וידבר אלקים גו' וארא

קלא

פ' וארא תקע"ב

וידבר1 אלקים2 אל משה ויאמר אליו אני הוי', וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם, הודעתי אין כתי' כאן אלא נודעתי, הענין בהקדים להבין מה זה תשובה עמ"ש משה תחלה למה3 הרעות כו', אך כי טענת משה למה הרעות הי' על מה ולמה מגיע יסורים כ"כ לישראל ולזה השיבו וידבר אלקים אני הוי' כי גם שם אלקים אע"פ שלדעתך הוא דין גמור אבל עפ"י האמת הוא כאחד עם הוי' שהוא מדה"ר כי דין4 רחמי הוא רק לאחזאה לאתנהג בהון עלמא, אבל הוא ית' לאו דאית לי' צדק ידיעא ולא משפט ידיעא ולאו מכל אינון מדות איהו כלל ובהשפלתו למטה אזי מתכללים כאחד כו'.

וביאור זה יובן בהקדים להבין עוד מ"ש ושמי הוי' לא נודעתי להם דהלא כמה מקראות מליאים דבר הכתוב, וירא5 הוי' אל אברם כו' ויאמר הוי' אל אברם לך לך כו' והוי' אמר המכסה אני מאברם כו' וכהנה רבות. אך הענין כי יש ב' בחי' הוי' כמ"ש ויקרא6 הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו כי אין ערוך כלל בין בחי' הוי' שבבחי' השתלשלות מדה"ר מדה"ד דהיינו שהרחמים הם במדה וגבול ונמשכים מי"ה צמצום והתפשטו' להיות חכים ומבין כו'. לבחי' הוי' הא' שהוא לפני ההשתלשלות. ואבות העולם עם היות כי הן7 הן המרכבה אברהם8 אוהבי ופחד יצחק לא הגיעו בזה רק עד בחי' הוי' שבהשתלשלות. וזהו באל שדי

קלב

שאמר9 לעולמו די בחי' אדני, כי הנה נודע מארז"ל קיים10 אאע"ה כל התורה כולה עד שלא ניתנה וכן ביעקב עם11 לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי והיינו רק ברוחנית שהרי לא יתכן שקימו מצות חליצה ויבום ופרה אדומה כו' ולכן לא השיגו רק בבחי' הוי' שבהשתלשלות שהוא בחי' רוחנית של המצות יש שתלוים ביו"ד ויש בה' כו', משא"כ בבחי' הוי' הא' נאמר נורא12 תהלות עושה פלא שהוא נורא תהלות ולא13 ידע ליה בר איהו משום דעושה פלא שגם בחי' חכמה הנק' פלא ואפי' גם מה שלמעלה מהחכמה כי פלא14 אותיו' אלף והיינו אאלפך15 חכמה שהוא ענין מקור החכמה, כידוע בדקדוק דאלף הוא ל' מדבר בעדו כו' נק' בשם עשיה בלבד אצלו ית'. ולכן לא יכלו האבות שעבודתם הי' באהוי"ר להגיע* שמה,

*)להגיע שמה: בס' תקע"ב נרשם כאן בשולי העמוד הגהת כ"ק אדמו"ר הצ"צ בגוכי"ק:

כי האהוי"ר זהו ע"ד תהלה שע"י השבחים מעוררי' הגלוי כמ"ש ע"פ הללויהא, וסד"ה בכ"ה בכסלו בענין בהללב, אכן כיון שהוי' שלפני האצי' נק' נורא תהלות א"כ א"א להמשיך ע"י בחי' זו וע"ש שזהו ענין ובהודאה.

