ארדה נא ואראה

צז

ארדה1 נא ואראה הכצעקתה כו'. ל' ארדה נא פלאי וגם מ"ש ויגש2 אברהם כו' חלילה לך מעשות כדבר הזה כו'. שלכאורה הוא כהטחת דברים כלפי שמיא, ומה משה שלא אמר רק למה3 הרעות שהכביד פרעה עליהם ביותר אחר שליחותו נענש4 ואמר לו הקב"ה עתה תראה אבל לא תראה כשיכנסו לארץ למה הרהר אחרי מדותיו כו', ולכאורה אברהם דיבר קשות יותר חלילה לך כו' ולא מצינו שנענש ע"ז כלל.

ויובן בהקדים משל א' עפמ"ש השוחד5 יעור כו' הלא הדיין אינו מורה רק ככתוב בספר. אך הטעם כי מחמת קירוב לבבו אליו אזי נראה לו ענינו

צח

באופן אחר ממש כאילו הוא זכאי, כי בכל דבר אם ידינוהו בשכלו יוכל להטותו לב' דברים הפכים, ברצותו יעשה מזה חוב ואיך שהוא מעשה שלא יעשה, וברצותו יצדיקו וישכיל איך שמעשה זו עצמה אינה חוב כלל. ולזה אין6 ב"ד שקול פחות מג' כי א' כל מגמתו להציל ולזכות והב' בהיפוך והג' מכריע וזה תלוי באיזה עין שכלי יביט עליו אם בעין טובה או בעין רעה. וכדמצינו גם למעלה שמתחלה נאמ' ויתעצב7 אל לבו ויאמר אמחה את האדם כי יצר מחשבות לבו רק רע כו' וא"כ אין תועלת בו, ואח"כ כשהריח את ריח הניחוח שהקריב נח ונמתקו הגבורות אזי היפך זה גופא לזכות באמרו וינחם8 כי יצר לב האדם רע מנעוריו פי' וא"כ9 עליו אשמה כלל והיינו לפי שחקר דינו בעין יפה, שהרי גם מתחלה ידע זה אלא שמצד הגבורו' הי' זה גופא חוב כו', כי הכל תלוי באיזה אופן יחקור דינו שכך יהי' הטייתו מהשכל כו'. והטעם כי הדעת10 כולל חו"ג פי' שמשכל א' יוכל להיות ב' נטיות אם לחסד אם לגבורה, ומובן למשכיל שענין ב' מדות אלו חו"ג הנמשכים מן הדעת היינו בחי' מדות שבשכל כלומר שהשינוי הוא בשכל עצמו שכשנוטה כלפי חסד היינו שמשכיל איך שאינו חייב כלל וכשנוטה לדין הוא מה שמשכיל איך שהוא חייב, ואינם שייכי' למדות שבלב שיש שם ג"כ חו"ג אבל הם באופן אחר ממש, דהיינו שמצד השכל אין שינוי בין כשהוא בחסד בלב לכשהוא בגבורה ויודע בשכלו שהוא חייב עד"מ אלא שאעפ"כ לענין הפסק הוא מתחסד עמו כלומר לו יהי כן מ"מ אינו חפץ בעונש ומדת הגבו' היא להעמיד הדבר על הדין ויעמיד במשפט תיכף, משא"כ בחי' מדות שנמשכי' מן הדעת שבחי' החסד הוא שמהפך הדבר בשכל ושמשכיל כאילו אינו חייב כלל, ומדת הגבורה שבדעת היא ג"כ נטי' בשכל להיפוך. וזה שביקש דוד מלפניך11 משפטי יצא, ולא שביקש חסד לעשות עמו לפנים משה"ד שהרי משפטי כתי', רק שיצא מלפניך כי בהיותך מלא רחמים תראה עניני באופן אחר ממש ואצא זכאי משא"כ אם יסתכלו בעין אחר, וכנודע12 שיש ב' עיינין א' מחסד וא' מגבורה ולמעלה יותר כתי' פקח13 עינך חסר כתי' (הגם שבספרי' שלנו הוא מלא מ"מ לפמ"ש בזהר כן הוא, ויש כמה שינויים בין ספרי' שלנו לכמ"ש בזהר כמו בענין כלות14

צט

משה ובזהר כלת משה חסר כתי') להיותו כולו רחמים כו' ולית15 שמאלא בהאי עתיקא.

וזהו ארדה נא ואראה הכצעקתה כו' פי' צעקת' היינו של המקטרג שמעלה דין סדום ומעשיהם הרעי' לפני ה', ולפני מי הוא צועק היינו לפי16 מדת הרחמים כי למדה"ד אינו צריך לצעוק שבלא"ה מסכמת עמו אלא שמדה"ר מעכבת ולזאת הוא צועק שתסכים גם היא, כי אם העון גדול מאד אזי גם עפ"י מדה"ר ראוי' לדין.

ולזה אמר ארדה נא ממעלה למטה בבחי' חסד ואראה כלומר אני אראה בעין שלי היפה הכצעקתה הבאה אלי עשו כי יוכל להיות שלא כן הוא כלומר שעפ"י החסד יוכלו למצוא זכות בגוף המעשה, וז"ש מיד ויגש אברהם כו' כי17 אברהם הי' בחי' מרכבה וזהו שנתן לאכול להמלאכים18 מיכאל וגבריאל כו' שהם ג"כ בחי' מרכבה אלא שהם בחיצונית ואברהם הי' מרכבה בבחי' פנימית ולכן השפיע הוא להם, וכנגד השכינה אמר אל19 נא תעבור כו' שאינו רוצה להיות בבחי' פירוד ח"ו.

והנה מתחלה הי' מרכבה לבחי' ש' אדני מקור דבי"ע ואחר שאמר הקב"ה ארדה נא כו' שהוא בחי' ש' הוי' שהוא מדה"ר שנמשך מלמעלה למטה לראות כו' אזי ויגש אברהם פי' שנגש ונתקרב לבחי' שם הוי' המתגלה כי אברהם20 הוא איש החסד ומיד בהגלות נגלות בחי' מדת חסד עליון הנק' הוי' שאמר ארדה נא כו' אזי נגש אברם וקפץ אליו ונעשה מרכבה אז אליו. ולכן אמר אח"כ חלילה לך כו' והוא המדבר בעד מדת חסד עליון שאליו הוא מרכבה שאותו מדת החסד כו' אומר לבחי' מל' הנק' שופט כל הארץ שמלאה דיני' כי דינא21 דמלכותא דינא, חלילה לך מעשות כדבר הזה להתנהג בדיני' שהוא נגד מדת החסד שלי, כי הבעל יכול למחות באשתו ולהרגיז עליה עד"מ.


1) ארדה נא ואראה: וירא יח, כא. המאמר נדפס כאן מגוכי"ק הצ"צ. ונמצא בס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' קכד. ועי' נו"א בשינויים שם ע' קו ובתו"א וירא יד, ד.

2) ויגש אברהם כו': וירא שם כג-כה.

3) למה הרעות: שמות ה, כב.

4) נענש וא"ל הקב"ה עתה תראה: ראה שמות ו, א ופירש"י שם. סנהדרין קיא, א.

5) השוחד יעור: פ' שופטים טז, יט.

6) אין ב"ד שקול פחות מג': ראה סנהדרין ג, ב.

7) ויתעצב אל לבו . . רק רע: ע"פ בראשית ו, ה ואילך.

8) וינחם כי יצר לב האדם רע מנעוריו: ע"פ נח ח, כא.

9) וא"כ עליו: אוצ"ל וא"כ אין עליו. או שהר"ת כאן הוא: ואין כאן.

10) הדעת כולל חו"ג: ראה ע"ח שער תיקון הנוקבא (של"ד) פ"ג. תניא ספ"ג. ספמ"ג. ובכ"מ.

11) מלפניך משפטי יצא: תהלים יז, ב. וראה גם קונטרס בד קודש ס"ז.

12) וכנודע שיש ב' עיינין: ראה זח"ג קל, א.

13) פקח עינך חסר כתי' . . לפמ"ש בזהר כן הוא: דניאל ט, יח. ראה זח"ג קכט, ב. קל, א. קלז, א (ובקול ברמה שם). זח"ב קעז, ב. תו"ח וירא קג, א. קי, ב. קיח, א. אוה"ת בהעלותך ע' שצט.

14) כלות משה ובזהר כלת משה חסר כתי': נשא ז, א. זח"א רלו, ב. זח"ב ה, ב. זח"ג ד, ב. קמח, א. רכו, ב. רנד, ב. תנחומא נשא כו. פסיקתא פ' ויהי ביום כלות. ובפירש"י נשא שם.

15) ולית שמאלא בהאי עתיקא: זח"ג קכט, ב.

16) לפי: אוצ"ל: לפני.

17) כי אברהם הי' בחי' מרכבה: ראה ב"ר פמ"ז, ו.

18) להמלאכים מיכאל וגבריאל כו' שהם ג"כ בחי' מרכבה: ראה זח"א צז, ב. זח"ב רט, ב. רי, א.

19) אל נא תעבור: וירא יח, ג.

20) אברהם הוא איש החסד: ראה זח"א מז, ב. ובכ"מ.

21) דינא דמלכותא דינא: גיטין י, ב.