והתהלכתי בתוככם

קמד

בעזר"ה שבת פ' בהר מינסק

והתהלכתי1 בתוככם וכו' עד ואולך אתכם קוממיות. הנה לכאורה י"ל דכאן אומר והתהלכתי2 בתוככם וכל הליכה למעלה הוא מלמעלה למטה כמו הליכות3 אלי כו' הליכות4 עולם לו שהקב"ה הוא למעלה מעלה עד אין קץ כו' ובחי' ההליכה שלו הוא שיורד ומאיר אורו למטה מטה בבחי' התגלות מן ההעלם שהרי הקב"ה5 נק' סתימו דכל סתימין כו' כידוע וז"ש והתהלכתי מלמעלה למטה בתוך בנ"י כו'. והרי במ"א הוא אומר אחרי הוי' תלכו שכנ"י ילכו אחרי ה' שזהו מלמטה למעלה דוקא ועד"מ שני בנ"א עליון ותחתון שרוצים להתחבר ולהתייחד שהעליון יורד אל התחתון מלמעלה למטה או התחתון עולה אל העליון מלמטה למעלה כו'. וככה יובן ביחוד עליון דקוב"ה וכנ"י יש שני אופנים הא' שהקב"ה יורד למטה ומתגלה בתוך כנ"י והב' שכנ"י יעלו למעלה, וזהו שב' הכתובי' הללו סתרי אהדדי לכאורה, דכאן אומר והתהלכתי מלמעלה למטה ובמ"א או' אחרי6 ה' תלכו מלמטה למעלה כו'. והנה יש עוד להבין במ"ש אחרי ה' תלכו דהיינו אחר ה' ההולך לפניהם וכנ"י ילכו אחריו דוקא ובאברהם נאמר התהלך7 לפני, שילך לפני ה'. והענין הוא כידוע שיש למעלה בחי' פנים ואחור הנק' פנימית וחיצוניו' הנק' אחוריי', ומ"ש באברהם התהלך לפני היינו שיהא הילוכו בקודש העליון בבחי' הפנימי' דאא"ס שבשם הוי', וז"ש התהלך לפני כו', ואיך אמר אחרי ה' כו' בבחי' אחוריי' וחיצוניות דשם הוי' כו'. אך הענין הוא בדרך קצרה דמ"ש באברהם התהלך לפני כו' הוא בחי' ההליכה מלמעלה למטה דוקא ע"ד בחי' ההילוך העליון מלמעלה למטה כמ"ש והתהלכתי בתוככם כו' כנ"ל, וע"כ אמר לפני בבחי' הפנימי', אבל הילוך דכנ"י מלמטה למעלה כנ"ל הוא בבחי' האחוריי' דשם הוי' וז"ש אחרי ה' תלכו כו'.

אמנם להבין ביאור כ"ז הנה יש להקדים תחלה ענין מ"ש בפ' ק"ש והיו8 הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום, וארז"ל היום בכל9 יום ויום יהיו בעיניך כחדשים. ולכאורה זה פלאי איך יוכל להיות בכל יום כחדשים ממש מאחר שהתורה ניתנה בבחי' זמן וזה יותר מג' אלפים שנה שניתנה התורה, ואיך גם עכשיו בכל יום

קמה

יהיו כחדשים כאלו היום ניתנה וכו'. והנה להבין זה יש להקדים את ענין הידוע שיש ב' מדריגות באא"ס ב"ה, הא' בחי' סוכ"ע, והב' בחי' ממכ"ע כידוע. וביאור ענין ממכ"ע הוא רק בחי' התגלות אור א"ס ב"ה שמתגלה מן העלם עצמותו כדי להיות מקור להתהוות ד' עולמות אבי"ע (ובע"ח הוא הנק' בחי' הקו הנמשך אחר הצמצום כו') וכמ"ש ואתה10 מחי' את כולם פי' אתה א"ת וה' מוצאו' הפה שהן כללות כ"ב אותיו' שקבועין בפה ודיבור העליון כמ"ש11 בס"י וקבען בפה (ולמעלה יותר הוא בחי' התגלו' אא"ס בבחי' קו"ח והוא וי"ו דואתה כו') וכמ"ש בדבר12 ה' שמים נעשו. ואותו גילוי האור והחיות הוא מלובש בתוך כ"ע ובא בסדר והדרגה מעילה לעילה בכל עולם ועולם לפי ערכו מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין, וזהו הנק' ממכ"ע פי' ממלא בבחי' גילוי התלבשות ממש בתוך כל עולם להחיותו מאין ליש תמיד וכמ"ש ואתה מחי' כו', ונק' ג"כ בשם כח הפועל בנפעל דרך כלל כידוע. וענין סדר ההדרגות אשר בבחי' ממלא הנ"ל ידוע שיש ג' עולמות כמ"ש לכבודי13 בראתיו יצרתיו אף עשיתיו ונק' בי"ע, ונשמות ומלאכים דבריאה וכמו ג"ע עליון ורקיעים שבעולם הבריאה הן למעלה הרבה מנשמות ומלאכים דיצי', ונשמות ומלאכים דיצי' גבוהים הרבה מנשמות ומלאכים דעשי' כו'. והמשל בזה ידוע ע"ד התלבשות החיות של נפש האדם באברי הגוף השכל במוחין שבראש וכל אברי הראש כמו הראי' בעין והשמיעה באזן כו' וכה"ג, שהן בחי' גילוי אור וחיות הרבה יותר מחיות שאר האברי' כיד ורגל ושאר הגוף (כי ראי' ושמיעה ריח ודיבור תלויי' בשכל וחכ' שבמוח והמוח הוא בחי' חב"ד, והלב הוא בחי' חג"ת ודם הנפש שהוא כח התנועה וההרגש בחי' נה"י, והן נק' נר"נ המלובשים במוחא ולבא וכבדא כידוע. והיינו משל לג' מדריגות דבי"ע, חב"ד בבריאה דאימא14 מקננא בכורסי' כו', וחג"ת ביצי' כו', או עד"מ מחשבה דו"מ שהוא ג"כ דמיון לג' מדריגות דבי"ע כידוע). וכך בכל אבר ואבר מתגלה חיות הנפש במדה קצובה לפי מזגו דוקא, ואין א' דומה לחבירו במעלה ומקום כו'. וכן יובן למעלה כמארז"ל מה הנשמה15 ממלא כל הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם כו', שהרי הוא ית' נק' אל אל16קי הרוחות לכל בשר כו', שמתלבש להחיות לכל נברא לפי ערכו כמו התלבשות הנפש באברי הגוף כנ"ל, וממילא מובן שיש חילוקי מדריגות מעלה ומטה, דהיינו כמו בג"ע העליון יש גילוי אור אלקי יותר במעלה מהכל, והוא עד"מ גילוי אור השכל במוח וכה"ג והן כמו השגות שכליי' של הנשמות בג"ע כו'. וכן יש מלאכים שנק' עיני ה' כו' כמ"ש עיני17 ה' משוטטות ונק'18 מארי