וזהו ענין לתת להם את ארץ כנען דהיינו ענין ארץ שבה דוקא קיום המצות מעשיות שהמצות הם בחי' אור זרוע לצדיק זרעו לכם לצדקה. וזריעה זו היא בארץ שבה דוקא יש כח הצומח ע"י נעוץ סופן בתחלתן כמ"ש באג"ה ד"ה איהו וחיוהיג. וגם כמ"ש בד"ה יביאו לבוש מ'ד שהעשייה שרשה נמשך מבחי' סוכ"ע דוקא, וכאן בהביאור פי' ששרש המ' הנק' ארץ שרשה גבוה מבחי' חג"ת שהם ג' קוין שרש בחי' אדם ושרשם חג"ת דאריך, אבל הארץ מ' שרשה בבחי' עצם הכתר שהרי נק' כתר מ' ושם למעלה מבחי' קוין, וזה כעין מ"ש בת"א בהביאור ע"פ זכור ושמור בדבור אחדה בענין רמה קרני, דוד שנמשח בקרן הוא בבחי' רמה בחי' כי לא אדם הוא, וז"ש באבות וגם הקימותי את בריתי לתת להם את ארץ שגם מה שהמשיכו משם הוי' דאצי' זהו ע"י הארץ רק שניתנה להם עדיין רק הארץ עליונה, ע' בלק"ת פ' שלחו בענין המרגלים שרצו רק בארץ עליונה, וטעו בזה כי ע"י העבודה ברוחניות אפילו עם הארץ עליונה ממשיכים משם הוי' דאצי', אבל להמשיך משם הוי' דלעילא זהו ע"י מצות מעשיות דוקא, וכן בק"ש נאמר וזאת המצוהז אשר צוה ד' לעשות בארץ.

קלג

וע"ז קאי ושמי הוי' לא נודעתי להם הודעתי אין כתי' אלא נודעתי דהיינו מהותו ועצמותו ית', כ"א למשה ולישראל נתגלה אח"כ בקבלתם התורה שהיא בחי' מצות מעשיות וכח המעשה גדול יותר כי נעוץ16 תחלתן בסופן כו', והיינו ג"כ פי' עושה פלא שהמשכת הפלא עליון הוא ע"י עשיה דוקא, ולכן זהו תשובה על טענת משה למה הרעות לעם הזה אשר היו מצרים מעבידים אותם בפרך כי עי"ז דוקא יגיעו למ"ת שלא זכו האבות וז"ש וארא כו'.

והענין17 כי ידוע דישראל18 שבאותו הדור היו גלגול דור הפלגה שהיו נשמות גבוהות, ותחת החטא שחטאו בבנין המגדל שאמרו הבה19 נלבנה לבנים כו' עשו ערי20 מסכנות לפרעה בלבנים כו'. כי ענין המגדל הוא כמ"ש ונעשה21 לנו שם שע"י שמות וקבלה מעשיות רצו להמשיך עליהם כל טוב בגשמיו', כי הנה לבנים הם אותיות כמ"ש אימתי22 גדול ה' כשהוא בעיר אלקינו, שתי23 אבנים בונות שתי בתים כו' שהם בחי' צירופי אותיות העליוני', אלא שבסט' דקדושה הם מתפשטי' ומתלבשים בתוכיות העולמות ובפנימיותם כמ"ש בקרבך24 קדוש, והם לא רצו בזה, כי אם היו השמות והאותיות העליונים

קלד

מתלבשים בפנימיותם אזי ממילא שהי' בהם בחי' ביטול ויראת ה' הי' אוצרם, לכן נתייעצו לעשות מגדל כלומר שתהי' ההמשכה בבחי' מקיף עליהם ועי"ז יקבלו כל טוב בגשמיות אבל הן עצמם בפנימיותם יהי' מרוחקים ממנה וילכו בשרירות לבם כו'.

והתיקון הי' ע"י שבמצרי' וימררו25 את חייהם בחומר ובלבנים כו' עד אשר ויזעקו ותעל שועתם כו' שהוא ענין מי בוכים26, שמים27 תחתונים בוכים על עוצם ירידתם למטה בגשמיות וחפצם להתקרב ולעלות למעלה כמאמ' אנן בעינן למהוי קדם מלכא שזהו היפוך ממעשה דור הפלגה כו'.

