ביאור ד"ה מים רבים

לג

ביאור על התורה דמים רבים שהי' בעת החתונה תקס"ט

להבין1 שרשי הדברים הנ"ל ע"פ אם2 יתן איש את כל הון ביתו כו' הנה אם הוא לשון עתיד כמו אם3 כסף תלוה, ואם4 יהי' היובל כו', כמו"כ בחי' הון ביתו אינו מתגלה עתה כ"א לעתיד יתגלה כו'. הנה ענין הון ביתו כו' היינו כמו ענין האוצרות והמטמוני' שמונחים בתוך הבית והוא ע"ד מ"ש ובדעת5 חדרים ימלאון כל יקר ונעים כו', דהנה כתי' בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאון כל הון יקר ונעים כו', פי' בחכמה הוא רק בנין עצם הבית בלבד שהן אותיות התורה שנק' בתים כידוע וכמשי"ת, ובתבונה יתכונן פי' עיקר קיום והעמדת הרחב הבית בריבוי חדרים הוא ע"י בחי' הבינה דוקא אבל בדעת חדרים ימלאון בהון יקר ונעים פי' ע"ד דוגמת האוצרות שמונחים בתוך חדרי הבית כו'.

וכדי להבין את זה היטיב צריך לבאר הקדמה אחת בענין סדר השתלשלות הי"ס דאצי' זמ"ז איך הוא סדרם ואופנם שמצינו בזה בדברי המקובלים בשני אופנים אשר לכאורה נראה כמחולקים דהנה בע"ח מבואר בכמה מקומות וגם6 בלק"א שסדר ההשתלשלות הוא בדרך זה חב"ד זה למעלה מזה דהיינו שבחי' בינה נמשך מבחי' חכמה ובחי' דעת נמשך מבחי' בינה ונק' ג' אלה בשם ג' ראשונות ומהם נמשכים כל המדות, שהם חו"ג ונק' בלשון המקובלים ו"ק או בשם ז"ת, וכאשר מבואר סדר אופן זה ע"י ציור גשמי שבחי' ג"ר עומדים בקו א' מלמעלה למטה ואח"כ כל הו"ק ביחד למטה מהן כמבואר בלק"א ע"ד מבשרי אחזה כו' שהן עשר כחות הנפש שמתלבשים בגוף שנחלקים לב' בחי' שכל ומדות והשכל כולל ג"ר שהן חב"ד והמדות נחלקים לששה שהן אהבה ויראה וענפיהן שהן נמשכים מבחי' ג"ר הנ"ל, כי בחי' חכמה הוא בחי' הברקת נקודת השכל שנופל לו מלמעלה מהשכל ונק' בחי' חכמה כ"ח מ"ה לפי שעדיין אינו מושג בשום השגה ולכן נק' בחי' יו"ד שהוא בחי' נקודה לבד והוא ראשית הגילוי של הנפש, אכן בחי' בינה הוא התפשטות נקודת השכל שמתפשטת אח"כ לאורך ורוחב להבינה ולהשיגה היטיב על בורי' לכן נק' בחי' ה' שהוא התפשטות לאורך ורוחב, ומבחי' בינה נתעורר אח"כ בחי' המדות שבלב אהוי"ר כאשר נראה שכאשר יתבונן האדם בטובת איזה דבר אזי יוליד בלבו התפעלות האהבה לאותו דבר וכן להיפוך וכמו"כ בגדולת ה' כאשר יתבונן האדם בגדולת ה' אזי יתפעל ויוליד בלבו בחי' אהבה וכן בחי' יראה שיהי' בחי' פחד ה'

לד

עליו וכן עד"מ למעלה בעולם האצי' סדר השתלשלות י"ס שמן המאציל בחי' ח"ע דאצי' הוא בחי' ראשית הגילוי שמן המאציל לנאצלים וכמ"ש והחכמה7 מאין תמצא ונק' ראשית האצי' כו' והוא בחי' יו"ד שבשם הוי' שעדיין אינו בבחי' גילוי ישות כלל כ"א כ"ח מ"ה כו' וכן התלבשות אוא"ס בבחי' חכמה דוקא ומבחי' חכמה נמשך לבחי' בינה דאצי' מאין ליש שהוא בחי' גילוי ההתפשטות לאורך ורוחב ונק' ה' בחי' בינה אם הבנים ומקור המולידם לפי שמבחי' בינה דוקא הולדת המדות העליונות שהן חו"ג שנק' ששה קצוות.

וסדר הב' של השתלשלות הע"ס הוא מ"ש8 בפרדס באריכות וגם נז' בע"ח שהן ע"ד ג' קווין חח"ן קו ימין בג"ה קו שמאל כדתי"מ קו אמצעי, ונמצא לפי סדר הזה בחי' חב"ד אין נמשכין זה מזה וגם לא המדות כולן אין עיקר המשכתן מהג"ר כפי הסדר הא' כ"א בחי' חב"ד עומדין בג' קוין כל א' ראש הקו שלו כו'.

והנה ענין ההפרש שבין ב' הדעות בסדר ההשתלשלות הוא בב' אופנים, א' שלפי סדר הא' שחב"ד הם זה למטה מזה ונמצא שהדעת עומד למטה מבחי' בינה ובין המדות חו"ג, והיינו שהדעת ממשיך הארת חו"ב לתוך המדות, משא"כ לפי סדר הב' שהדעת הוא בחי' קו אמצעי נמצא שאינו עומד כלל למטה מבחי' בינה כ"א תחת בחי' הכתר בין חו"ב והיינו שממשיך הארת הכתר לבחי' חו"ב וחו"ג כמשי"ת, והב' שלפי סדר הא' עיקר הולדת המדות הוא רק מבחי' חו"ב ע"י הדעת שממשיך בהם הארת חו"ב, משא"כ לפי סדר הב' אין עיקר הולדת המדות מבחי' חו"ב כ"א מבחי' הכתר וג"כ ע"י הדעת שממשיך בם הארת הכתר.

והענין הוא דשניהם אמת. ויובן זה עפ"י ענין הידוע שיש ב' בחי' דעת, הא' הוא הנק' דעת עליון שנמשך מבחי' הכתר שמחבר ומיחד לבחי' חו"ב ע"י הארת הכתר, והב' הוא הנק' דעת תחתון שמחבר לחו"ג ונק' דעת המתפשט במדות להמשיך בם הארת חו"ב כו', וגם ידוע דיש ב' בחי' מדות הא' בחי' המדות שעיקר מציאותן הוא רק מבחי' חו"ב עד"מ באדם למטה שהמדות הן באין ונמשכין רק מהשכל ולפי ערך השכל כך יהי' ערך המדות, והב' בחי' המדות שעיקר שרשן הוא מהמדות שלמעלה מהשכל רק שיוצאין ונמשכין דרך השכל וכמ"ש9 ברע"מ דז"א בעתיקא אחיד ותלי' שהן המדות דז"א ששרשן ומקורן הוא מהמדות דא"א ודעתיק אחידן10 ותליין בהם כמבואר כ"ז במ"א.