קמו

דעיינין כו' מארי דאשגחותא כו' (ובמ"א19 כתיב משוטטי' בבחי' דכר והוא בבחי' ז"א דאצי' ומשוטטות בבחי' נוק' דז"א שהוא בחי' המל' שנק' בחי' ממכ"ע הנ"ל כידוע). ועד"ז הולך האור ומשתלשל ממדרגה למדריגה בג' עולמות בי"ע עד סוף כל המדריגות שנתצמצם שם אור האלקי בתכלית וכמ"ש הארץ20 הדום רגלי כו', והוא שרש הע' שרים דעשי' כו'. וכ"ז בחי' ממכ"ע, אבל בחי' סוכ"ע הוא בחי' עצמות העלם אא"ס ב"ה שאינו בא לבחי' גילוי אור וחיות להחיות ד' עולמות אבי"ע כלל. ומפני שאין זה האור העצמי בא בהתלבשו' חיות בעולמות דאבי"ע כלל ע"כ ממילא מובן שהוא הנק' בחי' סובב, כלומר בחי' או"מ כללי שמקיף לכל העולמות שנמשכו מבחי' גילוי אא"ס ב"ה שנק' ממלא בכלל כנ"ל. וההקפה הזאת היא באה בהשוואה א' לכל העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין הנ"ל, כי הוא למעלה מבחי' השתלשלות לגמרי, ע"כ ממילא אין לפניו בחי' מעלה ומטה כלל (וכמ"ש בע"ח דעיקר גילוי הארת הקו מהעלם העצמות אינו אלא להיות בחי' מעלה ומטה כמו אצי' למעלה ועשי' למטה בכלל, אבל לפני מל' דא"ס שלפני הקו המקיף לכל הקו בשוה מראשו לסופו שוה ומשוה קטן וגדול ממש וכמו אצי' ועשי' שוין, דהיינו רוחניות וגשמיות בכלל כידוע כי אין שם בחי' מעלה ומטה כלל כו' וד"ל). וזהו הנק' בחי' סוכ"ע דסובב ומקיף לכל עלמין מלמעלה בבחי' ההעלם ואינו בא בהם ובתוכם בבחי' גילוי כלל ע"כ מאיר על כולם בהשוואה א'. וז"ש21 דקמי' עצמותו כחשיכה כאורה כו' (וכמשל העיגול הסובב וקו נמשך באמצעותו מראשו לסופו דמצד הקו יש מעלה ומטה אבל מצד העיגול הרי הוא מעגל למטה כמו למעלה ממש כו' וד"ל). וז"ש דקמי' כולא כלא חשיבי, דהיינו דכמו שהוא בשמים ממעל אין עוד כך בארץ מתחת כו' בלתי חילוק מדריגות מעלה ומטה כלל כי נמצא למטה כמו למעלה ממש וכמ"ש גם22 חושך לא יחשיך כו' מאחר שעליון ותחתון שוה וכולא קמי' כלא עליון כתחתון כו' מטעם הנ"ל וד"ל.

והנה23 זהו כל עיקר תכלית הכוונה במצות מעשיות שיהא בחי' גילוי אור המקיף הנק' סוכ"ע להיות מאיר בבי"ע להיות בבחי' גילוי ההעלם דוקא, ולא כמו שהוא מאיר עכשיו רק בבחי' ההעלם בלבד (דגם שהארת סובב הכללי הנ"ל נק' בשם אור מקיף וכל אור פירושו ענין הארה ממש אבל הארתו היא בהעלם (וכמ"ש במ"א ביאור זה עד"מ מזלייהו24 חזי בחברי דניאל שחרדו חרדה גדולה ולא ראו מאומה כו'). דהנה ע"י המצות נמשך להיות בחי' סובב בבחי' ממלא הנ"ל ממש וכמ"ש והי'25 הוי' לי לאלקי', הוי' בחי' סובב יבא לי בגילוי גמור כמו בחי' אלקים להיות ממש בחי' ממלא כהפב"נ כנ"ל). וזהו שרש ענין26 יחוד קוב"ה ושכינתי' שאו'

קמז

על כל מצוה כי קוב"ה הוא בחי' העלם עצמות אא"ס שלפני התגלותו בעולמות כי27 קדוש פירושו מובדל כו' כידוע, ושכינתי' הוא בחי' גילוי האור כנ"ל. אך שיהא בחי' קוב"ה מתגלה שזהו גילוי אור הנעלם דוקא היינו יחוד עליון זה דקוב"ה ושכינתי' כו'. וזהו עיקר כוונת הברכות שעל המצות באמרו בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו, פי' ברוך הוי' הוא בחי' גילוי סובב הכללי הנ"ל להיות ממש בבחי' ממלא שהוא בחי' מלך העולם כמ"ש מלכותך28 כו' והיינו ע"י המצות דוקא, וז"ש אשר קדשנו במצותיו כי קדשנו לשון קדוש ומובדל שהוא בחי' סובב הנ"ל, והיינו ע"י המצות דוקא. כי הנה שרש המצות הוא בחי' פנימי' רצה"ע ב"ה, והוא הנק' בלשון המקובלים בחי' פנימי' כתר עליון דשם שורש פנימי' אא"ס ב"ה (כמ"ש29 בתיקונים אא"ס מלגאו כתרא עילאה מלבר כו' כי30 פנימיות הכתר אינו נמנה בע"ס להיותו מבחי' אחרונה דאא"ס שלפני הצמצום כו' וחיצוניות הכתר הוא שרש הנאצלים כידוע). כי המצות שרשן בבחי' רצה"ע הפנימי דהיינו בחי' הרצה"פ הנק' רצה"ע שלמעלה מן השכל והטעם, כי אית רצון ואית34 רצון כו', רצון התחתון המתלבש בשכל וטעם למה ירצה כך, אבל רצה"ע הוא אשר לא יוכל להתגלות בשכל וטעם כלל (גם לא בבחי' טעם כמוס הנק' ח"ס כו') וכמ"ש שתוק32 כך עלה במח' לפני, פי' שתוק שאין כאן רק שתיקה כי א"א לגלות בדיבור כלל איזה טעם לרצון זה אלא רצון זה כך עלה במח' למעלה מן הטעם לגמרי כי הוא רק בחי' רצו"פ בלתי טעם כלל (גם לא יש טעם כמוס לרצון כלל) אלא כך רצונו בלבד כאדם שאומר כך רצוני בלי טעם כלל וכלל וע"כ אמר שתוק (גם בשכל הנעלם יש לשתוק, ומ"ש סייג33 לחכ' שתיקה הכוונה גם על בחי' שכל וטעם הנעלם הנק' ח"ס שהוא הטעם הכמוס לרצון כמ"ש במ"א גם שם יש בחי' שתיקה ששרשה למעלה מח"ס וע"כ הוא סייג לח"ס כו' וד"ל). והוא שרש המצות שהן בבחי' פנימי' הכתר, כי כתר34 גי' תר"ך עמודי אור שהן תרי"ג מצות דאוריי' וז' דרבנן כידוע (כי*34 שרשן הוא בתרי"ג ארחין דגלגלתא דא"א שלמעלה מבחי' ח"ס דא"א כו'). וזהו אשר קדשנו במצותיו שע"י המצות להיות שרשם מפנימי' הכתר ששם גילוי אא"ס שלפני ההשתלשלות ע"כ אנו ממשיכים על ידם דוקא מבחי' סובב הכללי הנ"ל לידי גילוי ממש כנ"ל וד"ל.