והענין כי הנה לע"ל ג"כ נאמר בבכי יבואו28 משום שצ"ל גילוי טעמי תורה כמשפרש"י29 ע"פ ישקני מנשיקות פיהו שזהו עיקר ענין ביאת משיח וקיבול שכר הוא אח"כ, ולהיות גילוי זה א"א כ"א ע"י בכי' דוקא התעוררות רחמים הוא מדתו של יעקב שמבריח מהקצה אל הקצה עד היות ברחמיך30 הרבים רחם עלינו, כי אית רחמים שבגבול ומדה ונק' מדה"ר אבל רחמיך הרבים הם שבבחי' א"ס ממש, והיינו להיות כי הוא ית' המרומם לבדו מאז ויחיד חי העולמים מלך שחיות כל העולמות הוא רק מבחי' מל' דא"ס אבל הוא ית' יחיד כו' ולכך ברחמיך הרבים רחם עלינו ואזי ותן בלבינו בינה להבין ולהשכיל הוא ענין קבלת התורה, וז"ש בלילה31 שירה עמי, שיר בחי' טעמי תורה, כי ד' בחי' טנת"א הטעמים הוא בחי' היותר עליונה שאינו מתגלה בדיבור כלל ונמשך ע"י בחי' לילה דהיינו בעוה"ז שדומה ללילה כי עולם חשוך הוא שנראה כאילו מתנהג הכל בטבעו זה רם וזה שפל מחמת שזה חכם כו'. וז"ש לע"ל ההרים32 והגבעות יפצחו לפניכם רנה.

והנה כמ"כ היה ענין גלות מצרים כדי להיות אח"כ קבלת התורה ג"כ ע"י בכי' כו'. אך מה שהי' דוקא ע"י יסורי הגוף הוא משום כי הנה הנפש אלקית שבאדם נמשכת מאדם העליון שעל הכסא אבל נפשותם הבהמית נמשכות מבחי' החיות שבמרכבה, וע"י בכי' הנפש הבהמית והחיוני' מיסורי הגוף נתעורר ג"כ

קלה

למעלה להיות33 ארי נוהם ושור גועה כו'. והם הן המעוררים למעלה להיות גילוי רחמים רבים כו'.

וז"ש אח"כ ואזכור34 את בריתי את אברהם כו', כי באמת להיות התעוררות רח"ר העליוני' ע"י התעוררו' רחמים שממדות שלמטה בבחי' גבול הוא רק מחמת הכריתת ברית כו', והיינו מחמת וגם אני שמעתי את נאקת בנ"י אשר מצרים מעבידים אותם ביסורי הגוף ומחמת רח"ר אלו מתעורר ואזי והבאתי35 אתכם אל הארץ אשר נשאתי* את ידי כו'. כי הנה א"י נק' ארץ כנען מל' תגר כמו כנעניה36 נכבדי ארץ כו', כמו ענין המו"מ בגשמיו' שהלוקח נותן מעט באיזו סחורה ואח"כ לוקח עבורה הרבה וזהו הריוח, וכמ"כ הוא ענין ארץ כנען, כי עיקר מעלת א"י הוא מצד הקרבנות וכן פיאות וביכורי' תרומו' ומעשרות שהן הן המצות התלויות בה ונודע ענין הקרבנות שהוא בחי' העלאת הניצוצות שנמשכו מחיות שבמרכבה ונתלבשו בבהמות וחיות גשמיות שעי"ז ממשיכי' הארה עליונה במאד וה"ז כמו המו"מ כנ"ל.

*)נשאתי את ידי כו':בשולי העמוד נרשם בגוכי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ:

נשאתי שלא ינקו ע' קדושת לוי ומ"ש בד"ה וזאתא המצוה כו' לשמור כו'.


