ואת גביעי גביע הכסף

קכא

ואת1 גביעי2 גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן כו'. כתיב כוס3 ישועות אשא ובשם הוי' אקרא, הנה כוס4 גימ' פ"ו והוא ג"כ גימטריא דגביע עם הכולל והוא גימטריא5 דשם אלקים כידוע. והענין הוא כידוע בכונות דכוס של קידוש על היין דוקא, שבחי' הכוס הזה הוא בחי' הכלי לקבל החסדים דאימא שהוא היין6 שהוא בבחי' בינה כו'. וביאור הדברים ידוע שהדיבור הוא בחי' אותיות7 שהן בחי' כלים להכיל ולהקיף מה שבתוכו, כי הרי הכל מתיישב באותיות הדיבור, כמו אור השכל שהוא רוחני במקומו בכלי המוח ונמשך ובא באותיות הדיבור ומתיישב ומתעלם בו כמו שמתיישב ומתעלם המים והיין בתוך הכוס, וכך למעלה בחי' אותיות8 דיבור העליון שבדבר ה' עשה את הכל וכמ"ש ואתה9 מחי' את כולם א"ת וה' מוצאות הפה כו' כידוע הנה כללות כל האותיות של הדיבור נעשין כמו בית קיבול כללי לקבל מהמוחין והמדות המשפיעין בו ונק' כוס והוא גימטריא פ"ו כמו שם10 אלקים להיותו בחי' צמצום להגביל האורות כו' וד"ל.

וזהו כוס ישועות אשא שיש כאן ב' דברים, הא' ענין הגבהת הכוס למעלה כמ"ש אשא, והב' שנק' כוס ישועות שמלא חסדים שנק' ישועות, והיינו ענין שע"ה נהורין דא"א שמאיר במל' כמו וישע11 ה' אל הבל כו', כידוע דק"ן12 נהורין יש מכבר באור אבא כמ"ש בע"ח בענין כי יקרא קן צפור כו' ולתשלום שלימות החסדים נמשך עוד רכ"א נהורין שהוא שע"ה עם ה"ח הכוללים, וז"ש דוד כוסי13 רויה גימטריא רכ"א שהוא14 מדות א"א, וזהו כוסי רוי"ה רכ"א הנוספים, והוא בחי' כוס ישועות דלעתיד שיהי' בתכלית השלימות מהארת א"א כו', אבל עכשיו

קכב

אין המל' מקבל רק ה"ח כוללים והוא שנק' כוס ישועות אשא בכוס15 של ברכה דעכשיו בה'16 אצבעות שמגביהין הכוס וכן לענין בחי' כוס דקידוש, ומ"ש כוסי רויה הוא לעתיד בכוס של ברכה שיברך דוד לעתיד כמאמר רז"ל שיעשה17 הקב"ה סעודה לעתיד ונותן כוס של ברכה לאברהם כו' עד דוד שאמר לי נאה לברך ואותו הכוס יהי' ביין18 המשומר בענביו מששת ימי בראשית כידוע וד"ל.

והנה ביאור ענין ה"ח כוללים שנמשך בכוס של ברכה דעכשיו כמ"ש כוס ישועות אשא כו' היינו בחי' חסד שבחסד חסד שבגבורה חסד שבת"ת כו'. ויובן זה עד"מ בכלי הדיבור שאנו רואים שיש בגלוי הדיבור דבר חסד ואהבה וגם דברי דין ורוגז גדול כו', אך יכול להיות שגם בדברי דין ורוגז הקשה יש בו מבחי' החסד והאהבה הגדולה בהעלם, והוא כמו כאשר ייסר איש את בנו בדברי תוכחות מגולה מאהבה מוסתרת שמחמת אהבה דוקא ירבה דברי תוכחה בדברי כעס ותערומות בהגזמ' דינין ועונשין או דברי שנאה והרחקה יתירה רק כדי שישוב מדרכו הרעה לטובה, שאין בכל הדברים האלה רק בחי' טוב וחסד שמחמתם דוקא יתקרב לדרך הטוב וכה"ג. וכמ"כ יש בחי' חסד בכל המדות כמו התפארות והניצוח ונק' חסד שבת"ת וחסד שבנצח דהיינו בחי' החסד שיצא מחמת מדה זו כמו בחי' חסד19 שבגבורה מדת הדין הנ"ל וכללותם נק' ה"ח (כי בחי' יסוד אינו מדה בפ"ע רק שבו כלולים כל20 ה"ח הללו והוא בחי' יוסף כמו שיתבאר בעז"ה). וז"ש כוס ישועות אשא לקבל ה"ח הללו שיבואו בכוס הזה כדי להשפיע לעולמות וכמ"ש והוכן21 בחסד כסא שאין קיום העולם רק בחסד דוקא, ואח"כ בשם הוי' אקרא להמשיך מכל האורות העליונים דשם הוי' הפרטיים בדיבור להיות השפע באה בפרטות לכל העולמות מריש כל דרגין עד סוף הכל וז"ש אקרא בדיבור אך דוקא לאחר שכוס ישועות אשא בבחי' ה"ח הנ"ל וכמ"ש כי22 אמרתי עולם חסד יבנה כו' וד"ל (או פי' ובשם הוי' אקרא להמשיך בשם הוי' ממקור החסדים כי נעוץ23 תחילתן בסופן דוקא כידוע וד"ל).