קמח

וזהו ג"כ משארז"ל על מ"ש אנכי35 מצוך היום היום לעשותן ולמחר לקבל שכרם כו' וכמשארז"ל דיפה36 שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב כו'. דהנה חיי העוה"ב או ג"ע מה שהנשמות נהנין מזיו השכינה הוא רק בבחי' ממכ"ע הנ"ל הבא בבחי' צמצום הארה בעלמא מעצמות אור א"ס ב"ה כנ"ל ואף גם זאת אין אדם שיגיע לקבל שכר כזה אלא ע"י עליות כמה מדריגות זו למעלה מזו ודוקא אחר הפשטת הגשמיות מלבד טהרת37 הטומאה מן העוונות גם מתאוות היתר שלזה באה הנפש ביסורי גהנום תחלה קודם עלותה לג"ע וגם לאחר יסורי גהנום שתטהר מן הטומאה הגשמיות הנה כשצריכה לעלות לג"ע צריכה תחלה לטבול38 בנהר דינור להפשיט אותה מן ההגשמה (וכמ"ש במ"א שגם המלאכים הנשלחים לזה העולם החומרי באיזה שליחות נסים וכה"ג מפני שעברו בעוה"ז החומרי צריכי' טבילה בנהר דינור בעלותם למעלה כו') וכמ"כ בעליות הנשמות ממדריגה למדריגה כמ"ש ילכו39 מחיל אל חיל כו' כמו מג"ע התחתון לג"ע העליון וכיוצא צריכה טבילה בנהר דינור כו'. וכ"ז בעליות הנשמות בג"ע, ומכ"ש בחיי עוה"ב כו'. אבל יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, מפני שע"י תשובה ומע"ט בעוה"ז גם רשע גמור המתועב ונטמא בכל רע גמור כשעושה תשובה או עושה מצוה הרי בזאת הוא ממשיך על נפשו מהארת סוכ"ע שלמעלה מבחי' כל חיי עוה"ב שאינו רק גילוי הארה בעלמא כנ"ל, ואין הטומאה והרע מחשיך לגילוי אור זה כלל מאחר שהוא מבחי' סובב כ"ע דקמי' כחשיכה40 כאורה כו' וגם חושך לא יחשיך כו' ושם נאמר אם צדקת מה תתן לו ואם41 רבה פשעיך מה תעשה לו כו', וכנ"ל שע"י המצות נמשך מבחי' סובב הכללי שמקיף לכל העולמות בשוה כו'. ולזה הטעם ארז"ל דכל42 ישראל יש להם חלק לעוה"ב אפי' רשעי' גמורים משום דגם43 פושעי ישראל מלאים מצות כרימון כידוע, וע"י המצות נמשך מבחי' סוכ"ע שהוא מקור כל חיי העוה"ב כנ"ל וד"ל. וזהו שארז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם, פי' היום לעשותן בבחי' המעשה של המצות בעוה"ז שהוא למעלה מקיבול שכרן לחיי עוה"ב (וכמ"ש ועמך44 כולם צדיקים, ע"י המצות כנ"ל, ע"כ ירשו ארץ שהוא חיי עוה"ב כו'). ולזה דקדק ואמר היום דוקא ולא למחר וד"ל.

קמט

ובכ"ז יובן ג"כ מה45 שמקשה בגמרא תרי קראי אהדדי דכתיב ואספת דגנך כו' וכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם כו' ומשני לא קשי' כאן בזמן46 שישראל עושין רצונו של מקום (אז נאמר ועמדו זרים כו') וכאן כשאין ישראל עושין רש"מ (אז נאמר ואספת דגנך כו'). והנה לכאורה זה תמוה דהאיך יאמר דקרא דואספת דגנך מדבר כשאין ישראל עושין רש"מ הלא בפ' שני' והי' א"ש כו' מדבר דוקא כשישראל עושין רש"מ כמ"ש והי' א"ש תשמעו אל מצותי כו' לאהבה את ה' ולעבדו בכל לבבכם כו' ונתתי מטר כו' ואספת דגנך כו'. אך הנה באמת אין פי' עושין רצונו או אין עושין כפשוטו אלא הכונה בפי' עושין לשון המשכה מלמעלה שימשיכו מלמעלה למטה לעשות רצונו ש"מ כו', וע"ד שאמר ברוך47 המקום שהכונה שיומשך ויתברך ממקור המקום בבחי' מקום שהוא ו"ק מעלה ומטה כו', כך פי' עושין רצונו של מקום להמשיך ולעשות בחי' רצה"ע למקום ואז יהי' נק' רצונו של מקום כו'.

וביאור הדבר הנה ידוע דעצמו' אא"ס ב"ה הוא בבחי' אחה"פ מושלל מכל ספי' ומדה וכמ"ש אנת48 חד ולא בחושבן כו' עד ולאו מכל אינון מדות כלל, וא"כ מושלל גם מבחי' רצון כמו שמושלל מבחי' חכ' וכמ"ש חכים ולא בחכ' ידיעא וכמה שביאר בכלל ולאו מכל אינון מדות כלל כו'. אך ע"י בחי' הצמצו' נמשך בבחי' קו כו' ואז נק' חכים ומבין כו' רק לאחזאה כו'. וע"כ אנו מבקשי' יה"ר מלפניך כו' שצריך להמשיך אור א"ס ע"י צמצום עד שיומשך בחי' רצה"ע שנק' כתר עליון כידוע, וז"ש יהי"ר מבעל הרצון כו', והיינו ע"י הארת סובב בממלא ממשיכים ממקורא דכולא להיות התגלו' רצה"ע. וזהו ג"כ פי' עושין רצונו של מקום, פי' ממשיכים מבחי' סובב לבחי' ממלא להיות רצה"ע מאיר במקום שהוא בחי' ו"ק מעלה ומטה כו' ואז נק' רצונו של מקום, והיינו ג"כ פי' ברוך המקום כו' וד"ל. אך לכאורה האיך ביכולת כנ"י להמשיך המשכה עליונה כזו לעשות רצון למקום העליון כו'. הנה הוא ע"י אהבת בכל מאדך שנז' בפ' ראשונה דק"ש ואז נאמר ועמדו זרים כו' שהוא מדבר כשישראל עושין רש"מ כו'. אבל בפ' שניה דוהי' א"ש כו' שלא נאמר בה בכל מאדך ע"כ אמר שמדבר כשאין ישראל עושין רש"מ, ולזה אמר שם ואספת דגנך כו', ואעפ"י שמקיימין המצות כו'.

וביאור טעם הדברים הנה כתיב ואהבת בכל מאדך, היא בלי גבול למטה וכמ"כ מעורר למעלה בחי' מאד העליון שהוא בחי' עצמות אא"ס ב"ה הנק' סובב הכללי כנ"ל, ומבואר למעלה דקמי' כחשיכה כאורה ע"כ נאמר אז ועמדו זרים ורעו צאנכם כו' (שלא יצטרכו בעצמם לברר בירורים דרפ"ח כו' כי גם חושך לא יחשיך כו' מפני התגלות סוכ"ע למטה כמו למעלה וכמו לעתיד אחר הבירור כו'). אבל בפ'

קנ

שניה שלא נאמר בה בכל מאדכם בלי גבול הגם שיקיימו את המצות שנק' רצה"ע ג"כ כנ"ל, אבל לא יש ביכולתם לעורר ממקורא דכולא הנק' בעל הרצון שהוא בחי' עצמות אא"ס שלפני הקו כו' כנ"ל שנק' מאד ממש כו' שלמעלה מבחי' הרצון כו', וע"כ נאמר שם ואספת דגנך שצריכים לברר בירורי' לאהפכ' חשוכא לנהורא כו' שאין החושך מאיר כו' משום דקמי' דוקא כחשיכה כאורה אבל לא בבחי' השתלשלות דסובב בממלא גם ע"י המצות, ולכך נק' אין עושין רצונו של מקום גם שעושין המצות אם לא אחר תשלום הבירורים (שע"י המצות בסור מרע דשס"ה ל"ת ועשה טוב ברמ"ח מ"ע כו' הוא בחי' הבירורי' לאהפכא חשוכא לנהורא כו' וז"ש ואספת דגנך כו' ולאחר תשלום הבירורי' שע"י המצות אז דוקא נק' עושין רש"מ וד"ל). וראי' לזה שהרי בפ' שניה נאמר מיד אחר ואספת דגנך כו' השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם כו' שיש בחירה למאוס בטוב ולבחור ברע כו', הרי לא נשלמו הבירורים דלאהפכא חשוכא כו' עדיין, וא"כ מזה ראי' דמדבר כשאין ישראל עושין רש"מ גם שמקיימים המצות מטעם הנ"ל וד"ל.

