ולהבין כל הנ"ל בתוספת ביאור

תעז

ולהבין*52 כל הנ"ל בתוספת ביאור יש להקדים תחלה שרש ענין אברהם. הנה אברהם53 נק' איש החסד כי שרשו הי' מבחי' חסד עליון ונק' איש החסד לפי שהמשיך אורו' בכלים וכמ"ש ויקרא54 אברם בשם הוי' אל עולם פי' שקרא והמשיך בשם הוי' היינו שהוסיף אור בשם הוי' מן ההעלם לגילוי כו' וזהו כמשל המים55 המגדלי' כל מיני צמח או כמו ענין החלב שמגדל האיברי' בולד שנק' מוחי' דיניקה כנ"ל ועיקר הענין הוא שע"י הכנסת האורות ממילא נתרחבו הכלים ונגדלו בהגדלה מרובה כי ענין ההגדלה של הכלים הוא מה שנמצא בהם בחי' ההתכללות ממדה זו למדה אחרת זולתה כמו חסד שבגבורה שמתכללת בה בחי' גבור' שבחסד כו' וכיוצא בזה עד שימצא מדה א' כלולה מהרבה אופנים ומדרגות ואז נק' הכלי של החסד בבחי' הגדלה וריבוי מצד ריבוי ההתכללות, ועד"ז בשאר המדות כו' וכל זאת ההגדלה והריבוי אינו אלא מצד המשכת וכניסת האורו' בריבוי ואזי ממילא נגדלי' בבחי' ההתכללו' הנ"ל כמשל היניקה מן החלב שהולד יונק שעי"ז ממילא נגדלו האיברים ומתרחבים וכן המים המגדלי' כל מיני צמח הגדלת הצמח ממילא בא ע"י כניסת לחלוחי' המים בו כו' וכמבואר זה במ"א בטעם יותר מבואר וד"ל, וזהו ויקרא אברם שקרא והמשיך תוספ' אור למעלה מן האצי' ונכנס האור בריבוי וממילא נתרחב הכלי והוא בחי' השם דהוי' ע"ד הנ"ל וד"ל.

ויובן זה בתוספת ביאור הנה ידוע מארז"ל בטעם שם56 שד"י שאמר לעולמ"ו ד"י פי' אחר בחי' הגילוי של המאציל להאציל האורו' חזר ואמר לעולמו די שיהי' העלם וצמצום האור וא"כ בכל פרצוף יש בחי' גילוי למעלה ובחי' העלם למטה ואברהם שהי' איש החסד היינו בחי' המגדל להיו' תוספ' גילוי גם בבחי' ההעלם אשר למטה כו' וזהו שקרא בשם הוי' אל עולם פי' אל הוא בחי' חסד והוא בחי' גילוי אור אלקי ועולם הוא בחי' העלם של הכלי ולפי שהמשיך בשרש האצילו' המשכת תוספת אור ע"כ המשיך גם בשם הוי' למטה דהיינו בכלים דז"א שיהי' גם שם נק' אל עולם דהיינו בבחי' גילוי תוספת האור בכלי ואז ממילא נתרחב הכלי כנ"ל וד"ל. ואמנם יש בזה עוד ענין א' שלא הי' בחי' גילוי אור תוספ' זה אלא למעלה באצי' בלבד <רכג>

ומשום דאור האצי' מיוחד ומקושר במאציל עצמו דהא איהו וחיוהי וגרמוהי חד כנ"ל אבל למטה בבי"ע לא הגיע כ"כ בחי' תוספת גילוי אור זה שהרי לפי המבואר בפי' ויקרא אברם כו' הי' מהראוי שיהי' בחי' גילוי אור האלקי גם למטה מטה בבי"ע וא"כ הי' מהראוי שיתוספו גרים מאוה"ע ע"י אברהם לאלפים ורבבו' גם בעוה"ז השפל החומרי ולא מצינו בנפש57 אשר עשה כו' כ"א רק שי"ח

תעח

אנשים כמספר אליעזר כידוע בדברי רז"ל58 בפי' וירק59 את חניכיו כו' ואף באותם שי"ח אנשים לא נמשך בחי' גילוי אלקו' ע"ד שהוא במדרג' העליונה אלא רק בבחי' אמונה בלבד כו' אלא ודאי שלא הגיע אור תוספ' הנ"ל למטה בבי"ע כ"א מעט מזעיר בהארה דהארה בצמצום גדול ולכך לא נתגיירו רק שי"ח אנשים כו' ועיקר הגילוי הי' למעלה באצי' בלבד ומטעם דאיהו וכו' וכנ"ל וד"ל.

