מים רבים

א

בעזר"ה

מים1 רבים לא יוכלו לכבות את האהבה2 ונהרות לא ישטפוה, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו כו'. הנה ידוע שהנהרות נובעין מן התהום ע"י אמצעות המעיינות דוקא דהיינו שהמעיינות נובעין מן התהום ממש ומן המעיינות נמשכו הנהרות, והכתובי' המעידי' ע"ז הנה כתיב במי המבול מעיינות3 תהום רבה נבקעו הרי המעיינות נובעין ונבקעי' מן התהום וכתיב המשלח4 מעיינים בנחלים כו' והנחלים5 הולכים אל הים כו', והנה ע"י אמצעות המעיינות והנחלים נמשך מי התהום ומתקבץ בימים אך הנה המעיינות עדיין המה מכוסים ונעלמים בארץ כמארז"ל ארעא6 חלחולי מחלחלא כו' והן גידי המעיינות שנובעין בהעלם גדול מתחת לארץ אבל הנהרות הן הנמשכים בגילוי ע"פ כל הארץ כו'. וכמ"כ יובן למעלה דהנה בחי' חכ' שבתורה נק' מים כמ"ש הוי7 כל צמא לכו למים כו' ואין8 מים אלא תורה, וידוע דאוריי'9 מח"ע נפקת, ובבחי' החכ' יש ב' מדריגות הא' בחי' חכ' הנעלמה שאינה מושגת כלל (ונק'10 בפרד"ס שכל הנעלם מכל רעיון והוא הנק' בזוהר בשם ח"ס) והיינו כמא' חכים11 ולא בחכ' ידיע' כלל שאינו מושג במקבלי' לא בנאצלים ולא נבראים כו' והוא בחי' החכ' הכלולה בא"ס עצמו דהוא12 המדע והוא הידוע כו' וכמשל הנפש המשכלת שכח השכל כלול בעצם הנפש כידוע, וזהו פי' מים רבים כי לשון רבים הוא אשר אין למים סוף כלל והוא בחי' חכ' דא"ס שהוא בבחי' א"ס ממש כי הוא המדע כו' וכמ"ש לתבונתו13 אין חקר וגם בחי' המים רבים

ב

הללו הן בבחי' ההעלם בלתי גילוי כלל וכמ"ש ולא בחכ' ידיע' והיינו כמו משל ענין המעיינות דתהום רבה שנבקעים מן התהום כנ"ל שנובעים בהעלם גדול ונובעים בלי שיעור וגבול ע"ד שאמר ומעיינות תהום רבה נבקעו כו' אבל בחי' הנהרות הן הנובעי' ונמשכים בגילוי ובאין במדה ושיעור מן המעיינות וכמ"ש המשלח מעיינים בנחלים כו' וכן ונהר14 יוצא מעדן כו' והוא בחי' בינה שנמשכת מן החכמה שנק' עדן ונק' מעיין כידוע והיינו בחי' ההשגה וההבנה באור א"ס כמו הנשמו' שנהנין מזיו כו' שמשיגין אוא"ס והוא בחי' יש מאין כי החכ' נק' אין וכמ"ש והחכ'15 מאין כו' והבינה נק' יש כמ"ש להנחיל16 אוהבי יש ש"י עולמות כו' כידוע וד"ל, וזהו מים רבים דחכ' עילאה לא יוכלו לכבות את האהבה וגם בחי' נהרות הנ"ל לא ישטפוה כו', אך י"ל תחלה מהו בחי' האהבה הזאת ומהו עוצם מעלתה עד שמים רבים ונהרות כו'.

וי"ל תחלה מ"ש ברבקה ותרד17 העיינה ותמלא כדה ותעל וידוע ומבואר במ"א דבחי'18 עין זה הוא בחי' ח"ע חכים ולא בחכ' ידיע' הנ"ל ופי'19 ותמלא כדה היינו כ"ד ספרים דאוריי' משום דאוריי' מח"ע נפקת כנ"ל ורבקה ירדה בבחי' ח"ע שהוא הנק' העיינה ותמלא משם כ"ד ספרי' דאוריי' כמו עד"מ מי ששואב בכד קטן מים הגדול כו', וא"כ י"ל מהו בחי' רבקה שנאמר בה ותרד העיינה כו', והנה תחלה י"ל שרש בחי' יצחק ואח"כ יובן בחי' רבקה כו' דהנה פי' יצחק הוא ענין תענוג ושעשועי' גדולים כמו הצחוק והשחוק שעושה תענוג גדול ולכך נק' יצחק כמ"ש צחוק20 עשה לנו האלקים כל השומע יצחק לי כו'.

והענין הוא כי הנה פי' יצחק לשון עתיד הוא שעתיד לצחק כי היוד משמש על להבא כידוע והענין הוא למעלה משום דעיקר התענוג העליון של המאציל יהי' לעתיד דוקא דהיינו אחר שיתא אלפי שני דהווה עלמא שיושלמו כל הבירורי' דרפ"ח ניצוצין כו' אבל עכשיו עדיין לא נבררו ואין הצחוק למעלה בשלימות עדיין, והטעם שנק' בחי' הבירורי' בשם צחוק היינו כמ"ש צחוק עשה לנו האלקים שהוא בחי' שם ב"ן שנק' אלקים הוא העושה בחי' הצחוק העליון כו', והענין הוא כידוע בפי' כי21 שמש ומגן ה' אלקי' כמשל גופו של מאור השמש עם הזיו שמן הנרתק שהרי הזיו של השמש הוא בטל ונכלל במאור ומה שנראה לבחי' יש ודבר בפ"ע היינו

