכמ"ש במ"א ועכ"פ קרוב היה משה לשער החמשים הזה אלא שלא ניתן לו במתנה דהיינו שיוכל להביאו בבחי' גילוי למטה כו' שהרי בהכרח לומר שהי' למשה השגה גם בשער החמשים כידוע בפי' ויעבור26 ה' על פניו ויקרא הוי' הוי' כו' דויעבור קאי על ה' ואחר שעבר קרא משה י"ג מדה"ר הללו ופי' ויקרא קאי על משה כדאית' בזוהר וזאת הקריא' משם הוי' שבכתר העליון המקיף הכללי הוא כידוע שהוא למעלה מסדר ההשתלשלו' כמשי"ת27 בסמוך בפי' ונוצר חסד כו' וא"כ הי' למשה השגה גם בשער החמשי' אלא שלא ניתן לו במתנה להביאו למטה בבחי' גילוי גם בכנ"י עד בחג השבועו' שאז נאמר מש"ה28 ידבר פי' בחי' משה דוקא ימשיך ויוריד אור א"ס להיו' למטה כמו למעלה כנ"ל שהוא מפני שזכה לבחי' שער החמשים שנתגלה לו בשעת מ"ת דוקא ולהיותו יותר עליון הוא דוקא יכול לירד למטה מטה כ"כ כענין הנ"ל באופן אשר בתוך האופן כו' וד"ל.

וגם בכל דור ובכל זמן מתלבשת הארת משה בכל ראשי ישיבו' <ריד>

שבכנ"י וכמובן מתוך דברי רז"ל שהיו קוראים לראש הישיבה בשם משה כענין שאמר רב

תסז

ספרא לרבא מש"ה29 שפיר קאמרת כו' (ויש שהיו קוראי' לו במדרג' אברהם וכמו שאמר רב יוסף מארי30 דאברהם כו') לפי שראש הוא המוריד וממשיך אור א"ס בחכמה שבתורה שלומד להם להיו' בבחי' גילוי למטה כמו למעלה שזה אינו אלא מבחי' שער החמשים שזכה משה ע"י מ"ת דוקא והוא הנק' כתר תורה שניתן למשה שעליו אנו אומרי' ישמח31 משה במתנת חלקו כו' כי כליל תפארת בראשו נתת לו כו' וד"ל.

ולהבין כל זה בתוספת ביאור יש להקדים תחלה שרש ענין ונוצר32 חסד לאלפים ושרש ענין ועושה33 חסד לאלפים מהו ההפרש אשר בין ונוצר לעושה ומהו פי' לאלפי"ם דוקא כו'. הנה תיבת ונוצר34 אותיו' צנור ואותיו' רצון כי מזל ונוצר חסד הוא שרש ומקור לאור החכמה שוהחסד הזה הוא מקור לחכמ' כי חסד35 בגי' ע"ב כו' כידוע וכמ"ש והחכמה36 מאין תמצא מאין הוא הכתר שהוא הרצון ומתחלף האותיו' דרצון באותיו' צנור כי אין ההארה הזאת רק בחי' המשכה מצומצמת כמו הקילוח דרך הצינור וגם פי' ונוצר לשון שמירה הוא כאדם ששומר במחשבתו איזה דבר כענין ואביו37 שמר את הדבר שהוא ענין הסכם הדבר ברצון במחשבתו בהעלם ועדיין אינו בא לידי גילוי כך שרש ומקור לחכמה כשהוא עדיין בבחי' ההעלם דרצון הנק' כתר הוא ענין ונוצר כלומר ששומרו לחסד עדיין בהעלם המחשבה כו' משא"כ ועושה חסד הוא בחי' גילוי אור החסד מן ההעלם כי ענין עשי' הוא בחי' התיקון וכמו ועשת'38 את צפרני' שהוא ענין בחי' המשכת אור בכלי כך כשכבר נמשך האור דחסד זה בכלי שהוא בחי' עשי' נק' ועושה חסד אבל כששומרו עדיין ברצון נקרא ונוצר חסד כו' וד"ל. ובזה יובן הטעם מה שנוצר חסד כתיב קודם פוקד39 עון אבות ועושה חסד כתיב אחר פוקד עון אבות, כי הנה פוקד עון אבות עד ונקה הוא אחר סיום י"ג מדה"ר והנה בחי' ונוצר חסד שהוא שרש לחכמה דאצי' כנ"ל הרי הוא למעלה מן ההשתלשלו' דאצי' וע"כ נאמר קודם פוקד עון אבו' כו' אבל בחי' ועושה חסד שהוא בבחי' גילוי אור בכלי כנ"ל הרי הוא בבחי' חסד דז"א שלמטה מן אור אבא כידוע בזוהר דאית40 חסד ואית חסד כו' והוא מדרגת אברהם כנ"ל ע"כ נאמר אחר פוקד עון אבות דהיינו לאחר סיום י"ג מדה"ר במזל ונקה שהוא מזל הי"ג כידוע כי י"ג מזלו' דא"א כולם גבוהי' גם מאור החכמה ראשית האצי' כו' וד"ל והנה בב' מדרגו' חסד הנ"ל נאמר לאלפי"ם.