ומעתה יתפרשו הב' דעות הנ"ל בענין סדר השתלשלות הע"ס דאצי' על נכון שאינם מחולקים כלל כ"א שניהם אמת רק שהפרדס מדבר בענין המדות

לה

שאין עיקר מציאות לידתן מבחי' חו"ב כ"א מבחי' הכתר שמאיר בהם וכמאמר הרע"מ ז"א בעתיקא אחיד ותלי' כו', והיינו ע"י בחי' דעת עליון ששרשו מבחי' הכתר ומייחד ומחבר בחי' חו"ב יחד להיות נמשך הארת הכתר בתוך המדות והיינו ע"ד ציור הנ"ל בג' קווין חח"ן קו כו' שנמצא שהדעת עומד בין חו"ב ותחת הכתר משא"כ סדר הב' הנז' בע"ח חב"ד ו"ק ובחי' חב"ד זה למטה מזה, היינו שמדבר בבחי' המדות שהן באין ונמשכי' רק מן השכל והיינו ע"י בחי' דעת תחתון שממשיך בם הארת חו"ב ולכן נק' דעת המתפשט בתוך המדות.

ולהבין את כל זאת בתוס' ביאור צ"ל בתחלה בעיקר בחי' הדעת מה הוא, ומתחלה צריך לבאר בענין דעת תחתון שמתפשט בתוך המדות, ויובן כמ"כ בבחי' דעת העליון המחבר לבחי' חו"ב יחד דהנה כבר נתבאר למעלה בענין סדר השתלשלות הי"ס דאצי' שהם חב"ד זת"ז ואח"כ כל המדות שהן ו"ק נמשכים מבחי' חו"ב והן ע"ד דוגמת המדות באדם למטה שהם נולדים ונמשכים רק מן השכל ולפי ערך התפשטות נקודת השכל באורך ורוחב הבינה כך יהי' ערך המדות וכמו"כ עד"מ למעלה כנ"ל באריכות וא"כ אינו מובן מהו בחי' הדעת הלא עיקר הולדת המדות הוא מחו"ב לבד. אך הענין הוא דהדעת הוא בכ"מ בחי' הפנימיות וכמו"כ כאן בחי' הדעת המתפשט בתוך המדות הוא בחי' הפנימי' של המדות ותכלית הבירור שלו. והענין כי הדעת הוא בחי' התקשרות לבחי' הארת חו"ב בתוך המדות ומבררן ומבדילן בתכלית שלא יהי' מעורבין טו"ר להיות שהמדות הם יכולים להיות מעורבין מטו"ר, וע"כ שרש יניקת החיצוני' הוא מבחי' המדות וכידוע מאברהם11 שיצא ממנו ישמעאל, וכמו"כ בעבודת הוי' מבחי' אהבה והתפעלות רשפי אש ע"י התבוננות בגדולת ה' שבשעת התפלה יכול לבוא אחר התפלה לידי כעס, ומוכרח להיות שגם בשעת התפילה הי' קצת תערובות זר בבחי' אהבה ורשפי אש, כי אם היתה אהבה הנ"ל רק מבחי' אלקות לבד שהוא בחי' גילוי אור ה' בנפשו בשעת התפלה מאין הוא בא אח"כ לכעס וכדומה שהוא בחי' יניקת החיצוני' כידוע שאין יניקת החיצוני' אלא מבחי' אחוריים דשם אלקים שהוא בחי' הסתר.

ולהבין ענין זה בתוס' ביאור איך שיתפעל באהבה לה' ויהי' בזה תערובות זר, צריך להקדים ענין מאמר12 חז"ל על ר"ח בן תרדיון ששאל את ר' יוסי בן קיסמא מה אני לעוה"ב והשיבו כלום מעשה בא לידך והשיבו13 שפעם א' החליף כו' והשיבו א"כ יהא חלקי עם חלקך. ולכאורה יפלא זה מאד על ר"ח ב"ת שעסק בתורה לשמה כל ימיו והי' לו מס"נ בתכלית כל ימיו כידוע ממארז"ל וא"כ איך הי' מסופק ע"ע אם מוכן הוא לעוה"ב, וביותר יש להפליא על התשובה כלום מעשה באה לידך

לו

כו', מזה מובן שגם שהי' לו מס"נ בתכלית עכ"ז אינו מוכח מזה שיהי' מוכן לעוה"ב רק מזה שבא לידי מעשה הצדקה, ויובן זה עפ"י14 משארז"ל ההפרש שבין עובד אלקים לאשר לא עבדו שמי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד נק' עובד אלקים ואשר לא עבדו היינו מי ששונה ק' פעמים, והטעם כמ"ש15 בלק"א לפי שהפעם הא' היותר על מאה שהוא רגיל בזה הוא היפוך הטבע ונק' עי"ז עובד אלקים משא"כ מי ששונה ק' פעמים בלבד שהוא הרגילות ונעשה כמו טבע אצלו אינו נק' עובד אלקים. ונמצא מובן מזה שאף שיעסוק האדם בתורה לשמה ודביקות לה' עכ"ז יוכל להיות שגם הטבע שהוא מבחי' נפש הבהמית שלו מעורב ג"כ בזה ולא נהפך לגמרי אשר לזאת מי ששונה פרקו ק' פעמים לבד הגם שלומד בדביקות לה' עכ"ז לא נק' עובד אלקים כ"א דוקא כששונה ק"א פעמים היפך הטבע לגמרי אז נק' עובד אלקים, ופי' עובד אלקים הוא מלשון עורות עבודים שמעבדן ומתקנן לגמרי כמו"כ עובד אלקים היינו שמתקן ומהפך את בחי' אלקים שלא יכסה ויסתיר על בחי' גילוי אור ה' שמאיר בנפש אלקית.

דהנה כתי' כי16 שמש ומגן הוי' אלקים שבחי' שם אלקים הוא המגן ונרתק להעלי' ולהסתיר את אור ה' הנמשך משם הוי' מאצי' לבי"ע שלא יאיר ויתגלה בבחי' א"ס כמו בעולם האצי' ששם איהו17 וחיוהי וגרמוהי חד בבחי' א"ס שאין הכלים שנק' גרמוהי מסתירים כלל כ"א להתהוות יש מאין שהם מלאכים ונשמות דבריאה שהם בע"ג עד שברוב הצמצומים והסתרות שמתהווה עולם העשי' הגשמי שהם נבראים נפרדים עד שיוכל להיות ג"כ יניקת החיצוני' וס"א כנ"ל וכנודע שיניקת החיצונים הוא מבחי' אחוריים דשם אלקים וכמ"ש באדמת בני חם שהם מ"ח צירופי אלקים כי ק"ך צירופי אלקים המתלבשים בבי"ע ומבחי' ע"ב צירופי הראשונים עדיין אין להם שום יניקה כידוע, וכידוע שבחי' מל' דאצי' נק' מסך ופרגוד המפסיק בין אצי' לבי"ע שהוא בחי' שם18 אלקים בגי' כסא כס א' כמ"ש במ"א ונמצא מובן מכל הנ"ל שבחי' נפש הבהמית שבאדם הוא מבחי' שם אלקים המסתיר על נפש אלקי' שהוא אור הוי' המאיר בנפשו וכמ"ש כי19 חלק הוי' עמו כו', וזהו פי' עובד אלקים שמתקן ומהפך את שם אלקים שהוא הישות והפירוד שמבחי' נפש הבהמית להיות בבחי' ביטול היש בתכלית ע"י בחי' גילוי אור הוי' שבנפש אלקית ואזי נק' עובד אלקים ולכן דוקא כששונה פרקו ק"א פעמים שהוא היפוך הטבע והרגילות שמבחי' נפש הבהמית ואין בזה שום תערובות טבע שהוא מנפש הבהמית כלל כ"א מצד גילוי אלקות שבנפשו בלבד ולכן נק' עובד אלקים, משא"כ כששונה ק' פעמים לבד שכבר הורגל בזה הגם שלומד בדביקו' עכ"ז יוכל להיות

