נוסח שני: משה ידבר

תפד

משה1 ידבר והאלקים יעננו בקול בקולו של משה2 ולהבין ההפרש בין אברהם3 שגם הוא קיים כל התורה כולה עד שלא נתנה כו' כמארז"ל ע"פ עקב4 אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי כו' לבין משה שנתן התורה הנה אב5 רם היא6 החכמה7 שנק' אב שהיא בחי' הראשית וביאור הדברי' הנה עבודת אברהם הי' להמשיך אורות בכלים דאצי' וכמארז"ל בת8 הי' לאברהם ובכל שמה שהיא בחי' מל' שהמשיך לה אורות עליונים והיינו ג"ח שלו אמנם לא המשיך רק באצי' אבל לא בבי"ע אבל משה ממשיך אורות עליונים גם בבי"ע ע"י התורה שנק' תורת9 משה.

והטעם יובן ע"ד אמרם בס'10 הזהר אברהם אברהם פסיק טעמא בגווייהו משה משה לא פסיק טעמא כו' כי הנה ידוע דבין אצי'11 לבי"ע יש פרסא ומסך המסתיר אור האצי' מבלתי יאיר כמו שהוא בבי"ע שנק' דרך כללות עולם הנפרדים משא"כ אצי' נק' אחדות ופי' אצי' יש בו ב' פירושי' ושניהם עולים בקנה א' מענין ויאצל12 מן הרוח כו' שהוא ענין הפרשה שנפרש הארה ממרע"ה להע'13 זקנים והב' מענין אצלו שהוא פי' סמוך לו14 והענין שיש הפרש בין ענין פרישה לענין הבדל וחילוק מהחילוק15 שמחלקים וחותכים הדבר הזה נבדל ממהותו לגמרי מן הדבר שנחתך משם ואין לו שום צד חבור אלי' וה"ז דוגמת הזורק אבן בידו שכח היד המוליך את האבן גם שנלקח מהכח שביד עכ"ז נתפרד ממנו ונתלבש על האבן להוליכו ואין לו חבור וקשור לעצם כח היד אבל ענין הפרשה הוא הכח שמתגלה ממקורו בלתי מובדל ממנו לגמרי אלא שמתגלה בבחי' גילוי מבלתי יתעלם וה"ז כמו הכותב בידו על הניר או מצייר איזה צורה שהכח היורד מהיד לכתוב ולצייר מקושר הוא עם עצמיות כח היד שהרי היד יכול להוליך ולעשות הצורה והכתב כמו שירצה ואלו הי' הכח שמוציא16 מופרד ממנה לא הי' מתנהג ע"י וכמו שאין להיד

תפה

שום בחירה אחר שזרקה האבן שיוגבה למעלה או ירד למטה שלא יוכל לשאת17 אח"כ מכמו שנזרק ממנו פ"א והיינו לפי שהכח של האבן נפרד ממנו ואינו כמו במשל הכתיבה הנ"ל לכך18 אצי' נק' גילוי ההעלם דעצמיות א"ס ואינו19 הגילוי זה מקושר ומחובר לעצמיותו אלא שהוא מה שהעצמות מתגלה מפני כך נק' אצי' א"ס20 היותו סמוך לו משא"כ בי"ע הם מופרדים ממש ואין להם קישור וחיבור כלל וזהו בחי' מל' שבמל' כי מל' הוא בחי' התגלות כי האותיות מגלים את השכל ומל' שבמל' הוא התגלות דהתגלות דהיינו כח שיצא בדרך פרוד כנ"ל וע"כ עיקר הסיבה שבי"ע הם נפרדים ממש הוא לפי שהשפע מגיע עליהם21 מבחי' מל' שבמל' דוקא כידוע.

