ביאור על ד"ה בגמרא רמי' כו' ולקחתי דגני

רפ

ביאור1 על התורה בגמרא רמי דשבת2, תקס"ט לפ"ק

הנה פעם כתיב ולקחתי3 דגני ופעם כתיב ואספת דגנך ומתרץ בגמ' כאן כשעושין רצונו של מקום וכאן כשאין עושין רצונו של מקום, ומזה יובן שפרשה שני' איירי כשעושין, ובמ"א4 מק' הגמ' כתיב ואספת דגנך שעושה המלאכה בעצמו וכתיב ועמדו זרים ורעו כו' מלאכתן נעשה ע"י אחרים ומתרץ כאן כשעושין כו' וכאן כשאין עושין כו', ומזה יובן שפרשה שני' איירי כשאין עושין וסותרין תרתי גמרות אהדדי. והנה להבין הענין צ"ל מקודם מהו עושין רצונו של מקום ומהו מקום, [מקום] הוא בחי' מל' דאצי' ורצון הוא רצון עליון, גם מקודם צ"ל מהו המאריך5 באחד מאריכין כו' ומהו בחי' מאריכין משמע שיש א' באריכות וא' בקיצור מהו אריכות הא' כי מאן6 דאריך יתארך, גם מאריכין באחד הוא בחי' ד' דאחד ומאריכין בד' כדי7 שתמליכהו למעלה ולמטה ובד' סטרין, הלא הם רק בחי' מקום ויש ומה האריכות בד' דאחד, אך להבין כ"ז צ"ל מקודם מהו בחי' מקום וצ"ל ענין השתלשלות, כי בחי' מקום הוא בכל מקום הן בגשמיות הן ברוחניות. כי הנה8 מקום אתי כתיב, הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, הוא9 תפיס בכולא עלמין ולית

רפא

מאן דתפיס בי', מקום אתי כתיב שיש בחי' מקום גם אצלו ית'. אך מבשרי10 אחזה אלוה, בגשמי' בחי'11 מקום יש בו ו"ק מעלה ומטה מזרח מערב צפון ודרום, ו"ק הנ"ל הם בחי' מיצר וגבול בגשמיות שלא יתפשט יותר העולם ובחי' מקום הוא השטח לאורך ורוחב כנ"ל וכן הוא למעלה כביכול העולמות שלמעלה יש בחי' מקום השטח ההשפעה שמשפיע הוא בחי' מקום ויש בו ג"כ ו"ק הוא בחי' הגבול שלא יתפשט יותר, כי העולמות מוגבלים כי מחנה מיכאל בחי' אהבה ומחנה גבריאל הוא בחי' יראה כו' והם מוגבלים כי במדה ניתן להם מששת ימי בראשית, וכן ביצירה ו"ק דיצירה והוא12 בחי' עבדו זקן ביתו, והעולמות נק' בחי' מקום גשמי נגד עולמות דאצי'13, וצ"ל ענין בחי' מקום אתי כי בחי' מקום איתא ג"כ בבחי' אצי' וכמ"ש ברוך כבוד ה' ממקומו משמע שיש בחי' מקום גם אצלו ית'.