והנה ידוע דדוד הוא מרכבה לבחי' המל' שמלאה דינין כו' כי עיקר ענין בנין24 המל' הוא מבחי' הגבורות כידוע, וע"כ הוצרך לקבל ה"ח שנק' ישועות

קכג

להמתיק הגבו', וידוע שאין25 מיתוק הדין אלא בשרשו דוקא שהוא בבחי' גבורות דאימא דבינה26 מינה דינין מתערין כו', וביין הוא בחי' המתקת הדינין דבינה ונק' יין27 המשמח אלקים שממתיק לגבורות דשם אלקים28 דבינה ומל' כו', וכמו שאנו רואים שהיין ישמח לב האדם להפוך כל מדות אשר בשכלו מרע לטוב מדין לחסד מפני שנעשה לבו טוב מן היין, כמו כטוב29 לב המלך ביין מצוה להוציא כל האסירים מבית האסורים וימחול לשונאיו כו' וכה"ג וכמ"ש בזהר דכל30 חירו וכל חידו מן היין. אך זהו בחי' הטוב והחסד שביין דהיינו שכח הדין שבו נמתק לחסד, כי יש ביין כח הדין להתכעס יותר כמו עובדא דרבה31 דשחטי' לרבי זירא כו' וכה"ג, אך בחי' החסדים שביין גוברין על כח הדין שבו ואז הן בחי' חסדים טובים הבאים בתגבורת גדולה לעשות לפנים משורת הדין הרבה כמו למחול לחייבים ביותר ולאהוב גם השונא כנ"ל, וגם אנו רואים כאשר טוב לבבו ביין יגלה כל מצפוניו כמ"ש נכנס32 יין יצא סוד, והוא ג"כ תוקף גלוי אור החסד שיורד ביותר מההעלם לגילוי, שהרי גם מהיות נעלם בהעלם אחר העלם יוצא לידי גילוי ע"י היין שיוצא סוד גם היותר כמוס ע"כ יין גימטריא סוד (והוא גם בחי' הסוד שבחכמה דזקן33 דעתי' סתום ונעלם בתכלית ונק' חכמה סתימאה והוא בהיותו בן34 ע' שנה דוקא שאז זמן שלימות גדלות המוחין דחו"ב ממקורם הנעלם כו' ואעפ"כ יוצא גם סוד זה ע"כ יין גימטריא ע'). וכך יובן למע' בבחי' מיתוק הגבורות שבכוס דמל' שהוא ע"י בחי' יין דבינה בחי' חסדי' דאימא שיש בהם כח ותגבורת גדולה להמתיק כל דין לחסד כנ"ל ולצאת מן ההעלם כו', ומהם נמשך ה' חסדים חסד שבחסד חסד שבגבורה חסד שבת"ת כו' וכנ"ל. וזהו ענין כוס דקידוש וכוס של ברכה, דכוס גימטריא אלקים דבינה שמקבל מבחי' החסדים דבינה מפני שאין מיתוק הדין אלא בשרשו דוקא כידוע וד"ל.

ואמנם הנה עכשיו אין המל' מקבל רק ה"ח בכוס של ברכה והן ה' חסדים כוללים דיסוד35 שנק' קנה הכל ק"ן אורות דאבא עם ה' חסדים כוללים

קכד

וזהו קנה36 חכמה כו', אך עיקר הקבלה37 הוא ביין שבכוס שהן ה"ח דאימא והוא מזל ונקה (וזכרהו38 על היין הוא בחי' ה"ח דאבא כו'), אבל לעתיד יהי' כוס של ברכה דדוד מלכא משיחא בתכלית שלימות ה"ח ממקורם שהוא בבחי' א"א והיינו רכ"א לוגין יין המשומר בענביו כו' והוא ענין תכלית39 ושלימות הארת אור מא"א רכ"א ויהי' כללותם שע"ה נהורין כנ"ל. וז"ש כוסי רויה פי' כוסי שמכבר שנק' כוס ישועות יהי' רויה גימטריא רכ"א נוסף על החסדים הראשונים. וז"ש אלה40 דברי דוד האחרונים דקאי לעתיד שיהי' עליית המל' בכתר כמ"ש נאום41 הגבר הוקם על גימטריא מאה כו' כידוע וד"ל. וע"כ יהי' הכוס ביין המשומר בענביו מששת ימי בראשית שהוא בחי' בינה דא"א שנק' מוחא42 דשקיט ושכיך על דורדייא כו' כמ"ש במ"א וד"ל.