והנה בזהר22 המשיל ע"ס דאצי' לעשר ספירות23 הנמשכין מן הנהר וכמ"ש מעין דא יו"ד עביד חפירא רברבא וקרא גרמי' בה מבין כו' שהוא הפרש בין ע"ס דאצי' לע"ס דבי"ע שע"ס דאצי' נמשלו לחפירות הנמשכין מן הנהר שמי הנהר נמשכין ויורדים בתמידות לתוכן שיש להם חבור וקשר עמה כו' וכמ"ש דעביד חפירא רברבא מן אותו המעיין כו' אבל ע"ס דבריאה י"ל24 נמשלו לחפירה מבריכה25 שאין לה חבור עם הנהר עתה רק פעם א' הוא שנמשך מן הנהר ועשו בריכה ואח"כ נסתמו בלי יגיעו וירדו תוך אותה הבריכה והיינו מטעם הנ"ל לפי שיש פרסה ומסך בין אצי' לבי"ע שנתעלם אור האצי' ואינו יורד בבי"ע רק בדרך הגשמה גדולה שלא הי' כן תחילה והוא מאור התולדה בלבד ולא אור העצמות וע"כ נק' יש מאין כידוע וכו' שמקבלין מן בחי' מל' שבמל' בלבד אבל האצי' גם שאינו רק הארה מעצמיותו יהי' איך שיהי' עכ"פ הארה זו מקושרת במקורה בתמידית כנ"ל.

וזהו הטעם שאמרו בע"ח בכוונת בא"י כו' שהוא להוסיף אורות שבאצי' והיינו כי עיקר הוספות האור בתוספות ברכה שלא הי' כן בתחילה כידוע דיש שינוי בין שבת למו"ש26 כו' אינן אלא באצי' שהוא מקושר ומחובר עם העצמיות שייך לומר שם שמקבל שפע בתמידי' שהרי נמשל לחפירה שאינה מופסקת מן הנהר כנ"ל ע"כ יתכן שם ענין הוספה ומיעוט כו' אבל בבי"ע מאחר שנפרדו לגמרי וכדוגמת החפירה שנפסקת מן הנהר שלא יתכן שיגיע אלי' שפע מן הנהר אחר שיש הפסק ביניהם א"כ היתכן27 לומר בהם ענין הוספה ומיעוט כי כבר נפרדו ואין בהם רק כמו שנחצבו תחילה בלתי גרעון והוספה כו' וד"ל28.


1) משה ידבר: נעתק מכת"י 80 עג, ב. נמצא ג"כ בכת"י 392 מ, א. 1213 סה, ב.

נדפס ג"כ במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שיא. וראה ג"כ לעיל ע' תע.

2) משה ידבר. . . בקולו של משה: יתרו יט, יט. ברכות מה, א.

3) אברהם. . . קיים כל התורה כולה: ראה יומא כח, ב. וראה ב"ר פצ"ה, ג. פמ"ט ב. ובכ"מ.

4) עקב אשר שמע אברהם בקולי: תולדות כו, ה.

5) אב רם: ראה זח"א עט, ב.

6) אב רם היא: בכת"י ב': אברהם הוא אב רם והיא.

7) החכמה שנק' אב: ראה זח"ב צ, א. זח"ג רצ, א. ביאוה"ז לכ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' תשיג. וראה סידור עם דא"ח קמו, ג.

8) בת הי'. . ובכל שמה: ב"ב טז, ב. תו"א יתרו סח, ד.

9) תורת משה: מלאכי ג, כב. מכילתא בשלח טו, א.

10) בס' הזהר אברהם אברהם פסיק טעמא: אד"ר נשא קלח, א. בלק קפז, ב.

11) אצי' לבי"ע יש פרסא: ראה ע"ח שער (מז) סדר אבי"ע פ"א. עמק המלך שער עולם הבריאה רפ"א. פ"ג. פ"ו.

12) ויאצל מן הרוח: בהעלותך יא, כה. ראה תו"א בראשית ג, א. וירא יד, א. סה"מ תקס"ז ע' כג. לב. תקס"ט ע' ריט.

13) להע': בכת"י ב: להעיר לע'.

14) אצלו. . . סמוך לו: ראה סה"מ תקס"ה ע' שיג. תקס"ז ע' טו.

15) מהחילוק: בכת"י ב: שהחילוק הוא.

16) שמוציא: בכת"י ב: המצייר.

17) לשאת: בכת"י ב: לשנות

18) לכך: בכת"י ב': וכך

19) ואינו: בכת"י ב: ואמנם.

20) א"ס: בכת"י ב: ע"ש.

21) עליהם: בכת"י ב': אליהם

22) בזהר: ראה זהר בא מב, ב.

23) ספירות: בכת"י ב' חפירות

24) י"ל: בכת"י ב': יצירה עשי'.

25) מבריכה: בכת"י ב': ובריכה.

26) למו"ש: בכת"י ב': ליו"ט.

27) היתכן: בכת"י ב': לא יתכן.

28) וד"ל: בכת"י ב' נוסף: והנה גידול זה והוספת אורות באצי' עשה זה אברהם.