1) וידבר גו' וארא: המאמר נדפס כאן מגוכי"ק הצ"צ בס' תקע"ב [מס' 1116]. ונמצא בשינויים והגהות באוה"ת וארא (כרך ז') ע' ב'תקמט ואילך וע' ב'תקסג ואילך. וקיצורים על המאמר באוה"ת וארא (כרך ח') ע' ב'תתצג. ותוכן מהמאמר בשינויים והוספות: בד"ה עיר קטנה בסה"מ תרכ"ו ע' קיד ואילך [וע"ש בהמ"מ שהוא מיוסד על ד"ה ששים המה מלכות להצ"צ משנת תרי"ח]. ד"ה ששים המה מלכות בסה"מ תרל"ט ח"א ע' קיא ואילך וע' קטז ואילך. ד"ה לריח שמניך וד"ה ששים המה בסה"מ תרל"ט שם ע' רלט ואילך וע' רפ ואילך. ובשינויים בסה"מ תר"מ ח"א ע' ס ואילך. ובשינויים והוספות בד"ה עיר קטנה בסה"מ תרנ"ב ע' רפג ואילך. וראה בהנסמן עוד לקמן פיסקא: והענין.

מאמר זה הובא ונזכר באוה"ת ויצא קצז, ב. שמות ע' ב'תקי. וארא ע' ב'תקנז (ביאור ע"פ וארא דתקע"ב). בא ע' רצ. ב'תריב. ב'תרכב. בשלח ע' תקיח. תקלה. תשא ע' א'תתקטו. ויקרא ע' תקסו. בהעלותך ע' שלח (ע"ש). עקב ע' תקכט. דרושים לר"ה ע' א'תב. נצבים ע' ב'עד. נ"ך ע' תקכז. תתקמג.

2) וידבר . . וארא אל אברהם . . הודעתי אין כתי' כאן: וארא ו, ב-ג. פירש"י עה"פ. ובכ"מ.

3) למה הרעות: שמות ה, כב.

4) דין רחמי . . לאחזאה . . לאו דאית לי': ע"פ תקו"ז ד"ה פתח אליהו.

5) וירא הוי' . . ויאמר הוי' . . והוי' אמר: לך לך יב, ז. שם יב, א (ועוד). וירא יח, יז.

6) ויקרא הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו: תשא לד, ו. זח"ג קלח, א. וראה גם תו"א בשלח סא, ד. תצוה פג, ג. פד, א. לקו"ת חוקת נז, ג. דרושים לר"ה נא, א. וראה בארוכה בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' רצ, ובסה"מ תרל"ט שם ע' קיב.

7) הן הן המרכבה: ב"ר פמ"ז, ו.

8) אברהם אוהבי ופחד יצחק: ישעי' מא, ח. ויצא לא, מב.

9) שאמר לעולמו די: חגיגה יב, א. ובכ"מ.

10) קיים אאע"ה כל התורה: יומא פב, א. וראה גם תו"א לך לך יא, ד. יתרו סח, א ואילך. לקו"ת במדבר יב, ג. שלח לח, ב. שה"ש ט, ב. ובכ"מ.

11) עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי: וישלח לב, ה. פירש"י עה"פ שם.

12) נורא תהלות עושה פלא: בשלח טו, יא.

13) ולא ידע ליה בר איהו: ראה זח"ג רפח, א-ב.

14) פלא אותיו' אלף: ראה תקו"ז ת"ע (קלה, א).

15) אאלפך חכמה: איוב לג, לג. שבת קד, א.

א) יהל אור להצ"צ ע' תקנח ואילך וע' תרצג. וראה סה"מ תרל"ט ס"ע קיד, שם נת' יותר תוכן הגה"ה זו.

ב) תו"א וישב ל, א.

ג) ס"כ (קל, ב ואילך).

ד) תו"א צ, א ואילך.

ה) תו"א עב, ג.