אך הנה בחי' גביע הכסף דיוסף הוא למעלה מבחי' כוס ישועות דדוד. כי הנה ידוע בשורש בחי' יוסף שהוא בבחי' יסוד שלמעלה מבחי' מל' וכל החסדים העליונים שבכל האורות העליונים מאירים ומתכנשים ביסוד דוקא, וכמ"ש כי43 כל בשמים כו' שיסוד44 נק' כל דאחיד בשמיא וארעא והיינו וקנה הכל, ופי' כל היינו כללות כל החסדים, והמל'45 נק' כלה שמקבלת מבחי' כל דיסוד כידוע. וזהו שהי' יוסף יפה תואר ויפה מראה שהוא בחי' ההתכללות מכל האורות וכלים יחד שזהו ענין תואר ומראה, התואר הוא בבחי' תמונת הגבלת הכלים והמראה בבחי' האורות, וכמ"ש46 במ"א בענין רחל יפת תואר ויפת מראה שהיופי הוא בבחי' ההתכללות ממזיגה נכונה בין באורות בין בכלים שנק' תואר ומראה, רק שברחל47 הוא בבחי' המל' המקבל מהכל וביסוד הוא בחי' יוסף הוא בחי' דכר המשפיע הכל כו' וע"י דוקא יצא כל אור ושפע מהעלם לגילוי כמ"ש ויוסף48 הוא השליט על הארץ הוא המשביר כו', ונק' יתו"ם49 ר"ת יפה תואר ויפה מראה, אך הוא יתום מאמו ולא מאביו לפי שבינה50 עד הוד אתפשטת ולא יותר אבל אור אבא מאיר

קכה

גם ביסוד דנמצא אינו יתום מאביו וכמ"ש אלה51 תולדות יעקב יוסף כו'. ולפ"ז כל בחי' שפע אור החסדים שנמשך מאור אבא שהוא מקור כל החסדים נמשך ומאיר בבחי' יסוד52 ונק' כנישו דכל נהורין וע"כ נק'53 טוב כידוע.

וזהו וילקט54 יוסף את כל הכסף, פי' כי הכסף55 שרשו בבחי' החסד כידוע, ויוסף הוא בחי' יסוד ליקט כל אורות החסדים שנמשכים ממקור החסדים שבאבא והביאם ביתה פרעה56 לשון פריעה וגילוי שהוא בחי' בינה ומל' ששם בחי' גילוי כל נהורין. והענין הוא שכל החסדים דאבא הביאם בבינה ומל' להגביר ולהמתיק גם גבורות דאימא לחסדים ע"כ הוא למעלה הרבה מבחי' כוס ישועות דדוד, דדוד הוא בחי' המל' הנצרך לקבל חסדים דאימא בלבד שהוא בחי' יין המשמח שבתוך הכוס כנ"ל, אבל יוסף שהוא בעצם ממקור החסדים שמהפך גם לגבורות דאימא לחסדים לא הוצרך ליין בתוך הגביע אלא בלא יין הי' הגביע שלו מצד עצמו מבחי' החסדים העצמיי' וע"כ הי' גביע של כסף דוקא ולא הי' צריך להגביהו לקבל חסדים כמו כוס ישועות אשא אלא אדרבה הי' מורידה למטה מטה כדי להמתיק בו כל דינין הקשין. וזהו שאמר ואת גביעי ביו"ד דחכמה המיוחד ליוסף דוקא גביע הכסף, גביע גימטריא פ"ו ע"ה והוא בחי' שם אלקים גימטריא פ"ו שנמתק בחסדים, וזהו שהי' מנחש בו להמתיק בו גבורות קשות שנאחזים בנחש57 דקטנות דיסוד כמ"ש במ"א, וז"ש כי58 נחש ינחש איש אשר כמוני דוקא שמקבל מה"ח דאבא שלמעלה מה"ח דאימא כידוע. וזהו ההפרש בין גביע לכוס כו' וד"ל.

וזהו ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן שהוא בחי' צדיק59 תחתון בחי' בנימין כידוע וע"כ נק' קטן כמו דוד60 הוא הקטן וזהו בפי אמתחת הקטן דוקא. והענין הוא כי שרש בנימין הוא מבחי' הגבורות כמ"ש בן אוני, אך אביו קרא לו בנימין מבחי' החסד דקו הימין כו', וע"כ ציוה יוסף לשום גביע הכסף שלו ששרשו במקור החסדים דאבא כנ"ל בפי אמתחת בנימין הקטן כדי

קכו

להמתיק גבורות שלו בחסדי' ולהיות אחוז וקשור בחבלי עבותות בצדיק עליון בחי' יוסף ע"י גביע זה של כסף דיוסף, וכידוע בענין וידעת62 כי שלום אהליך שהוא שלום בית דמקבל בחי' התקשרות המקבל במשפיע ושלום דמשפיע במקבל וז"ש יעשה שלום לי שלום יעשה כו', וזהו תשים בבחי' התקשרות דמשפיע צדיק עליון במקבל צדיק תחתון, והוא בחי' רוחא63 דשביק בגווה כו' שזהו ע"י בחי' החסדים דדכורא כי64 אין אשה כורתת כו', וזהו ובנימין61 בכה על צוואריו65 כו' כמ"ש במ"א וד"ל.