ועד"ז יובן מ"ש ויטע60 אשל בבאר שבע כידוע שעשה גמ"ח גדולים עם הבריו' דודאי צדקה וחסד זה בהעלא' מ"ן שלו גרם למעלה תוספת גילוי אור בכלי החסד דאצי' אבל לא הגיע בחי' תוספ' גילוי אור זה למטה רק מעט מזעיר כנ"ל ועיקר הגילוי הי' למעלה באור החסד דאצי' ומטעם הנ"ל ועד"ז כל העובדו' שעשה אברהם הכל הי' רק בחי' גילוי תוספ' אור למעלה בלבד כנ"ל וד"ל.

והנה כל מה שהמשיך אברהם תוספ' אורו' בכלים למעלה לא היה רק לפי ערך בחי' העלא' מ"ן שלו מלמטה במס"נ בעובדא ובדיבור כו' כידוע המאמר דרוח אייתי ואמשיך רוח כו' ולפי ערך ההעלא' הוא ערך ההמשכה וזהו ענין ז' שמות שאינן נמחקין שעשה אברהם למעלה ע"י בחי' העלא' מ"ן שלו, אך יש להבין מהיכן יבא הסיבה להיות בחי' תוספת אור ע"י ההעלאו' מ"ן כו' עד שמפני זה אמר שנחשב כאילו עשה לשם מחדש וכענין ויעש דוד שם שר"ל שעשאו מחדש כו'.

הענין יובן בהקדים לזה ענין אחר המבואר בס'61 לק"א להה"מ ז"ל ע"פ בעמדם תרפינה כנפיהם פי' בעמדם של בנ"י למטה בתפלה בלחש אז תרפינה כנפיהם של המלאכי' למעלה כי בחי' כנפיהם הם בחי' אוי"ר של המלאכי' כידוע שהאוי"ר62 נק' גדפין כי המה בבחי' רצוא ושוב כמו הפריחה בכנפים כו' ולפי שרואי' המלאכי' מעלת אוי"ר של כנ"י בעמדם בתפלה ע"כ נופלים ממדרגת אוי"ר שלהם וממילא תרפינה כנפיהם ומורידי' אותם למטה מפני בחי' ביטול במציאו' שלהם כו', ולכאורה אינו מובן איך יהי' מדרג' אוי"ר דכנ"י למטה גבוה מאוי"ר של המלאכי' הלא אוי"ר דכנ"י אחר שנשמות שלהם מלובשי' בחומר גופני בהכרח שהאוי"ר ג"כ מגושם כו' ואוי"ר של המלאכי' שהמה בחומר רוחני ודאי שהמה במעלה ומדרג' יותר כו', אך הענין הוא כך כי אוי"ר של כנ"י הגם שהם ודאי מצד עצמם למטה ממדרג' אוי"ר של המלאכי' אבל מצד שרשם שמעוררי' למעלה כי רוח אייתי רוח כו' ונמשך אוי"ר מלמעלה למטה ונמשך ובא בהשתלשלות מעילה לעילה עד שבא לעולם המלאכי' ולהיותו להם בחי' אור חדש כי הנה הוא בא ממקום גבוה הרבה ממדרג' המלאכי' ע"כ תרפינה כנפיהם בעברו דרך עליהם והגם שבירידת