לז

שגם הטבע מעורב בזה ונמצא שאינו מצד גילוי אלקות שבנפשו לבד כ"א גם טבע נפש הבהמית שהוא הישות והפירוד שמבחי' שם אלקים שמעלים ומסתיר מעורב ג"כ ולכן לא נק' עובד אלקים. וזהו ג"כ מאמר רז"ל על ר"ח ב"ת שהגם שהי' עוסק בתורה לשמה כל ימיו וגם הי' לו מס"נ בתכלית עכ"ז הי' מסופק אם מוכן לעוה"ב שהוא גילוי אור הוי' להיות נהנין מזיו ולא בבחי' הסתר ואין זה אלא למי שהוא עובד אלקים בתכלית והי' מסופק אולי הי' עדיין מעורב בלימודו מבחי' הסתר של שם אלקים שהוא מבחי' טבע שבנפש הבהמי' שלא נהפך לגמרי ולכן השיבו כלום מעשה בא לידך וכשסיפר לו מעשה הצדקה השיבו יהי' חלקי כו' שנתינת הצדקה הוא היפוך ממש מטבע המתמיד בלימודו שהוא הכיווץ וצדקה הוא התפשטות ומוכח שלא הי' מצד הטבע כ"א כבר נהפך וע"כ אמר יהא חלקי וכו'.

ועם כל הנ"ל יובן בענין המדות אהוי"ר בהתפעלות לה' שנולדים מהתבוננות בגדולת ה' ויכולין להיות ג"כ מעורב טו"ר כנ"ל הגם שנולדים ונמשכין מהתבוננות בגדולת ה' שהוא גילוי אור ה' שמאיר בנפשו בבחי' חכמתו ובינתו שמהם נולדים המדות עכ"ז בחי' חיצוני' המדות שהוא בחי' ישות והרגשת המדות יש מי שאוהב בחי' תערובות זר שהוא בחי' ישות שהם בחי' העלם והסתר ומגבילין ואינו בבחי' ביטול היש בתכלית כ"א ע"י הדעת המתפשט בתוך המדות שהוא בחי' פנימית המדות דייקא וע"י דווקא הוא עיקר הבירור שלהם שלא יהי' נגבלי' בבחי' חיצוני' והרגשה כו' כ"א בבחי' ביטול היש בתכלית והיינו ע"י התקשרות שמקשר וממשיך בחי' הארת חו"ב בתוך המדות שהוא בחי' הפנימיות של המדות שמתחברים ומתקשרים בתכלית בבחי' גילוי אור ה' שמאיר בבחי' חו"ב בלבד ולא יהי' מעורבין שם תאוותיו. וכמו"כ עד"ז למעלה בעולם האצי' ג"כ בענין סדר ההשתלשלות י"ס חב"ד זת"ז והמדות עליונים שנק' ו"ק חו"ג נמשכו מבחי' ג"ר הנ"ל היינו ע"י בחי' הדעת דוקא שמקשר ומחבר את הארת חו"ב לתוך המדות שלא יגבילו כלל על אור א"ס שמאיר בבחי' ח"ע דאצי' ולכן באצי' אף שיש שם בחי' אורות וכלים שנק' חיוהי וגרמוהי עכ"ז עדיין בבחי' א"ס שאין הכלים מגבילים כלל ולכן אין שם יניקה לחיצוני' היינו מפני דעת שמתפשט בתוך המדות משא"כ בהתלבשות המדות דאצי' בבי"ע שהוא ע"י מסך ופרגוד המפסיק שהוא בחי' שם אלקים שמבחי' מל' דאצי' אז אין הדעת העליון מתפשט בבי"ע ולכן הם בבחי' בע"ג לפי שהכלים מגבילים.

והנה כ"ז הוא בדעת התחתון שהוא בסדר ההשתלשלות די"ס שהן חב"ד זת"ז ואח"כ הו"ק נמשכין ונולדין מבחי' ג"ר וכמו"כ עד"ז בכל נפש מישראל בעבודת ה' הם בחי' המדות אהוי"ר וכדומה שנולדין ונמשכין מבחי' התבוננות בגדולת הוי' כנ"ל ונק' בחי' אהבה זו אהבת20 עולם אהבתיך אהבה זוטא עולם21 ו"ק מעלה ומטה כו' וכמו"כ יובן עד"ז בבחי' המדות דז"א שעיקר מציאותן הוא מבחי' המדות דא"א ודע"י וכמ"ש ברע"מ דז"א בעתיקא אחיד ותליא כו' רק שעוברים

לח

ומתגלים ע"י בחי' חו"ב בבחי' מעבר בלבד שמקבלים מן המוחין דאו"א ג"כ אבל עיקר מציאותן הוא למעלה מבחי' חו"ב כ"א מבחי' המדות דא"א ודע"י כו'. והיינו ג"כ ע"י בחי' דעת עליון שמחבר לבחי' חו"ב יחד והיינו ע"י סדר ההשתלשלות הנז' בפרדס שהוא ע"ד ג' קווין חח"ן מימין כדתי"מ קו אמצעי נמצא שהדעת הוא למטה מבחי' הכתר ובין חו"ב שמקשר את בחי' הארת הכתר לבחי' חו"ב והוא בחי' הפנימי' דחו"ב ע"ד הנ"ל בבחי' דעת התחתון המתפשט בתוך המדות.

והנה ידוע דאו"א שרשן מבחי' הכתר ונמצא שבחי' הארת הכתר הוא בחי' פנימי' דאו"א שנק' חיצוני' לגבי הארת הכתר שמאיר ומתלבש בהם וע"י בחי' דעת עליון ששרשו מבחי' הכתר שמחבר לבחי' או"א בבחי' פנימיות שהוא בחי' התקשרות בהארת הכתר ואזי ממילא מאיר ומתגלה בבחי' המדות דז"א בחי' הארת הכתר שהם בחי' המדות דא"א ודעת"י ע"י אמצעות או"א וכ"ז היינו ע"י בחי' דעת עליון שהוא בחי' הפנימי' דאו"א ששרשו מבחי' הכתר ונק' בחי' אהבה זו אה"ר שהיא למעלה מעלה מבחי' חו"ב דאצי' כו' כנ"ל כ"א מבחי' חסד דא"א וע"י כו'22. וכמו"כ בעבודת ה' בנשמות ישראל יש ג"כ אה"ר כי נשמות ישראל נמשכו מבחי' מל' דאצי' ויש בהם ב' סדרי השתלשלות שכולם נמשכו מבחי' מל' והם ב' אהבות הנ"ל עם ב' בחי' דעת הנ"ל כו'. והיינו בחי' רעותא דליבא שהוא בחי' ואהבת23 בכל מאודך שהוא בלי גבול ושיעור לבחי' מהותו ועצמותו ממש למעלה מבחי' התבוננות רק שעכ"ז יציאתו לידי גילוי צ"ל ע"י אמצעות התבוננות דוקא אבל אחר יציאתו לידי גילוי בבחי' רעותא דליבא הוא למעלה מבחי' התבוננות והיינו ע"י בחי' דעת עליון.