והנה כל ענין מכירת יוסף66 למצרים דוקא ואשר הי' בבית האסורים בבור עשר שנים הוא ענין גלות בחי' צדיק עליון בחי' יסוד כמ"ש ענו67 בכבל רגליו כו' אמרת ה' צרפתהו שהוא בחי' צירוף ובירור דצדיק עליון בהיותו אסור בגלות כמ"ש מלך68 אסור ברהטים כו', וכ"ז מפני שהי' צריך להיות גלות ישראל במצרים שהוא בחי' גלות השכינה בחי' מל' כמ"ש אנכי69 ארד עמך מצרימה כו' וכמאמר רז"ל גלו70 לאדום שכינה עמהם כו', ולהיות כי טומאת מצרים היא בתחתיות המדריגות דקליפות אבי אבות הטומאה דנו"ן שערי טומאה והי' חשש גדול פן לא יוכל להיות יציאת ישראל מגלות מצרים כי יגבר כח הקליפה הקשה עד שישתקעו שם כמ"ש אשר71 שלט האדם באדם כו' כי אין72 חבוש מתיר א"ע מאחר שהשכינה היא בגלות ומלך73 אלקים על גוים שמחי' אותם בע"כ כו' כמ"ש ומלכותו כו', וע"כ חשב ה' מחשבות לבלתי יהיו נדחים בארץ מצרים בסוד גלות השכינה לעולם ח"ו, ע"כ גלגל מכירת יוסף בחי' צדיק עליון למצרים שבחי' כח הדכר הוא הרבה יותר וכמו שאמרו האיש74 דרכו לכבוש כו', והי' יוסף בבחי' גלות תחילה שם כמ"ש הצדיק75 אבד אבד בגלותא כו' וענו בכבל רגליו, וכ"ז הי' תועלת להיות בחי' התנשאות מל' יוסף להכניע לכל הגבורות הקשות דמצרים כמ"ש וילקט יוסף כל הכסף כל החסדים כו' כנ"ל, ובפרט בשבע76 שני הרעב

קכז

שקנה77 אותם ואת אדמתם לפרעה בחי' מל' כמ"ש78 במדרש שמל אותם, וזהו אמרו ה"א79 לכ"ם זר"ע וזרעתם את האדמה שנתן להם ה' חסדים מגולים להיות בכחם לזרוע את האדמה וכמ"ש ונתן80 זרע לזרע ולחם לאכל שהוא בחי' ה"ח שנמשכים מיסוד לזרוע את האדמה כו' וכמ"ש לו המצרים תן81 לנו זרע ונחי' ולא נמות והאדמה לא תשם כו'. והנה ע"י שמל אותם הסיר בחי' קליפה הקשה שלהם ביותר הנק' ערות82 מצרים והוחלש כחם מאוד, והי' דבר זה תועלת גדול לדור הנולד הבא אחריהם שלא הי' להם כח חזק כ"כ להשתעבד ולהתגבר על ישראל בגלותם, ומלבד שלא נשתקעו אצלם אלא שהוקל להם השיעבוד ולא נטמאו בטומאתם כמאמר רז"ל שהיו83 מצויינים שם כו', וגם משך הזמן דגלותם הי' רק פ"ו84 שנה, כידוע דעיקר קושי השיעבוד לא הי' רק פ"ו שנה (וזהו פ"ו שנה דמרים בזמן85 רד"ו והיינו כמנין גימטריא דשם אלקים שהוא פ"ו כנ"ל), וכמו שאמרו בטעם קריאת שם מרים שאמרו שהיתה בת פ"ו שנה כשנפסק הגלות דוימררו86 את חייהם בזמן רד"ו כו' ובתחילת הגלות וימררו את חייהם נולדה מרים וע"כ קראה שמה מרים ע"ש המרירות דוימררו את חייהם כו' וזה הי' בזמן87 קכ"ד בבואם למצרים ובזמן רד"ו נגאלו שאז היתה בת פ"ו שנה ובזמן זה נאמר וידע88 אלקים שנמתק שם אלקים כו' וד"ל.

והנה כמו שמבואר למעלה בבחי' כוס ישועות דדוד שיהי' בחי' עלי' לעתיד שנאמר כוסי רויה כו' לקבל שע"ה נהורין מאור א"א כו', כך יהי' בחי' עלי' לבחי' יסוד בחי' יוסף צדיק עליון בבחי' יסוד דא"א וע"י כמ"ש צדיק89 כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, וז"ש מכנף90 הארץ שמענו צבי לצדיק כו' מכנף הארץ דוקא, והוא כאשר יהי' עלי' לבחי' המל'91 שנק' ארץ כו' כמ"ש אשת92 חיל עטרת בעלה וכן נקבה93 תסובב גבר, משא"כ עכשיו כאשר המל' מקבלת מז"א ומ"ה94 מברר

קכח

לב"ן כמ"ש והוא95 ימשול בך כידוע אין עלי' לבחי' יסוד כ"כ, וזה פלא לכאורה שהרי כאשר מ"ה מברר לב"ן יש כח יותר בבחי' הדכר מבחי' הנוק' ובחי' יסוד הוא בבחי' ז"א דדוכרא, ולעתיד יהי' כח בנוק' שהוא בחי' המל' יותר עד שתהי' עטרת בעלה מאיזה טעם יהי' עלי' לבחי' יסוד יותר מעכשיו כו'.

