למרבה המשרה

סח

[ישעי' ט, ו]

למרבה1 המשרה2 ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה היינו בנין המל' שהוא ממלכיות דז"א, ממל' שבחסד נעשה חסד שבמל', והיינו שאמרו הני3 עשרה מלכיות כנגד מי כו', ונודע שכל ספי' כלולה מי' וי' מי' וכמ"ש בת"ז4 שיש ששה אלפי' רבבות ספי' וא"כ יש הרב' בחי' מלכיות וז"ש למרבה המשרה מל' שררה כלומר ריבוי שררות ומלכיות, וענין המל' הוא היש של המדה כי חכמ' היא האין ביטול והמלוכה היא הישות, וכן בכל מדה כגון בחי' חסד הט"ס שבה הם בבחי' ביטול כי חסד נמשך מחכמה אב הרחמן ונק' ענף החכמ' וכל הט"ס שבו הכל עדיין בבחי' ביטול ואמנם בחי' היש של המדה כשנרא' החסד ליש ודבר זה נק' מל' שבחסד, ואזי צ"ל ולשלום עד אין קץ כדי שיתחברו יחד כי מטבע הישות גורם הפירוד שאין א' סובל את זולתו וכמו שבתהו שהיו בבחי' וימלוך5 לא6 הוו משגיחין אפין באפין משא"כ בכרובי'

סט

כתי' ופניהם7 איש אל אחיו ומשחרב בהמ"ק החזירו פניהם לאחוריהם זמ"ז כו' והיינו כי עצמיו' הספי' יכולי' להתחבר יחד מפני שהם בביטול, וז"ס מ' סתומ' שבלמרבה שיש לה קביעות שמרובעת מלמטה משא"כ בכל האותיו' שעגולי' בתחתיתן כמו הט' רק הב' והס' אמנם הב' פתוח מצד א' והס' עגול רק המ' סתומה והוא בחי' בינה8 עילא' דיתבא על בנין שיש לה קביעות והיא העושה שלום כו', וכמ"כ תיבת נח הי' מרובעת שלא ככל הספינות שרחבי' באמצעיתן והולכי' ומתקצרי' בב' הצדדים, והיינו לפי שהיא מבחי' בינה. ואח"כ על כסא דוד להכין אות' להיות המשכ' מל' אלו דז"א במל' בשביל בנין הנוק' להכין אותה כו' מעתה ועד עולם, וזה יהי' בימות המשיח או חזקיה9 שבקש הקב"ה כו' כדאית' בגמ'.


1) למרבה המשרה: נדפס כאן מגוכי"ק הצ"צ בס' תקע"ב [מס' 1116]. וראה המאמר בס' מאמרי אדה"ז על נביאים ע' ס. ושם נדפסו עוד נוסחאות (באריכות) של מאמר זה (ושם ע' סט הוא הנחת כ"ק אדהאמ"צ). וראה עניני המאמר באריכות בס' מאמרי אדהאמ"צ קונטרסים ע' שנא ואילך. סה"מ עזר"ת ע' נה ואילך. המשך תער"ב ח"א ע' תסו ואילך. וראה מאמר ד"ה שלום שלום לרחוק ולקרוב בס' מאמרי אדה"ז על נביאים ע' קסט, שהוא ביאור על מאמר זה.

2) למרבה המשרה ולשלום אין קץ: ישעי' ט, ו.

3) הני עשרה מלכיות כנגד מי: ר"ה לב, א. וראה פרדס ש"ב פ"א.

4) בת"ז שיש ששה אלפי' רבבות ספי': ראה שם ת"ע קלה, א. ע"ח שער דרושי אבי"ע (שמ"ב) ספ"ה. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"א ע' מב וע' רסג. דברים ח"ג ע' תתיט. תו"ח בראשית מה, ד. וש"נ.

5) וימלוך: וישלח לו, לא ואילך.

6) לא הוו משגיחין אפין באפין: זח"ב קעו, ב.

7) ופניהם איש אל אחיו: תרומה כה, כ.

8) בינה עילאה דיתבא על בנין: ראה זח"א ו, ג. ובכ"מ.

9) חזקיה שבקש הקב"ה כו' כדאית' בגמ': סנהדרין צד, א.