תעט

אור זה למטה בכנ"י נעשה בבחי' ומדרג' נמוכה <רכד>

ממדרג' המלאכי' כנ"ל אבל בירידתו מלמעלה למטה דרך עולם המלאכי' להיותו שם בחי' אור חדש למעלה הרבה מהם ע"כ תרפינה כנפיהם וזהו בעמדם תרפינה כנפיהם בעמד"ם דוקא כי רוח אייתי רוח כנ"ל וד"ל, וע"ד דוגמא זו המשיך אברהם תוספ' אור חדש בשמות וכלים של האורו' שהי' מלובשי' מכבר עי"ז נתבטל בחי' מציא' הכלי והשם הראשון וכאילו נעשה מחדש ע"י גילוי אור תוספ' זה להיותו גבוה הרבה וכאילו לא ראו אור עדיין לנגד גילוי אור חדש זה כו' והיינו כמו ויעש דוד שם כו' כך עשה אברהם ז' שמו' הנ"ל מחדש וע"י אתעדל"ת דוקא מטעם הנ"ל כי רוח אייתי רוח והגם שאינה באה אלא לפי ערך מ"מ אור חדש יאיר עי"ז כנ"ל בפי' בעמד"ם כו' וד"ל.

והנה עיקר ענין הגדלו' האורו' בכלים למעלה הוא ע"י המצות שהקדב"ה עושה כמו מה שהקדב"ה63 מניח תפילין והקדב"ה מבקר חולים64 כו' וז"ש עקב65 אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי כו' והיינו שקיים כל התורה כו' וכנ"ל וביאור הדברי' מבואר קצת למעלה ולהבין בתוספת ביאור בפרטי המצות הנה מה שאמרו ז"ל שהקדב"ה מבקר חולים כו' הענין הוא להיות כי אמרו ז"ל בת66 היתה לאברהם ובכל שמה כו' והוא בחי' מל' דאצי' שנק' בכ"ל וכמ"ש ומלכותו67 בכ"ל משלה ובגלותא שהמלכות מסתתרת בבי"ע בתכלית ההסתר וההעלם כנודע אזי היא בבחי' חולת אהבה כלפי ז"א דאצי' בעלה כו' כי כל בחי' ריחוק גורם ענין חולת אהבה וכידוע ומבואר במ"א וקצת מזה יובן עד"מ מכל השפעת עילה ועלול שטבע העלול להיות תשוקת דביקותו בתמידו' אל העילה באהבה רבה וכאשר יתרחק העלול מן העילה מאד מאד אזי יתעורר תגבורת התשוקה מפני העדר הקירוב ואז יהי' אור האהבה חלש וגרוע מצד העדר מילואה בקירוב הנאהב עד שיגרום בחי' חולי לעלול בעבור ההעדר ונק' זה בשם חולת אהבה כידוע וביקור חולי זה הוא כשיבא בחי' קירוב מן העילה לעלול שלו ויתגלה לו בדברי אהבה וקירוב זאת תהי' רפואת החולי להשיב נפשו ממש וזהו המשל להבין למעלה בבחי' ז"א דאצי' שהוא הקדב"ה שמרפא בחי' חולת אהבה דמל' דאצי' בגלותא דכתיב בה בגלותא כי68 חולת אהבה אני כו' והוא מצד מדת החסד ח"ס דלי"ת כנ"ל והוא ענין החסד שעשה אברהם למעלה ע"י בחי' העלא' מ"ן שלו כנ"ל עם בתו שנק' בכ"ל וגם נק' בת69 נדיב בתו של אברהם כו' וד"ל ועד"ז ענין מצות תפילין שהקדב"ה מניח למעלה כו' ולמטה הי' זה שאברהם המשיך בעולם אחדו' ה' וע"כ כתיב בתפילין70 דמארי עלמא מי גוי גדול כו' ומי כעמך ישראל גוי אחד וכיוצא כו' וכנ"ל וד"ל.