והנה בחי' אה"ר הנ"ל למעלה נק' בשם רבקה שהוא רבקה24 של שלש כו' כמו"כ בחי' המדות דא"א ודע"י הוא למעלה מבחי' התחלקות כ"א עקוד בכלי א' משא"כ בחי' המדות דז"א שמבחי' חו"ב שהם בבחי' התחלקות כו', וזהו ותרד25 העיינה ותמלא כדה ותעל פי' שבחי' רבקה יורדת לתוך עיינה שהוא בחי' ים החכמה שנק' מעיין ע"ד דוגמא המעיין שנובע ומתגלה מתוך התהום שעדיין אינו נראה כלל כמו"כ בחי' ים החכמה שרשו מבחי' אין דכתר כמ"ש והחכמה26 מאין תמצא כו' הגם שהוא בחי' ירידה לגבי בחי' רבקה הנ"ל עכ"ז ירדה בבחי' מעיין הנ"ל בכדי שעי"ז ותעל שירידה צורך עליה הוא והיינו ע"י ותמלא כדה שהן27 ך"ד ספרים דאורייתא שנמשכים מבחי' חכמה כמ"ש אורייתא28 מחכמה נפקת.

וביאור הדברים הנה התורה הוא בחי' ביאור וגילוי המצות שכך יהי' התפילין וציצית וכך יהי' פסול היינו הלכות התורה. והנה ידוע שהמצות שרשן

לט

מבחי' הכתר כי תרי"ג מצות עם ז' דרבנן עולה בגי' תר"ך שהן תר"ך עמודי אור הוא בחי' כתר שלמעלה מבחי' ח"ע רק שיוצאין ומתגלין ע"י אמצעות בחי' ח"ע דוקא שמשם נמשכו בחי' חכמת התורה וזהו אורייתא מחכמה נפקת פי' שיוצאת ונפקת לידי גילוי ע"י בחי' ח"ע אבל שרשה הוא למעלה מבחי' ח"ע שהוא מבחי' הכתר, וזהו ותמלא כדה ותעל שהן ך"ד ספרין דאורייתא שאין זה אלא ד"מ ששואב כד קטן מים הגדול כמו"כ בחי' ח"ע נק' ים החכמה שהיא מקור כל החכמה וכמו עד"מ חכמת שכל אנושי וחכמת פלוסופי' שכולם שרשם מבחי' אחוריי' דח"ע ע"י שבה"כ ונמצא שך"ד ספרי דאורייתא שהוא בחי' חכמת התורה אינו אלא בחי' כד קטן נגד ים הח"ע אכן כמו עד"מ השואב כד קטן מים הגדול בורר את תכלית המובחר הזך והנקי כמו"כ בחי' חכמת התורה הגם שהוא בחי' כד קטן עכ"ז הוא בחי' תכלית המובחר והפנימי' של בחי' ח"ע דאצי' היינו בחי' הארת הכתר בח"ע וכמ"ש החכמה מאין תמצא שהוא בחי' אין דכתר ונמצא שיש הארת הכתר בחכמה ונק' בחי' פנימי' דחכמה ובו מתגלין דווקא המצות ששרשן מבחי' הכתר, וזהו ותרד העיינה ותמלא כדה ותעל שבחי' רבקה הנ"ל היא יורדת לתוך בחי' המעיין שהוא בחי' ח"ע דאצי' ותמלא את כדה שהן ך"ד ספרין דאורייתא פנימי'29 המל' שבכתר שבח"ע בכדי שעי"ז ותעל שהוא בחי' העלי' שאח"כ ע"י המצות שמתגלין למטה בהלכות התורה.

ועתה יובן הפסוק אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו, דהנה לעיל מיני' כתי' מים רבים לא יוכלו כו' אם יתן כו'. כי הנה מבואר למעלה שיש בנש"י ב' בחי' אהבה א' אהבה הנמשך רק ע"י התבוננות בגדולת ה' ונק' אהבת עולם, וב' אהבה בכל מאדך שהוא בחי' רעותא דליבא שלמעלה מהתבוננות כ"א שרשה מבחי' הכתר וע"י שהוא בחי' יחידה שבנפש ונק' אה"ר. והנה על בחי' אה"ר זו נאמר מים רבים לא יוכלו לכבותה פי' מים רבים הוא בחי' ח"ע דאצי' שנק' ים החכמה ולכן אינה יכולה לכבותה את אה"ר ששרשה למעלה מבחי' ח"ע רק מבחי' הכתר אבל בחי' אהבת עולם ששרשה מבחי' חו"ב ע"י הדעת המתפשט בזה יכול לרוות צמאונו בבחי' מים רבים הנ"ל שהוא בחי' ים החכמה שיכול לכבות את האהבה לפי שנמשכת משם משא"כ בחי' אה"ר הנ"ל כו', אם יתן איש את כל הון ביתו פי' חכמה נק' בית והון ביתו היינו האוצרות והמטמונים שבתוך הבית והיינו בחי' הארת הכתר המאיר בבחי' פנימי' החכמה שהוא בחי' חכמת התורה שבהם מתגלים בחי' המצות ששרשן מבחי' הכתר שנק' הון ביתו וכמ"ש ובדעת חדרים ימלאון כל הון יקר ונעים פי' בחכמה יבנה בית שהוא רק בנין הבית לבד שהן אותיות התורה שבכתב שעדיין אינו מובן לגמרי ובתבונה יתכונן הוא בחי' תושבע"פ אכן בדעת חדרים ימלאו כל הון יקר, הון בחי' הלכות התורה שבהם מתגלים המצות ששרשן מבחי' פנימי' רצון תענוג עליון שנק' הון יקר ונעים פי' שמתגלין בחכמת התורה ע"י בחי' דעת העליון כנ"ל. והנה בבחי' הון בית הזה שהוא גילוי רצון

מ

ותענוג המצות שבבחי' חכמת התורה יכול להתאחד גם בחי' אה"ר הנ"ל הגם ששרשו מבחי' כתר ע"י בחי' דעת עליון מפני שגם בחי' הון ביתו שרשו מבחי' כתר ע"י בחי' דעת עליון הנ"ל שע"י ימלאו כל החדרים בהון ונעים כו', וזהו אם יתן כל הון ביתו באהבה שהוא בחי' אה"ר הנ"ל אזי בוז יבוזו לו פי' עד"מ כאדם הבוזז וחוטף דבר שאינו שלו שלא עמל בזה כמו"כ בחי' רצון ותענוג המצות שמתגלה בהלכות התורה הוא למעלה מהשתלשלות וד"ל. אך עכ"ז אין בחי' הון ביתו מכבה את האהבה הנ"ל לגמרי כי גם האה"ר הנ"ל שרשה מבחי' הכתר הנ"ל כ"א בחי' אהבה הנ"ל מתאחדת עם הון ביתו הנ"ל ואזי נק' אהבה בתענוגים וזהו יבוזו לו ולא כתי' אותי30 כ"א לו לאהבה הנ"ל שגם האהבה רבתה31 ובטילה משא"כ בבחי' אהבת עולם גם מים רבים שהוא בחי' חכמה מכבה ומרווה את צמאונו לגמרי וכמ"ש הוי32 כל צמא לכו למים והיינו מפני שבחי' חכמה הוא למעלה מבחי' אהבת עולם הנ"ל שנמשכו ממנו כו' משא"כ בחי' אה"ר שהוא משרש א' עם הון ביתו.

