סלח לנו אבינו

סז

סלח1 לנו אבינו כי חטאנו כו'. לכאורה כי זה אין לו שום שימוש כלל כאן, דמשמע כאילו הוא נתינת טעם למה יסלח לו מפני שחטא וזה פלאי, אלא הו"ל אשר חטאנו כו'.

אך הענין דזה קאי עמ"ש קודם לזה החזירנו בתשובה שלימה לפניך כו' ואזי סלח לנו כו', שענין מחילה הוא החזרת הרצון שנסתלק ע"י העונות, כי הנה המצות הם רצון העליון וכשחוטא אזי מסתלק הרצון ממנו וזה נק' תרעומות שאינו עושה לו שום מעשה כלל רק שמתרעם עליו, וענין התערומות2 היינו הסתלקות הרצון, ואח"כ המחילה הוא החזרת הרצון. ואמנם בחי' רצון זה אינו אותו הרצון שהי' תחלה מאחר שהוא נסתלק למה עתה יחזור כו' אלא מבחי' רעוא3 דרעוין מקור הרצונות שממנו נמשך השראת הרצון מחדש והוא יותר נעלה מבחי' הרצון שנסתלק כו', וז"ש סלח לנו אבינו פי' גלה לנו רצונך מבחי' רעוא דרעוין הנק' רצון העליון כי4 יש גם רצון אחר שהוא תחתון כו'. וכ"כ למה כי חטאנו ונסתלק ממנו רצון שבמצות ומאחר שעשינו תשוב' א"כ צריך לגלות לנו רצונו העליון להיות סלח לנו כו'.

וזשרז"ל זדונות5 נעשו לו כזכיות וא"כ כל שיש לו זדונות יותר הרי זכיותיו מרובים אח"כ מאחר שעל כל זדון צ"ל המשכת רצון העליון להיות מחילה כו' והוא בחי' זכיות אחרי' שלא כשל הצדיקי' שזכיותיהם הם רק המשכת הרצון שבמצות כו', ולכן במקום6 שבע"ת עומדים צדיקי' גמורי' אינן יכולי' לעמוד, וכתי' שלום7 לרחוק שנעשה קרוב ברישא והדר לקרוב, וכן יובן כי הזדונות הם ממה שנפל מבחי' אלה8 המלכים למטה מטה ולכן כשמתעלי' ע"י התשוב' הוא מאד נעלה יותר ממעשה המצות של הצדיקים. וכך הוא ענין הרפואה שטפה א' מהסממני רפואה יש בה כח רב לחיזוק הגוף כהרבה יין ושמן עד"מ וא"א לגוף לקבל ולהחזיק כ"כ מזונות בתוכו משא"כ בסממני' שפועל כזאת בטפה אחת וז"ש ישלח9 דברו

סח

וירפאם שהם צירופי אותיות שנשלחי' ברפואות10 סארסה פרילע כו'. וכך הוא ענין התשו' שהתהפכו' זדונות של הבע"ת נעלה יותר ממעש' המצות של הצדיקי' לפי שהם למטה ביותר שהוא מפני ששרשם בתהו הוא מלמעלה מעלה ביותר, וז"ש רז"ל כל11 העושה תשובה מביא רפואה לעולם וד"ל.


1) סלח לנו: נדפס כאן מגוכי"ק הצ"צ בס' תקע"ב [מס' 1116]. וראה המאמר בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' תמח. ובשינויים בדרמ"צ מצות וידוי ותשובה פ"ג (לט, א-ב). ובתוס' ביאור בד"ה בורא ניב שפתיים, סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקכו ואילך. וסה"מ תרח"צ ע' מז וע' נד-ה וד"ה זה תשמ"ח (נדפס בקונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג). וראה גם אוה"ת ויחי תתשיח, א.

2) התערומות: כ"ה בגוכי"ק.

3) רעוא דרעוין: זח"ב פח, א. זח"ג קכט, א. רפח, ב. ובכ"מ.

4) כי יש גם רצון אחר שהוא תחתון: ראה תו"א ויקהל פז, ד. דרמ"צ פח, ב. ובכ"מ.

5) זדונות נעשו לו כזכיות: יומא פו, ב.

6) במקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, ב. וראה בארוכה במקורות ובדיוק הלשון ”אין יכולים לעמוד" בסה"מ תש"ט ע' 183 וסה"מ מלוקט ח"א ע' ערה.

7) שלום לרחוק שנעשה קרוב: ישעי' נז, יט: בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו. ובברכות שם: מקום שבע"ת עומדין כו' שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק ברישא והדר לקרוב כו'.

8) אלה המלכים: וישלח לו, לא.

9) ישלח דברו וירפאם: תהלים קז, כ. וראה גם בארוכה בד"ה ישלח דברו בס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' רלא ואילך.

10) ברפואות סארסה פרילע: בהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסו"ס דרמ"צ (שם הובא ג"כ לשון זה) כ' ע"ז: סארס"ה פריל"ע — עץ, מובא בס' הרפואה הקודמים (גם בשם סאלסא פארילא), וגם עתה משתמשים בהיוצא ממנו, בשרשיו לרפואה. וצ"ע מפני מה הובאה כאן דוקא רפואה זו. ע"כ.

11) כל העושה תשובה מביא רפואה לעולם: ראה יומא פו, א. וראה גם לקו"ת פ' ראה כה, ג. נצבים מה, ג. דרך חיים כב, ד ואילך. מג, א ואילך. ובכ"מ.