ג

ע"י הנרתק שמבדיל בפני השמש כמו הזכוכי' הבהירה שע"י יבהיק האור ובלעדה לא הי' נראה אור כלל כו', וככה יובן למשכיל למעלה בבחי' זיו ואור עליון האלקי שהוא ע"י בחי' שם אלקי' המסתיר ומבדיל בפני שם הוי' שנמשל לשמש עצמו כו' ואם לאו הי' בחי' הזיו הזה נכלל במאור עצמו שהוא שם הוי' כו' (וע"כ לעתיד דכתיב ונגלה22 כבוד הוי' ארז"ל שעתיד23 הקב"ה להוציא חמה מנרתקה כו' וכמ"ש במ"א) וזהו בחי' מדת מל' דאצי' שמחי' כל הנבראים מאין ליש ממש בבחי' גבול וכמ"ש מלכה"כ24 ותרגום כבודו זיו יקרי' כו' וע"ז נאמר כי25 עמך מקור חיים באורך נראה אור פי' באורך העצמי שהוא שם הוי' שנמשל לשמש כנ"ל נראה אור וזיו ע"י אמצעו' שם אלקים שהוא כמו הנרתק לשם הוי' כנ"ל וא"כ ה"ז אור26 של תולדה כמו האור הנראה מתוך המסך המסתיר לעצם האור כו' וע"כ יכול להיות נבראי' בבחי' נפרד ממש וא"כ עיקר סיבת התהוות מאין ליש נפרד הוא ע"י שם אלקים דוקא כנ"ל וע"כ בהתהפכו'27 חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא שהוא ענין ובחי' הבירורי' הנ"ל והיינו בחי' ביטול היש לאין וכמו וצבא28 השמים לך משתחווים או ע"י מס"נ בתפלה ותשובה וכה"ג ע"י תומ"צ שהוא עיקר הבירורי' דרפ"ח כו' כידוע אזי נעשה עי"ז למעלה בחי' צחוק ותענוג גדול כי הרי זהו היפך ההשתלשלו' מאין ליש, ומה שבתחלה העלים וצמצם האור העצמי דשם הוי' ע"י שם אלקים כדי שיוכל להיות התהוות29 נבראים מאין ליש כנ"ל היינו רק כדי שיהי' אח"כ בחי' ביטול היש לאין בהיפוך חשוכא לנהורא כו' וה"ז ממש כמו עד30"מ הצחוק שעושין לפני המלך לעשות דברים להיו' כפלא כו' (וגם כאן הרי ממך31 הכל כתיב והוא עשה הצמצום כדי שיהי' אח"כ בחי' ביטול היש כדבר פלא כו' וע"ד המבואר32 במ"א בענין הקניגי שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים בעוה"ב כו') וזהו מ"ש צחוק עשה לנו האלקים דוקא שהוא שם אלקים המסתיר לשם הוי' כדי שיהי' מאין ליש (ואח"כ בגילוי שם אלקים שהוא בחי' המל' בבי"ע מתבררי' ונכללים בה כנר בפני האבוקה כו' והוא ענין הבירורי' דשם*32 ב"ן מברר כידוע) ומה שנק' יצחק ל' עתיד לפי שלעתיד יושלמו כל הבירורי' בהיפוך חשוכא לנהורא וז"ש כל33 השומע יצחק לי כו' וד"ל.

ד

והנה ביצחק כתיב והנה34 יצחק מצחק את רבקה אשתו פי' כל בחי' הצחוק דיצחק הנ"ל הוא ע"י שמצחק את רבקה אשתו כי עיקר בחי' צחוק ותענוג העליון מכל הבירורי' דרפ"ח כו' כנ"ל הוא ע"י בחי' רבקה דוקא. וביאור הדברי' הנה פי' רבקה הוא בחי' חיבור וקשר של ג' או ד' יחד כמ"ש במשנה שתי35 רבקות של שלש שלש בקר או של ארבע בקר כו' כי חיבור וקשר שלש או ד' בקר יחד נק' רבקה של בקר והיינו שאמרו משנכנסו36 לרבקה כו' והענין הוא למעלה בבחי' מרכבה העליונה דפני37 ארי' להימין ופני השור מהשמאל כו' בבחי' קישור וחיבור של המרכבה מג' או ד' יחד נק' רבקה דהיינו בחי' היחוד וההתכללות שלהם מצד בחי' הביטול שיש בהם לפני בוראם המהווה אותם מאין ליש והוא בחי' המל'38 שנק' כסא וכמא'39 והחיות נושאות את הכסא פי' כסא הוא בחי' המל' שמחי' כל העולמות שהוא בחי' שם אלקי' הנ"ל ונק' כסא כ"ס א' לשון כיסוי והסתר כנ"ל ששם אלקים מסתיר על שם הוי' אך מ"מ נק' כסא הוי' ונק' כסא הכבוד כידוע והמרכבה העליונה שמתאחדי' ומתחברי' כולם יחד בתכלי' האחדות וההתכללות גם שיש בהן שני הפכים כארי' ושור כו' (וע"כ יש רבקה של שלש והן ג' מדריגות שיש בכל א' כמו פני ארי' שהוא בחי' חסד כלול מג'40 וכמ"ש בי"ב בקר שתחת ים של שלמה שהוא ג"כ ענין המרכבה כידוע ששלשה41 פונים תימנה כו' וכמ"ש42 בזהר בהיכלות דפ' פקודי ויש רבקה של ד' חיות כו') וענין האחדות שלהם מפני בחי' הביטול רצון שלהם שכולם מתבטלים ממציאותם ואין להם רצון אחר שיהיו מחולקים זה באופן כך וזה באופן כך ועי"ז נושאות את הכסא יחד כאיש א' כו' וכמ"כ האבות43 הן המרכבה למעלה גם שהן ב' הפכי' אוי"ר כולם מתאחדי' יחד כו' וכך גם למטה בכנ44"י בגופים להיות ביטול רצון הנפש הבהמי' ששרשה מבחי' פני שור כו' כאשר מתאחדי' כולם בבחי' ביטול רצון א' נק' רבקה של בקר כו' והוא בחי' ביטול היש לאין כנ"ל שמזה נעשה בחי' צחוק ותענוג העליון כנ"ל וד"ל, וזהו יצחק מצחק את רבקה אשתו פי' מה שיצחק מצחק בבחי' צחוק העליון הנ"ל הוא ע"י בחי' רבקה אשתו שהוא בחי' ביטול היש לאין שבבחי' מרכבה העליונה כנ"ל מזה נעשה בחי' צחוק ותענוג העליון כנ"ל וד"ל. וזהו ותרד העיינה ותמלא כדה כו' כי הנה ע"י בחי' ביטול נה"ב ששרשה מפני שור כו' שבמרכבה העליונה כנ"ל נמשך עי"ז בחי' כ"ד

ה

ספרי' דאוריי' דהנה כל הכ"ד ספרים נתלבשו בעניני' גשמי' כמו מצות תרומו' ומעשרו' שהוא בבחי' צומח הגשמי ומצות הקרבנות בבחי' החי גשמי וכיוצא בזה בכל המצות הכתובי' בתשב"כ ותשבע"פ הכל בבחי' נוגה דדצ"ח גשמיי' ששרשם אחד עם נה"ב והטעם הוא כי45 בחכ' דוקא אתברירו וע"י ביטול הנה"ב מלמטה למעלה נמשך חכ' שבכ"ד ספרי' דאוריי' אל בחי' נוגה מלמעלה למטה לברר שם ולהבדיל בין קודש לחול בין טמא לטהור כו' במצות ל"ת וכמ"כ במ"ע דוקא בדצ"ח גשמיי' מתלבש אור החכ' שבתורה וכמו שארז"ל שביקשו46 המלאכי' שיותן להם התורה והשיבם כלום יצה"ר יש בכם כו' וז"ש ותמלא כדה שרבקה דוקא ממלאת כ"ד ספרי' דאוריי' כו' מים הגדול דח"ע חכים ולא בחכ' ידיע' וע"ד הנ"ל בענין יצחק מצחק את רבקה אשתו וד"ל (ושרש הדברי' הנה יצחק ורבקה הוא בחי' מ"ה וב"ן שלפני האצי' דהיינו בחי' חו"ג דע"י דאע"ג דלית47 שמאלא בהאי ע"י אבל בחי' מ"ה וב"ן יש בו ובחי' רבקה הוא בחי' ב"ן נוק' דע"י וז"ש ותרד העיינה בבחי' ח"ס שרש התורה כי בחי' גבורה דע"י יורד בח"ס כידוע ותמלא כ"ד ספרים לברר על ידם בירורי נוגה כנ"ל כידוע דבחי' גבורה דע"י שבח"ס הוא מקור כל הבירורי' כו' ויצחק הוא בחי' מ"ה שמצחק את רבקה אשתו שהוא בחי' חסד דע"י שמלובש בגלגלת' כו' וד"ל).