תסח

ויש להבין מהו לאלפים דוקא דהנה ידוע בסדרי העליות של הנשמו' מג"ע לג"ע שהוא ממדרגה למדרגה גבוה הימנה שצריך בתחלה לשכוח על מדרגתו הראשונה לגמרי ואם לאו לא יוכל לעלות וכמו שאנו מוצאי' בעליו' הנשמו' מג"ע התחתון שבמל' דעשי' כשעולין דרך העמו"ד הידוע לג"ע העליון שהוא בעולם הבריא' צריכי' לטבול41 בנהר דינור דנגיד42 ונפיק מן קדמוהי כו' כדי לשכוח גם בחי' התענוג שהתענג על ה' בג"ע התחתון ליהנות מזיו השכינה כו' כמו שצריכי' לטבול בנהר דינור שלמטה בצאת הנשמו' מחומר הגופני שבעוה"ז כדי לעלו' <רטו>

לג"ע התחתון מפני שצריכי' לשכוח43 על כל עניני עוה"ז החומריים גם שיאבד מהם כח הזכרון מעניני' החומריים כי כל זמן שגם כח הזוכר מעניני' הגשמיי' לא נשתכח מהם א"א להם לקבל העונג האלקי בג"ע התחתון כו' וכך הוא ענין הטבילה בנהר דינור מדי עלותם מג"ע התחתון לג"ע העליון כי לפי ערך יחשב התענוג שבג"ע התחתון בחי' הגשמת העוגג לגבי בחי' עונג שבג"ע העליון, ודוגמא לדבר זה יובן ממה שמצינו בגמ' בר' זירא שהתענה44 מאה תעניו' עד ששכח תלמודו שלמד בבבל בעלותו ללימוד תלמוד ירושלמי שהוא יותר גבוה להיותו בלתי פלפול כו' והגם שתלמודו בבבלי הי' בתכלית הפשטת הגשמיו' כי הרי לא שלט בו האש כידוע בו מענין המעשה שנכנס באש ולכך נק' קטינא45 חריך שקי כו' מ"מ התענה ק' תעניו' שישכח תלמודו לגמרי כי לא יוכל לקבל מדרגה היותר גבוה בלתי אם ישכח לגמרי על מדרגתו הראשונ' כו' וכיוצא בזה המה ענין העליו' ממדרג' למדרגה בדרך פרטי עליו' העולמו' כמ"ש ילכו46 מחיל אל חיל כו' וכמ"ש הליכו'47 אלי כו' וזהו פי' לאלפי"ם דהיינו שיש אלפים מדרגות בעליו' מזה לזה ובין כאו"א צריך ביטול ושכחה כנ"ל והחסד הנ"ל נמשך לאלפים מדרגו' מלמעלה למטה עד שיוכלו לקבלו גם העומדי' במדרגה היותר תחתונ' שבאלפים המדרגו' הללו וד"ל.