ובכ"ז יובן עוד מה שבפ' ראשונה דק"ש אמר ושננתם לבניך כו' ואח"כ וקשרתם כו' שמצות ת"ת קודם למצות תפילין ובפ' שניה אמר תחלה וקשרתם כו' ואח"כ ולמדתם את בניכם כו' תפילין קודם לתורה. דהנת ארז"ל הוקשה49 כל התורה לתפילין כו' שכל המצות מעשיות נכללו במצות תפילין כו'. והנה בפ' ראשונה נאמר בכל מאדך שהיא בלי גבול כנ"ל ועי"ז נמשך אוא"ס מלמעלה למטה ג"כ בהארה בלתי מוגבלת בקו כו' וכנ"ל וזהו הנק' בחי' ההליכה מלמעלה למטה בבחי' הפנימי' דאא"ס ב"ה שהרי מתגלה למטה מבחי' הפנימי' דאא"ס מלמעלה למטה והוא מ"ש בפ' ראשונה בתחלה ושננתם לבניך כו' מצות ת"ת קודם משום דאוריי'50 מח"ע נפקת וראשי' בחי' הגילוי51 וההילוך מעצמו' אא"ס ב"ה מלמעלה למטה הוא בחכ' שבתורה דוקא וכמ"ש ה'52 קנני ראשי' דרכו כו' ואהי'53 אצלו אמון כו' כידוע, והוא בחי' התגלו' פנימי' מאור א"ס ב"ה וכמו שנאמר לאברהם התהלך לפני54 כו' כנ"ל. ואח"כ כל המצות מעשיות שכלולים במצות תפילין, שהרי בבחי' הילוך ההדרגה מלמעלה למטה הרי המח' שבחכ' קודם לדיבור ומכ"ש למעשה שהיא סוף הכל, וכך בבחי' החכ' שבתורה הרי הוא בחי' ראשי' הגילוי מאא"ס ב"ה ואח"כ נמשך למדות ומח' כו' עד בחי' המעשה שהוא לבסוף בהילוך זה שהולך האור מלמעלה למטה. וז"ש וקשרתם אחר ושננתם דוקא כי כל המצות מעשיו' שהוקשו כולם לתפילין הוא לבסוף בסדר זה ההולך מלמעלה למטה כו' וד"ל.

אבל בפ' שניה בחי' ההילוך הוא מלמטה למעלה דוקא ע"כ נהפוך הוא דתפילין קדם לתורה. דהנה בפ' שניה כתיב פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלקים

קנא

אחרים כו' ואח"כ כשיחזרו בתשובה ושמתם את דברי אלה על לבבכם כו', הרי מדבר בבחי' התשובה שהוא בחי' הבירור וההעלאה מלמטה למעלה לאהפכא חשוכא לנהורא כו' בסו"מ וע"ט (כנ"ל שזהו ג"כ ענין המצות עכשיו בזמן הבירור כו') וזהו הנק' בחי' ההילוך מלמטה למעלה דוקא. ועד"מ הנ"ל בשני בנ"א עליון ותחתון שיש ב' מיני הילוך הא' שהעליון יורד והולך למטה אל התחתון להתחבר ולהתייחד עמו, והב' הילוך התחתון לגבי העליון להתייחד כו'. וכך גם כאן זהו ההפרש בין פ' הראשונה לפני שניה שבפ' הא' ע"י בכל מאדך ההילוך הוא מלמעלה למטה כנ"ל שהוא כמו ירידת העליון לתחתון ובפ' הב' שלא נאמר בכל מאדך כנ"ל הטעם ואדרבא נאמר פן יפתה כו' וחוזרים בתשובה ושמתם את דברי אלה כו' הוא כמו בחי' הילוך התחתון לגבי העליון שהוא בחי' הבירורי' מלמטה למעלה דוקא, והרי בסדר העולה מלמטה למעלה הנה אז בחי' המעשה קודם לבחי' הדיבור והמח' שבח"ס (כמו עד"מ הבונה בנין שרצונו ושכלו מלובשים במדות שבלב ומדות מתלבשים במח' והמח' בדיבור והדיבור במעשה, הרי הפנימי יותר הוא הרצון והשכל והחיצוני יותר הוא המעשה, ותחלה מאיר הפנימי והולך ויורד בהתלבשות עד שבא אל המעשה החיצוניו'. וזהו דוקא בעת הבנין אבל לאחר שפועל מעשה הבנין הרי פועל המעשה קודמת לבא ולעלות לפני המח' ולפני הרצון ושכל כו'. וכך יובן הנמשל דסוף מעשה בהעלאת הבירורים הרי עולה בתחלה לפני המח' כו' וד"ל). וזהו שהזכיר בפ' שניה מצות תפילין וקשרתם קודם ולמדתם דתורה כו', כי בחי' הבירורי' דעשי' קודם בחי' הבירור דיצי' שהוא בחי' הבירור דתורה כי תחלה מתברר עשי' ואח"כ יצי' ואח"כ בריאה כו', ובחי' הבירור דיצי' ובריאה היינו מצות ת"ת בדיבור ודברת בם כידוע55 שהמשנה ביצי' להבדיל בדיבור לומר זה כשר וטהור כו' שיוכל להתעלות וליכלל באחד כו' וזה פסול וטמא כו' ולא יעלה למעלה וטמא טמא יקרא להתרחק כו', והוא בחי' המדות שביצי' כידוע. והתלמוד בבריאה בבחי' טעמי' וסברות של פלפול קושיות ותירוצים כו', הוא בחי' בירור דבריאה שהוא בחכ' שלמעלה מן המדות כידוע שע"י קושיו' הוא בחי' ההסתר דקליפה להסתיר אור ההלכה האמיתית, וזהו56 שהי' האריז"ל57 מזיע כשמקשה קושי' כדי לשבר הקליפות כמ"ש בכתבי האריז"ל), וכשמתרץ הקושי' ה"ז בחי' בירור להסתר דקליפה דחכ' דבריאה ונק' ליבון הלכתא שאין לה הסתר וחושך עוד כו'. ובזמן58 עיקבות משיחא עיקר הבירור הוא בבחי' העשי' כידוע בענין ועמדו59 רגליו כו' דמטי60 רגלין ברגלין (בחי' נה"י דז"א בנה"י דנוק' שהוא בחי' בירור דעשי'. אך זהו

קנב

דוקא מלמעלה למטה כאשר שם מ"ה דז"א מברר לב"ן דנוק' תחלה מברר לחב"ד דנוק' דבריאה כו', ובירור נה"י דעשי' דנוק' הוא לבסוף ונק'61 עקבות משיחא כמ"ש אשר62 חרפו עקבות משיחך כמו בגלות האחרון הזה כו'. אבל בפ' שניה שאו' וקשרתם תחלה שבירור דעקביי' דעשי' קודם לעלות מדבר בבחי' הבירור וההעלאה דנוק' בחי' ב"ן שהמעשה קודם לדיבור ומח' כו' כנ"ל וד"ל). וע"כ עיקר המצות כולן עכשיו הוא מצות הצדקה וכמ"ש בצדקה63 תיכונני (וגם בענין העלאת בירור דעשי' שקודם לכולן הוא בחי' הצדקה שהוא הנק' עיקר בהילוך מלמטה למעלה והוא הקודם לכולן כנ"ל וד"ל. ובזה יובן מ"ש בגמרא דר"א64 יהיב פרוטה לעני והדר מצלי משום דכתיב אני בצדק אחזה פניך פי' אחזה פניך הוא בחי' חב"ד דנוק' דבריאה שעולה בש"ע באצי' באתדבקות רוחא ברוחא חב"ד בחב"ד דז"א כו' ואין זה אלא ע"י דיהיב פרוטה לעני תחלה בבחי' בירור דמעשה הצדקה תחלה כי הוא בירור הקודם מטעם הנ"ל וז"ש בצדקה תיכונני בצדקה דוקא כו' וד"ל.