ו) לז, א-ב ואילך.

ז) ואתחנן ו, א. ובכ"מ.

16) נעוץ תחלתן בסופן כו': ס' יצירה פ"א מ"ז.

17) והענין כי ידוע דישראל שבאותו הדור: עניני המאמר מכאן ואילך נמצאים ג"כ בשינויים, בנוסף לכל הנסמן לעיל בתחילת המאמר, בסה"מ תר"מ ח"א ע' נט ואילך, ע ואילך, עז ואילך (המשך זאת חנוכה המזבח תר"מ פרקים יד-כב). ובסה"מ תרנ"ה ע' צה ואילך. וראה גם אוה"ת נח (כרך ג') תרנד, א ואילך. תרסח, א-ב. סה"מ תר"ל ע' ד ואילך. תרמ"ג ע' ג ואילך. תרפ"ו ע' פז ואילך. סה"מ קונטרסים ח"א קלט, ב ואילך.

18) דישראל שבאותו הדור היו גלגול דור הפלגה: ראה פע"ח שכ"א (שער חגהמ"צ) פ"א. וראה מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' עג. במדבר ח"ב ע' תשסה. וש"נ.

19) הבה נלבנה לבנים: נח יא, ג.

20) ערי מסכנות לפרעה בלבנים כו': שמות א, יא ואילך.

21) ונעשה לנו שם . . וקבלה מעשיות: נח יא, ד. וראה בהמובא ע"ז באוה"ת וארא שם ע' ב'תקסח. סה"מ תר"מ ח"א שם ס"ע עא ואילך. [ובהנסמן שם באורך]. וראה גם תו"א נח י, ב. אוה"ת מטות ע' א'רפט. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקצו. [ובהנסמן לעיל בתחילת המאמר, ובפיסקא: והענין].

22) אימתי גדול ה': ראה זח"ב רלה, א. זח"ג ה, א. ז"ח תשא מד, א. חוקת נא, ד. וראה תו"א וארא נו, ב. מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' רכז. סה"מ תקס"ב ח"א ע' רה. לקו"ת פ' ראה כט, ב. ובכ"מ.

23) שתי אבנים בונות שתי בתים: ס' יצירה פ"ד מי"ב.

24) בקרבך קדוש: הושע יא, ט.

25) וימררו את חייהם . . ויזעקו ותעל שועתם: שמות א, יד. ג, כג.

26) מי בוכים: ראה לקו"ת במדבר ג, ב. ובהמ"מ שם.

27) שמים תחתונים בוכים . . אנן בעינן: ראה תקו"ז ת"ה (יט, ב). וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' קג. וש"נ.

28) בבכי יבואו: ירמי' לא, ח.

29) כמשפירש"י ע"פ ישקני מנשיקות פיהו: שה"ש א, ב. וראה סה"מ תר"מ שם ע' עז, ובמ"מ שם.

30) ברחמיך הרבים רחם עלינו: נוסח ברכות ק"ש.

31) בלילה שירה עמי: תהלים מב, ט. וראה גם תו"א מקץ לא, ג ואילך. תו"ח מקץ עח, ד ואילך.

32) ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה: ישעי' נה, יב.

33) להיות ארי נוהם ושור גועה כו': ראה גם לקו"ת במדבר י, א ואילך. יא, ב.

34) ואזכור את בריתי אברהם כו' . . וגם אני שמעתי: ע"פ וארא שם, ה. שמות ב, כד.

35) והבאתי אתכם אל הארץ: וארא שם, ח.

36) כנעניה נכבדי ארץ: ישעי' כג, ח. וראה גם תו"א וישב כו, ג. מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' קפד. ובכ"מ.

א) ראה לקו"ת ואתחנן ט, א ואילך.










©ספריית אגודת חב"ד, תשס"ו מנהל הספריה: הרב שלום דובער לוין עורך האתר: הרב יצחק רויטמן