בנימין זאב יטרף

צ

בנימין1 זאב2 יטרף כו' יששכר3 חמור גרם כו'. יש להבין מהו המעלה במה שדימה אותם לזאב ולחמור שהם טמאים, כי מ"ש ביהודה גור4 אריה יש ליישב עדיין שעם היות האריה5 חי' טמאה אבל מ"מ הוא מלך שבחיות משא"כ הזאב בחיות והחמור בבהמות הן פשוטים כו'. אך הענין עפמ"ש בתירוץ מ"ש פני6 ארי' אל הימין ופני שור מהשמאל ולמטה נהפוך הוא שהארי' הוא חי' טמאה והשור הוא בהמה טהורה. שהענין הוא כי אדרבה היא הנותנת כי להיות שרש הארי' למעלה בקדושה גבוה מאד נעלה לכן בהתמשכותו למטה דהיינו בירידת החיות להתלבש בבחי' גוף ב"ו א"א לו להתלבש בגוף טהרה שאינו בעומק תחת כ"כ עדיין לפי ערך גבהות שרשו שכל הגבוה גבוה יותר ירידתו למטה נמשך במורד יותר אלא מתלבש בגוף טמא דוקא. אבל פני שור שהוא מהשמאל מתלבש בגוף טהור כו'.

וביאור זה הוא ע"ד מ"ש רז"ל כל7 הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, והטעם הוא כי הנה ע"ד דוגמא מדת אהבה היא בודאי מדה גדולה בעבודת ה' ית' ואנו רואים שמסתעף ממנה גם מדת הכעס שכששופך לבו לפני ה' בתפלתו באהבה עזה אזי יכעוס מאד בראותו אח"כ אנשים הולכים בהבליות ויבער בו מאד קנאת ה' באש תבערה. וכל שתהי' האהבה חזקה ביותר אזי יותר יהי' הכעס אח"כ על ההיפוך. והנה הכעס בעצם מציאותו הוא לא טוב ועכ"ז מתהוה דוקא מצד הקדושה דהיינו מהאהבה לאלקות שהרי מי שאין לו אהבה כלל לא יכעוס גם על הרשע והטעם הוא משום שכל דבר יש בו פסולת מחמת עה"ד טו"ר לכן גם מהאהבה מתגלה אח"כ הפסולת וזהו הכעס וכמשל השמרים שביין כו'. וזהו ענין הארי"ה8 שהוא בגימ' גבורה דהיינו אהבה בתגבורת לה' ית' ולמטה הוא מזיק וטורף ודורס באין מידו מציל. והיינו משום כי גם בשרשו יש פסולת מהאהבה שהוא ענין הכעס על ההיפוך וכמשארז"ל מזיעתן9 של חיות יוצא נהר דינור ועל10 ראש רשעים יחול כי החיות עומדי' באימה ויראה ולכן יכעסו על הרשעי' והוא

צא

הנק' בשם זיעה כמו שהזיעה גשמיו' הוא מים ויוצאים בגוף מחמת חמימות דוקא שהיא מחמת שרוב החום שבגוף מגרש דבר שכנגדו חוצה, וכן הוא סיבת הזיעה במקום חם, כך הוא ענין הכעס שנולד דוקא מיתרון האהבה כנ"ל. ולהיות כי הארי' למעלה הוא בחי' אהבה גדולה מאד לכן גם הכעס הנולד אח"כ הוא רב ביותר.

עד"מ שאנו רואים בגשמיות הישמעאלים הם בעלי חסד גדולי' למסתופפי' בצלם וזהו מחמת גדלות עצמותם אמנם למורד בו יהי' באכזריות גדולה וימיתהו מיד כרגע. ושניהם סיבת א' כי לפי שהחסד הוא מסיבת הגדלות שלו א"כ הרי שכנגדו כלא חשיב אצלו כו', משא"כ מי שאינו יש ודבר בעיניו כ"כ אף שאינו גומל חסד כ"כ גם למסתופפי' בצלו אבל אינו מהיר כ"כ גם בעונש לכשנגדו וגם נפש זולתו יקרה היא כו'. וכמ"כ הנמשל לענין הארי' שהוא בחי' אהבה בתגבורת בקדושה לכן מן הפסולת נמשך אח"כ הכעס הקשה ביותר על המנגד ועל ראש רשעים יחול כו' ובירידות המדרגו' בהתלבשותן בגוף גשמי מתהוה מזה ארי' גשמי המזיק ודורס בגשמיות בלי חמלה משא"כ מפני שור כו' וזהו שכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, והוא מובן.

אמנם לע"ל כשיתבררו כל הבירורי' וכמארז"ל עתידה11 חזיר ליטהר כו' אזי יהי' כאו"א רק כמו שהוא בעצם הקדושה האלקי' ומצד עצם הארי' גבוה יותר וכעד"ז בשאר כל החיות טמאות שנפלו ממקום שלמעלה יותר שלכך ירד מאד בדילוג הערך יותר כו'. וז"ש בנימין זאב יטרף וישכר חמור גרם, ואין הכוונה על הזאב והחמור שבקליפה, אלא על השרש ממקום שנפלו הניצוצות להיות זאב והחמור שהוא עליון ביותר כו'.


1) בנימין זאב יטרף: נדפס כאן מגוכי"ק הצ"צ בס' תקע"ב [מס' 1116]. וראה המאמר בס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' ריח. עניני המאמר נמצאים באריכות בעוד ב' נוסחאות: ביאוה"ז לאדהאמ"צ כז, ג (שם ההתחלה על זוהר ויחי דף רט"ז שבע עשרה שנה מ"ט כו'. ואפשר גם שם היא הנחה משנת תקע"ב). ובאוה"ת ויחי כרך ו' תתשכא, א (ומתחיל: ויחי יעקב).

2) בנימין זאב יטרף: ויחי מט, כז.

3) יששכר חמור גרם: שם מט, יד.

4) גור אריה: שם מט, ט.

5) האריה . . מלך שבחיות: חגיגה יג, ב.

6) פני ארי' אל הימין גו': ראה יחזקאל א, י.

7) כל הגדול מחבירו: סוכה נב, א. וראה לעיל בד"ה שחורה אני (מש"פ וירא). וש"נ.

8) הארי"ה שהוא בגימ' גבורה: פי' הראב"ד לספר יצירה פ"א, מי"ב (לד, ב). ובכ"מ.

9) מזיעתן של חיות: חגיגה יג, ב.

10) ועל ראש רשעים: ראה ירמי' כג, יט.

11) עתידה חזיר ליטהר: ראה הנסמן בלקו"ש חי"ב ע' 175.