וזהו אחרי הוי' תלכו כו' בבחי' אחוריי' וחיצוניו' דהוי', אבל באברהם נאמר התהלך לפני דוקא. ואין שני כתובים הללו סותרים זא"ז כנ"ל דבחי' ההילוך מלמעלה למטה כמ"ש בפ' הא' אשר אנוכי מצוך כו' ושננתם ואח"כ וקשרתם כו' כנ"ל הוא מ"ש ג"כ באברהם התהלך לפני פי' לפני לפני שם הוי' להיותו נמשך מבחי' פנימי' דאא"ס ב"ה שלפני הצמצום כנ"ל מלמעלה למטה דוקא, וזהו לפני להיות בחי' הארה פנימי' גם בשם הוי' עי"ז כו' מבחי' אנוכי סובב הכללי כנ"ל. כי הנה ארז"ל האבות65 הן המרכבה כו' שהי' אברהם ע"ה צד"ג במס"נ תמיד ולא הי' צריך לילך מלמטה למעלה להפוך רע לטוב וחושך לאור הנק' בחי' בירורי' דנוגה כנ"ל אלא הי' רק הליכתו בקדש העליון מלמעלה למטה בבחי' פנים (וע"ד שאמר והיית66 אך למעלה ולא למטה כו') וכמ"ש התהלך לפני כו' כנ"ל. וזהו שארז"ל שקיים67 אאע"ה כל התורה כולה אפי' ערובי תבשילין כו', ולכאורה י"ל בזה דודאי קיים כל התורה עד שנעשה בן צ"ט שנה וא"כ למה איחר לקיים מצות מילה לבסוף כל המצות. אך הענין הוא דכל מה שקיים כל התורה הי' רק למעלה בבחי' הרוחניות כמו ע"י אהבת בכל מאדך שנמשך מבחי' מאד העליון דעצמות אא"ס ב"ה בחכ' שבתורה כנ"ל בענין פ' הא' דק"ש (כי איך קיים אברהם כל מצות התלויות בארץ וביצי"מ וכה"ג מצות קרבנות או מצות יבום וגרושין וכה"ג כו' אלא ר"ל בשרש המצות ברוחניות ברצה"ע כו'), ומצות מילה בלבד הייתה בגשמיות בבחי' העשי' שהוא לבסוף בסדר ההילוך שהולך ובא מלמעלה למטה כנ"ל וד"ל (ומ"ש

קנג

התהלך לפני בבחי' רצוא ושוב כידוע בפי' התהלך היינו שגם בחי' ההילוך שמלמעלה למטה א"א כ"א ע"י בחי' רצוא מקודם כמא' רץ68 לבך שוב כו' רק שהירידה עיקר וההעלאה טפל והוא הנק' עלי' לצורך ירידה, משא"כ בהילוך דמלמטה למעלה הוא בהיפך שההעלאה עיקר והירידה טפל ונק' ירידה צורך עלי' כו' וכמ"ש במ"א, ובזה מתורץ מה שגם בפ' הא' יש ג"כ העלאה במס"נ ובפ' הב' יש בחי' המשכה ג"כ כו' וד"ל). אבל מ"ש במצות מעשיות שניתנו לישראל אחרי ה' תלכו מדבר בבחי' ההילוך שעולין מלמטה למעלה דוקא כמו בפ' הב' דק"ש שמזכיר וקשרתם ואח"כ ולמדתם כו' והוקשו כל המצות לתפילין69, לפי שבסדר ההילוך מלמטה למעלה בחי' המעשה קודם כנ"ל ובחי' הבירור דעשי' נק' בחי' חיצוני' ואחוריי' כו', וז"ש אחרי ה' כו'. והיינו מה שרמזו רז"ל ע"פ וראית את אחורי כו' מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין כו', דהנה משה ע"ה ביקש הראיני את כבודך70 כו' ואין71 כבוד אלא תורה (כי כבוד הן ל"ב נ"ח כידוע) דהיינו שרש ענין תורה דמח"ע נפקת שנק' כבוד העליון, והשיב לו וראית את אחורי כו'. כי שרש חכ' שבתורה הוא לברר בירורים לאהפכא חשוכא לנהורא כו' להבדיל בין טמא לטהור כו' (וע"כ אמר במדרש ג'72 נובלות הן נובלות חכמה של מעלה תורה כי היא בחי' אחוריי' דחכ' שלמעלה שירדה לברר בירורי' כי73 בחכ' אתברירו דוקא כידוע). וז"ש וראית את אחורי אבל פני לא יראו, פי' בחי' פנימי' החכ' שעצמות אא"ס ב"ה מתגלה בה בבחי' ההילוך מלמעלה למטה לא יראו למטה עד אחר תשלום כל הבירורים כמו לעתיד כו'. וזהו שארז"ל שהראה לו קשר של תפילין שבאחוריו, כי הוקשו כל התורה לתפילין בבחי' בירורי' דעשי' דוקא שהוא בחי' ההילוך מלמטה למעלה וכמ"ש אחרי ה' תלכו במצות מעשיות דוקא כנ"ל, וע"כ הראה לו קשר של תפילין דוקא (ומה שהראה לו קשר של תפילין מאחוריו ולא התפילין שבראשו לנגד פניו להיות בחי' המוחין העליונים הפנימי' מקבלים מבחי' המקיפי' שעל התפילין שבראש דז"א וכמ"ש74 וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך וזהו75 שהקב"ה מניח תפילין כו' כמ"ש במ"א ומפני שבחי' פני לא יראו עכשיו אלא לעתיד אחר הבירור ע"כ לא הראה לו רק בחי' קשר של תפילין שמאחורי הראש שהוא בחי' מל' דתבונה שמאחוריי' דחו"ב כו' כמ"ש במ"א בענין קשר של תפילין של ראש וענין הרצועות כו') (אך לכאורה יש לתמוה דלפ"ז הי' מעלת

קנד

אברהם אע"ה גדולה ממעלת משה ע"ה דבאברהם נאמר התהלך לפני ובמשה נאמר ופני לא יראו וכנ"ל, והלא ידוע במ"ש וארא76 אל אברהם באל שדי ושמי הוי' לא נדעתי להם שהאבות לא הי' מרכבה רק לבחי' מל' ושרש משה ע"ה בבחי' ז"א ונק' איש האלקים כו' וז"ש ושמי הוי' לא נודעתי להם כו'. אך הענין הוא כמ"ש במ"א (ע"פ לך לך מארצך כו') במה שקיים א"א ע"ה כל המצות היינו למעלה באצי' ולא למטה כנ"ל ומה שישראל מקיימים בגשמיות עי"ז יהי' לעתיד גילוי המקיפי' למטה דוקא, ומ"ש בתורה נובלות חש"מ לשבח קאמר ועז"א ושמי הוי' לא כו' וד"ל. ובזה יתורץ גם מ"ש באברהם התהלך לפני כו' לפי שאין זה רק באצי' ולא למטה משא"כ במשה גם שעכשיו לא יראו פני לעתיד יראו גם למטה. ובזה יתרון מעלת ההילוך שמלמטה כו' וד"ל). והנה גם התפלה הוא בבחי' ההילוך שמלמטה למעלה שהרי התפלה נק' סולם מוצב ארצה כו' וע"כ ר"א יהיב לעני והדר מצלי כו' להיות התפלה בבחי' ההעלאה מלמטה למעלה וכנ"ל וד"ל.