תפ

ועתה להבין בתוספת ביאור ענין ההפרש בין אברהם למשה כנ"ל. דהנה אמרו בזוהר71 באד"ר דאית חסד ואית חסד כו' א' בחי' חסד דז"א והוא חסד שלמטה מן החכמה והב' חסד דא"א והוא הנק' ורב חסד שלמעלה מן החכמה כו' והנה שרש נשמת משה הי' משמטה הראשונה שלפני זאת השמטה ויש בזה ב'72 דיעות בספרי הקבלה אם שמטה שלפני זו היתה שמטה <רכה>

מז' אלפי' שני' והנכון כדעת האריז"ל שהוא ענין עולם התוהו שלפני עולם התיקון כו' וכמ"ש ביאור זה במ"א, ועכ"פ יהי' איך שיהי' בחי' משה הוא מלפני השתלשלו' דאצי' וע"כ נא' בו מן73 המי"ם משיתהו פי' מן בחי' מים העליוני' שלפני בחי' האצי' שבבחי' התיקון כו' ולכך נא' במשה ויקרא הוי' הוי' וכנ"ל שמשה הוא הקורא שפע והמשכה מלפני האצי' והיינו שקורא וממשיך מבחי' רב חסד דא"א או ממזל ונוצר חסד להיו' מקור ושרש לאור אבא שבאצי' וכידוע דאור74 אבא אינו מקבל רק ממזל ונוצר כו', וזהו ההפרש בין אברהם למשה דשרש אברהם הי' מרכבה רק לבחי' חסד דז"א ושרש משה לבחי' חסד דא"א כו' וד"ל.

והנה ידוע ההפרש בין השתלשלו' למעלה מן ההשתלשלו' שהוא עד"מ באדם שיש ערך ושייכו' לשכל עם המדו' והמדו' עם הדיבור כו' עד שיש עי"ז חיבור וקישור לשכל גם עם המעשה אע"פ שזה רוחני וזה גשמי אבל מבחי' עצמו' הנפש המובדלת בערך גם מבחי' השכל להיותה כח היולי כו' הרי אין הפרש לגבה בין שכל למעשה ושניהם שוין בערך כו' וכך יובן למעלה דלגבי עצמו' המאציל שוה ומשוה ראשית כל השתלשלו' עם אחרית כל כו' וכמ"ש מגיד75 מראשית אחרית כו' עד שרוחניו' וגשמיו' שוין שם וכמ"ש כחשיכה76 כאורה כו' וכולא77 קמי' כלא חשיבא בהשווא' א' ממש כמ"ש קטן78 וגדול שם הוא כו' והיינו בחי' הדיעה שלפני המאציל שההשתלשלו' נק' אין כי כלא חשיב כו' והוא הדיעה העליונ' שהיא מלמעלה למטה היפך הדיעה הב' שמלמטה למעלה כו' ואמנם הנה לפי הדיעה שמלמעלה למטה הרי יכול אור א"ס לשכון גם בעניני' גשמיים כמו בעניני' רוחניים אחר ששניהם שוין כו', וזהו כענין האופן אשר בתוך האופן שהעליון מקיף לכולם כו' וכנ"ל, ויובן זה עד"מ מחשבה כללית באדם שיחשוב כללות ענין א' בסקירה א' שהגם שיש בו פרטיים הרבה יסקור אותם במחשבה אחת והנה מחשבה זו נעשית במוחו כמו בחי' עיגול גשמי למטה בציור אחר שמחשבה זו סוקר להרבה פרטיים

תפא

יחד מכל צד בהשווא' ה"ז כמו בחי' עיגול רוחני במחשבה שיחשוב בדבר לציירו ולהקיפו במחשבתו מכל צדדיו כו' וזהו המשל להבין למעלה בחי' מקיף היותר עליון המקיף לכללו' כל ההשתלשלו' דאבי"ע בהשווא' א' למעלה ולמטה וכמ"ש ומתחת79 זרועו' עולם והוא הנק' בחי' כתר בכלל כמו הכתר על הראש שיקיף בעטרה סביב הכל בהשווא' כו' וכמ"ש במ"א והוא נק' בחי' א"א דאצי' שהוא המקיף הכללי לגבי השתלשלו' דאבי"ע וד"ל ולהיות כי שרש נשמת משה הי' מבחי' שמטה הראשונ' שלפני ההשתלשלו' כנ"ל ע"כ היה ביכולתו דוקא להוריד התורה והמצות שהן בחי' תוספ' גילוי אורו' למעלה באצילו' כנ"ל באברהם שיוכלו להתלבש גם בענינים גשמיים שבעוה"ז השפל כמצות תרומו' ומעשרו' בתבואה גשמי' ומצות הצדקה בכסף ומצות התפילין בקלף גשמי וכיוצא לפי שאין הפרש בין גשמיו' לרוחניו' לפני עצמו' אור א"ס שלפני ההשתלשלו' מטעם הנ"ל להיותו בחי' הכתר הנק' מקיף הכללי וכענין האופן אשר בתוך האופן וכנ"ל ואין הארה זו מאיר אלא ע"י בחי' משה דוקא מטעם הנ"ל והוא כמו הדיעה הא' שלפני עצמו' המאציל וכנ"ל וכמ"ש בו אני80 <רכו>