גם להבין ענין ו"ק דאצי', הנה בחי' אצי' הוא נמשך בג' קוין והוא הגדול הגבור והנורא כמ"ש בפרד"ס14 חח"ן מימין בג"ה משמאל דתי"ם באמצע ונמשכין מבחי' כתר, הנה בחי' מקום הוא בחי' השפעה בשטח דהיינו שמשפיע עד"מ חכמה וכדומה ובחי' השפעה בעצמה הוא בחי' מקום ובחי' הגבול שלא יתפשט יותר כי בחי' מעלה היא ראשית ההשפעה עד"מ השפעות החכמה יש בחי' מלמעלה ממקום התחלת החכמה דהיינו כי זה שנתהווה להיות בחי' חכמה הוא מחמת הרצון בחי' חפץ חסד הוא ובחי' מעלה הוא ראשית ההשפעה שמחמת זה נתהווה הוא בחי' מעלה, ומטה הוא סוף ההשפעה כשנשתלשל בחי' חכמה בכל עולם ועולם הגשמי שכל אנושי וזהו סוף ההשפעה בחי' מטה ולא יותר וזהו ג"כ אורך דהיינו אריכות ההשפעה, ורוחב הוא בחי' הרחבת ההשפעה בכל מיני שכליות אך רק באופן זה דהיינו מה שהחכמה הנ"ל משפיע או חסדים או גבורות רק שהוא בבחי' רוחב וכן בגבורות וכו', וימין ושמאל הוא ההיפוך אף שמשפיע לו חסדים הוא יכול להבין דבר מתוך דבר אף בגבורות וכן להיפך וזהו בחי' ו"ק כי ימין ושמאל הוא בחי' דרום וצפון ואוי"ר הוא בחי' מזרח ומערב ומעלה ומטה, ומהו בחי' גבול כי באצי' הוא המדות בלי גבול כו' שהגבול הוא המדה המנגד לזה המדה עד"מ כשרוצה להשפיע מדת חסדים בלי גבול מדת הגבורה מנגדת שלא יתפשט יותר וכן מדת גבורה כשרוצה בבחי' גבורה שלא להשפיע אזי מדת החסד מתנגדת, והמדה השנית הוא הגבול של הא', וזהו בחי' מקום דו"ק דז"א ונמשך בג' קוין מן הבחי' כתר דהיינו רצון והוא ג"כ בחי' מקום שהרצון להתפשט חסדים בלי קץ והרצון של בחי' גבורה מנגדת וכן להיפך, ובבחי' רחמים שהוא קו האמצעי כי15 יעקב מבריח מן הקצה אל הקצה יש ג"כ בחי' גבול שלא יתפשט יותר16.

רפב

ולכאורה הוא להיפך כי בחי' הגבול17 הוא שהמדה המנגדת (אותה הוא מגבילה ובבחי' רחמים הוא בחי' ת"ת הוא כלול משתיהן מחסדים וגבורות ומהו הגבול המנגד שלא יתפשט יותר כי בחי' רחמים שורה דווקא על בחי'18) דין וגבורה דהיינו עני או מדוכא ביסורין ומסתמא הוא בדין שעושין לו דין מלמעלה שאין בחי' חסד גובר כי צריך לדין וע"ז שורה רחמים שמרחם עליו בבחי' רחמנות בלבד אף שאינו ראוי להטיב לו נמצא שהוא כלול משתיהן ומהו19 המנגד. אך אעפי"כ אנו רואים שיש גבול ומדה לבחי' רחמנות ג"כ, שיש בחי' גבורה שאין הרחמים גובר ג"כ רצון20 וכדומה שאין ראוי אפי' לרחמנות, וזהו מחמת כי מדת רחמנות הוא ג"כ במדה כי הו"ק דז"א הם במדה כו' ומקור ושורש לבי"ע להיות בחי' בע"ג ממש.

אך צ"ל מה שאנו אומרים יהי21 רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך הלא בחי' רחמים הוא ג"כ בגבול ומדה ואיך הוא מדת רחמנות, וכבוש את כעסך הלא אין מדת הרחמים שורה אלא על בחי' כעס כנ"ל כי הוא ממתיק הגבורות ונק' המתקת הגבורות אבל כשיש כעס גדול שראוי לדבר זה וכנ"ל אזי אין הרחמנות גובר כי הוא ג"כ בבחי' מדה וכו' ומה זה שאנו מתפללים יה"ר כו'. אך כי יש בחי' רחמים רבים שהוא בלי גבול והוא בחי' עצמיות, והוא בחי' יעקב המבריח מן הקצה כו' נחלה בלי מצרים שאין לו בחי' מיצר וגבול והוא נמשך מבחי' כתר כי יש פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר, כי22 הוא ממוצע בין מאציל לנאצלים, נקודה התחתונה שבמאציל נעשה מקור וראש לנאצלים וחיצוניות הכתר הוא הרצון הגלוי שמזה נמשך בהשתל' בחי' ג' קוין הנ"ל. ואף שהוא שורש וראש להם כי הוא רצון שלמעלה מהטעם ודעת שאין לו בחי' טעם ודעת גלוי ע"ז הרצון רק שרצונו כך בלי טעם גלוי והוא בלי גבול אך אעפי"כ יש טעם הכמוס על בחי' הרצון שאינו מתגלה לזולתו והוא בחי' ח"ס ומחמת טעם הכמוס נמשך בבחי' קוין כי אנו רואים שפעם הרצון כך ופעם כך אך שהוא בלי טעם אך הוא משתנה מפני טעם הכמוס שפעמים הטעם הכמוס ממשיך כך ופעם כו', ופנימיות הכתר הוא בחי' עצמיות כתר שבכתר שאינו בבחי' מקור להיות ממנו הג' קוין הנ"ל שהוא למעלה אפי' מן בחי' חכמה סתימאה הנ"ל שהוא רק רצון פשוט בלי שום השתנות והוא בחי' רחמים רבים הנ"ל בחי' ע"ס הגנוזות במאצילן כי ע"ס גנוזות בחי' חכים ולא בחכמה ידיעא מבין ולא בבינה ידיעא ובבחי' חסד חסדי23 ה' כי לא תמנו כי הם בלי הפסק ובגבורה תכלית שנאה וכדומה בחי' ע"ס הגנוזות בחי' עצמיות ולא24 מכל מדות אלין כלל, וזהו שאנו מתפללים יה"ר שיהי' רצון הפשוט פנימיות הרצון מלפניך דייקא, ויהי' בחי' רצון