וזהו והתהלכתי בתוככם כו'. דהנה כל הפרשה הזאת מדבר לעתיד דוקא דהיינו לאחר שיקיימו ישראל כל התורה כולה בכל זמן הגלות. וז"ש אם בחוקותי תלכו כו' אז לעתיד בימוהמ"ש והתהלכתי בתוככם כו'. כי הנה ע"י קיום המצות עכשיו יהי' לעתיד בחי' התגלות סובב הכללי הנ"ל, וזהו והתהלכתי כו'. אך י"ל דעכשיו בקיום המצות אמר אחרי ה' תלכו מלמטה למעלה כנ"ל ואיך עי"ז יהי' לעתיד בחי' ההילוך מלמעלה למטה כו'. וגם י"ל מ"ש והתהלכתי שכולל ב' מיני הילוך מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כידוע בפי' מתהלך כו' ואיך יוכל להיות ב' מיני הילוך הללו כא' שלכאורה הן ב' הפכי', שהרי היורד והעולה המה ב' הפכים כו', וגם מ"ש בתוככם שב' מיני הילוך הללו הכל יהי' בתוככם כו'. אמנם הנה כ"ז יובן בהקדי' ענין ההפרש אשר בין ב' מיני הילוך הללו דלכאורה אין ביניהם הפרש כלל דכל עיקר הענין הוא רק בחי' היחוד והחיבור דעליון ותחתון משפיע ומקבל כנ"ל במשל ב' בנ"א עליון ותחתון כו' ומהו ההפרש בין שיהיו יחודם למעלה בעלות התחתון לגבי העליון או שיהי' יחודם למטה בירידת העליון לתחתון כו'.

אך הענין הוא שיש ודאי חילוקים הרבה ביניהן. דהנה עד"מ המלך ועמו שהמלך בהיכלו כולו אומר כבוד כבוד מלוכה ועמו עומדי' בחוץ שצריך המלך לירד מהיכלו הפנימי ולצאת לעמו לחוץ שזהו ירידה והשפלה להתלבש בלבושי העם אבל העם שצריכים לעלות וליכנס להיכל המלך עלי' גדולה להם וצריכי' להסיר מלבושיהם ולהתלבש במלבושי כבוד לפי רוממות המלך כו'. וכמ"כ יש הפרש פשוט בין הילוך שמלמעלה למטה שהוא בחי' גילוי סובב בממלא שזהו כמו ירידת המלך אל עמו שהתגלות זאת מתלבשת בבחי' הלבושים ואותה המדריגה שבעולמות שבבחי' ממלא כו' משא"כ בחי' ההילוך שמלמטה למעלה שהוא בחי' עלי' ממלא בסובב כו' שהוא כמו עליי' העם אל המלך כו' שצריכים העולמות להזדכך לגמרי

קנה

מגשמיותם כמו77 שעלה אליהו וחנוך למרום שנזדככו חומר גופם ונתהפכו למהות רוחני כרוחות המלאכים העליונים ממש כידוע, ועד"ז הוא בחי' העלאת ממלא לסובב בדרך כלל. אך בחי' ירידת האור דסובב בממלא כו' ה"ז בא בעולמות כמו שהן ממש מבלי הזדככות כלל וכידוע שלעתיד יתגלה מבחי' סוכ"ע הנ"ל גם בחומר גופני ממש בלי הזדככות כלל כמ"ש וראו78 כל בשר כו' וזהו מטעם שהמקבל כשעולה אל המשפיע צריך להתפשט מהגבלתו ולהיות במהות המשפיע אבל המשפיע יוכל לירד ולהלביש א"ע במדריגת המקבל כו' וד"ל. והנה לכאורה יש יתרון מעלה בעליית בחי' ממלא לסובב מבחי' ירידת אור סובב בממלא מטעם בחי' הזדככות העולמות כנ"ל. אך הנה באמת נהפוך הוא שבחי' ירידת אור דסובב בממלא גדול מעלתו הרבה מבחי' עליי' ממלא לסובב כו'. והענין הוא כי הנה זה ידוע הכלל בכל מקום שכל שהאור בא ממקור ושרש גבוה ביותר יותר יוכל לבא למטה מטה בהתלבשות גשמיו' ביותר וכל שאין האור בא ממקור ושרש גבוה כ"כ לא יוכל לירד להתלבש בהשתלשלו' למטה מטה כ"כ כו'. וגם כאן הנה מאחר שבחי' אור דסובב יורד למטה מטה כ"כ עד שמתלבש גם בגוף גשמי בלי הזדככות כלל מזה הוראה על שרש הארה זו שהוא באה מבחי' סובב מבחי' מקור ושרש גבוה ביותר אשר ע"כ יורד למטה מטה כ"כ כו' כי לעוצם הגילוי הגדול בשרשו מאד נעלה יוכל לבא בחי' גילוי אור זה גם במדריגה היותר תחתונה כמו גם בגוף גשמי כמו שהוא (וכמו שמבואר במ"א בענין ראתה79 שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל כו' מפני עוצם מעלת מדריגות שרש גילוי אור גדול כזה עד שגם שפחה ראתה יותר מראיית נבואת יחזקאל כו', משא"כ במ"ת שלא ראה והשיג כאו"א רק לפום שעו"ד אעפ"י שהי' גילוי גדול יותר אך הי' בא לפי ערך המקבלים כו'. ואמנם בחי' גילוי סובב בממלא לעתיד יהי' שלא לפי ערך המקבלים שהרי נאמר וראה כל בשר גם חומר גופני בלי הזדככות כלל ואעפ"כ ישיג אור א"ס כמו שהוא למעלה ממש כו' וד"ל).

ונמצא מובן מזה דהשגה שישיגו המקבלים מבחי' גילוי אור דסובב בממלא גם כמו שהן בלי הזדככות כלל הוא גבוה הרבה יותר מהשגה שישיגו בבחי' עליי' ממלא בסובב אחר שיזדככו ויעלו כמו ע"ד שעלה אליהו וחנוך למרום כנ"ל שהרי אור זה המתגלה מבחי' סובב בממלא שרשו יותר נעלה הרבה במקור חוצבו בעצמו' אא"ס מאחר שיוכל לירד למטה מטה כ"כ כנ"ל וא"כ ההשגה שישיגו מגילוי אור זה הוא נמשך ובא ממקור ושרש גבוה יותר מהשגת אור שמשיגי' גם בעליי' ממלא לסובב אף אחר הזדככו' כו' וד"ל. ומעתה יתורץ כל הנ"ל, דגם שלכאורה לא יש הפרש בעיקר יחוד ממלא וסובב בין יחודם למטה או למעלה כנ"ל מ"מ ההפרש גדול ביניהם שבחי' יחוד סובב וממלא למטה הוא יותר גבוה מיחודם למעלה בעליו'

קנו

ממלא לסובב כו'. והנה ע"י קיום המצות דעכשיו דכתיב בהו אחרי ה' תלכו כנ"ל הוא בחי' עליי' ממלא לסובב מלמטה למעלה כנ"ל, ולעתיד יהי' קיבול שכר המצות בבחי' ירידת אור דסובב בממלא שהוא גבוה יותר כנ"ל80 ומשום דרוח81 אייתי רוח ואמשיך רוח כי באתערותא דלתתא נעשה אתערותא דלעילא כמים82 הפנים כו' וכמ"ש אם83 ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף כו' ע"כ ע"י ההילוך שמלמטה יומשך הילוך העליון שמלמעלה כו'.