ה' לא שניתי בין קודם ההשתלשלו' לאחר ההשתלשלו' כו' אך א"א להמשיך אור זה כ"א בבחי' ביטול עצמותו מכל וכל והוא הנק' ביטול במציאו' וכמו שהי' לימודו81 של רב יהודה ולכך הי' פטור מן התפלה שלא התפלל אלא מל' יום לל' יום לפי שהי' תמיד בבחי' הביטול וכמו שאמרו עליו אין זה ילוד אשה שהי' אימתא דמארי' עלי' תמיד כו' ועד"ז יובן בשאר צדיקי' שלומדי' עד"ז שהוא אפס קצה המדרג' מבחי' משה ולכך נק' כל ראש ישיבה בשם משה וכמאמר רב ספרא לרבא משה82 שפיר קאמרת לפי שהי' ממשיך בחי' ביטול לכל בני הישיב' כו' וד"ל.

וזהו משה ידבר כו' פי' דוקא משה כי הוא מן המים העליונים שלפני שמטה זו כנ"ל ע"כ הוא ידב"ר וימשיך אור התורה תמיד בכל דור ובכל זמן וכנ"ל, ובזה ג"כ יש ב' מדרגו' תורה ומצות והוא בחי' שם מ"ה ושם ב"ן שם מ"ה בתורה שבא ע"י בחי' ביטול כנ"ל ושם ב"ן במצות לעשו' בחי' כלי לאור כו' וכנ"ל והוא ענין ירידת התורה על הר סיני באש כמ"ש כי83 ה' אלקיך שהוא בחי' מ"ה וב"ן כידוע אש אוכלה הוא לברר וללבן בחי' חיצוניו' ואחוריי' שנאחזי' בכלים עד"מ האש הניתן בכלי ללבנו מכל צד וכנ"ל וד"ל.

והנה עיקר טעם הירידה הזאת באש על הר סיני ובכל דור וזמן בבחי' משה כנ"ל הוא כדי לברר וללבן חיצוניו' העולמו' דבי"ע ולהעלותם עד שיהיו שוין במדרגה לבחי' אורו' דעולם האצי' דעכשיו וכמ"ש כי84 שמים כעשן נמלחו כו' הנני עושה שמים חדשים וארץ חדשה כו' דמשמעות זה הוא שיתחדשו העולמו' כאילו

תפב

נבראו מחדש ע"י הברורי' והוא ע"י התורה ומצו' שמים חדשי' נעשי' ע"י רזין דאוריי' וסודו' התורה וארץ חדשה ע"י הנגלה שבתורה כו' ועיקר הענין הוא שיתהפך בי"ע להיו' במעלת ומדרג' אור האצי' כו' והמופת לזה מובן ממה שאמרו ז"ל עתידים85 צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כו' וזה פלאי לכאורה, אך הענין הוא אחר שיתעלה בי"ע להיות בבחי' האצי' דעכשיו וכמ"ש שמים86 חדשים כו' א"כ כמו שאומרי' המלאכי' קדוש לפני בחי' אורו' דז"א דאצי' שנק' קדו"ש וכידוע כך יאמרו לעתיד לפני הצדיקים שביררו בבי"ע בחי' רפ"ח ניצוצי' ע"י תורה ומצו' ג"כ קדוש כי עי"ז יתהפך בחי' בי"ע להיו' בבחי' האצי' וכמ"ש ביום87 ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד למהוי88 אחד באחד כו' וד"ל.