ומ"ש ותמלא כדה ותעל הנה עלי' זאת היא למעלה מעלה גם מבחי' יצחק הנ"ל ג"כ כמ"ש אשת48 חיל עט"ב וכתיב נקבה49 תסובב גבר כו', והענין הוא לפי שברבקה נאמר שהיא טובת מראה מאוד וכל50 מקום51 שנאמר מאד הוא בלי שיעור וגבול כידוע והענין הוא כי בחי' מראה זאת היינו כמ"ש הראיני52 את מראיך כי מראיך נאוה פי' כידוע בפי' מ"ש עיניך53 יונים כמשל היונים שעיקר התענוג שלהם הוא בהסתכלותם זע"ז וההסתכלות בתשוקה ותענוג הוא תענוג נפלא ביותר עד שיוכל להיות כל לבו בתענוג זה וכמ"כ למעלה הנה יש בחי' תענוג ההסתכלות מלמטה למעלה כמא' לאסתכלא54 ביקרא דמלכא שהסתכלות זאת היא בתענוג נפלא וז"ש עיניך יונים מכנ"י להקב"ה וכמ"כ מהקב"ה לכנ"י כתיב עיניו55 כיונים כו'. ואמנם בחי' הסתכלות דכנ"י לאסתכלא ביקרא דמלכא הוא בתשוקה ותענוג נפלא ביותר וכמ"ש ואל56 אישך תשוקתיך ולכך57 נק' כלה מלשון כלתה58 נפשי כו' (וע"כ

ו

נאמר בה הסיבי59 עיניך מלהסתכל שהמה הרהיבוני כו' וכמ"ש במ"א) וזהו שנאמר ברבקה שהוא בחי' ביטול והתכללו' מלמטה למעלה מיש לאין כנ"ל שהיא טובת מראה כו' פי' כמ"ש מראך נאוה כמו המראה שמביטין בה שיחזור האור אל מול הפנים הרואין כו' כך בחי' הסתכלו' דכנ"י למעלה הוא בבחי' או"ח מלמטה למעלה (וכמ"ש במ"א באריכות בענין הראיני את מראיך כו' שהוא מפני המסך המדובק באחורי המראה שעי"ז חוזר האור כידוע וכך ע"י ביטול רצון נה"ב המסך המבדיל כו' וד"ל) ומ"ש כי מראך נאוה וכן מ"ש טובת מראה הענין הוא מפני שבחי' התענוג אשר בבחי' ההסתכלו' הוא להודות ולהלל ביקרא דמלכא בשירות ותשבחות שלו כמו בשיר השירי' דכנ"י או' ישקיני מנשיקות פיהו וכמ"כ בפסוד"ז להלל בתשבחות בה' מזמורים דהללויה שהוא הכנה לק"ש וכמ"ש יסדר60 אדם שבחו כו' שעי"ז יוכל לבא לבחי' אהבה רבה דבכל מאדך בק"ש בבחי' ביטול רצון מכל וכל כו' וע"כ נק' רבקה שהוא בחי' אהבה רבה דק"ש כנ"ל בשם טובת מראה ע"ש בחי' התענוג שבהסתכלות ביקרא דמלכא בפסוד"ז וז"ש ברבקה טובת מראה מאד בלי שיעור (כי בחי' או"ח חוזר אל עצמו' המאצי' ממש כמו האהבה דבכל מאדך שהיא לעצמו' א"ס דוקא וכמ"ש מי לי בשמי61ם כו' ושם הוא בחי' מאד בלי גבול ולכך נאמר בה ותעל כנ"ל שעליה זאת היא למעלה מעלה גם מבחי' יצחק לפי שנאמר א"ח עט"ב נקבה כו' והיינו מטעם זה וד"ל).

וזהו מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה פי' בחי' האהבה הזאת הוא בחי' צמאון התשוקה באהבה בתענוגים מלמטה למעלה בבחי' או"ח כנ"ל שהוא בחי' רבקה כו' ופי' מים רבים הוא בחי' ח"ע שמחמתה נתהווה בחי' אהבה רבה זאת כמו ע"י השגת אור א"ס בפסוק ראשון דק"ש שמע62 ישראל בחי' יחו"ע ובשכמל"ו יחו"ת עד רום המעלות ואמנם אין ביכולת עונג שבחכ' להשקיט ולכבות צמאון האהבה רבה זאת הגם שנולדה ממנה לפי שבחי' או"ח דא"ר זאת מגעת עד למעלה מעלה דהיינו בבחי' עצמו' אא"ס ממש כנ"ל ולגבי עצמו' הא"ס הארת החכ' כלא חשיבי ממש שהרי ידוע שהחכ'63 נק' יו"ד וכמו64 אות יו"ד לגבי עומק מח' הכללית שבשכל שבטילה שם במציאותה כי אין ערוך כלל לאות א' שבמחשבה לגבי עצם שכל האדם ומכ"ש לגבי הנפש עצמה כו' כמ"כ גם בחי' ח"ע שנמשכה מאור א"ס כמ"ש והחכ'65 מאין תמצא וכמו משל המעיין שנובע כו' כנ"ל באורך הרי כלא חשיבי לגבי עצמות חכמתו ית' שנק' חכים ולא בחכ' ידיע' והוא בחי' חכ' דא"ס עצמו כי הוא המדע כו' וכמ"ש לתבונתו אין חקר וכנ"ל ומכ"ש לגבי עצמות א"ס ממש כו' ובחי' א"ר הנ"ל הוא דוקא לבחי' עצמו' אור א"ס כנ"ל ע"כ אמר דגם מים רבים דהיינו גם בחי' חכ' הקדומה כו' לא יוכלו לכבות ולהשקיט לא"ר הנ"ל מפני

ז

שמתאחדת בעצמות א"ס ממש מטעם הנ"ל (וז"ש ברבקה ותרד העיינה לשון ירידה לפי שבחי' ח"ס למטה הימנה אך מה שתמלא כ"ד ספרים הוא חלק המובחר שבחכמה ובזה תוכל לעלות למעלה מעלה וכמ"ש ותעל כנ"ל והיינו מ"ש אם יתן איש כו' וכמו שיתבאר בסמוך וד"ל).