רפג

הפשוט בחי' ר"ר בלי גבול בחי' נחלה בלי מצרים ומשם יכול להיות התחדשות שיכבוש הרחמים את כעס הגדול כי הוא בלי גבול בחי' עצמותו ית'.

וזהו אנכי מי שאנכי25, כי הוא יכול למחות החטא שזדונות26 נעשו לו כזכיות, וזה הבחי' בחי' ר"ר נתגלה בר"ח אלול נפתחין יגמה"ר, ולכאורה אינו מובן כי בכל השנה מאירים י"ג מדות הרחמים ומה ההתחדשות בר"ח אלול. אך שכל השנה הוא בחי' י"ג ת"ד בבחי' שערות שהוא המשכה מחיצוניות הכתר ובר"ח אלול מתגלה בחי' ר"ר בחי' כתר שבכתר בחי' גלגלתא ובמה אנו מעוררים הבחי' הנ"ל הוא בחי' רחל27 מבכה על בניה כו' בבחי' בכי', כי אני28 לדודי ודודי לי ר"ת אלול, כי בחי' אני לדודי הוא בחי' בכי' הנ"ל שהוא דייקא מחמת הריחוק ואזי מעורר בחי' ודודי לי בחי' ר"ר כי אנו רואים שבכי' ור"ר מתדמין זל"ז כי אנו רואים כשבוכה אזי מתעורר ר"ר עליו וגם רחמים מעורר הבכי' עד"מ כשאב אינו רואה לבנו ימים רבים אזי מחמת הרחמנות על בנו בוכה ע"כ מחמת הריחוק והבכי' איך שהוא משפיל את עצמו ואומר הוידוי אשמנו כו', ומחמת הריחוק ממשיך דייקא בחי' ר"ר הנ"ל, וזהו בחי' בע"ת, והוא עד"מ מעיגול וקו שנמשך בתוך העיגול ובקו יש בחי' ירידות ועליות אבל בעיגול מעלה ומטה שוין כן הוא ג"כ שמה שנמשך בקו ומדה דהיינו שכל ומדות כמו שהוא באתעדל"ת כן הוא באתעדל"ע כמו שהוא בבחי' מ"ן כן הוא בבחי' מ"ד, ומהו שנמשך עד"מ אם עוסק באהבה או אפי' בהתבוננות כן נמשך לו ג"כ בבחי' מ"ד אהבה או בחי' בינה וכדומה כי רוח29 אייתי רוח ואמשיך רוח אבל בבחי' ריחוק הנ"ל שמשפיל א"ע לאין אזי יבוא לבחי' ר"ר הנ"ל כי בבחי' ריחוק שורה דייקא ומתגלה אור א"ס, כי בגלות דווקא שורה ומתגלה בחי' היותר הגבוה, כי בזמן בהמ"ק הי' פא"פ בחי' פנימי' בחי' אורות בכלים שהי' שורה בבית ק"ק השכינה כמ"ש במ"א וזה הי' גם כן במ"ת30 פב"פ, אבל בגלות בבחי' ריחוק דייקא שורה ומתגלה בחי' א"ס כנ"ל.