וזהו משה ידבר והאלקים יעננו כו' האלקים דוקא פי' שם אלקי' זה הוא ענין ק"ך89 צרופי אלקי' שיורדי' ומתלבשי' עד סוף עולם העשי' כידוע וע"י שמתברר מבי"ע לבחי' אצי' כנ"ל ע"י לימוד התורה ע"כ אמר והאלקי' יעננו מפני ששם ב"ן דאלקי' מתהפך להיו' ג"כ בבחי' שם מ"ה דאצי' למהוי אחד באחד כנ"ל, וזהו שאמר יעננו לשון עניי' כי ענין העניי' הוא רק לומר הדבר כמו שאומר הקורא בלתי שינוי כלל וכענין העונה אחר המקרא את ההלל וכידוע מארז"ל עונה90 אחריו מה שהם אומרים כו' והענין הוא לפי שע"י המשכת בחי' ביטול דמשה מעצמו' המאציל להוריד למטה כנ"ל בקריאתו בתורה ע"ד לימוד דרב יהודה וכיוצא כנ"ל כך אלקים יעננו לומר אותו דבר הלכה להתהפך משם אלקי' <רכז>

ולהיו' בבחי' שם מ"ה וזהו שאמרו שהקדב"ה יושב וקורא ושונה כנגדו והוא מ"ש והאלקי' יעננו בקו"ל כו' וד"ל.

אך הנה מה שאמרו ז"ל בקולו של משה דוקא כנ"ל יובן בהקדים ענין א' בביאור מאמר רז"ל דהעוסק91 במקרא מדה ואינו מדה כו' משום דלכאורה עפ"י הקבלה ג"כ הענין כן שהרי מבואר בכתבי92 האריז"ל דמקרא בעשי' ומשנה ביצי' ותלמוד בבריא' כו', אמנם באמת ביאור דבר זה דהמקרא בעשי' כו' נהפוך הוא מכפי הנראה לכאורה שזהו מעלה ומדרגה האחרונה אלא אדרבה זהו מעלה יותר גבוה כי פי' מה שאמר שהתלמוד בבריאה הכונה כך הוא שבחי' המשכת גילוי אור א"ס אינו נמשך אלא ממאציל לאצי' ומאצי' עד עולם הבריאה ויותר אינו נמשך עוד והמשנה ביצירה רצונו לומר דאור א"ס נמשך בלימוד המשנה מן המאציל לאצי' ומאצי' עד עולם הבריא' ומבריא' עד עולם היצי' ולא יותר כו' והמקרא בעשי' ר"ל

תפג

שנמשך בלימודו גם עד העשי' ועד בכלל, וזה ידוע דכל שהאור יוכל לימשך עד מדרג' היותר תחתון מוכרח שיהי' האור ממקום ומדרגה היותר עליון מטעם שכל היותר עליון יותר יוכל להשפיל א"ע כנ"ל בפי' האופן אשר בתוך האופן כו' וא"כ מובן שהמקרא גבוה מכולם אחר שאור א"ס יוכל לשכון ע"י המקרא גם בעולם העשי' היותר אחרון והמשנה למטה ממנה במדרג' אחר שאין אור א"ס יורד עוד למטה מבחי' היצי' כו' והתלמוד למטה מן המשנה אחר שעל ידי לימודו לא ירד אור א"ס גם למטה מבחי' עולם הבריא' כו' וכמ"ש במ"א93, וגם ע"ד הפשוט הרי המקרא עיקר ועליו נשנה המשנה ועל המשנה מפרש התלמוד כו' ולכך אינו מובן מה שאמרו דעוסק במקרא גרוע מעוסק בתלמוד כו' אלא הענין הוא שבאמת מעלת המקרא גבוה מכולם אלא לפי שאין זה ביכולת האדם להמשיך למטה כ"כ עד העשי' כו' לכך טוב יותר עסק התלמוד לפי שבנקל להמשיך אור א"ס בעולם הבריא' כו' וד"ל ואמנם הנה ע"י משה הרי נמשך ההארה שיהי' גם התלבשו' אור א"ס בתחתית כל המדרגו' כנ"ל וז"ש והאלקי' יעננו בקול בקולו של משה דוקא לפי שיש בבחי' קולו של משה דוקא כח זה להוריד כ"כ למטה עד שהאלקים יעננו גם לקורא במקרא שהוא בעשי' עד אשר כל א' מישראל כשיקרא פסוק א' בכתובי' ימשיך אור א"ס באותו המדרגה באשר הוא שם לפי שאותו הפסוק נאמר בקולו של משה לכך בהכרח שהאלקי' יעננו ויקרא אותו הפסוק כנגדו דהיינו כנגדו ממש וכנ"ל וזהו פי' שהקדב"ה קורא פי' הקדב"ה הוא בחי' מל' ובבחי' עולם הבריא' מתלבש העניי' במל' דבריא' והוא בלימוד התלמוד בדרך כלל ובלימוד המשנה אלקים יעננו במל' דיצי' כו' ובלימוד המקרא אלקי' דעשי' יעננו בקול והכל בקולו של משה דוקא כו' וד"ל.