ונהרות לא ישטפוה. הנה מבואר למעלה ההפרש בין המעינות לנהרות שהנהרות באין בגילוי ויש להן שיעור אך לפרקים מתגברין הנהרות ביותר כידוע ולזה אמר דגם בחי' נהרות העליונות כאשר מתגברים ומתרחבים ביותר גם המה לא ישטפוה לבחי' אה"ר הנ"ל לכסותה ולהעלימה כו', והענין הוא כמבואר למעלה שבחי' בינה נק' נהר וכמ"ש ונהר יוצא מעדן והיינו בחי' ההשגה וההבנה באור א"ס שנק' יש כנ"ל והחכ' נק' אין כו' אך כ"ז הוא כאשר ההשגה הוא בלתי עונג אזי היא באה במדה ושיעור אבל כאשר מתלבש בה העונג אזי אין לה שיעור בהתרחבות ובעומק ובאורך כו' כמו הנהר שמתגבר לרוחב כו', והדוגמא מזה היינו כמו הנשמו' שנהנין מזיו כו' שגם שכאו"א השגתו מוגבלת אבל ע"י בחי' ההנאה והעונג האלקי שבהשגתם ההשגה מתפשטת בלי שיעור וז"ש ונהרותם66 כשמן אוליך שהוא בחי' התענוג שבבינה וכנראה בחוש באדם כשמבין ומשיג דוקא אז מתענג ובאמצעות התענוג מתרחבת ההשגה בלי שיעור וד"ל ולמעלה הנה הוא הנק' נהרי אפרסמונא דכי' שהשמן הטוב שיש לו ריח טוב כמו שמן אפרסמון הוא למעלה בחי' התענוג שבחכ' כמ"ש כשמן67 הטוב על הראש כו' וכתיב ונהרותם כשמן כו' שיש בבינה שנק' נהר ג"כ בחי' שמן הטוב הזה והמה תליסר68 נהרי דאפרסמונא דכי' שנז' בגמ' גבי ר"א ב"פ והוא בחי' העונג הנפלא שבהשגה דבינה כו' ואזי מתרחב ההשגה בלי שיעור כנ"ל, והנה גם בחי' נהרי אפרסמוני דכי' הללו לא יוכלו לשטוף את האה"ר הנ"ל וז"ש ונהרות לא ישטפוה (וכנראה בחוש שגם בחי' התענוג הנפלא שבהשגה אלקי' לא תוכל להשקיט צמאון של אהבה בתענוגים הנ"ל והראי' מר"ע69 שהיו מוצאין אותו בזוויות זו כו' מפני רוב כריעות והשתחוואו' שהוא בחי' ביטול רצון בא"ר הנ"ל ולא הי' ביכולת התענוג שבהשגתו לשטוף צמאון זה כו' וד"ל).

אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו כו'. פי' הגם שמים רבים לא יוכלו לכבות את האהבת ונהרות בו' מ"מ יש דבר שיוכל להשקיט את צמאון האהבה הנ"ל והוא אם יתן איש את כל הון ביתו כו' דהיינו ע"י בחי' כ"ד ספרי' דאוריי' הנ"ל שנק' הון ביתו כו' דהנה אנו רואים שכל תענוג הוא משקיט את צמאון התשוקה כמו כאשר יכסוף אדם וישתוקק לדבר מה הנה כאשר ישיג את דבר תאותו מתענג בו והתענוג ההוא מבטל את הצמאון והתשוקה שהי' לו מקודם וכמ"כ יובן

ח

למעלה בבחי' אה"ר הנ"ל דכתיב צמאה70 נפשי כו' כלה71 שארי ולבבי כו' הנה כאשר ישיג לנפשו מהארת אוא"ס שמשתוקק אליו בדביקה וחשיקה כו' אזי מתבטל הצמאון שצמאה נפשו לאל חי כו' מפני בחי' התענוג שמתענג על ה' והנה השגת הנפש במהות אור א"ס אינו אלא במעשה המצות ועסק תורתו שהן כ"ד ספרי' דאוריי' שהמה עצמיות רצונו וחכמתו ית' ובהם מלובש שעשועיו ותענוגיו העצמיי' הנק' עונג העליון שהוא מקור כל התענוגים שלמעלה מבחי' החכ' וע"כ הגם שבחי' מים רבים דחכ' לא יוכלו לכבות את האה"ר הנ"ל ולהשקיט צמאון הנפש אבל ע"י בחי' התענוג שמתענג בעונג העליון שבמעשה המצות ובעצמות חכמתו ששם משכן הארת אור א"ס עצמו נשקט הצמאון (ומ"ש מים רבים לא יוכלו לכבות כו' היינו בחי' חכ' בלתי עונג עליון כו' והגם שמבואר למעלה בפי' ונהרות כו' שהוא התענוג שבהשגה כו' היינו רק התלבשות העונג שבהשגה אשר אין לו ערך לעצמו' התענוג ובפרט לבחי' מקור התענוגים כו' ולפ"ז פי' מים רבים הוא ג"כ בהתלבשו' התענוג אבל גם הוא אין לו ערך לגבי עצם התענוג כו' לכך לא יוכלו לכבות כו'). וזהו פי' ברכות המצות ברוך אתה ה' פי' אתה הוא לנוכח מכוין לבחי' עצמות אור א"ס שיהא מתברך ונמשך לעולם הנאצל שהוא שם הוי' הכולל ע"ס יו"ד חכ' כו' ואח"כ להיות מלך העולם שהוא בחי' מל' דאצי' בעולם הנברא והיינו בחי' יחו"ע ויחו"ת כו' אשר קדשנו במצותיו פי' אשר לשון עונג כמו באשרי72 כו' כידוע והוא בחי' עונג העליון הנ"ל שנק' שעשועי73 המלך בעצמותו והוא בחי' מקור התענוגים כו' שמלובש במעשה המצות כו', והמשך כוונת הברכה כך היא שיהא בחי' גילוי הארה והמשכה מעצמות אא"ס ביחו"ע ויחו"ת שהוא הוי' ומלך העולם כנ"ל להיות בחי' אשר שהוא עונג העליון קדשנו במצותיו דהיינו שגם מצות שלנו הנעשות בדברי' גשמיי' יהא גם בהן התלבשות מבחי' עונג העליון הנק' אשר וז"ש קדשנו במצותיו שיקדשנו בקדושת מצותיו שהוא בחי' רצה"ע ממש שבו מאיר עונג העליון הנ"ל וכמ"ש מצותיו וע"ד שארז74"ל שהקב"ה מניח תפילין כו' וכמ75"ש בזהר שהמצות נק' רמ"ח אברים דמלכא כידוע, והטעם שצריך לומר ברכה זאת ולמה לא יומשך ויתלבש עונג העליון הנ"ל מעצמו בעשותו המצוה הענין הוא עד"מ אם רוצה אדם להאיר למרחוק או במקום חושך ואפלה צריך להדליק אבוקה גדולה ולהוסיף על אור הנר משא"כ כאשר אינו צריך להאיר רק מקרוב די באור הנר כו' והנמשל יובן דלמעלה בבחי' אצי' שהוא בקירוב יותר להארת אוא"ס דאיהו76 וחיוהי כו' וגם הארת אוא"ס מאיר שם בתמידות א"צ כ"כ לתוס' אורה וברכה מאת"ה כו' אבל בשביל המשכה וגילוי למטה מטה בדברים גשמיי' דנוגה שבמעשה המצות שהוא בתכלית הריחוק והוא

ט

מקום חושך ואפילה צריך להיות המשכה בתוס' אור ממקורא דכולא וז"ש ברוך אתה על מעשה המצות דוקא וד"ל.