וזהו שכתוב שאג ישאג31 על נוהו אחית תרין דמעין (וגומ' וא"מ וגומ'32) כי מחמת המנגד ניכר האהבה עד"מ שדואג במר נפש ובוכה על העבר שאבד מסתמא

רפד

שהוא דבר שאהבתו אליו באה"ר כי יש כמה בחי' דואג הרבה על הדבר ובוכה ויש שאינו דואג אלא מעט ואינו בוכה זהו הכל מחמת כמו שהי' אהבתו אל הדבר ההוא כמו שהי' אהבה בבחי' פנימיות כך הוא הדאגה וכן בהיפך ע"כ כתיב שאג ישאג ובחי' תרין דמעין זהו כביכול בהיפוך שהי' לו לישראל בבחי' אה"ר וכן הוא ג"כ באדם מחמת הריחוק גובר האהבה ורוצה בבחי' חילא33 יתיר אזי ממשיך אא"ס בעצמו מה שלא הי' יכול לעשות ע"י העלאת מ"ן בהתבוננות או באהבה וכדומה והוא ג"כ כמו שבהשתלשלות העולמות תהו הוא גבוה בשרשו מן בחי' תיקון ונשתלשל בחי' תוהו ונק' בחי' תוהו שלמעלה בחי' אורות המקיפים ונעשה למטה ג"כ מקיפים בחי' יש גמור, כי אנו רואים בבהמה שהיא מצד התוהו שמדתה תוקף מבחי' אדם כי אצלה הוא בתוקף ועוז בבחי' שאין יכול להיפך מן הטבע שיש לה בטבע תולדתה ובבחי' אדם יכול המדה להיפך בשכל כי הוא אינו בתוקף ועוז הוא בבחי' תיקון אבל בבחי' בהמה הוא בבחי' תוהו, וכמו שנשתלשל שלא בדרך הדרגה כי הוא בדרך ריחוק כן מלמטה למעלה כשהוא בבחי' תוהו ומוריד דמעות מחמת הריחוק כנ"ל אזי יבוא ג"כ שלא בדרך הדרגה למעלה לבחי' ר"ר בחי' עצמיות.

וכמ"כ הוא בבחי' גלות ג"כ שמתלבש בע' שרים בדרך ריחוק כמ"ש כרחל34 לפני גוזזי' נאלמה כי בזמן בהמ"ק הי' הע' שרים בבחי' הביטול וכמ"ש וכל35 צבא השמים לך36 משתחוים וד"ל. רק שהי' בחי' גיזוז השערות והשערות היו מחוברים ע"כ היו בטלים כי ד"י37 בבחי' אורות בכלים בבחי' קו כנ"ל. . בהם הי' בחי' ביטול רק שהי' יונקים מקצת השערות מותרי המוחין ע"כ לא הי' להם שליטה רק בחי' עושר וכבוד כסף וזהב. אבל בגלות כרחל לפני גוזזיה נאלמה שהשערות הם בחי' גוזזיה ע"כ הם בבחי' יש גמור אני 38.. כו' ויש להם שליטה כי הם בבחי' יש נפרדים ממש עכשיו דייקא מכל השערות כמו שהי' גוזזים שלא בדרך הדרגה כנ"ל, וזהו נאלמה כי בזמן המקדש למען39 יזמרך כבוד כו' ועכשיו הוא בבחי' נאלמה וע"כ מהריחוק באים דייקא לבחי' ר"ר מבחי' עצמיות.