ועדיין יש להבין למה לא נמשך להיו' אלקי' יעננו כו' גם בלתי קריא' למטה במקרא ומשנה כו' אחר שהתורה כבר ירדה ע"י משה כו'. אך הענין הוא משום דצריך לעורר למעלה בחי' ענוה ושפלו' דמשה בחי' מ"ה כמ"ש ונחנו94 מ"ה ועי"ז במקום95 גדולתו כו' גם למעלה ירד אור א"ס להיו' מאיר בבחי' דילוג שלא לפי סדר ההשתלשלו' כנ"ל ע"כ אמר שהקדב"ה שונה כנגדו דהיינו דוקא כשהאדם קורא ושונה אבל בלא קריא' <רכח>

האדם א"צ לקרו' ולשנו' למעלה אחר שהתורה ירדה שמה כבר אלא מפני שצריך לעורר בחי' מ"ה וזה א"א כ"א ע"י בחי' ביטול של הלומד למטה כנ"ל ע"כ בקריא' של אדם תליא מלתא ואז יש ג"כ התחדשו' עוד שהקדב"ה יושב ושונה כו' והיינו מה שמתהפך מבי"ע לאצי' עי"ז כנ"ל שהוא ביאור מ"ש והאלקים יעננו בקול שהוא שם ב"ן הנק' אלקי' והוא בחי' מל' של כל עולם מכל פרטי הג' עולמו' דבי"ע כו' וד"ל.


*52) ולהבין כל הנ"ל בתוספת ביאור: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מגוכתי"ק 1025.

נוסח אחר (הנחת המהרי"ל) נמצא בכת"י 80 עב, ב. 392 של, א. 1824 ה, ג. ומתחיל: משה ידבר. — נדפס בתו"א סח, ד.

53) אברהם נק' איש החסד: ראה זהר בראשית מז, ב. וראה ארחות צדיקים שער יז, הובא באוה"ת וירא צ, ב. וראה גם בארוכה סה"מ תרח"ץ ע' קכט ואילך.

54) ויקרא אברם בשם הוי' אל עולם: חיבור ב' כתובים לך יג, ד. וירא כא, לג.

55) המים המגדלי' כל מיני צמח: ראה תניא פ"א (ה, סע"ב.).

56) שם שדי שאמר לעולמו די: ראה ג"כ סה"מ תרל"ב ח"ב ע' שנג.

57) בנפש אשר עשה: ראה לך לך יב, ה ובפרש"י.

58) בדברי רז"ל: ראה זהר (סתרי תורה) פ, ב. וראה תו"א יתרו סח, ד.

59) וירק את חניכיו: לך לך יד, יד.

60) ויטע אשל בבאר שבע: בראשית כא, לג.