אך הנה ראי' ברורה לדבר זה אנו מוצאים ממה שמצינו שלעתיד יהי' הבכור יוסף ועכשיו בכור96 יעקב ראובן ולא יוסף, וז"ש ביוסף בכור שורו כו' דקאי לעתיד, ולזה הטעם גם העבודה97 לעתיד יהי' בבכורים ולא בכהנים, כידוע שהעבודה הי' בבכורים מיד שיצאו ממצרים כמ"ש קדש98 לי כל בכור פטר כל רחם כו' וקדושה זאת היתה לעבודה כמ"ש כי99 לי הקדשתי כל בכור בהכותי כל בכור כו', אך מפני100 חטא העגל נפסקה העבודה מן הבכורים ונתנה לכהנים בני אהרן, אבל לעתיד תחזור העבודה לבכורים כמקדם, אמנם לא כמו דין בכור101 דעכשיו שהוא לאב דוקא כמו הכהנים דעכשיו שהן דוקא בני אהרן למשפחותם102 לבית אבותם כתיב דכל שאביו כהן כשר לכהונה ולא כשאמו כהנת, אבל בבכורים דלעתיד לא יתייחסו לבית אבותם להיות בכור לאב דוקא אלא בכור לאמו דוקא כמ"ש קדש לי כל בכור פטר כל רחם, פטר כל רחם דאמו דוקא, ואם הוא בכור לאמו אע"פ שאינו בכור לאב כשר לעבודה, ואם יש לאדם כמה נשים ולכל אחת נולד בן בכור כולם כשרים לעבודה, רק לענין דין הירושה103 אינו נוטל פי שנים אלא בכור לאב דוקא שנק' ראשית104 אונו ולו דוקא משפט הבכורה לענין הירושה, אבל לענין העבודה לא בעינן ראשית אונו אלא שיהי' פטר רחם בלבד (ואפשר שאם הוא בכור לאב ראשית אונו ואינו בכור לאמו שכבר ילדה בן מאיש אחר לא יוכשר לעבודה אע"פ שלו משפט הבכורה לענין הירושה מאחר שלא נק' פטר רחם כו'). ובאמת דבר זה פלא גדול הוא למה יהי' הפרש בין דין הירושה ליטול פי שנים שאינו אלא כשהוא בכור לאב מטעם שהוא ראשית אונו, בין דין העבודה שהוקדש בכור פטר כל רחם דוקא ולא בכור לאב, ולמה לא יהי' דין

קכט

העבודה בבכורים כמו בכהנים שהם מתיחסים לבית אבותם דוקא ולא לאמותם כו'.

אך להבין כל זה יש להקדים ענין הידוע הנ"ל דעכשיו בחי' הדכורא עיקר ובחי' הנוק' טפל שהרי בחי' דכר משפיע השפע לנוק' והנוק' לית לה מגרמה כלום כמשל הלבנה שמקבלת מן השמש וכך כתיב ואל105 אישך תשוקתך לקבל תמיד והוא ימשול בך כו' שהמקבל למטה במדריגה מן המשפיע, ולזה הטעם הבעל106 יורש את אשתו כו' ועיקר הירושה בא מן כח האב, ולזה הטעם גם בדין משפט הבכורה לענין הירושה ליטול פי שנים אינו אלא כשהוא בכור לאב ראשית אונו דוקא (ואע"פ שאין107 נותנים לאדם פרנסה אלא בשביל אשתו כמ"ש להניח108 ברכה אל ביתך כו' מ"מ כל השפע ברכה מתייחס דוקא אל האיש אע"פ שהאשה היא עקרת הבית נושאת ונותנת כו'), והיינו משום דמ"ד דדכורא עיקר ולכך הוא מושל כמ"ש להיות109 כל איש שורר כו' (וכידוע דמ"ד110 מברר למ"ן דנוק' כו' כמו משל הגשמים111 שמרוים לארץ והולידה והצמיחה ובלא גשמים לא תצמיח כך האשה112 לא תלד במ"ן שלה כ"א ע"י קבלתה בחי' מ"ד כו'), אבל לעתיד כתיב הנני113 בורא חדשה בארץ נקבה תסובב גבר שבחי' הנוק' יהי' למעלה במדריגה מבחי' דדכורא וכן אמר אשת חיל עטרת בעלה דבחי' ב"ן יהי' למעלה משם מ"ה כו' ואז לא תהי' בחי' הנוק' בחי' מקבל להיות אל אישה תשוקתה אלא אדרבא תסובב גבר ותהי' עטרת כו' (ולא כמו קודם חטא עה"ד שהיו זו"נ שוין בקומתן כמ"ש ויהי114 האדם ואשתו כו'), משום דלאחר תשלום כל הבירורים דבחי' ב"ן115 יתעלה למעלה משם מ"ה המברר כו' כמ"ש במ"א וד"ל.

וע"כ זהו שלעתיד לא תהי' העבודה בכהנים116 ששרשן בבחי' החסדים דז"א בחי' דכורא אלא בבכורים שהן פטר כל רחם דוקא, משום דבחי' הנוק' עיקר ובחי' הדכר טפל ע"כ אין העבודה רק בבכור לאמו דוקא כמו שהי' העבודה

קל

בבכורים קודם חטא העגל דכתיב קדש לי כל בכור פטר כל רחם דוקא, כי קודם חטא העגל הי' בדוגמא דלעתיד אחר תשלום כל הבירורים חירות ממות כו' מפני שכאשר עמדו בהר סיני פסקה117 זוהמתן, רק מפני חטא העגל חזרה118 הזוהמא דנחש הקדמוני ע"כ צריך בירור ותיקון ע"י בחי' שם מ"ה דדוכרא כו' ולזה נתנה העבודה לכהנים, ולעתיד תחזור העבודה לבכורים משום שנאמר אשת חיל עטרת בעלה כו', ועיקר הבכור הוא פטר רחם דוקא ולא בכור לאב, ומ"ש למשפחותם לבית אבותם היינו רק עכשיו מטעם הנ"ל וד"ל.