ועתה יובן הלשון דאם יתן כל הון ביתו לשון עתיד דהנה בחי' הון ביתו הנ"ל שהוא בחי' רצון ותענוג עליון של המצות שמתגלה בהלכות התורה אינה מתגלה עתה כ"א לעתיד יתגלה בבחי' גילוי ממש כמ"ש ישקני33 מנשיקות פיהו שהוא בחי' פנימיות טעמי המצות שיתגלה לעתיד. וזהו חייב34 אדם לברך ק' ברכות בכל יום פי' להמשיך בכל יום המשכות בחי' אור הכתר שנק' מאה כידוע בבחי' מל' שיתגלה לעתיד (יתגלה35 בבחי' גילוי ממש) ע"י עסקו בתורה ומצות בעוה"ז ששרשן מבחי' הכתר הנ"ל, כי זה כל האדם בעוה"ז להמשיך מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' כתר בבחי' ממכ"ע שהוא36 בחי' יחו"ע ביחודא תתאה וזהו ענין ברכות המצות ברוך אתה הוי' אלקינו שהוא בחי' יחו"ע מלך העולם יחו"ת, והכל נמשך ע"י אשר קדשנו במצותיו שהוא בחי' הארת התענוג מכתר עליון שנק' אשר כידוע שבבחי' המצות שהם בבחי' מל' והיינו המשכות בחי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע, אמנם עיקר הגילוי יהי' לעתיד דייקא וכמ"ש ה'37 ימלוך לעולם ועד שהוא בחי' הארת סוכ"ע בבחי' ממכ"ע38 הנק' ועד.

והנה להבין את זאת היטיב איך יהי' בחי' גילוי בחי' סוכ"ע שהוא למעלה מבחי' השתלשלות כ"א סובב בהשוואה א' בבחי' ממכ"ע שהוא בחי' השתלשלות, צריך לבאר ענין ההפרש שבין סוכ"ע ובין ממכ"ע. דהנה סוכ"ע אין הפי' סובב ומקיף מלמעלה כ"א שמתלבש ג"כ בתוך כל העולמות וכמ"ש את39 השמים ואת

מא

הארץ אני מלא נמצא שגם בחי' אני שהוא מהותו ועצמותו ית' מלא בשמים ובארץ וכמאמר40 הזהר לית אתר פנוי מיני' רק שמלא בכל עלמין בהשוואה א' ואין בו בחי' השתלשלות מעלה ומטה כ"א41 שווין ובחי' ממלא בחי' השתלשלות מעלה ומטה וכמבואר42 במ"א. ולכאורה יפלא איך יתכן מהותו ועצמותו ית' ממש שנק' אני שהוא בחי' אוא"ס הפשוט בתכלית הפשיטות מלא ממש גם בבחי' הארץ הגשמי' החומרי' ומלא ג"כ קליפות וסט"א43, אך הענין הוא דעיקר ההפרש שבין בחי' ממלא לסוכ"ע הוא כך שבחי' סוכ"ע הוא בתוך כל עלמין בבחי' העלם ולכן הוא בהשוואה א' משא"כ בחי' ממלא הוא שממלא כל עלמין בבחי' הגילוי ולכן הוא בבחי' השתלשלות מעלה ומטה.

וביאור העלם וגילוי, יובן עד"מ מבשרי אחזה דהנה אנו רואים באדם למטה המחשבה שבמוח מתלבשת ממש גם בכל אברי הגוף עד שגם בקיבה וכרס שמלא טינופת ישנו ג"כ כח המחשבה ממש כאשר נראה כשיחשוב לכווץ הכרס אזי תיכף מתכווץ וכאשר יחשוב להתפשט אזי מתפשט ונמצא מובן מזה שבחי' המחשבה ישנה ג"כ בכרס וקיבה ועכ"ז לא יתכן לומר שיתטנף המחשבה מהכרס44 וע"כ היינו מפני שגם שישנה שם עכ"ז אינו שם בבחי' גילוי והרגשה להיות מורגשת ונגלית בתוכה כמו שמתלבשת במוח הראש ששם הוא בבחי' גילוי והרגשה משא"כ בשאר האברים הגם שישנו שם עכ"ז אינו בבחי' גילוי אלא בבחי' העלם שאינה מתצמצמת שם כלל לפי אברי הגוף ההם כמו שמתצמצמת ונגלית לפי ערך המוח ולזאת בחי' העלם המחשבה יכולה להיות בכל האברים בהשוואה א' ממש גם בכרס וקיבה הנ"ל. וע"ד דוגמא משל זה יובן למעלה בחי' ממלא ובחי' סובב, ממלא הוא בחי' גילוי אור אלקי המאיר ונתגלה בכל עולם ועולם לפי מדריגתו ע"י ירידות והשתלשלות החיות מאור א"ס ב"ה שמהווה אותם מאין ליש בריבוי השתלשלות וצמצומים להעלים ולהסתיר את אור הוי' הנמשך מאוא"ס ב"ה שהוא פשוט בתכלית הפשיטות בבחי' א"ס ממש שלא יתגלה למטה בבחי' יש ומציאות ונבראים פרטים כאלו שהם בע"ג בכל עולם ועולם לפי מדריגתו כמו מלאכים ונשמות דבריאה להיות נהנין ומתענגין מהשגתן שיש גבול להשגתן והאופנים וחיות שבעולם היצי' שהם בבחי' גבול יותר עד ירידת והשתלשלות בריבוי צמצומים והסתרות שגם עולם העשי' שהוא בבחי' יש ודבר נפרד לגמרי עכ"ז יהי' נמצאים וחיים וקיימים מבחי' חיות הנמשך להם מאוא"ס ב"ה המחי' ומהוה אותם מאין ליש בבחי' יש ומציאות נפרדים והן השתלשלות לכל העולמות שהן ריבוי רבבות מדריגות פרטים ומיוחדים מובדלים זמ"ז בתכלית שאין כ"א דומה לחבירו אמנם כ"ז אינו אלא בבחי' הגילוי לבד היינו גילוי אופן מציאותם

