המצנפת של כה"ג

יג

המצנפת1 של כה"ג ארכה ט"ז אמה, האבנט ל"ב אמה מקיפו ומחזירו כרך ע"ג כרך (רמב"ם פ"ט2 מהלכות כלי המקדש). תחלה צ"ל כל עיקר ענין הבגדים מהו, בהיות כי מצינו באדם עד שלא טעם מעה"ד נאמ' ויהיו3 שניהם ערומים ולא יתבוששו, ומשטעמו מעה"ד אזי ותפקחנה4 עיני שניהם וידעו כי ערומים הם. וכן מצינו בנביאי' כשהי' רוח נבואה לובשתם היו ערומים כמ"ש גבי שאול כשנעשה גם הוא נביא ע"ש בשמואל א סי' יט כד5. וזהו לפי שמעלת הנביא הוא שמגיע כמו שהי' בחי' אדה"ר לפני החטא (ע' הקושיא במו"נ6). הרי שהבגדים באי' דוקא מחמת השכל שלכן הנביאי' שנמנע מהם השכל של עה"ד ע"ד שהי' אדה"ר טרם שטעם מעה"ד שאז ותפקחנה עיניו, הולכים ערומים, אלא שהבגדים גשמיי' שלנו באים מחמת השכל דטו"ר (ובחי' אדה"ר לפני החטא וכן הנביאי' הוא למעלה מבחי' חכמה זו), אבל כן7 למעלה שהלבושים הוא מבחי' חכמה, ולכן בגדי כה"ג נק' בגדי קדש8 דוקא.

יד

והנה הן היו מפשתן דוקא כמ"ש כתונת9 בד קדש ילבש ומכנסי בד, ובאבנט בד, ובמצנפת בד וכו'. כי הפשתן מובדל בא'10 מכל מיני צמחה כמו חטים ודגן וכיוצא שכולם יכול להיו' שיהי' גדל מזרע א' כמה שבלים משא"כ בפשתן שאינו גדל יותר משבולת א' מזרע א' ולכן נק' בד כמארז"ל שגדילי'11 בד בבד, והענין לפי שבחי' זו נמשכת מעולם האחדות ולכן הי' הכה"ג צריך להיות לבוש ביוכ"פ מבגדי' שמהם דוקא כי אז הוא נכנס לפני ולפנים בעולם האחדות לכפר על כל פשעי בנ"י וכמ"ש12 ונסלח כו' והיינו בבגדי פשתן דוקא. ולכך הן בגדי לבן כי בחי' הלבן אינו כשארי המראות שהוא בחי' עצמיות של אותו דבר הלבן שהרי א"א לעשות גוון לבן כמו שאפשר לעשות בכל המראות שיש גווני' שצובעי' בהם משא"כ בלבן13 שאין שום גוון לבן כלל (רק שהפשתן14 בלייח"ט מען) והיינו מפני שהוא15 בחי' עצמיות, ולכן נק' בגדי קדש, והכה"ג ביוכ"פ הי' נכנס בבחי' עצמיות אלקותו ית' לכך הי' נכנס בבגדי לבן דוקא כי אין שם למעלה שום גוון כלל רק בחי' עצמיות ומשם הי' הכפרה ונסלח כו'.

ומעתה יובן ג"כ ענין המצנפת והאבנט כי האבנט פעולתו לחבר הלבושי' עם הגוף שלא יהי' חלל ביניהם, והענין שהלבושי' הם בחי' מקיפים ושיהיו מתחברים עם הפנימי' הוא ע"י המשכת מקיפי' עליוני' יותר, שלהיותו עליון יותר יכול להכריח את המקיף שתחתיו להתחבר עם הפנימי כי יש כמה מדרגות מקיפי' זה עליון מזה כו', משא"כ המצנפת הוא רק סובב לראש לחממו, ולכן שם רק י"ו אמה ובאבנט צ"ל כל ל"ב אמה שאז יוכל לחבר וד"ל. והענין כי יש ל"ב נתי'16 ד"פ

טו

הוי' אדני17 וכנודע בענין ד' מוחי' דתפילין18, אך סיבת התחלקו' לד' מוחי' הוא לפי שהדעת19 מתחלק לב' ונעשה ב' בחי' חו"ג ולכן במוח יש ב' בחי' ימין ושמאל חו"ב אבל לא יותר וע"כ הם י"ו אמה ב"פ הוי' א"ד אבל בלב צ"ל יותר כדי לחבר המקיפי' עם הפנימי' ולזה נצרך כל הל"ב נתי', והיינו שהדעת מתחלק לב' מוחי' בב' חללי הלב חלל20 השמאלי מלא דם גבו' וחלל הימיני מלא רוח חסדי', הגם שבלא"ה יש חו"ג היינו בבחי' מדות בלבד חסד ויתור כו' משא"כ מה שהדעת מתחלק לב' מוחי' חו"ג היינו החסד שע"י החכמ' וכן הגבורה כו'.

וביאור ענין ההתחברות יותר הוא כי כה"ג21 רב חסד שבלי גבול ואיש כהן22 חסד סתם, וכנודע23 דאית חסד ואית חסד כו', כמו בגשמיו' יש מי שהוא בעל צדקה בגבול ויש הרבה מאד, ובכללו' חסד שבעוה"ז עושר ומזון בגבול וחסד שבעולמו' העליוני' בלי גבול, ובכדי שיתחברו יחד הוא ע"י גילוי בחי' עליונה יותר, ולכן חגר האבנט בין אצילי ידיו24 דוקא ששם צ"ל ההתחברות (כי הוא בחי' חו"ג) והיינו ע"י ל"ב נתי' שעש"ז נק' הלב כן ל"ב שבו יש ל"ב אורות25 ע"י התחלקו' הדעת לב' מוחי' חו"ג כנ"ל.