אך הנה יש להבין עדיין מה שהוא אומר הענין במספר הקצוב לאלפים דוקא, הענין הוא להיות כי בחי' החסד הוא בחי' אור ההשפעה בכל מקום לפי מה שהוא אם מלפני האצי' לאצי' הוא הנק' ונוצר חסד כנ"ל ואם מאצי' לבי"ע הוא הנק' ועושה חסד כנ"ל ובכולם ירידת אורו הרי בא בצמצום להאיר למטה בצמצום אחר צמצום עד למטה מטה יגיע אור החסד ג"כ ובדרך פרט המה אלפי"ם מדרגו' עד שמחמת זה בעליו' הנשמו' ג"כ יש אלפים מדרגו' להגיע לאור החסד הראשון כו' ואמנם הנה מה שהן אלפי"ם אין הענין מצד המספר אלא מפני שאור חסד זה בא בצורת אור האל"ף48 דוקא כי שרש חסד זה בא בשם מ"ה שהוא במילוי אלפי"ן דוקא

תסט

וביאור ענין מילוי שם הוי' באלפי"ן הוא ענין אות האלף דשם אהי' ופי' אהי' ידוע בזוהר49 אנא זמין לאתגלאה כו' כי כל אל"ף מורה על העתידות כמו אעשה ארצה אפקוד כו' וכך שם אהי' ענינו על העתיד דאנא זמין לאתגלאה ועדיין לא נתגלה כו' והטעם הוא כי גם צורת האות של האל"ף מורה כך דהנה אנו רואים ציור תמונת50 אלף הוא יו"ד בראשו וי"ו באמצעו ויו"ד הפוכה תחתיו כזה א וידוע שהיו"ד51 הוא בחי' הצמצום והוי"ו הוא בחי' ההמשכה וא"כ בצורת אל"ף הרי בחי' הצמצום בא תחלה ואח"כ נמשך אור ההשפעה וההמשכה שהוא הוי"ו אשר באמצעו להורות כי המשכה זאת הנה היא באה דוקא אחר בחי' הצמצום בראשונה מפני שמבלעדי הצמצום לא הי' באפשר להיו' בחי' המשכה זאת כו' כי הכל הי' נכלל בעצמות המשפיע כו' ואח"כ חוזרת ומתצמצמת המשכה זו ונעשית כמו יו"ד הפוכה תחת הוי"ו והוא ענין הצמצום אשר אחר ההמשכה בשביל המשכה אחרת הבאה אחריה שצ"ל הפסק וביטול בין זה לזה כמו שמבואר בענין עליו' המדרגו' הנ"ל ונמצא מובן שממדרגה למדרגה נעשה ציור אות אלף דהיינו צמצום והמשכה <רטז>

וצמצום שהוא יו"ד וי"ו יו"ד שבאות האל"ף וע"כ נק' המשכת גילוי אור החסד הזה ממדרגה למדרגה בשם הוי' שהוא במילוי דאלפי"ן כלומר אנא זמין כו' פי' לעתיד דוקא וכמ"כ הוא בכל פרטי סדר ההשתלשלו' שבא מעילה לעילה שתחתיה כו' וד"ל (אך הנה לפ"ז היה מהראוי שיהיה הוי"ו שבאמצע אות האלף מתמשך ביושר ולא באלכסון, ואם מפני היו"ד שצ"ל תחתיו, הי' צריך שאלכסונו יהי' נמשך מימין לשמאל ולא משמאל לימין כזה א אלא א52, אך יש בזה ענין עמוק לי"ח משום דההמשכה צריכה להיו' באלכסון שמשמאל לימין דוקא וכמ"ש שמאלו53 תחת לראשי כו' וד"ל) וזהו ונוצר חסד לאלפים ועושה חסד לאלפים הכל בבחי' ציור דאות אלפי"ן בין מכתר לאצילו' ובין מאצי' לבי"ע ומטעם הנ"ל וד"ל. ובכל זה מובן בתוספת ביאור בענין שער החמשי' דמשה ידבר שהוא בבחי' ונוצר חסד שבא מן בחי' הכתר ונק' תר"ך54 עמודי אור וכמו שהעמוד מחבר מעלה ומטה יחד כך הוא בחי' כתר תורה והוא שם מ"ה במילוי אלפי"ן שבתורה מפני שאור החכמה מקבל ממזל ונוצר אבל בחי' אברהם הי' מבחי' ועושה חסד שהוא בבחי' חסד דז"א והגם שהוא ג"כ במילוי אלפי"ן כנ"ל אבל אינו יורד לבי"ע בגילוי רק הכל באצי' מטעם דאיהו וגרמוהי חד כנ"ל משא"כ ע"י משה נמשך ע"י שער החמשי' גם בעולם הפירו"ד כו' כמשל העמוד שמחבר מעלה ומטה יחד ולכך נא' ונוצר קודם פוקד עון אבו' כו' כנ"ל וד"ל.