אך כ"ז לימות המשיח בלבד אבל לעתיד באלף השביעי שנק' עוה"ב לאחר קיבול שכר המצוה כו' אמר והתהלכתי מעצמי בלי אתערותא דלתתא, והיינו שכולל ב' מיני הילוך הנ"ל עליות ממלא לסובב וירידת סובב לממלא כאחד ממש אעפ"י שלכאור84ה הן כמו ב' הפכים כמו כל ירידה ועלייה כו'. אך הענין הוא דיש בחי' מקיף וסובב היותר עליון מבחי' סובב שנמשך לממלא כי פי' סובב כ"ע הוא רק בחי' אור א"ס שלפני הקו כנ"ל אבל אינו רק מקיף וסובב לעלמין בלבד אבל עצמיות אוא"ס ממש הוא למעלה גם מהיות נק' בשם סובב לעלמין מאחר דאינו מקור גם להשפעת אור ג"כ כו', וה"ז כמשל העיגול שבתוכו קו ממשיך מעליונו לתחתונו שיש בקו עליה וירידה אבל העיגול מצד עצמו הרי מעגל למטה ולמעלה בשוה, אך מ"מ יש בעיגול מטה ומעלה מצד הקו אבל לא מצד עצמו כלל כו', כך אור דסובב בקו שמשוה ומעלה ומטה דקו אינו רק הארה בעלמא מעצמות אור הסובב שמצד עצמותו כו' וד"ל. וזהו והתהלכתי עליה וירידה כאחד מצד עצמות כו' דסובב כו' שאין בו בחי' מעלה ומטה כלל ועליה וירידה כאחת הוא, והכל בתוככם לפי שישראל85 עלו במחשבה כו' וד"ל.

ואולך86 אתכם קוממיות, פי' קוממיות כי הנה מ"ש והתהלכתי הוא בא באתערותא דלעילא מעצמו בלי אתערותא דלתתא כלל מטעם הנ"ל וע"כ אמר ואוליך אתכם קוממיות ב' קומות דלמעלה ומטה כאחד כו'. דהנה אמרו בגמרא על אדה"ר87 שמיעטו והעמידו על מאה אמה פי' כמ"ש בה"ר88 ג'89 אימות וז' כפולות חב"ד וז' מדות כו' והיינו כל מדה וספי' שכלולה מי"ס ומאה אמה היינו בחי' ע"ס שכאו"א כלול מי"ס וזהו הנק' קומת אדם והוא לנגד מאה90 ברכות שחייב אדם לברך כו' כי הנה ק' ברכות הן ק' המשכות לנגד בחי' מאה מדרגות דע"ס עליונות שכאו"א

קנז

כלול מי"ס ונק' מאה אמה כנ"ל וידוע דהברכה היא בחי' המשכת סובב בממלא באמרו ברוך הוי"ה כו'. והנה פי' קוממיות ב' קומות דק' אמה היינו להיות כי בבחי' הקו שנמשך מאור העצמות יש בחי' אור ישר ובחי' אור חוזר וכאו"א נק' קומת אדם שהן בחי' ק' אמה, והיינו בחי' ב' מיני הילוך הנ"ל. ומפני שלעתיד אמר והתהלכתי מעצמי בלי אתערותא דלתתא בהילוך שלמטה כלל להיותו למעלה מבחי' מעלה ומטה לגמרי דהיינו מצד העיגול עצמו כנ"ל ע"כ יהי' התגלות דמאה ברכות כלול מב' קומות דאו"י וא"ח כאחד. וזהו ואולך אתכם קוממיות ב' קומות וע"כ יהי' בחי' התגלות זאת גם בגוף גשמי כנ"ל וד"ל. וזהו דאמרז"ל עתידין91 צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש, כי קדוש הוא בחי' מובדל דהיינו מבחי' סובב בממלא שישראל שיעלו למעלה בבחי' העצמות ממש ע"כ יאמרו לפניהם קדוש כו' וד"ל.


1) והתהלכתי: נדפס בשינויים בס' מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קנז. ובארוכה בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב ע' תשפה. אמרי בינה שער הק"ש פפ"ד-פ"ט. בשינויים ובתוספת הגהות באוה"ת בחוקותי כרך ב' ע' תרמ, תרנד, תרעח. כרך ד' ע' א'קעו. ס' מאמרי הצ"צ הנחות תרט"ו ע' צט (ובהמ"מ שם). סה"מ תרכ"ט ע' קצד. וראה אוה"ת ואתחנן ע' שכ. סה"מ תרנ"ח ע' קעה ואילך. ד"ה והתהלכתי תשי"א. תשל"ג. תשל"ח. ד"ה הנה מה טוב תשכ"ט.

2) והתהלכתי בתוככם: ויקרא כו, יב.

3) הליכות אלי: תהלים סח, כה.

4) הליכות עולם לו: חבקוק ג, ו.

5) הקב"ה נק' סתימו דכל סתימין: ראה ת"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו. ובכ"מ.

6) אחרי ה' תלכו: ראה דברים יג, ה. וראה ג"כ לקו"ת ראה יט, ב. אוה"ת שם ע' תרפח.

7) התהלך לפני: בראשית יז, א.

8) והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

9) בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים: ספרי ופירש"י דברים שם.

10) ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

11) כמ"ש בס"י וקבען בפה: פ"ב מ"א.

12) בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

13) לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו: ישעי' מג, ז.

14) דאימא מקננא בכורסייא: ת"ז תי' ו' (כג, א). ע"ח שער דרושי אבי"ע (שמ"ב) פי"ג. סדר אבי"ע (שמ"ז) פ"ג. תניא פל"ט. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח ע' 81.

15) מה הנשמה ממלא כל הגוף: ראה מדרש תהלים קד. ברכות י, א.

16) אל אלקי הרוחות לכל בשר: במדבר טז, כב.

17) עיני ה' משוטטות: דה"ב טז, ט. וראה תו"א וירא יד, ד ואילך. לקו"ת דרושים לשמ"ע צא, ד. אוה"ת עקב ע' תקצז.

18) ונק' מארי דעיינין כו' מארי דאשגחותא: ראה ת"ז תי' ע (קלא, א). ובהנסמן לעיל לתו"א וירא ואוה"ת עקב.

19) ובמ"א כתיב משוטטי': זכרי' ד, י.

20) הארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

21) וז"ש דקמי' כולא כלא חשיבי: ראה זח"א יא, ב.

22) גם חשך לא יחשיך: תהלים קלט, יב.

23) והנה זהו כל עיקר תכלית הכוונה במצות מעשיות: ראה אגה"ק ס"ג ובליקוט פירושים ומ"מ שם.

24) מזלייהו חזי בחברי דניאל: מגילה ג, א. וראה תניא פכ"ג. לקו"ת במדבר טז, א. ובכ"מ.

25) והי' הוי' לי לאלקים: בראשית כ, כא.

26) ענין יחוד קוב"ה ושכינתי' שאו' על כל מצוה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע במפתחות והערות הנדפס בסו"ס לקו"ת ע' יח, ובסה"מ תש"ב ע' 27.

27) כי קדוש פירושו מובדל: ראה פירש"י ורמב"ן ויקרא יט, ב. תניא פמ"ו.

28) מלכותך כו': תהלים קמה, יג.

29) כמ"ש בתיקונים אוא"ס מלגאו כתרא עילאה מלבר: ת"ז סוף תי' כב.

30) כי פנימית הכתר אינו נמנה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח ע' 242.