61) בסי' לק"א להה"מ ז"ל ע"פ בעמדם תרפינה: יחזקאל א, כד-כה. או"ת (הוצאת קה"ת) סח, א. וראה תו"א סט, א.

62) שהאוי"ר נק' גדפין: ראה גם תו"ח בראשית ו, ד. שמות תכו, א.

63) שהקדב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א.

64) והקדב"ה מבקר חולים: סוטה יד, א.

65) עקב אשר שמע: תולדות כו, ה.

66) בת היתה לאברהם: ב"ב טז, ב.

67) ומלכותו בכ"ל משלה: תהלים קג, יט.

68) כי חולת אהבה אני: שה"ש ב, ה.

69) בת נדיב בתו של אברהם: שה"ש ז, ב. סוכה מט, ב.

70) בתפילין דמארי עלמא מי גוי גדול כו' ומי כעמך ישראל גוי אחד: ברכות ו, א. דברים ד, ז. דברי הימים-א יז, כא.

71) בזוהר באד"ר דאית חסד ואית חסד: ראה זח"א ריט, א. זח"ג קלג, ב. וראה אוה"ת וירא צ, א. ואילך.

72) ב' דיעות בספרי הקבלה: בתו"א שמות נא, ד מציין: בהקדמה לתמונה ג דכ"ז כ"ט ל"א. ראה פרדס שער (כא) פרטי השמות ספ"ג. סידור תפלה למשה — להרמ"ק — בפי' ה' מלך (לח, ב). שיעור קומה — להרמ"ק — ספ"ג. הרח"ו באור החמה שמות י, א. שער מאמרי רשב"י לאדרא רבא רלב, א. לקו"ת וספר הליקוטים להאריז"ל ר"פ קדושים. מגלה עמוקות אופן סד. סה. תו"ח שמות נט, (א) ב ואילך. סה"מ תרס"ח ע' מז. לקו"ש בראשית חיו"ד ע' 176.

73) מן המים משיתיהו: שמות ב, י.

74) דאור אבא. . ונוצר: ראה זהר (אד"ז) האזינו רפט, ב.

75) מגיד מראשית אחרית: ישעי' מו, י.

76) כחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.

77) וכולא קמי' כלא חשיבא: זח"א יא, ב.

78) קטן וגדול שם הוא: איוב ג, יח.

79) ומתחת זרועו' עולם: האזינו לג, כז.

80) אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

81) לימודו של רב יהודה. . פטור מן התפלה: שבת יא, א. וראה תו"א מקץ לח, ד. סט, א. אוה"ת ויקרא ע' רנה-ו.

82) משה שפיר קאמרת: שבת קא, ב.

83) כי הוי' אלקיך. . אש אוכלה הוא: ואתחנן ד, כד.

84) כי שמים כעשן נמלחו: ישעי' נא, ו.

85) עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש: ב"ב עה, ב.

86) שמים חדשים: ישעי' סה, יז.

87) ביום ההוא יהי' הוי' אחד: זכרי' יד, ט.

88) למהוי אחד באחד: זהר תרומה קלה, סע"א.

89) ק"ך צרופי אלקי': ראה ע"ח (שער הזיווגים) שט"ו, פ"ו. (שער השמות) שמ"ד, פ"ה.

90) עונה אחריו מה שהם אומרים: ראה סוכה לח, ב. וראה תו"א סח, ג.

91) דהעוסק במקרא מדה ואינו מדה: ראה ב"מ לג, א. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"א ס"ע עו ואילך. נביאים וכתובים ס"ע תד ואילך.

92) בכתבי האריז"ל דמקרא בעשי': ראה פרע"ח שער (יז) הנהגת הלימוד. באמרי בינה שער הק"ש פנ"ג (נב, ב) — בשם הע"ח. ראה תניא פ"מ בהג"ה אחרונה — בפרע"ח. וראה תו"א יז, א.

93) וכמ"ש במ"א: ראה תו"א מקץ לח, ד. ועוד.

94) ונחנו מה: בשלח טז, ז.

95) במקום גדולתו: ראה מגילה לא, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 40 בהערה. לקוטי הגהות לתניא פ"ד.