אך עתה לא נגלה האור הזה עדיין למטה בבחי' גילוי גמור ממש וגם בעולם הנאצל הארת אור זה המתברך ע"י המצות שורה בהעלם ולעתיד יתגלה, וז"ש אהי' אשר אהי'77 פי' אהי' הוא למעלה משם הוי' דחכ' כו' והוא בחי' עונג העצמי הנ"ל שעכשיו הוא נמשך בהעלם ולעתיד יתגלה וז"ש אשר אהי' אנא78 זמין כו' שעתיד להתגלות כו' וד"ל. ובכ"ז יובן מארז"ל דיפה79 שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב. הנה דקדק לומר ב' דברים הא' ממעשה המצות או תשובה והב' בעוה"ז דוקא. והענין הוא כי מעשה המצות בעוה"ז מלובשים בדברים גשמי' דנוגה וצריך לזה להיות תוס' אור מבחי' עונג העליון העצמי כנ"ל ומלבד מעלת שרש המצות עצמן למעלה שהן בחי' רצון ועונג העליון העצמי כנ"ל שהוא למעלה מן החכ' כנ"ל וזהו שאמרו דיפה שעה א' במעשה המצות בעוה"ז שעי"ז נמשך אור עונג העליון העצמי שהוא למעלה מהשגות הנשמות בג"ע הנק' חיי העוה"ב הגם שנהנין מזיו השכינה בעונג נפלא עד שאמרו באחר מוטב80 לדייני' וליתי לעלמא דאתי כו' מפני שכדאי לסבול כל יסורי גיהנם בשבילו מ"מ אין לעונג זה ערך ודמיון כלל לגבי עצמות העונג עליון שנמשך ע"י המצות כנ"ל בפי' מים רבים לא יוכלו לכבות כו' (וכן ע"י התשובה שהיא ג"כ לאהפכא חשוכא לנהורא שהוא בחי' בירורי נוגה כו' כמ"ש במ"א).

וזהו ותרד העינה ותמלא כדה ותעל. דהנה זכר כאן עלי' וירידה בתחלה ירדה העינה למלאות ואח"כ עלתה לאחר שתמלא כדה כו' והענין הוא כי בחי' ירידה זאת היא לצורך עלי' להיות מבואר למעלה דבחי' רבקה הוא בחי' אהבה רבה הנ"ל, והנה בעבודה81 שבלב זו תפלה יש צמאון א"ר זאת בק"ש באמרו בכל מאודך כו', אך הנה אמר בס82"י אם רץ לבך שוב כו' דמיד אחר בחי' הרצוא בצמאון א"ר זאת צ"ל בחי' ירידה והמשכה למטה והוא לירד ולהתלבש בעסק התורה והמצות אחר התפלה וכמו שידוע בפי' האור83 כי טוב כי טוב לגנוז האור בכלי כו', וזהו פי' ותרד העינה שבחי' רבקה תרד ותשפיל א"ע למטה והוא בבחי' מעיין החכ' שירד

י

למטה במעשה המצות בדברים גשמיי' כנ"ל אך ירידה זאת צורך עלי' היא כי הנה פי' כדה היינו כ"ד ספרים דאוריי' כנ"ל ועד"מ השואב בכד מן המעיין שממלא ושואב מן המים הצלולים הנקיים ומובררים ביותר כו' כך מכל בחי' ח"ע שנק' עינה מלאה בכדה מן בחי' אור החכ' המובחר והוא בחי' חכ' שבתורה שנאמר בה כל84 אמרות אלוה צרופה כו' ע"כ אל תוסיף על דבריו כו' ולכך אמר אחכמה85 והיא רחוקה כו' וכן כתיב תורת86 ה' תמימה כו' מתוקים מדבש כו' וזהו ותמלא כדה כ"ד ספרים שהן בחי' אותיות התורה שנק' כלים לאור החכ' של התורה (ונק' ג"כ הון ביתו כמשי"ת) והוא בחי' המשכת אור החכ' העצמי' שבתורה בכלי הכ"ד הזה שהן כ"ד ספרים כו' והיינו פי' ותמלא כדה כו' ותעל שעלתה בעלי' גדולה ע"י בחי' ירידה זאת והיינו מטעם הנ"ל לפי שבחי' עונג העליון העצמי הנק' שעשוע המלך בעצמו יורד למטה דוקא בבחי' התלבשו' בדברי' גשמיי' כנ"ל ונמצא הרי עולה היא ע"י ירידה והתלבשו' זאת בכ"ד ספרים כו' לגבי עצמו' עונג העליון והגם שהוא נעלם עכשיו אבל לעתיד יתגלה וכמ"ש אשר אהי' כנ"ל וזהו פי' ותעל לשון עתיד לפי שעכשיו הוא בחי' ירידה ולעתיד הוא בחי' העלי' אבל הירידה הוא בשביל העלי' בלבד וד"ל.

וזהו אם יתן איש את כל הון ביתו כו' פי' איש א' י"ש אלף זה הוא הנק' אלופו של עולם שממנו נמשך בחי' מקור התענוג העליון בחי' אשר הנ"ל שמלובש במעשה המצות כנ"ל וכדי שיומשך מקור התענוג מבחי' ההעלם לגילוי נק' איש א' י"ש כמ"ש להנחיל87 אוהבי י"ש שהוא ענין ש88"י עולמות כו' (דהיינו בחי' התגלות עתיק בבינה שנק' י"ש והיינו א' שמתלבש בבחי' י"ש כו' וד"ל), וז"ש ה' איש מלחמה89 כי בחי' המשכות מקור העונג העליון למטה בבחי' גילוי הנק' י"ש נק' איש מלחמה כי צריך להיות ע"י בחי' גבורות וצמצומים הרבה מפני שאין ערוך כלל לנאצלי' ונבראי' כו' לגבי בחי' מקור העונג העליון הגנוז בהעלם עצמו' המאציל הנק' שעשועי המלך בעצמותו כנ"ל וד"ל. וזהו אם יתן איש את כל הון ביתו פי' הון ביתו הנה פי' ביתו הוא בחי' בית דחכ' כמ"ש בחכ'90 יבנה בית והן בחי' אותיו' התורה בכ"ד ספרים דאוריי' כמ"ש ותמלא כדה כו' כנ"ל וכמ91"ש בס"י שהאבנים הן האותיות שתי אבנים בונות כו' ולכך נק' ת"ח בונים וכמ"ש ורב92 שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך שעוסקי'93 בבנינו של עולם כו' ועד"מ בבנין בית הנה עיקר העונג והשעשועי' הוא במטמונים הגנוזים בתוך חדרי הבית מכל הון יקר ונעים כו' הנק'

יא

הון ביתו כך למעלה הנה עיקר בחי' התענוג העליון בהון ביתו הגנוז באותיות התורה כ"ד ספרים כו' והיינו מ"ש אם יתן איש א' יש ממקור התענוג המלובש בכל הון ביתו שבתורה אזי בזה יוכל להיות השקט לצמאון אה"ר הנ"ל אע"פ שמים רבים לא יוכלו לכבותה כנ"ל מפני שבחי' עונג העליון שבהון ביתו למעלה הרבה מבחי' מים רבים הנ"ל ויש ביכולתו לרות94 צמאון דא"ר הנ"ל וד"ל.