מב

והתהוותם מבחי' אוא"ס ב"ה שמחי' ומהווה אותם מאין ליש שבזה יש ריבוי רבבות מדריגות שבחי' גילוי החיות של עולם הבריאה הוא בבחי' ביטול והתכללות יותר באור ה' מבחי' גילוי החיות של עולם היצי' אלא הוא בבחי' ישות יותר עד שבחי' עולם העשי' הוא תכלית מדריגה התחתונה ממש מבחי' גילוי אור ה' שמצומצם בהן לגמרי ועל בחי' גילוי החיות זה נאמר מלא45 כל הארץ כבודו שאינו אלא זיו יקרי' כו' שיש בזה ריבוי השתלשלות מדריגות מעלה ומטה משא"כ בחי' ההעלם ועצם46 החיות אלקי המהווה את כולם מאין ליש שהוא בבחי' אוא"ס הפשוט בתכלית הפשיטות כנודע שבחי' התהוות מאין ליש אף בחי' ומדריגה התחתונה שבעשי' אינה אלא מבחי' א"ס הפשוט וזאת נק' בורא ומאציל שאינו אלא בורא ומאציל אחד שבורא ומאציל לבחי' ומדריגה היותר תחתונה בבחי' גילוי ובחי' היותר עליונה כולם בהשוואה א' ממש מאחר שהוא בחי' א"ס הפשוט אין לפניו כלל בחי' מעלה ומטה, ועל בחי' העלם זה נאמר את השמים ואת הארץ שהם כלליות כל ההשתלשלות אני מלא בהשוואה א' כו' שהוא בחי' אוא"ס הפשוט בבחי' א"ס ממש שהוא עצם החיות של כל הנאצלים ונבראים ממש שמהווה את כולם מאין ליש כו', ונמצא שהוא מלא ממש בשמים ובארץ בהשוואה47 א' בבחי' סובב ומקיף עליהם מלמעלה בלבד ולא בתוכם ממש רק שאינה אלא בבחי' העלם החיות לבד ולא בבחי' הגילוי החיות אך48 שמתגלים ונראים למציאות יש ודברים נפרדים שבזה יש ריבוי רבבות השתלשלות המדריגות שנק' ממכ"ע בבחי' הגילוי שאין מתגלה בהם כלל בחי' אוא"ס הפשוט שהוא בחי' העלם עצם החיות שלהן ולכן כינו המקובלים לבחי' העלם עצם החיות זה שמבחי' אוא"ס הפשוט בשם סוכ"ע שהוא ע"ד דוגמת העיגול שסובב ומקיף מכל צדדיו בהשוואה ואין בו מעלה ומטה כלל.

ואחר כל הנ"ל יובן מ"ש לעתיד ה' ימלוך לעולם ועד שהוא ענין גילוי בחי' דסוכ"ע בבחי' ממכ"ע שיהי' אז דהיינו שבחי' אור ה' שבבחי' א"ס ממש שהוא בחי' העלם עצם החיות של כל הנבראים מאיר ומתגלה בהם בבחי' גילוי ממש אף שיהי' אז ג"כ בחי' השתלשלות ומציאות נבראים פרטים ממש מבחי' ממלא עכ"ז מאיר ומתגלה בהם בגילוי ממש בחי' העלם דסובב.

וביאור הדברים יובן ע"ד דוגמא מארז"ל49 בענין תחה"מ שלא תהי' אכילה ושתי' גשמי' כלל ועכ"ז יחיו ויתקיימו בגופים גשמיי' ממש עם כל פרטי האברים שיהי' אז ג"כ כנודע מתענוג העליון האלקי שיתענגו בהשגתם כמ"ש וראו50 כל בשר כו' ועי"ז יחיו ויתקיימו חיים גשמיים ממש, ולכאורה יפלא דבר זה

מג

מאד שיהי' גוף הגשמי ונפש החיונית חיים וקיימים שלא ע"י אכילה ושתי' כ"א מבחי' כח אלקי, דהנה נודע בספרי חכמי הפלוסופים שעיקר קיום נפש החיוני שהוא נפש הטבעית והבהמית להחיות את הגוף ממש להיות החי מתנענע הוא ע"י אכילה דוקא להיות נפש החיונית הוא בחי' חיות רוחני ואיך ישרה ויתלבש באיברי הגוף הגשמי אם לא בהתלבשות בבחי' האדים הרוחני' הדקים היוצאים מהדמים שבתוך האברים וכמבואר שיש בהדמים כח החמימות שממנו יוצאים האדים אשר לזאת כשירבה החמימות בדמים יתרבו האדים ויחלה בחולי החמימות ועל היפוך כאשר יוחלש ויתמעט חמימות הדמים ביותר יחלה בחולי החלישות והקרירות להיות כי עיקר קיום והשראת חיות הנפש החיוני' הוא רק בתוך האדים היוצאים מחמימות הדמים שהם דקים רוחני' ולכן אמרו כי51 הדם הוא הנפש לפי שבו דייקא משכן החיות וכאשר יכלו הדמים ממילא יסתלקו52 האדים. והנה הלב הוא מקום53 המשכן הדמים של כל האברים שבו נכנסין ויוצאין ומתפשטין לכל האברים כנודע שיש בלב ב' חללים א' שבו מתכנסין והב' שממנו יוצאין לכל האברים ולכן עיקר משכן נפש החיוני' הוא בלב דהיינו בתוך54 האברים היוצאים מהדמים שעיקר משכנם הוא בלב ומן הלב נמשך ונתפשט החיות לכל האברים עד הדמים היוצאים מן הלב לכל האברים לכל אבר לפי מזגו ותכונתו, ולכן55 אמרו שהלב פליג חיות לכל שייפין והיינו ע"י אמצעות56 האדים מהדמים שיוצאים ומתפשטין מן הלב לכל האברים. והנה נודע בספרי הרפואות שהדמים של האברים מתמעטין מעט מעט בטבען עד שיוכלו לכלות לגמרי וממילא מובן שכאשר יתמעטו הדמים ממילא יתמעט ויכלה בחי' החיות וע"כ עיקר קיום החיות הנפש בגוף הוא ע"י האכילה דייקא להיות שמן המאכל נעשה דם בכבד אחר הבירור שבקיבה שמברר את המאכל והפסולת נדחה לחוץ והמובחר נעשה דם בכבד ומן הכבד עולה מובחר הדם אל הלב ומן הלב מתפשט לכל האברים ונמצא שע"י המאכלים מתרבים ומתחזקי' הדמים של כל האברים ובתוכם שורה בחי' כח החיוני שבנפש החיוני' וע"כ57 אמרו חכמים כאשר יפסוק האדם מלאכול בהכרחו למות שבלתי האכילה מתמעטין כל הדמים שבאברים וממילא יסתלקו כח החיות שלהם שאין שורה כ"א באדים הרוחני' היוצאים מחמימות הדמים, והנה גם בחי' נפש השכלי' השורה במוח הראש א"א לו להתקיים ג"כ בלא אכילה להיות כי נפש השכלי' שהוא רוחני יותר אינו שורה בתוך המוח גשמי כ"א באמצעות נפש החיוני' ששורה ומתלבש58

מד

כו' ובהחיות ההוא שורה ומתלבש בחי' חיות נפש השכלי' שהוא רוחני יותר וכמו"כ אף בחי' חיות נפש אלקי שבכאו"א מישראל אינו שורה כ"א59 באמצעי נפש השכליות ששורה באמצעות נפש החיוניות שהנפש החיוני' מתלבשת באמצעות הדמים הדקים כנ"ל, וכנודע שיש ג' נפשות בכאו"א מישראל והגם60 שבלק"א לא נז' רק ב' אבל עפ"י אמת הם ג' והם נפש החיוני' ונפש השכלית ונפש האלקי' ונמצא לפי זה שעיקר קיום לכל הנפשות בתוך הגוף הוא ע"י האכילה דייקא שע"י מתרבים ומתחזקין הדמים והאברים משא"כ בלתי אכילה שמתמעטין וכלין הדמים וממילא מסתלק כח החיות שמנפש החיוני' וממילא מסתלק ג"כ נפש השכלית ונפש האלקי' שאינם שורין כ"א בהתלבשותם זב"ז כו'.