ובכ"ז יובן ג"כ עליית מעלת יוסף צדיק עליון בחי' יסוד לעתיד בזמן עליית המל' דוקא כנ"ל ולא עכשיו משום דיוסף הי' בכור לאמו רחל ולא לאב כי ראובן בכור יעקב עכשיו שכח הדכר עיקר כנ"ל, אבל לעתיד יהי' עלי' לבחי' הנוק' רחל עקרת הבית אשת יעקב כמ"ש מושיבי119 עקרת הבית כו', וכאשר תתעלה בחי' רחל יהי' יוסף בכור ולא ראובן כי בכור לאמו עיקר יותר מטעם הנ"ל שהעבודה לעתיד בבכור לאמו דוקא כו'. וזהו מכנף הארץ דוקא שמענו צבי לצדיק כו' כאשר יהי' אשת חיל עטרת בעלה כו'.

ובזה יובן ענין הפטורה דפ' ויגש בעובדא דיוסף עם מצרים שמדבר לעתיד דוקא בבחי' עליית יסוד ומל' כנ"ל, והוא נבואת יחזקאל במ"ש קח120 לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה121 ולישראל חבריו שהוא בחי' המל' ועץ122 אחד ליוסף עץ אפרים בחי' יסוד וקרב123 אותם אחד אל אחד והיו לאחדים בחי' יחוד דיסוד ומל' ולא124 יחצו עוד לשתי ממלכות כו' ומלך אחד יהי' לכולם, עד ודוד125 עבדי נשיא להם לעולם וד"ל, דכתר126 שם טוב עולה על גביהם גם בהיות העבודה לעתיד בבכורים שיהי' במקום כתר כהונה דעכשיו כו' וד"ל.


1) ואת גביעי: מאמר זה הוא הנחת כ"ק אדהאמ"צ משנת תקע"ב. וראה ס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א בהוספות ע' 18. ונמצא בשינויים והגהות מהצד בד"ה ענין יוסף ואחיו באוה"ת מקץ כרך ב שמ, ב ואילך. שמה, א ואילך. כרך ו תתשה ב ואילך. וראה גם פלח הרמון להרה"ח הר"ה מפאריטש ע' 218 ואילך.

2) ואת גביעי גביע הכסף: מקץ מד, ב.

3) כוס ישועות אשא: תהלים קטז, יג.

4) כוס גימ' כו' אלקים: זח"ג רמה, סע"א. רעג, סע"א. וראה חידושי אגדות מהרש"א ברכות נא, א (ד"ה עשרה). ובכ"מ.

5) גימטריא דשם אלקים: ראה ע"ח שער המוחין פ"א (ש"כ) פ"א. ובכ'מ.

6) היין שהוא בבחי' בינה: ראה זח"ג קכז, א. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' לג. וש"נ.

7) אותיות שהן בחי' כלים: ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"ד. לקו"ת מטות פב, ג. ובכ"מ.

8) אותיות דיבור העליון: בכת"י ב: אותיות הדיבור כמו אור שכל העליון.

9) ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו. ראה תניא שם פ"ב. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ע' שצט. וש"נ.

10) שם אלקים . . צמצום: ראה תו"א תולדות כא, א. מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' קעג. וש"נ.

11) וישע ה' אל הבל: בראשית ד, ד. ראה מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ע' תתעב.

12) דק"ן נהורין . . באור אבא [בכת"י ב: בא"א] . . כי יקרא קן צפור: תצא כב, ו. ראה ע"ח שער א"א (שי"ג) פי"ד. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ע' תתעא. וש"נ.

13) כוסי רויה גימטריא רכ"א: תהלים כג, ה. יומא עו, א. ראה מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' כג. וש"נ.

14) שהוא מדות א"א: בכת"י ב: שהוא א"א.

15) בכוס של ברכה . . שמגביהין הכוס: ברכות נא, א.

16) בה' אצבעות: ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סקפ"ג ס"ז.

17) שיעשה הקב"ה סעודה לעתיד: פסחים קיט, ב.

18) ביין המשומר בענביו: ראה ברכות לד, ב. ובכ"מ.

19) חסד שבגבורה מדת הדין הנ"ל וכללותם: בכת"י ב: חסד שע"י מדה"ר וכללותם.

20) כל ה"ח הללו: בכת"י ב: ה' מדות הללו.

21) והוכן בחסד כסא: ישעי' טז, ה.

22) כי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

23) נעוץ תחילתן בסופן: ספר יצירה פ"א מ"ז.

24) בנין המל' הוא מבחי' הגבורות כידוע: ראה מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' ריח. וש"נ.

25) שאין מיתוק הדין אלא בשרשו: ראה פע"ח שער השופר פ"א. לקו"ת להאריז"ל וישב לט, א. תניא פל"א ובכ"מ.

26) דבינה מינה דינין מתערין: ראה זח"ג י, סע"ב. יא, רע"א. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ע' שעז. וש"נ.

27) יין המשמח אלקים: ע"פ ס' שופטים ט, יג.

28) אלקים דבינה: ראה זח"א ב, א ובמקדש מלך שם. שם (תוספתא) בראשית לא, ב.

29) כטוב לב המלך ביין: אסתר א, י.

30) דכל חירו וכל חידו: ראה זהר תולדות קמב, ב. תרומה קמז, א.

31) דרבה דשחטי' לרבי זירא: מגילה ז, ב.