1) מראיהם ומעשיהם כאשר יהי' האופן בתוך האופן: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מגוכתי"ק 1025 (נד, א). הנחה אחרת בתו"א יתרו סט, ב.

מאמר זה באריכות במאמרי אדה"א במדבר כרך ב ע' תכז. וראה בהנסמן שם בהמ"מ. מאמר זה הוא קשור עם ד"ה משה ידבר שלפנ"ז.

בהתמים חוברת ב דף מז, א ומועתק גם בהיום יום י"ח שבט: ”כ"ק אדמו"ר הצ"צ ספר לבנו אאזמו"ר מהר"ש, אשר הדרוש ומראיהם ומעשיהם — תורה אור פ' יתרו — הוא דרוש הראשון שאמר הרב המגיד ממעזריטש בשעת קבלו את הנשיאות — חג השבועות תקכ"א — כפי אשר שמעו רבינו הזקן מפי הרמ"מ מהאראדאק — בעל פרי הארץ — שהי' באותו מעמד, רק שרבינו ביאר הדרוש ע"פ סגנונו". עכ"ל.

2) מראיהם ומעשיהם. . בתוך האופן: יחזקאל א, טז.

3) כמו האופן הקטן. . שהאופן הגדול סובבו: ראה אוה"ת שמות כרך ח ע' ב'תתקעח.

4) רוח החיה באופנים: יחזקאל א, כ. כא.

5) ד' חיות הן במרכבה וכידוע: ראה אגה"ק סי' כ"ח (קמז, ב). לקו"ת נשא כח, סע"ג. אוה"ת משפטים כרך ח' ע' ג'יח ואילך.

6) אופן אחד בארץ: יחזקאל א טו. וראה ס' הערכים — חב"ד כרך ב' ע' שפח ואילך.

7) ופניהם פני אדם. . פני אריה אל הימין: ע"פ יחזקאל א, יו"ד. וראה מאמרי אדה"א חגה"ש ע' שצח ובהנסמן שם.

8) אדם אדמה לעליון: ישעי' יד, יד. ראה עבודת הקודש ח"א פי"ז ואילך. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' תקסב.

9) אנפי רברבי. . אנפי זוטרי: ראה זהר פינחס ריז, ב. הנסמן בתו"ח משפטים רפז, ג.

10) כמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

11) כי רוח החי"ה: יחזקאל א, כ. כא. ושם י, יז.

12) ופני אדם לארבעתן: ע"פ יחזקאל א, י.

13) ואמרו בזוהר דכליל כולהו: זח"ב פ, ב. זח"ג רמא, א.

14) ומתחת זרועו' עולם: ברכה לג, כז.

15) מ"ט ימי הספירה. . מ"ט שערי בינה: ראה לקו"ת במדבר י, ד. תו"ח נח נח, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שו. במדבר ח"ב ע' תל.

16) ז' שמות שאינן נמחקין: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"י, ה"ב.

17) בחג השבועות. . שער החמישים: ראה תו"א יתרו סט, ב. לקו"ת במדבר י, ד. יב, א. תו"ח בא קיז, ד [הוצאת קה"ת — תשס"ג].

18) וכמבואר בפי' כי אל דעות הוי' כנ"ל: שמו"א ב, ג. ראה לעיל ד"ה משה ידבר (ע' תנט) ובהנסמן שם.