ואחר כל זה יפלא מאד על לעתיד שיהי' גם אז גופי' גשמי' בכל פרטי האברים ובתוכם דמים גשמי' ממש כאשר מוכח ממארז"ל61 שגם קרבנות לא יתבטלו לעתיד ונודע ענין הקרבנות שהוא ענין בחי' העלאת דם הבהמה שהוא בחי' נפש החיוני' שלה כי62 הדם כו' נותן ע"ג המזבח שהוא בחי' מל' דאצי', וכדוגמת הקרבנות ע"ג המזבח מוכרח להיות ג"כ בכל נפש מישראל בפרט בעבודה שבלב זו תפלה שנק' מזבח להעלות אז בחי' דם ונפש החיוני' שלו, וא"כ מוכרח מכ"ז שיהי' אז בחי' דמים גשמי' ונפש החיוני' וא"כ איך יתכן שיחיו ויתקיימו בלתי האכילה שמבואר מכל הנ"ל שיכלו הדמים וממילא יכלה ויסתלק החיות כו'.

אך הענין הוא ע"ד הנ"ל דכ"ז הוא עתה שעיקר הגילוי הוא מבחי' ממכ"ע לבד כנ"ל שהן ריבוי ההשתלשלות והם חיים וקיימים בבחי' גילוי מציאות יש ונבראים פרטים ונפרדים שכולם הם בבחי' ממכ"ע משא"כ בחי' סוכ"ע שהוא בחי' עצם החיות של כל העולמות שהוא בבחי' אוא"ס הפשוט הוא בבחי' העלם והסתר החיות לגמרי שמוסתר ונעלם בבחי' ממכ"ע שהם בחי' גילוי מציאות ונפרדים פרטים ומוגבלים שמגבילים ומסתירים על בחי' אוא"ס הפשוט ובלתי מוגבל שהוא עיקר עצם החיות שלהם המהוה אותם כו' שאין מאיר בהם בבחי' גילוי כלל וכמו"כ בכל נפש מישראל בחי' כח אלקי שבנפשו האלקי' ששרשו מבחי' סוכ"ע כנודע וכמ"ש כי63 חלק ה' עמו כו' שהוא בחי' חלק משם הוי' הבלתי בע"ג הוא בבחי' העלם והסתר בבחי' נפש החיוני' והשכלי' ששרשו מבחי' ממכ"ע להיות בבחי' גילוי מציאות64 יש וגילוי ונבראים פרטים ונפרדים כו' שכולם הם מבחי' ממכ"ע כנ"ל, יש ונפרד ומעלים ומסתיר על אור נפש אלקי' שהוא בחי' כח אלקי ובלתי מוגבל שאינו מאיר כלל בגילוי כ"א בהתלבשותו בבחי' נפש השכלי' והחיוני' שמלבישים

מה

ומסתירים עליו ולכן עתה א"א לנפש החיוני' שהוא החיות בבחי' מציאות יש ונפרד להתקיים כ"א ע"י האכילה דוקא שע"י מתרבים הדמים כנ"ל משא"כ לעתיד שיהי' גילוי בחי' ההעלם דסוכ"ע בבחי' ממכ"ע דהיינו שבחי' גילוי דממלא לא יעלים ולא יסתיר כלל על בחי' ההעלם אוא"ס הפשוט דבחי' סוכ"ע כ"א אדרבה שבחי' הגילוי דממלא יהי' נכלל בתכלית היחוד בבחי' העלם דסובב שלא יעלימו ולא יגבילו ויסתירו כלל כ"א יהי' הגילוי אוא"ס בהם אף שיהי' בבחי' נבראים פרטים וכמשנ"ת שזהו גילוי דסובב בבחי' ממלא שיהי' אז דהיינו שגם שיהי' בבחי' ממלא לא יגביל ויכסה על בחי' העלם דסובב שמאיר בהם בגילוי ממש וכמ"ש וראו כל בשר כו' וכמו"כ בכל א' מישראל בחי' חיות נפשו החיוני' והשכלית שמבחי' ממלא כנ"ל לא יעלימו ולא יסתירו כלל על בחי' אור נפשו האלקי' כו' כ"א אדרבה בחי' נפשו החיוני' והשכלית יהי' נכללים בתכלית בבחי' נפש האלקי' ויחיו ויתקיימו גם הם מבחי' חיות אלקי שנבפשו אלקית ולכן אף שיהי' אז ג"כ בבחי' גופים גשמיים ודמים גשמיים ממש יחיו ויתקיימו ממש גם בלא אכילה גשמי' כלל מאחר שגם בחי' נפש החיוני' יהי' נכללים בתכלית בבחי' נפש האלקי' שיאיר בהם בבחי' גילוי כנ"ל ע"ד דוגמת בחי' הגילוי דבחי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע כנ"ל.

וזהו מ"ש ה'65 לאורך ימים שהוא בחי' אריכות ימים שיהי' אז וכמ"ש מנוחה66 לחי העולמים שהוא בחי' אלף הז' שנק' יום שכולו שבת יום67 שכלו ארוך כו' דהנה68 מבואר בע"ח שעתה עיקר הגילוי הוא רק מבחי' הקו וחוט הנמשך ומאיר בתוך החלל אחר בחי' הצמצום ומק"פ כו' וגם זה הקו אינו נמשך עד תחתיתו ממש כו' משא"כ לעתיד יתגלה בתוך בחי' הקו וחוט הנ"ל מבחי' עיגול הראשון שמקיף את כל החלל בהשוואה א' ויש מהמקובלים אומרים שגם בחי' הקו וחוט יהי' נמשך אז עד למטה בתחתיתו ממש ויתחבר העיגול עם ב' הצדדים וכ"ז היינו ע"ד הנ"ל שבחי' העלם הסובב עצמו שבבחי' א"ס יתגלה אז בבחי' ממלא ממש כנ"ל69. ויובן זה קצת ע"ד דוגמא מעט מבחי' האצי' עתה דהגם שיש שם ג"כ אורות וכלים והיכלות כו' עכ"ז אין הכלים מסתירים ומגבילים כלל על בחי' אור א"ס כנ"ל, וכמ"ש איהו70 וחיוהי וגרמוהי חד בבחי' א"ס ממש וע"ד דוגמת זה יהי' לעתיד גילוי בחי' סובב כ"ע שלמעלה מעלה מכל ההשתלשלות בבחי' ממלא שלא יעלימו ולא יסתירו כלל כו', וזהו ה' לאורך ימים שנק' אריכות ימים וד"ל.


1) להבין שרשי הדברים הנ"ל ע"פ אם יתן: נוסח אחר מהנדפס לעיל ע' יג ואילך. (שם חסר סיום, וכאן המאמר בשלימות). ונו"א קצר יותר נדפס בתו"א תולדות יט, א. וראה עוד להלן ברשימת המאמרים.

2) אם יתן איש: שה"ש ח, ז.

3) אם כסף תלוה: משפטים כב, כד.

4) ואם יהי' היובל: מסעי לו, ד: אם יהי' היובל לבנ"י ונוספה נחלתן גו'. [כן הובא בתו"א שם יח, ב. יט, א]. ובכת"י ב כאן נרשם במקום זה: וכתי' אם קרבה שנת היובל. [וכ"ה גם לעיל בס' זה ע' יג. ונראה כוונתו ג"כ לפסוק זה בפ' מסעי בשינוי לשון].

5) ובדעת חדרים ימלאון: ע"פ משלי כד, ג.

6) וגם בלק"א: תניא פ"ג. ועוד.

7) והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

8) מ"ש בפרדס: ש"ו פ"א ואילך.

9) וכמ"ש ברע"מ דז"א בעתיקא אחיד ותליא: ראה זח"ג רצב, א.