32) נכנס יין יצא יצא סוד: עירובין סה, א. ראה מאמרי אדהאמ"צ בראשית ס"ע תקסח ואילך.

33) דזקן דעתי' סתום ונעלם: ראה זהר (אדרא רבא) נשא קכח, ב. אמ"ב (קה"ת תשמ"ה) שער התפילין קל, ד.

34) בן ע' שנה: ראה ס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' רי. ס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' רפט. וש"נ.

35) דיסוד שנק' קנה הכל: ראה פע"ח ש"ט (שער העמידה) פ"ג.

36) קנה חכמה: משלי ד, ה.

37) הקבלה: בכת"י ב: הכוונה.

38) וזכרהו על היין: פסחים קו, א. ראה סידור עם דא"ח רכא, ד.

39) תכלית ושלימות הארת: בכת"י ב: תוס' הארת.

40) אלה דברי דוד האחרונים: שמואל-ב כג, א.

41) נאום הגבר הוקם על גימטריא מאה: שמואל שם. ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסמ"ו. מאמרי אדהאמ"צ בראשית ס"ע רצ.

42) מוחא דשקיט ושכיך על דורדייא: ראה מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' רצ ובהנסמן שם.

43) כי כל בשמים . . דאחיד בשמיא וארעא: דברי הימים-ב כט, יא. ראה זח"א לא, סע"א. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב ע' תשמב. וש"נ.

44) שיסוד נק' כל: ראה זח"ג פינחס רנז, סע"א. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"א ע' פב. וש"נ. דברים ח"ב ע' תרפז. וש"נ.

45) והמל' נק' כלה: פרדס שכ"ג (שער ערכי הכינויים) מע' כל כלה.

46) וכמ"ש במ"א בענין רחל: ראה לעיל ד"ה ורחל היתה יפ"ת.

47) שברחל . . המל': פרדס שם מע' רחל.

48) ויוסף הוא השליט: מקץ מב, ו.

49) יתו"ם ר"ת יפה תואר: ראה ע"ח שער הכללים ספ"ד. אוה"ת בהעלותך כרך ו ע' א'תשסו, ובמ"מ שם.

50) שבינה עד הוד אתפשטת: ראה זח"ג פינחס רכג, ב. ביאוה"ז תשא נד, ג. אמרי בינה (קה"ת תשמ"ה) שער התפילין קכ, ד.

51) אלה תולדות יעקב יוסף: וישב לז, ב.

52) יסוד . . כנישו דכל נהורין: ראה זח"א יח, א. לג, א. ובהנסמן במאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' רפה.

53) יסוד . . נק' טוב: ראה זח"ב קכח, ב. (והגהות מהרח"ו שם). זח"ג כא, א. קנ, א (והגהות מהרח"ו שם). ובכ"מ.

54) וילקט יוסף: ויגש מז, יד.

55) הכסף . . החסד: ראה זח"ב קטו, א. זח"ג רעז, א. ובכ"מ.

56) פרעה לשון פריעה וגילוי: ראה זח"א רי, א. ובהנסמן במאמרי אדהאמ"צ בראשית כאן ע' רצה.

57) בנחש דקטנות דיסוד: ראה גם מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ע' תרטו.

58) כי נחש ינחש: מקץ מד, טו.

59) צדיק תחתון . . בנימין: ראה זהר זח"א קנג, ב. מאמרי אדה"ז עה"ת ח"ב ע' תתצה ובהנסמן לשם. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ע' תעא.

60) דוד הוא הקטן: שמואל-א יז, יד.

62) וידעת כי שלום אהליך . . יעשה שלום לי: איוב ה, כד. ישעי' כז, ה. ראה סנהדרין צט, ב. תו"א תרומה פ, ד. מאמרי אדה"ז על כתובים ח"ב ע' קפה.

63) רוחא דשביק בגווה: ראה זח"ב צט, ב. ע"ח שער מ"ן ומ"ד (של"ט) דרוש ז, ח. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' כד. וש"נ.

64) כי אין אשה כורתת: ראה סנהדרין כב, ב.

61) בן אוני . . בנימין: וישלח לה, יח.

65) ובנימין בכה על צוואריו: ויגש מה, יד. ראה אמרי בינה שער הק"ש לב, א.

66) יוסף . . בבית האסורים . . עשר שנים: ראה פדר"א פל"ט וברד"ל שם.

67) ענו בכבל רגליו . . אמרת ה' צרפתהו: תהלים קה, יח. שם, יט.

68) מלך אסור ברהטים: שה"ש ז, ו.

69) אנכי ארד עמך מצרימה: ויגש מו, ד.

70) גלו לאדום שכינה עמהם: ספרי מסעי לה, לד. ראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ע' תלה.

71) אשר שלט האדם באדם: קהלת ח, ט.

72) אין חבוש מתיר א"ע: ראה ברכות ה, ב.

73) ומלך אלקים על גוים . . כמ"ש ומלכותו: תהלים מז, ט. שם קג, יט.

74) האיש דרכו לכבוש: יבמות סה, ב.

75) הצדיק אבד אבד בגלותא: ישעי' נז, א. ראה זח"ב יא, א.

76) בשבע שני הרעב: ראה רש"י, ורמב"ן ולקח טוב לויגש מז, יט.

77) שקנה אותם ואת אדמתם לפרעה: ויגש שם, יח-כג.