19) שבחג השבועו'. . כתר תורה: ראה פע"ח שער (כג) חג השבועות פ"א. וראה תו"א יתרו סז, ב. קט, א. לקו"ת שה"ש מד, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תתה. מאמרי אדה"א במדבר כרך ב ע' תלב ואילך.

20) ויתנצלו בנ"י את עדיים: תשא לג, ו.

21) ותבואי בעדי עדיים: יחזקאל טז, ז.

22) דאוריי' מחכמ' נפק': זח"ב סב, א. פה, א. ועוד.

23) דמ"ט שערי בינה נמסרו לו למשה: ראה ר"ה כא, ב. ת"ז סתכ"ב. תז"ח קיג, ג. (ובהנסמן בנצוצי זהר לשם). לקו"ש חי"ד ס"ע 451.

24) ותחסרהו מעט מאלקי': תהלים ח, ו.

25) לך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.

26) ויעבור ה' על פניו. . קאי על משה: תשא לד, ו. ואילך. וראה זח"ג קלח, א. אוה"ת תשא ע' ב'סז.

27) כמשי"ת בסמוך בפי' ונוצר חסד: בקטע המתחיל ”ולהבין כל זה".

28) משה ידבר: יתרו יט, יט.

29) מש"ה שפיר קאמרת: שבת קא, ב.

30) מארי דאברהם: ראה ב"ב קלד, ב — א"ר יוסף מריה דאברהם.

31) ישמח משה במתנת חלקו: נוסח תפלת עמידה שחרית לשבת.

32) ונוצר חסד לאלפים: תשא לד, ז.

33) ועושה חסד לאלפים: יתרו כ, ו. ואתחנן ה, י.

34) ונוצר אותיו' צנור ואותיו' רצון: ראה זהר הרקיע לזהר בראשית נא, א (כה, ב). וראה קונטרס תשובות וביאורים (מכ"ק אדמו"ר זי"ע) סט"ו. וש"נ. ראה גם ס' מאמרי אדה"א ויקרא ע' רעג. וש"נ.

35) חסד בגי' ע"ב: ראה לקו"ת ואתחנן יג, ב. ובהנסמן שם בהמ"מ.

36) והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

37) ואביו שמר את הדבר: וישב לז, יא.

38) ועשת' את צפרני': תצא כא, יב.

39) פוקד עון אבות: תשא לד, ז.

40) דאית חסד ואית חסד: ראה זח"א ריט, א. זח"ג קלג, ב. וראה אוה"ת וירא צ, א ואילך.

41) לטבול בנהר דינור. . לג"ע העליון: ראה חגיגה יג, ב. וראה זהר מקץ רא, א. ויקהל ריא, ב. דרך מצותיך קפט, ב. תו"ח בראשית לג, ב ובהערה 10.

42) דנגיד ונפיק מן קדמוהי: דניאל ז, יו"ד.

43) לשכוח על כל עניני עוה"ז: ראה זהר ויקהל שנסמן לעיל.

44) שהתענה מאה תעניו': ב"מ פה, א. ראה תו"א יתרו סט, ג. אוה"ת במדבר כרך ג ע' תתנז. ואתחנן ע' עה. וראה גם לקו"ש ח"כ ר"ע 319. חכ"ד ס"ע 26. וש"נ.

45) קטינא חריך שקי: ברכות מו, א.

46) ילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח.

47) הליכות אלי: תהלים סח, כה.

48) האל"ף. . בשם מ"ה. . במילוי אלפין: ראה זהר בראשית כו, א-ב.

49) בזוהר אנא זמין לאתגלאה: ראה זח"ג יא, א. (ובמק"מ וזהר הרקיע שם). סה, ב. (ובמק"מ שם). פרדס שער השמות פ"ב.

50) תמונת אלף. . יו"ד בראשו. . ויו"ד הפוכה תחתיו: ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין סל"ו.

51) שהיו"ד הוא בחי' הצמצום: ראה אגה"ת פ"ד.

52) א: ציור אות א' זה נעתק מגוכתי"ק אדה"א בגוכתי"ק מס' 1025.

53) שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.

54) תר"ך עמודי אור: ראה פרדס ש"ח, פ"ג. וראה אגה"ק סכ"ט.