וזהו המאריך באחד שהוא אריכות בד' דאחד שהוא בחי' ד' סטרין. . והוא בחי' מקום כנ"ל והוא המאריך איך אריכות א' הנ"ל שנמשך מבחי' מקום אתי ונמשך מלמעלה למעלה מבחי' הוא בחי' ביטול המקום למקורו, וזהו עושין רצונו של מקום שממשיכין בחי' רצון לבחי' מקום בחי' מל' להמשיך בבי"ע בבחי' גילוי, וע"כ פרשה ראשונה בבחי' עושין רצונו של מקום כי בחי' רצון ש"מ הוא בחי' חיצוניות הכתר כו', ובמה עושין שיהי' התחדשות. . נמשך בבחי' קו המדה ח"ס

רפה

שמודד מחמת טעם הכמוס איך להיות אופן ההמשכה אבל עושין רצון מבחי' פנימיות הרצון נקודה תחתונה שבמאציל בחי' א"ס בחי' מל' בחי' כתר שבכתר וכנ"ל ע"כ כתיב בפרשה ראשונה ובכל מאדך בחי' מאד מאד בלי גבול, וע"כ בפ' שני' בבחי' אין עושין רש"מ כי באמת ממשיך רצון לבחי' מקום אבל אינו מבחי'. . מבעל הרצון מבחי' עצמי' וכו' כי מחמת בכל לבבך וכו' הכתובה בפ' שני' ממשיך בהם בחי' רצון וכו' אבל. . בפ' ראשונה ממשיך מבעל הרצון וכו', ע"כ בפ"ר כתיב תורה קודם למצות תפילין וכדומה בפ' שני' כתיב מצות תפילין קודם לתורה כי עכשיו מצות הן למטה מבחי' תורה רק לעתיד מתגלה המצות יותר.

כי באברהם כתיב עקב40 אשר שמע אברהם בקולי כו' קיים א"א את כל התורה כולה כו' ואיך קיים מצות שיש מצות שלא נוהגות שלא בזמן המקדש כמו תרומות ומעשרות וכדומה רק שקיים המצות כמו שהן למעלה בשרשן בחי' מצותיו ותורותיו כמו שהקב"ה. . באצילות לבד והי' ממשיך מבחי' בעל הרצון מבחי' עצמי' לבחי' חיצונית הכתר שהי' נמשך. . אבל כשבא לקיים המצות בגשמיות אזי שורה ומתגלה אורות בכלים כי הוא שורה ו"ק41 על הכלים. . גשמי' ורק עכשיו הוא בחי' אברים דמלכא ותורה הוא מבחי' עצמי' למעלה מבחי' מצות וע"כ בפרשה ראשונה עורש"מ מבחי' בעל הרצון וכנ"ל ופ"ש שהוא בבחי' אין עושין וכו' אזי מצות קדמה, ולעתיד יתגלה בחי' המצות יותר כי בשרשן מצות גבוהים.


1) ביאור על התורה: מאמר זה נדפס כאן ע"פ כת"י מעתיקים, ולא ידוע לע"ע ע"י מי נכתבה הנחה זו.

מאמר זה הוא נוסח אחר (קצר) מד"ה כתיב ולקחתי דגני הנדפס לעיל (ע' רנה וע' רסד). תוכן התחלת המאמר (ועוד איזה ענינים מהמאמר) נמצא בשינויים בס' עבודת הלוי פ' עקב ח, ג, בכותרת: כי"ק בעת ששמע מאדמו"ר הזקן נ"ע, ומתחיל: ואספת דגנך.

2) דשבת, תקס"ט לפ"ק: כ"ה בכת"י א'. ובכת"י ב': דשנת תקעיין לפ"ק [וראה להלן ברשימת המאמרים שבסוף הספר אשר מאמר זה הוא משבת נחמו תקס"ט].

3) ולקחתי דגני. . ואספת דגנך ומתרץ בגמ': הושע ב, יא. עקב יא, יד. ברכות לה, ב.

4) ובמ"א מק' הגמ': בגמ' ברכות דל"ה שם: ת"ר ואספת דגנך כו' בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנא' ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנא' ואספת דגנך כו'. וע"ש בתוס'.

5) המאריך באחד מאריכין: ברכות יג, ב.

6) מאן דאריך: ראה זח"ב רנט, ב. ועוד.

7) כדי שתמליכהו למעלה ולמטה ולד' סטרין: ראה ברכות שם. זח"ג רכג, ב. ערב, א. ובכ"מ.

8) הנה מקום אתי. . הוא מקומו של עולם: תשא לג, כא. ב"ר פס"ח, ט. וראה לקו"ת ויקרא הוספות נא, ב (בשם לקו"ת להאריז"ל פ' תשא עה"פ). שלח מג, א.

9) הוא תפיס בכולא עלמין: ראה זח"ג רכה, א.