78) כמ"ש במדרש שמל אותם: ב"ר ס"פ צ. תנחומא מקץ ו. רש"י מקץ מא, נה.

79) ה"א לכ"ם זר"ע: ויגש שם, כג.

80) ונתן זרע: ישעי' נה, י.

81) תן לנו זרע: ע"פ ויגש שם, יט: ותן זרע.

82) ערות מצרים: לשון הכתוב ישעי' כ, ד. וראה מקץ מב, ט. יב.

83) שהיו מצויינים שם: ראה ספרי תבוא כו, ה.

84) פ"ו שנה . . קושי השעבוד . . נולדה מרים: ראה תנחומא (בבער) בא ז. מאמרי אדהאמ"צ בראשית כאן ע' רעט. וש"נ.

85) בזמן רד"ו: תנחומא מקץ ח. רש"י מקץ מב, ח.

86) דוימררו את חייהם: שמות א, יד.

87) בזמן קכ"ד בבואם למצרים: ראה תנחומא (בבער) בא ז.

88) וידע אלקים: שמות ב, כה. וראה גם מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תשפד.

89) צדיק כתמר יפרח: תהלים צב, יג.

90) מכנף הארץ שמענו: ע"פ ישעי' כד, טז.

91) המל' שנק' ארץ: ראה זח"א בראשית לא, ב.

92) אשת חיל עטרת בעלה: משלי יב, ד.

93) נקבה תסובב גבר: ירמי' לא, כא.

94) ומ"ה מברר לב"ן: ראה ע"ח שער נת"א (ש"ה) פ"א. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' ה. וש"נ. ח"ב ע' תקעג ואילך. ח"ד ע' א'ריג ואילך.

95) והוא ימשול בך: בראשית ג, טז.

96) בכור יעקב ראובן . . בכור שורו: וישלח לה, כג. ברכה לג, יז.

97) העבודה לעתיד יהי' בבכורים: ראה ס' הגלגולים פכ"ג. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ס"ע תקצד. וש"נ.

98) קדש לי כל בכור: בא יג, ב.

99) כי לי הקדשתי . . כל בכור: בבמדבר ג, יג (ועד"ז בהעלותך ח, יז): כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור . . הקדשתי לי כל בכור.

100) מפני חטא העגל נפסקה: במאמר זה באוה"ת מקץ ע' 686 כותב ע"ז: ושם ברבות נשא רפ"ו מבואר שירדו מגדולתם על מעשה העגל (וצ"ע דבגמרא שם זבחים דקי"ו ע"ב משמע שמסיני נצטוו על הכהנים ע"ש בפרש"י).

101) בכור דעכשיו שהוא לאב: ראה גם מאמרי אדהאמ"צ בראשית ס"ע דש. אוה"ת שם ע' שדמ.

102) למשפחותם לבית אבותם: ראה רש"י קידושין (במשנה) סו, ב ד"ה כהנת.

103) הירושה . . בכור לאב: ראה אוה"ת שם ע' שדמ: כדתנן במשנה רפ"ח דבכורות.

104) ראשית אונו ולו . . משפט הבכורה: תצא כא, יז.

105) ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

106) הבעל יורש את אשתו: ב"ב קיא, ב.

107) שאין נותנים לאדם פרנסה: ראה ב"מ נט, א.

108) להניח ברכה אל ביתך: יחזקאל מד, ל. ראה יבמות סב, ב.

109) להיות כל איש שורר: אסתר א, כב.

110) דמ"ד מברר למ"ן: בכת"י ב: דמ"ה מברר לב"ן.

111) הגשמים שמרוים לארץ: ע"פ ישעי' נה, י.

112) האשה לא תלד במ"ן שלה: ראה מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' שה. ויקרא ח"ב ע' תר. וש"נ.

113) הנני בורא חדשה בארץ: ע"פ ירמי' לא, כה [ושם: כי ברא ה' חדשה בארץ. וראה בהמ"מ במאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' שו. ויקרא ח"ב ע' תערב].

114) ויהי האדם ואשתו: ע"פ בראשית ב, כה.

115) ב"ן יתעלה למעלה משם מ"ה: ראה גם מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג ע' א'רי. וש"נ.

116) בכהנים . . החסדים: ראה זח"ג כז, א. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג ע' תתעג. וש"נ.

117) פסקה זוהמתן: ראה שבת קמו, רע"א.

118) חזרה הזוהמא: ראה מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' שלד — ובהמ"מ לשם בע' תעז.

119) מושיבי עקרת הבית: תהלים קיג, ט.

120) קח לך . . ולישראל חבריו: ע"פ יחזקאל לו, טו [ושם: ולבני ישראל].

121) ליהודה . . המל': ראה מאו"א מע' יהודה ס"ו. מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' רצט. וש"נ.

122) ועץ אחד ליוסף עץ אפרים: ע"פ יחזקאל שם.

123) וקרב אותם . . והיו לאחדים: יחזקאל שם, יז (בדילוג).

124) ולא יחצו עוד . . ומלך אחד: יחזקאל שם, כב (בשינוי הסדר).

125) ודוד עבדי נשיא: יחזקאל שם, כה.

126) דכתר שם טוב עולה על גביהם: אבות פ"ד מי"ג. [מכאן עד סיום המאמר ליתא בכת"י ב].