וזהו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו פי' בוז יבוזו לשון ביזה ושלל שיבוזו ויחטפו לעוצם הפלאת הדבר במעלה להיותו כל הון יקר ונעים כו' כמו אדם הבוזז וחוטף דבר יקר הערך כמו אוצר של אבנים טובות שאינם ראוים לבוא לידו דרך נתינה ע"כ חוטף ובוזז כי לא יוכל לעמוד על נפשו לעוצם יקרת האוצר כו', וכך יובן למעלה דהנה בחי' הארת האור עונג העליון שנק' הון יקר ונעים המלובש באותיות התורה לעוצם יוקר ומעלת האור במאד מאד לא יוכל לבא בהתגלות למטה גם באצי' בדרך השתלשלו' מעילה לעילה בסדר והדרגה אלא רק לפעמים יבא למטה בדרך ביזה וחטיפה למעלה מגדר השתלשלו' עו"ע (וכמ"ש95 במ"א ע"פ ביום ההוא יהי' מצילת הסוס קדש וארז"ל כל מה שהסוס רץ ומיצל יהי' קודש לה' והיינו אור העליון הגנוז ונעלם באותיות96 התורה שנק' סוסים כמ"ש כי97 תרכב על סוסיך כו' ולעומת זה יש תא הרצים כו'). וענין הביזה הזאת היינו כמ"ש פי98 פערתי ואשאפה כו' שהוא מדבר בעוסק בד"ת שאותיות התורה בהן מלובש כל הון יקר ונעים הנק' הון ביתו כנ"ל וע"כ צריך אדם לפתוח פיו ולשאוף אותיות התורה כמו בדרך ביזה לבוז אוצר נחמד כנ"ל וז"ש פי פערתי ואשאפה להון ביתו שבאותיו' התורה וע"כ ארז"ל דהרחב99 פיך ואמלאהו בד"ת הוא דכתיב שכל מה שירחיב פיו בדיבור בד"ת יותר יותר ימולא מכל הון יקר ונעים וז"ש ואמלאהו בבחי' עונג העליון שבהון ביתו וד"ל.

ובכ"ז יובן מ"ש נשאו100 נהרות קולם ישאו נהרות דכים מקולות מים רבים אדירים כו'. דהנה פי' נהר הוא בחי' בינה כמ"ש ונהר101 יוצא מעדן כו' והיינו בחי' ההתבוננות באור א"ס שעי"ז נולד רשפי אש ההתלהבות לדבקה בה' כידוע והוא בחי' רצוא כמאמ' בינה102 לבא כו' שמבינה נולד צמאון האהבה ביסוד האש שבלב

יב

וזהו פי' נהרות קולם בבחי' ההעלאה מלמטה למעלה כו' ואח"כ נמשך ההארה מלמעלה למטה בבחי' שוב כו' כמאמר רוח אייתי רוח ואמשיך רוח103 כו' וכמ"ש אם104 ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף פי' אם ישים אליו לבו מלמטה למעלה בבחי' רצוא ע"י ההתבוננו' (בכל חד לפום שעו"ד וע"כ אמר נהרות ל' רבי') אזי מיד אחר ההעלאה יש המשכה מלמעלה למטה והוא מ"ש רוחו ונשמתו אליו יאסוף מלמעלה למטה וזהו ג"כ מ"ש אחר שנשאו נהרות קולם בבחי' רצוא בהעלאה אזי מיד ישאו נהרות דכים מלמעלה למטה בבחי' המשכה ומ"ש דכים היינו ד"ך י"ם ופי' ד"ך זה היינו ענין צלילת ובהירת וגם ענינו לשון טהרה בל' תרגום וכן105 דכן כו' והיינו נהרות העליונים ביותר שנק' נהרי106 אפרסמונא דכי' שהוא שמן אפרסמון זך ונקי ובהיר מאד וגם הוא טהור מכל מגע טומאה כו'. והענין הוא כידוע שבחי' ח"ע נק' ים ונמשך משם לבינה ונק' נהר וכמ"ש ונהר יוצא מעדן כו' ופי' ד"ך י"ם היינו כאשר בחי' העונג העליון מלובש בחכ' ואז נמשל לשמן אפרסמון דכי' כידוע בפי' הפסוק כשמן107 הטוב על הראש כו' (שהוא מקור י"ג מדה"ר והוא מקור לתענוגי הנשמות כמו בר"א ב"פ כנ"ל וגילוי אור זה בהשגה דבינה נק' נהרי אפרסמונא כו' כנ"ל) וזהו ישאו נהרות דכים מבחי' עונג העליון שבחכ' והן הנק' נהרי אפרסמונא כו' והוא בחי' ההמשכה מלמעלה למטה, והיינו שמפרש עוד מקולות מים רבים אדירים כו' פי' מהיכן ישאו נהרות בחי' המשכה זאת מקולות של מים רבים אדירים שהו' בבחי' ח"ע סתימאה שנק' מים רבים אדירים חכים ולא בחכ' ידיע' כנ"ל בפי' מים רבים לא יוכלו לכבות כו' וד"ל.

אדיר במרום ה' כו' לביתך נאוה קדש ה' לאורך ימים. פי' קאי אדסמיך לי' אשר אמר ישאו נהרות דכים מקולות מים רבים אדירים כו' אבל גדול מכל מים רבים אדירים הללו הוא אדיר במרום ה' שהוא אדיר שבאדירים ולכך נק' אדיר במרום כלומר גם במרום שהוא בחי' קולות דמים רבים הנ"ל נק' אדיר לגביהם, והענין הוא כמו שמפרש הטעם בסמוך לביתך נאוה קדש פי' לביתך הן בחי' אותיות התורה שנק' בית ה' ובחי' הון ביתו היינו בחי' עונג ושעשועי' העצמיי' שמלובש בהן כנ"ל והוא הנק' שעשוע המלך אשר גנוז בהעלם עצמותו והוא למעלה הרבה מבחי' הארת העונג העליון שיורד ומאיר בחכ' שנק' ד"ך י"ם וקולות מים רבים אדירים כנ"ל שהרי אינו אלא הארה בעלמא מעצמות התענוג הפשוט הגנוז ונעלם בבחי' עצמות (וכמ"ש במ"א באריכות בענין ג' סעודות דשבת ובכמת דוכתי). וזהו לביתך נאוה קודש פי' קדש הוא בחי' חכ' הגנוז באותיו' התורה שנק' ביתך נק' נאוה קדש בחי' היופי וההידור של הקדש והוא בחי' עצם התענוג הפשוט שמאיר בחכ'

יג

שבתורה דוקא וז"ש נאדר בקדש כו' וכנ"ל בפי' אם יתן איש את כל הון ביתו בוז יבוזו כו' וד"ל.