10) מבשרי אחזה אלוה: איוב יט, כו.

11) בחי' מקום יש בו ו"ק: ראה בכ"ז גם לקו"ת בחוקותי מח, ב (ובמצויין שם). ס' שע"ת לאדהאמ"צ קכה, ג. וש"נ. ובכ"מ.

12) והוא בחי' עבדו זקן ביתו: חיי"ש כד, ב. וראה זח"א קכו, ב.

13) דאצי': בכת"י ב': דז"א.

14) בפרד"ס חח"ן מימין: שער סדר עמידתן (ש"ו) פ"א. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' ריז. וש"נ.

15) כי יעקב מבריח מן הקצה אל הקצה: ראה זח"ב קעה, ב. זח"ג קפו, א. ועוד.

16) יותר: בכת"י ב' נוסף: כי בחי' רחמים שורה דייקא. [וכנראה חסר כאן].

17) הגבול: בהכת"י אין ברור אם רשום: הגבול, או: הגדול.

18) (אותה הוא מגבילה. . דווקא על בחי'): כ"ה בהכת"י.

19) ומהו: בכת"י ב': וזהו.

20) רצון: כ"ה בהכת"י, ואולי חסר כאן כמה תיבות.

21) יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך: ברכות ז, א.

22) כי הוא ממוצע בין מאציל לנאצלים: ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע (שמ"ב) פ"א.

23) חסדי ה' כי לא תמנו: איכה ג, כב.

24) ולא מכל מדות אלין כלל: ע"פ תקו"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו.

25) אנכי מי שאנכי: ראה ראב"ע תולדות כז, יט. ס' תניא מהדו"ק פמ"ט (ע' קו). ס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' רט, ובהמ"מ שם.

26) שזדונות נעשו לו כזכיות: יומא פו, ב.

27) רחל מבכה על בניה: ירמי' לא, יד. וראה גם לקו"ת נצבים מז, ג. באוה"ת על מארז"ל ע' עב (וס' קיצורים והערות לתניא ע' קמז) מביא מר"ח שער התשובה פ"א ”כדי שנתקן גלות שכינתו יתברך", וכותב באוה"ת: ”וע' מזה מ"ש ע"פ רחל מבכה על בניה דתקס"ט". ולכאו' כוונתו להמאמר שלפנינו. [ענין רחל מבכה כו', נמצא גם בד"ה זה שבס' עבודת הלוי שצויין לעיל בתחילת המאמר].

28) אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול: שה"ש ו, ג. פע"ח שער ר"ה פ"א. ראשית חכמה שער התשובה פ"ד (ד"ה עוד יש). ב"ח לטור או"ח סתקפ"א. ועוד.

29) רוח אייתי רוח ואמשיך רוח: ראה זח"ב קסב, ב. זח"א צט, ב.

30) במ"ת פב"פ: ואתחנן ה, ד.

31) שאג ישאג על נוהו אחית תרין דמעין: ירמי' כה, ל. זח"ב קצו, א: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו ואדכר לון לישראל ונחית תרין דמעין לגו ימא רבא. וראה ג"כ זח"ב ט, א. זח"ג קלז, ב. קעב, א. ועוד.

32) וגומ' וא"מ וגומ': כ"ה בהכת"י, וניכר שהוא טעות המעתיק: ואוצ"ל: בגו ימא רבא.

33) חילא יתיר: זח"א קכט, ב.

34) כרחל לפני גוזזי' נאלמה: ישעי' נג, ז. וראה גם לקו"ת נצבים מח, ב. ובכ"מ.

35) וכל צבא השמים לך משתחוים: ע"פ נחמי' ט, ו.

36) לך משתחוים: ע"כ נמצא בכת"י א', ומכאן ואילך נדפס מכת"י ב'.

37) ד"י: כ"ה בהכת"י, וצ"ב תיבה זו.

38) בהכת"י חסר בצידי הגליון, וחסר כאן תיבה אחת או שתיים.

39) למען יזמרך כבוד: תהלים ל, יג.

40) עקב אשר שמע אברהם. . קיים א"א את כל התורה: תולדות כו, ה. יומא כח, ב.

41) ו"ק: תיבה זו אינה ברורה בהכת"י.