34) אית רצון ואית רצון: ראה תו"א ויקהל פז, ד. דרמ"צ פח, א. לעיל בהביאור על מים רבים. ובכ"מ.

32) שתוק כך עלה במח' לפני: ראה מנחות כט, ב, זח"ג כז, ב.

33) סייג לחכ' שתיקה: אבות פ"ג מי"ג.

34) כתר גי' תר"ך עמודי אור שהן תרי"ג. . דרבנן: פרדס ש"ח פ"ג. אגה"ק סכ"ט. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח ע' 165.

*34) כי שרשן הוא בתרי"ג ארחין דגלגלתא דא"א: ראה זח"ג קכט, א ובביאור האריז"ל שם. מ"ח מס' א"א ספ"ד. לקו"ת ראה כא, ד.

35) אנכי מצוך היום היום לעשותן: דברים ז, יא. עירובין כב, א.

36) דיפה שעה אחת. . מכל חיי עוה"ב: אבות פ"ד מי"ז. וראה תו"א ויחי מו, ג. לקו"ת ראה יט, ד. אוה"ת דרושים לפ' זכור ע' א'תשסט ואילך. ובכ"מ.

37) טהרת הטומאה מן העוונות. . קודם עלותה לג"ע: ראה תניא פ"ז ופ"ח ובליקוט פירושים ומ"מ שם. וראה בהנסמן להלן.

38) לטבול בנהר דינור: ראה זח"א רא, א. זח"ב ריא, ב. רמז, ד, ובכ"מ. וראה תו"א מקץ לא, א. ובכ"מ.

39) ילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח. וראה ברכות סד, א.

40) כחשיכה כאורה כו': תהלים קלט, יב.

41) אם צדקת מה תתן לו. . מה תעשה לו: ראה איוב לה, ו-ז.

42) דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב: סנהדרין צ, א.

43) דגם פושעי ישראל מלאים מצות כרימון: עירובין יט, א. ובכ"מ.

44) ועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.

45) מה שמקשה בגמרא. . דכתיב ואספת דגנך וכתיב ועמדו זרים: ראה ברכות לה, ב. דברים יא, יד. ישעי' סא, ה.

46) בזמן שישראל עושין רצונו של מקום: בהבא להלן ראה ג"כ לקו"ת שלח מב, ג ואילך. אמרי בינה שער הק"ש פפ"ו. אוה"ת נ"ך כרך ב' ע' תתנג. לקו"ש חי"ב ע' 98 ואילך (ובהנסמן שם).

47) ברוך המקום: נוסח ההגדה.

48) אנת חד ולא בחושבן: ת"ז ד"ה פתח אליהו.

49) הוקשה כל התורה לתפילין: קדושין לה, א.

50) דאוריי' מח"ע נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.

51) וראשית בחי' הגילוי. . הוא בחכמה: ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א. שעהיחוה"א פ"ח-ט. תו"א ושערי אורה רד"ה יביאו לבוש מלכות.

52) ה' קנני ראשית דרכו: משלי ח, ב.

53) ואהי' אצלו אמון: משלי ח, ל.

54) לפני: כ"ה בהכת"י, ואוצ"ל לפר'.

55) כידוע שהמשנה ביצירה. . והתלמוד בבריאה: שער המצוות וטעהמ"צ פ' ואתחנן. פע"ח שער הנהגת הלמוד. וראה ת"ז בהקדמה (יד, א). תניא פ"מ בהגה"ה אחרונה. אגה"ק סכ"ו. תו"א ר"פ שמות. ובכ"מ.

56) וזהו שהי' האריז"ל מזיע כשמקשה קושי': ראה כתהאריז"ל הנסמן לעיל.

57) האריז"ל): כ"ה בהכת"י. וחסר התחלת המוסגר.

58) ובזמן עיקבות משיחא. . בבחי' העשי': ראה אגה"ק ס"ט.

59) ועמדו רגליו: זכרי' יד, ד. וראה זח"ב רנח, א (ומק"מ שם). אוה"ת נ"ך ע' תקכא. סה"מ מלוקט ח"א ע' קה.

60) דמטי רגלין ברגלין: ראה זח"ב שם.

61) ונק' עקבות משיחא: ראה סה"מ תש"ח ע' 100 ובהנסמן שם. ד"ה אל תצר לכ"ק אדהאמ"צ ע' 71 ובמ"מ שם.

62) אשר חרפו עקבות משיחך: תהלים פט, נב.

63) בצדקה תיכונני: ישעי' נד, יד. וראה אגה"ק הנסמן לעיל. ובכ"מ.

64) דר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי: ב"ב י, א.

65) האבות הן המרכבה: ב"ר פמ"ז, ו. זח"א רי, ב. זח"ג קפב, א.

66) והיית אך למעלה: ראה דברים כח, יג.

67) שקיים אאע"ה כל התורה כולה: קידושין פב, א. ובכ"מ. ובהבא להלן ראה ג"כ תו"א לך לך יג, ב ואילך. לוח היום יום ע' קב.

68) רץ לבך שוב: ס"י פ"א. ת"ז בהקדמה (ז, א).

69) וראית את אחורי כו' מלמד שהראה. . תפילין: שמות לג, כג. ברכות ז, א. זח"ב רל, א. ובכ"מ.

70) הראני את כבודך: שמות לג, יח.

71) ואין כבוד אלא תורה: אבות פ"ו מ"ג. ובכ"מ.

72) ג' נובלות הן: ב"ר יז, ה.

73) כי בחכמה אתברירו דוקא כידוע: ראה זח"ב רנד, ב. ע"ח שי"ח פ"ה ועוד. מבו"ש ש"ה ח"א פ"ב. אגה"ק סכ"ח. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח ע' 206.

74) וכמ"ש וראו כל עמי הארץ: דברים כח, י. ובהבא להלן ראה בארוכה בסידור שער התפילין. דרמ"צ מצות תפילין. אוה"ת ואתחנן ע' שטו ואילך. ובכ"מ.

75) וזהו שהקב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א. ובכ"מ.

76) וארא אל אברהם: שמות ו, ג. וראה אוה"ת בחוקותי כרך ב' ע' תרעג.

77) כמו שעלה אליהו וחנוך למרום: מלכים-ב ב, א ואילך. (וראה בהנסמן בלקו"ש ח"ב ע' 516). מס' דרך ארץ זוטא פ"א.

78) וראו כל בשר: ישעי' מ, ה.

79) ראתה שפחה על הים: מכילתא פ' בשלח עה"פ טו, ב. רש"י שם טו, ב. זח"ב סד, ב. צד, א. זח"ג כב, ב.

80) כנ"ל: מכאן ואילך חסר בכת"י א, ונדפס כאן עפ"י כת"י ב, וכנראה הוא משובש בכ"מ.

81) דרוח אייתי רוח ואמשיך רוח: זח"ב קסב, ב. וראה אוה"ת בראשית רפו, א.

82) כמים הפנים כו': משלי כז, יט.

83) אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

84) אור: תיבה אחת אינה ברורה בהכת"י.

85) שישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחילתו. ובכ"מ.

86) ואולך אתכם קוממיות: ראה ג"כ אמ"ב שער הק"ש פפ"ט.

87) אדה"ר שמיעטו והעמידו על מאה אמה: ראה חגיגה יב, א. ב"ב עה, א.

88) בה"ר: כ"ה בהכת"י.

89) ג' אמות וז' כפולות: ס"י פ"א מ"ב. וראה תניא פ"ג ובליקוט פירושים ומ"מ שם.

90) מאה ברכות שחייב אדם לברך: מנחות מג, ב.

91) עתידין צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש: ב"ב עה, ב.