ה' לאורך ימים. הנה ארז"ל על אלף108 השביעי שנק' יום שכולו ארוך יום שכולו שבת כו' והענין הוא כי פי' כולו ארוך היינו שגם בתחילתו הוא ארוך ולכאורה אין לשון אריכות נופל רק בסיום וסוף ולא בתחלה אך משום דהכונה הוא על בחי' גילוי אא"ס עצמו שבפנימי' הכתר והוא בחי' גילוי עצם התענוג הפשוט הנ"ל שאין לו תחלה ואין לו תכלה וגם בתחלתו הוא כמו בסופו מאחר שאין לו תחלה וסוף כו' וזהו הנק' יום שכולו ארוך בתחלה כמו בסוף. והענין הוא כי לעתיד לא יהי' בחי' עליות וירידות כלל מלילה ליום ומיום ללילה שהוא מברי' לאצי' ומאצי' לבריאה כו' כי קמי' עצמו' אא"ס הכל שוין מעלה ומטה גם רוחניות וגשמיו' אצי' ועשי' יחו"ע ויחו"ת וגם למטה מטה יהי' אותו ההתגלות שלמעלה מעלה ממש בלי שום חילוק מדריגה כלל וכמארז"ל עתידים109 צדיקי' שיאמרו לפניהם קדוש למטה כו' משא"כ עכשיו לפעמים יש בחי' הסתלקות ואו' המלאכים איה מקום כבודו כו' וזהו ה' לאורך ימים ליום שכולו ארוך הנ"ל ולא יהי' אז עליות וירידות כלל והוא מ"ש אדיר במרום ה' אדיר שבאדירים כנ"ל כי מ"ש נשאו נהרות ישאו נהרות דכים כו' הוא בחי' עליו' וירידות בהעלאה והמשכה כנ"ל אבל כאשר יתגלה אדיר במרום ה' לביתך נאוה קודש כנ"ל אזי ה' לאורך ימים יום שכולו ארוך בלי עליות וירידות כלל כי ימצא למטה כמו למעלה ולא יאמרו אי"ה כו' (וגם יתפרש לאורך ימים ע"ד המבואר במ110"א בפי' ה' ימלוך לע"ו שיאיר במל' בבחי' נצחי' דא"ס שלמעלה מן הזמן כו' וז"ש ה' לאורך ימים ליום שכולו ארוך וד"ל).


1) מים רבים: נדפס בשינויים בתו"א תולדות יז, ד. וראה עוד על נוסחאות המאמר וזמן אמירתו, להלן ברשימת הכת"י.

2) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה: שה"ש ח, ז.

3) מעיינות תהום רבה נבקעו: ראה בראשית ז, יא.

4) המשלח מעיינות בנחלים: ראה תהלים קד, י. וראה זח"ג קפא, א.

5) והנחלים הולכים אל הים: ראה קהלת א, ז.

6) ארעא חלחולי מחלחלא: חגיגה כב, א.

7) הוי כל צמא לכו למים: ישעי' נה, א.

8) ואין מים אלא תורה: ב"ק יז, א.

9) דאוריי' מח"ע נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.

10) ונק' בפרדס שכל הנעלם מכל רעיון: ראה שער הנתיבות רפ"ג. וראה אוה"ת לך לך כרך ד' תרפה, א.

11) חכים ולא בחכמה ידיעא: ת"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו.

12) דהוא המדע והוא הידוע: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י, מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.

13) לתבונתו אין חקר: ראה ישעי' מ, כח.

14) ונהר יוצא מעדן והוא בחי' בינה: בראשית ב, י. זח"ב קכג, ב. ובכ"מ.

15) והחכ' מאין: איוב כח, יב.

16) להנחיל אוהבי יש ש"י עולמות: משלי ח, כא. סוף עוקצין.

17) ותרד העיינה ותמלא כדה ותעל: בראשית כד, טז. ובהבא להלן ראה בארוכה תו"ח ח"ש קכז, ג ואילך. וראה לקו"ת ברכה צו, ג. אוה"ת נ"ך ע' יח.

18) דבחי' עין זה הוא בחי' ח"ע: ראה ג"כ אוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקצח.

19) ופי' ותמלא כדה היינו כ"ד ספרים דאורייתא: ראה ת"ז תכ"א (מו, ב). אוה"ת בראשית מח, א.

20) צחוק עשה לנו האלקים: ראה בראשית כא, ו.

21) כי שמש ומגן ה' אלקי': תהלים פד, יב. וראה שער היחוה"א פ"ג ואילך. תו"א בראשית ד, ד ואילך.

22) ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

23) שעתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתקה: ראה נדרים ח, ב. ע"ז ג, ב. וראה ג"כ או"ת (להה"מ) הוצאת קה"ת כו, א. עד, א. אוה"ת תרומה ע' א'תמט. ובכ"מ.

24) מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

25) כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

26) אור של תולדה: ראה תו"א לך לך יב, ב. וירא יד, ג. ביאוה"ז לאדהאמ"צ יז, א. ובכ"מ.

27) בהתהפכו' חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא: ראה זח"א ד, א. ובכ"מ.

28) וצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

29) התהוות נבראים. . כדי שיהי' אח"כ בחי' ביטול היש לאין: ראה ג"כ תו"א שמות נד, ב. לקו"ת אמור לז, א. פינחס עז, ג. דרושים לש"ש סז, ב. אוה"ת בא ע' רנה. ובכ"מ.

30) עד"מ הצחוק שעושין לפני המלך: ראה ג"כ לקו"ת במדבר כ, א.

31) ממך הכל: דה"א כט, יד.

32) המבואר במ"א בענין הקניגי: ויק"ר פי"ג, ג. וראה ד"ה ויתן לך בסה"מ תקס"ב ע' צה ובתו"ח ואוה"ת ס"פ תולדות. לקו"ת שמיני יח, א. וראה לקו"ש חי"ב ע' 177.

*32) דשם ב"ן מברר: כ"ה בהכת"י. ראה גם להלן ע' פ.

33) כל השומע יצחק לי: בראשית כא, ו.

34) והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו: בראשית כו, ח.

35) שתי רבקות של שלש שלש בקר: עירובין יז, ב.

36) משנכנסו לרבקה: ראה פסחים כו, א.

37) דפני ארי' להימין: ראה יחזקאל א, י.

38) המל' שנק' כסא: ראה פרדס שער ערכי הכינויים (שכ"ג) מע' כסא. ס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' קכא וע' שלא. סה"מ תקס"ח ע' קנב. ביאורי הזהר להצ"צ כרך ב' ע' תתח ואילך. אוה"ת נח כרך ג' תרמח, סע"ב. ובכ"מ.

39) וכמא' והחיות נושאות את הכסא: ראה בחיי תרומה כה, י בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמו"ר ספכ"ג.

40) מג': בכת"י ב: מגבורה.

41) ששלשה פונים תימנה: ראה מלכים א ז, כה.

42) וכמ"ש בזוהר בהיכלות דפ' פקודי: ראה ג"כ זח"א רמא, א. רמז, א. זח"ב קצז, ב.

43) האבות הן המרכבה: ב"ר פמ"ז, ו. זח"א רי, ב. זח"ג קפב, א.

44) בכנ"י: בכת"י ב: בכללות נש"י.

45) כי בחכ' דוקא אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. ע"ח שי"ח פ"ה ועוד. מבו"ש ש"ה ח"א פ"ב. אגה"ק סכ"ח. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח ע' 206.