10) אחידן ותליין בהם כמבואר כ"ז במ"א: ראה ס' מאמרי אדה"ז ענינים ע' תיז ואילך, ובהמ"מ שם.

11) מאברהם שיצא ממנו ישמעאל: פסחים נו, א. וראה לעיל במ"מ לע' כ.

12) מאמר חז"ל על ר"ח בן תרדיון: ע"ז יח, א.

13) והשיבו שפעם א' החליף כו': בגמ' שם: אמר לו ר"ח מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחילקתים לעניים (וברש"י: מעות של פורים, שהנחתים לסעודת פורים נתחלפו לי וחילקתים לעניים וסבור הייתי שארנקי של צדקה היא ולא נפרעתי מארנקי של צדקה) אמר לו אם כן מחלקך יהא חלקי ומגורלך יהא גורלי.

14) עפ"י משארז"ל ההפרש שבין עובד אלקים: חגיגה ט, ב. מלאכי ג, יח.

15) כמ"ש בלק"א: פט"ו.

16) כי שמש ומגן הוי' אלקים: תהלים פד, יב.

17) איהו וחיוהי וגרמוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב).

18) שם אלקים בגי' כסא כס א' כמ"ש במ"א: ראה ת"ז בהקדמה ד, ב. יג, א. ראה תו"א עז, א ואילך. פג, ב. צה, ג ואילך. לקו"ת האזינו מד, ד. סידור עם דא"ח רפב, ג ואילך. תו"ח בראשית קל, ב. ועוד. וראה בהמ"מ לעיל ע' ד.

19) כי חלק ה' עמו: האזינו לב, ט.

20) אהבת עולם אהבתיך: ירמי' לא, ב.

21) עולם ו"ק מעלה ומטה כו': בכת"י ב ליתא.

22) וע"י כו': בכת"י ב: וע"י משא"כ אהבת עולם כנ"ל.

23) ואהבת בכל מאודך: ואתחנן ו, ה.

24) רבקה של שלש כו': עירובין יז, ב [בכת"י ב כאן: רבקות של שכל].

25) ותרד העיינה ותמלא כדה: חיי"ש כד, טז.

26) והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

27) שהן ך"ד ספרים דאורייתא: ראה ת"ז תכ"א (מו, ב).

28) אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.

29) פנימי' המל' שבכתר שבח"ע: בכת"י ב: שהוא הפנימיות והמובחר שבח"ע.

30) אותי: בכת"י ב: אותו.

31) רבתה: בכת"י ב: נכבית.

32) הוי כל צמא לכו למים: ישעי' נה, א.

33) ישקני מנשיקות פיהו שהוא בחי' פנימיות טעמי המצות: שה"ש א, ב ופירש"י שם.

34) חייב אדם לברך ק' ברכות: מנחות מג, ב.

35) יתגלה בבחי' גילוי ממש: בכת"י ב ליתא תיבות אלו.

36) שהוא בחי' יחו"ע ביחודא תתאה: בכת"י ב: שהוא בחי' יחו"ת.

37) ה' ימלוך לעולם ועד: בשלח טו, יח.

38) ממכ"ע: בכת"י ב נוסף: שמבואר בכ"מ צריך לבארם היטב באריכות.

39) את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

40) וכמאמר הזהר לית אתר פנוי מיני': ת"ז תנ"ז (צא, ב). ת"ע (קכב, ב).

41) כ"א שווין ובחי' ממלא בחי' השתלשלות מעלה ומטה: בכת"י ב ליתא כ"ז.

42) וכמבואר במ"א: בכת"י ב: וכמבואר כ"ז בכ"מ באריכות.

43) וסט"א: בכת"י נוסף: (והוא ע"ד קושי' הידוע שאיך יתכן שבחי' מהותו ועצמותו ית' ממש יהי' מלא כביכול גם בבה"כ).

44) מהכרס: בכת"י ב נוסף: וכל מי שיש לו מוח בקדקדו לא יאמר זה.

45) מלא כל הארץ כבודו. . זיו יקרי': ישעי' ו, ג. ות"י שם.

46) ועצם: בכת"י ב: מעצם.

47) בהשוואה א' בבחי' סובב ומקיף עליהם מלמעלה בלבד ולא בתוכם ממש: בכת"י ב: בהשוואה א' ולא בבחי' סובב ומקיף עליהם מלמעלה בלבד כ"א בתוכם ממש.

48) אך: בכת"י ב: איך.

49) מארז"ל בענין תחה"מ שלא תהי' אכילה ושתי' גשמי' כלל: ראה ברכות יז, א.

50) וראו כל בשר: ישעי' מ, ה.

51) כי הדם הוא הנפש: פ' ראה יב, כג.

52) יסתלקו האדים: בכת"י ב: יסתלק החיות.

53) מקום: בכת"י ב: מקור.

54) בתוך האברים: בכת"י ב: בבחי' האידים הרוחניי'.

55) ולכן אמרו שהלב פליג חיות לכל שייפין: זח"ג קסא, ב.

56) אמצעות האדים מהדמים: בכת"י ב: אמצעות הדם.

57) וע"כ אמרו חכמים כאשר יפסוק האדם מלאכול בהכרחו למות: בכת"י ב: וע"כ אמרו חכמי הרפואה שכאשר יפסוק האדם מלאכול כמה ימים בהכרח למות יש מהן אומרים בעשרה ימים דוקא ויש מהן שגם בג' ימים וכו' והכל מטעם הנ"ל.

58) ומתלבש כו' ובהחיות ההוא: בכת"י ב: ומתלבש בתוך האידים הדקים היוצאי' מהדמים שבתוך המוח כנ"ל ומן החיות ההוא.

59) כ"א באמצעי נפש השכליות ששורה באמצעות נפש החיונית שהנפש החיוני' מתלבשת באמצעות הדמים הדקים כנ"ל: בכת"י ב: כ"א באמצעות התלבשותו בנפש השכלי' ששורה ומתלבש באמצעות נפש החיונית ששורה ומתלבש באמצעות אידי הדמים הדקים וכו' כנ"ל.

60) והגם שבלק"א לא נז' רק ב': תניא פ"א.

61) ממארז"ל שגם קרבנות לא יתבטלו לעתיד: ראה ויק"ר פ"ט, ז.

62) כי הדם כו': פ' ראה יב, כג.

63) כי חלק ה' עמו: האזינו לב, ט.

64) מציאות יש. . מבחי' ממכ"ע כנ"ל: בכת"י ב ליתא שורה זו.

65) ה' לאורך ימים: תהלים צג, ה.

66) מנוחה לחי העולמים. . יום שכולו שבת: ע"פ סוף מס' תמיד.

67) יום שכולו ארוך: ראה קידושין לט, ב.

68) דהנה מבואר בע"ח שעתה עיקר הגילוי הוא רק מבחי' הקו וחוט: ע"ח ש"א ענף ב'.

69) ויש מהמקובלים אומרים. . בבחי' ממלא ממש כנ"ל: בכת"י ב כל קטע זה הוא בקיצור יותר: (ויש מהמקובלים שאומרים שגם בחי' הקוה"ח יהי' נמשך אז בבחי' ממלא ממש). וראה בכ"ז גם אוה"ת בראשית מא, ב. סה"מ תרנ"ט ע' קי ואילך. המשך תער"ב ח"א ע' קיז. סה"מ תש"ב ע' 122. לקו"ש חל"ה ע' 136.

70) איהו וחיוהי וגרמוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב).