אכלו רעים שתו ושכרו דודים

קיח

אכלו1 רעים2 שתו ושכרו דודים, אני ישנה ולבי ער וגומ', ובזהר אכלו רעים לעילא פי' חו"ב שנק' תרין רעין דלא מתפרשין והם י"ה, שתו ושכרו דודים לתתא זו"נ שנק' ו"ה. והענין כי חכמה היא חכים3 ולא בחכמה ידיעא, פי' שמה שנקראת בשם חכמה הוא רק ע"ש העתיד שממנה משתלשל ומתהוה בחי' השכל למטה, אבל מ"מ לא בחכמה ידיעא שאינה ממהות החכמה הידועה שלנו רק שהיא מקור, ונודע בפי' רחום שהענין הוא מקור הרחמים כי הרי למעלה לא יתכן רחמים גלוים שהוא בחי' התפעלות ושינוי כו'.

והנה מ"מ מחכמה ואילך הוא בחי' השתלשלות כמשל משכל למדות כו' יש מיש, אבל החכמה4 מאין תמצא שלא בדרך השתלשלות אלא כענין שנאמר שם כבוד מלכותו כו' שמדת מל' דא"ס בלבד מחי' אותו, וההמשכה שממדת מל' אינה בחי' גילוי חיות פנימי רק ששמו נק' עליהם כמשל המלך שאין עצמותו מתפשט במדינה כו' ומ"מ הוא למעלה מההארה דחכמה אף שמאירה בפנימיות. וזהו מ"ש5 תמיד בזהר אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, שזה פלאי לכאור' מהו המעלה בהסתלקות יקרא כו'. אך ר"ל אסתלק על בחי' גילוי ההארה שמבחי' כתר מל' דא"ס שהיא בבחי' מקיף בלב ומ"מ הוא מתגלה יותר מגילוי החיות דחכמה אף שהארתה בבחי' פנימית והיינו מצד עצם יתרון האור כו'. ולז"א החכמה מאין תמצא כי הרי אין המשפיע בגילוי כמו מחכמה ולמטה שעצמיו' החכמ' מתלבש במדות כו' רק אבא6 יונק ממזלא כי מ"מ גם מכתר נמשך איזה הארה בבחי' פנימי' אבל הוא רק בבחי' שערות בלבד כערך חיות שבשערות לגבי עצם החיות שבמוחי' שבראש כו'. אמנם אח"כ מחכמה לבינה נמשך השפע בהשתלשלות. וזהו אכלו רעים שהם תרין ריעין דלא מתפרשין כו'.

ול' אכלו הוא עפמ"ש ואם7 האכל יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר א' אכילת מזבח כו' ובמגילה8 אכילה מרובה משתיה כו', שהקרבנות נק' בשם אכילה והנסכים בשם שתיה. כי כמו עד"מ ענין אכילת אדם בגשמיו' ולחם9 לבב אנוש

קיט

יסעד ע"י שמתברר באצטומכא והמובחר שנתברר סועד הלב פי' שמגביהו ומקשרו עם המוח, שבמוח הוא משכן הנפש ולכן אם10 לא יאכל ז' ימים ימות כי תסתלק הנפש שבמוח ותפרד מהלב, וע"כ לחם דוקא יסעד אף שהיין מרבה דם יותר אבל ענין סועד הלב הוא התיישבות דעתו של אדם דהתקשרו' הלב אל המוח הוא ע"י לחם דוקא שהוא בחי' דעת כמארז"ל עה"ד11 חטה היתה כו', וכך הוא ענין הקרבת בהמה גשמיו' שנלקחה מפני שור שבמרכבה, כי כמו שג'12 שותפים באדם כך גם בבהמה, אלא שבאדם הנפש הוא מבחי' פני אדם שבמרכבה שכלול גם פני נשר ופני שור ובישראל נוסף נפש אלקי' מאדם שעל הכסא כו', ובבהמות הוא מבחי' פני שור שבמרכבה, וע"י הקרבן ע"ג המזבח נכללת במקורה שבמרכבה ועי"ז והחיות13 נושאות את הכסא, שלכן נק' מרכבה כדוגמת המרכבה בגשמיו' שנושאת הרוכב למקום שלא הי' באפשרי לו להגיע בעצמו וממשיכות א"ס ב"ה מלמעלה מאצי' באצי'. וזהו ענין אכלו ריעים, כי ההמשכה היא ראשונה באו"א שנק' תרין ריעין דלא מתפרשין כו'.

ואח"כ שתו ושכרו דודים הוא ניסוך היין בשיתין14 שבמזבח שמגיעי' עד לתהום. כי הנה מקודם15 בריאת העולם הי' מים במים ואח"כ אמר יהי16 רקיע כו'. והענין שמקודם הי' הכל רוחנית שגם מים תחתוני' היו רוחניים שלכן רוח17 אלקים היתה מרחפת ע"פ כל המים, עד שאח"כ עשה רקיע והבדיל ביניהם ואז ירדו מים תחתוני' להיו' גשמיים, וכנודע18 בענין אמ"ר אור מים רקיע שבחי' אור הוא בחי' חכמה וכן מים הם בחי' חכמה אלא שאור הוא בחי' הפנימי' והרוחני' דחכמה ועד"ז היו גם המים טרם שהבדיל ביניהם ולאחר ההבדלה אזי מים תחתוני' נתגשמו ולכן המה בוכי'19 אנן בעינן למהוי כו'. ולכן מנסכים להם יין להמשיך שם הארת א"ס ב"ה כי היין20 משמח אלקים, פי' וענין השמחה הוא התגלו' הפנימי', כי בכל דבר יש פנימי' וחיצוני' כמו אין21 לך עשב שאין לו מזל

קכ

וכן ממגד22 תבואות שמש כו' הרי המזל הוא מקבל מלמעלה ומשפיע למטה וזהו ענין פנימי' וחיצוני' שבו, וכמ"ש בפרדס23 שכל עילה דבוק בעילתו כו', והשמחה היא התגלות הפנימית לחוץ. וכך הוא ענין משמח אלקים גילוי פנימי' אלקותו ית' בעולמות. וההמשכה היתה עד התהום גם במים תחתוני' שהם למטה במדרגה כו', כידוע שיש הבדלה בין אצי' לבי"ע והוא סוד הרקיע הנ"ל שבו וע"י נעשה השינוי מאצי' לבריאה, ושרשו מה"ג דאלקי' שבבינה, ואין24 הגבורות נמתקים אלא בשרשן שבבינה, והיינו ע"י היין ששרשו שם כו'. ולכן אכילה מרובה משתי', כי העיקר הוא להיו' תוספת אורו' באצי' והיינו ע"י הקרבת הפרים ואלים כו', ואח"כ השתי' היא לתתא להמשיך מאצי' לבי"ע, ושם אין נצרך כ"כ התעוררות מלמטה. וזהו השיעור שבכתוב לפר כך וכך נסך25 וכן לאיל ולכבש לפי ערך ההמשכה שבאצי' כך צ"ל הנסך להמשיך בבי"ע כו'.

וזהו אכלו ריעים לאו"א שהוא המשכה מלמעלה מאצי' באצי' וזהו לעילא, ושתו ושכרו דודים לתתא זו"נ להשפיע בבי"ע. ומשחרב בהמ"ק אזי תפלה במקום קרבנות כמ"ש ונשלמה26 פרים שפתינו כו'. וע"ז משיבה כנ"י אני27 ישנה בגלותא מרוב הצרות ושעבוד מלכיות היא בבחי' שינה הסתלקו' המוחי' ואינן מאירי' לעורר עי"ז להיות אכלו ריעי' ושתו דודי' כו', כמו השינה בגשמיו' שהמאכל28 מביא את השינה מקיטורי' העולי' בראש כו'. וע"ז משיב הקב"ה ולבי ער שהוא ית' נק' צור29 לבבי, וכתי' הנה30 לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ועי"ז קול דודי דופק ע"י עסק התורה הקל31 קול יעקב כו'.


1) אכלו רעים שתו ושכרו דודים: נדפס כאן מגוכי"ק הצ"צ תקע"ב [1116 כז, ב]. ונמצא בס' מאמרי אדה"ז על כתובים ח"ב ע' קמו. מאמר זה נמצא באריכות ובשינויים בס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'ריב ואילך [שם נרשם מאמר זה בהמשך לד"ה לה"ע הנסכים, שהוא מקביל לד"ה ענין מארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין דלעיל]. וראה נו"א ממאמר זה באוה"ת שה"ש כרך ב' ע' תצב ואילך (שם מתחיל: אני ישנה). ועוד קיצורים והגהות מהצ"צ באוה"ת שם כרך ג' ע' תתקיג ואילך.

2) אכלו רעים . . אכלו רעים לעילא . . תרין רעין: שה"ש ה, א. זח"ג ד, א. ועוד.

3) חכים ולא בחכמה ידיעא: תקו"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו.

4) החכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

5) מ"ש תמיד בזהר אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין: ראה זח"ב סז, ב. קכח, ב. קפד, א.

6) אבא יונק ממזלא: ראה זח"ג רפט, ב. ע"ח שער הכללים פ"ה.

7) ואם האכל יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר: צו ז, יח. זבחים יג, ב. כח, ב.

8) ובמגילה אכילה מרובה משתיה: יב, א.

9) ולחם לבב אנוש יסעד: תהלים קד, טו.

10) אם לא יאכל ז' ימים ימות: ראה רמב"ם הל' שבועות פ"ה ה"כ. ובכ"מ.

11) עה"ד חטה היתה: ראה ברכות מ, א. ב"ר פט"ו, ח. ובכ"מ.

12) שג' שותפים באדם: נדה לא, א.

13) והחיות נושאות את הכסא: ראה לעיל ד"ה ענין מארז"ל כל הקורא ק"ש. וש"נ.

14) בשיתין שבמזבח שמגיעי' עד לתהום: ראה לעיל שם. וש"נ.

15) מקודם בריאת העולם הי' מים במים: ב"ר פ"ה, ב. שמו"ר פ"נ, א.

16) יהי רקיע: בראשית א, ו.

17) רוח אלקים היתה מרחפת: ע"פ בראשית א, ב.

18) וכנודע בענין אמ"ר אור מים רקיע: ע"פ תהלים יט, ג. ראה זח"ב קלו, ב. קסז, א. ע"ח שער המלכים (שי"א) פ"ו. אוה"ת חיי"ש כרך ד' תשפח, ב. וראה ס' הערכים חב"ד כרך ג' ס"ע תיב ואילך. וש"נ.

19) בוכי' אנן בעינן למהוי כו': ראה ת"ז ת"ה (יט, ב). מדרש עשה"ד ס"ב. בחיי ויקרא ב, יג. ועוד.

20) היין משמח אלקים: ע"פ שופטים ט, יג. ברכות לה, א.

21) אין לך עשב: ב"ר פ"י, ו. וראה לעיל ד"ה ביום השמע"צ וביאוריו.

22) ממגד תבואות שמש: ברכה לג, יד. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב ע' תרב. וש"נ.

23) וכמ"ש בפרדס שכל עילה דבק בעילתו: ראה גם תו"א יתרו סט, א.

24) ואין הגבורות נמתקים אלא בשרשן שבבינה: ראה פע"ח שער השופר פ"א. לקו"ת להאריז"ל וישב לט, א. תניא פל"א. ובכ"מ.

25) השיעור שבכתוב לפר כך וכך נסך: פינחס כד, יד.

26) ונשלמה פרים שפתינו: הושע יד, ג.

27) אני ישנה בגלותא: שה"ש ה, ב. זח"ג צה, א.

28) שהמאכל מביא את השינה מקיטורי' העולי' בראש: ראה סה"מ תקס"ט ע' רכט (ובהוצאה הראשונה הוא בע' ריב) וע' רמח (רלא) ואילך. תו"ח חיי"ש קכה, ב. שמות ח"א לח, ב (ובהוצאה הראשונה נב, ב). פיה"מ לאדהאמ"צ נה, ג. נו, ג. אמרי בינה קט, ב. קל, ג. ס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' לד. הנחות תקע"ז ע' קצא. סה"מ תרע"ח ע' קלא. ובכ"מ.

29) צור לבבי: תהלים עג, כו.

30) הנה לא ינום ולא יישן: תהלים קכא, ד.

31) הקל קול יעקב: תולדות כז, כב.