46) שביקשו המלאכים שיותן להם התורה: שבת פח, ב.

47) דלית שמאלא בהאי ע"י: זח"ג קכט, א.

48) אשת חיל עט"ב: משלי יב, ד. וראה אוה"ת בראשית מ, ב.

49) נקבה תסובב גבר: ירמי' לא, כא.

50) טובת מראה מאד: בראשית כד, טז.

51) וכל מקום שנאמר מאד הוא בלי שיעור וגבול: ראה ג"כ לקו"ת שלח מב, ג. דרמ"צ קס, ב.

52) הראיני את מראיך: שה"ש ב, יד.

53) עיניך יונים: שה"ש א, טו. ד, א.

54) לאסתכלא ביקרא דמלכא: ראה זח"ב רמז, ב.

55) עיניו כיונים: שה"ש ה, יב.

56) ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

57) ולכך נק' כלה: ראה דב"ר ס"פ ואתחנן. שהש"ר ע"פ מה יפו דודיך (ד, י).

58) כלתה נפשי: תהלים פד, ג.

59) הסיבי עיניך: שה"ש ו, ה.

60) יסדר אדם שבחו: ברכות לב, א. זח"א קסט, א. ובכ"מ.

61) מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

62) שמע ישראל בחי' יחו"ע ובשכמל"ו יחו"ת: זח"א יח, ב.

63) שהחכ' נק' יו"ד: ראה זח"ג רצ, ב. ובכ"מ.

64) וכמו אות יו"ד לגבי עומק מח' הכללית: ראה תניא פ"כ ובליקוט פירושים ומ"מ שם.

65) והחכ' מאין תמצא: איוב כח, יב.

66) ונהרותם כשמן אוליך: יחזקאל לב, יד.

67) כשמן הטוב על הראש: תהלים קלג, ב. וראה לקו"ת בהעלותך לה, ב. ובכ"מ.

68) תליסר נהרי דאפרסמונא דכיא שנז' בגמ': תענית כה, א. וראה ב"ר פס"ב, ב. זח"א קעו, א. ובכ"מ. לקו"ת שה"ש ב, ד. ביאוה"ז קיח, ב.

69) מר"ע שהיו מוצאין אותו בזוית זו: ברכות לא, א.

70) צמאה נפשי: תהלים מב, ג.

71) כלה שארי ולבבי: תהלים עג, כו.

72) באשרי: בראשית ל, יג. וראה ת"ז תי' ט"ל (עט, א).

73) שעשועי המלך בעצמותו: ראה עמק המלך ש"א. לקו"ת שה"ש כז, א.

74) שארז"ל שהקב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א. וראה תו"א מקץ לה, ב ואילך.

75) וכמ"ש בזהר שהמצות נק' רמ"ח אברים דמלכא: ראה זח"ב קיח, א. ת"ז תי' ל. תניא פ"ד ובליקוט פירושים ומ"מ שם.

76) דאיהו וחיוהי: ת"ז בהקדמה (לפני ד"ה קום יחזקאל).

77) אהי' אשר אהי': שמות ג, יד. וראה בארוכה סידור קנז, ד. שערי אורה עה, א. אוה"ת וישלח רלט, ב. אוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקצד. ובכ"מ.

78) אנא זמין כו': זח"ג סה, ב. וראה תו"ח נח (נח, ב).

79) דיפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז: אבות פ"ד מי"ז. וראה תניא ספ"ד. תו"א ויחי מו, ג. לקו"ת ראה יט, ד. אוה"ת דרושים לפ' זכור ע' א'תשסט ואילך. ובכ"מ.

80) מוטב לדייני' וליתי לעלמא דאתי: חגיגה טו, ב. וראה לקו"ת בשלח א, ד. שם ויקרא נב, ב. דרמ"צ א, ב. ובכ"מ.

81) בעבודה שבלב זו תפלה: תענית ב, א.

82) בס"י אם רץ לבך: ס"י פ"א מ"ח. וראה ת"ז בהקדמה (ז, א). וראה אוה"ת יתרו ע' תתקעח, תתקפא.

83) האור כי טוב: בראשית א, ד. וראה חגיגה יב, א. ובכ"מ.

84) כל אמרות אלוה צרופה. . אל תוסיף על דבריו: ראה משלי ל, ה-ו.

85) אחכמה והיא רחוקה: קהלת ז, כג.

86) תורת ה' תמימה. . מתוקים מדבש: תהלים יט, ח-יא.

87) להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

88) ש"י עולמות: סוף עוקצין.

89) ה' איש מלחמה: שמות טו, ג. וראה בארוכה אוה"ת תצא ע' תתעט ואילך.

90) בחכ' יבנה בית: משלי כד, ג.

91) וכמ"ש בס"י. . שתי אבנים בונות: פ"ד מט"ז. וראה ג"כ תו"א ויצא כא, א. ובכ"מ.

92) ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך: ישעי' נד, יג. ברכות סד, א.

93) שעוסקי' בבנינו של עולם: שבת קיד, א.

94) לרות: בכת"י ב וכת"י ג: לרוות גם.

95) וכמ"ש במ"א ע"פ ביום ההוא יהי' מצילת הסוס: ראה זכרי' יד, כ. פסחים נ, א. וראה סה"מ תקס"ד ע' רסח. שעה"ת ח"א ל, א ואילך. תו"ח שמות עג, א. רנט, ב. שערי אורה עג, א.

96) באותיות התורה שנק' סוסים: ראה ת"ז בהקדמה (ג, ב. ח, א). שם תי' ה' (כ, ב). שם תי' מז (פד, ב). וראה תו"א בשלח סב, ג. סג, ד. ובכ"מ.

97) כי תרכב על סוסיך: חבקוק ג, ח. וראה ג"כ תו"א בשלח סג, ד. דרושים למג"א צו, ד. סה"מ הנחות הר"פ ע' ח. ובכ"מ.

98) פי פערתי ואשאפה: תהלים קיט, קלא.

99) דהרחב פיך ואמלאהו בד"ת הוא דכתיב: תהלים פא, יא. ברכות נ, א.

100) נשאו נהרות קולם: תהלים צג, ג. וראה תהלים יהל אור ע"פ זה.

101) ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

102) בינה לבא: ת"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו.

103) רוח אייתי רוח ואמשיך רוח: זח"ב קסב, ב. וראה אוה"ת בראשית רפו, א.

104) אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד. וראה תו"א מג"א קכא, ג. ובכ"מ.

105) וכן דכן: ראה עדיות פ"ח מ"ד.

106) נהרי אפרסמונא דכיא: ראה בהנסמן לעיל ע' ז.

107) כשמן הטוב על הראש: תהלים קלג, ב. וראה לקו"ת בהעלותך לה, ב. ובכ"מ.

108) אלף השביעי שנק' יום שכולו ארוך יום שכולו שבת: ראה קידושין לט, ב. סוף מס' תמיד. וראה ג"כ אוה"ת תצא ע' תתקנז.

109) עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש: ב"ב עה, ב.

110) במ"א בפי' ה' ימלוך: שמות טו, יח. סה"מ תקס"ח ח"א ע' תל ואילך.