מקיפו ומחזירו כרך ע"ג כרך, בחי' עיגולים כנודע26 הענין בבחי' עיגולי' ויושר שהעיגולי' הוא עד"מ כשהאדם משיג איזו שכל ששכלו מקיף אותו דבר המוקף כו' וכן הרב מקיף את שכל התלמיד משא"כ התלמיד אינו מקיף את שכל הרב כי אינו מבין בו רק מעט מה שהביניהו הרב אבל הרב מבין כל מהות התלמיד ומקיפו כו' וכן למעלה המגביהי לשבת27 וע"כ משפילי לראות בשמי' וארץ סוכ"ע משא"כ אנחנו איננו תופסי' רק מעט הנרא' כו', וכך היו בגדי כה"ג מבחי' מקיפי' סוכ"ע כנ"ל.

טז

והנה28 ע"י כללות ענין עבודת כה"ג ביוכ"פ נעשה אח"כ סוכות שענינם הוא בחי' ענני כבוד שהקיפום, כי ענן הוא ענין עשן כמ"ש ענן29 הקטרת כו' ומבחי' הענן שבקטרת דיוכ"פ הוא שנמשך אח"כ בחי' סוכות. כי הנה הקטרת הי' מי"א סממני' הצרי והצפורן כו' שהם י"א סממני קטרת30 שהם כנגד י"א ארורי' י"א ניצוצי' שמהם חיות כל הקליפות עשר מובלעי' בתוך הקליפות והאחת בבחי' מקיף והנה שרשן מבחי' לפני31 מלוך מלך כו' כמשל השליא32 שמקפת את הולד, רק שנפלו מטה מטה, וכה"ג ביוכ"פ שהי' נכנס לפני ולפנים בבגדי לבן הי' מעלה מהם עשן, ע"י שנטל גחלי' משני גזרי עצים שהי' כהן מביא בכל יום ג"כ כשהוא בבגדי' דוקא שאז ממתיק הגבורו' ומאותן גחלי' דוקא נטל משא"כ גחלי' אחרי' פסולים, ועל אותן גחלים הניח את הקטרת ואז עלה מהם עשן מבחי' יסוד המים שבהם שהוא בחי' הלחלוחי' שבהם דהיינו בחי' החיות מעולם התהו שבהם שזה עלה בבחי' עשן, ועל עשן זה הנק' ענן הוא שנאמ' כי33 בענן אראה כו' שבעשן זה שורה ומתגלה אלקותו ית' ועי"ז הי' מחילה וסליחה לכפר על כל העונות ע"י שנלקח החיות מהקליפות כו', ומזה נעשה אח"כ בחי' סוכות בחי' ענני כבוד שהקיפום, אלא שבסוכות הוא בבחי' המשכה ממעלה למטה, וסוכה תהי' לצל יומם34, וביוכ"פ בחי' עליות ממט' למעלה וע"י העלי' נעשה אח"כ ההמשכה.

ובזה יובן ענין סוכה35 שחמתה מרובה מצלתה פסולה וצ"ל כוכבים36 נראי' מתוכה כי הנה החמה נראי' גדולה יותר מן הכוכבי' ובאמת יש כוכבי' שגדולי' יותר מן החמה (בהרמב"ם37 פ"ג מה' יסוה"ת ה"ח כתב ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש עכ"ל וע"ש שזהו אפילו בכוכבים הנראים כ"ש בכוכבים שאינן נראים א"כ מש"כ38 שיש כוכבים גדולים מן החמה הוא ט"ס רק צ"ל שיש כוכבים גדולים מכדור

יז

הארץ אף שכדור הארץ גדול מן הירח ארבעים פעמים עכ"ז יש כוכבים גדולים מכל כדור הארץ), אך הסיבה מפני שהחמה39 בגלגל הרביעי והכוכבי' בגלגל הח' רחוקי' מאד מן הארץ לכן אין נראי' רק קטנים מאד, והיינו כי החמה לפי שקטנה במדרגה לכן נראית לכל משא"כ הכוכבי' שלהיותם מבחי' עליונה מאד וא"א להתגלות כולה רק מעט מזעיר ככוכבי' ונקודות כמשל שגם בחמה עצמה א"א להסתכל והעין כהה מהביט עלי' ודמעו' נוטפי' אלא ע"י נרתק ואז נראי' גדולה משא"כ בכוכבי' א"א כן רק מעט מזעיר כנ"ל.

והנה כמ"כ כשהיו ישראל במדבר היו במדרגה גבוה יותר למעלה מבחי' חמה לכן הקיפם ענני כבוד שלא תהי' החמ' זורחת עליהם, והענני כבוד היינו מבחי' רקיע השמיני דתמן כוכביא ומזליא קבועי' שהוא בחי' הארה שלמעלה מבחי' חמה רק שא"א להראות רק בבחי' כוכב כו'.

והנה סיבת הענן הוא נעשה ע"י הקטרת שגם במדבר הי' מקטירי' כידוע וכמ"ש מי40 זאת עולה מן המדבר כתמרת עשן כו' שבחי' עשן זה היוצא מבחי' יסוד המי' שבקטורת שהוא בחי' החיות מלפני מלוך מלך כנ"ל הוא מבחי' רקיע השמיני וד"ל (בחי' ס"ג בחי' בינה). וכן גם עתה ביוכ"פ ע"י הקטרת בבגדי לבן דוקא נעשה בחי' עשן זה אשר בו נאמ' בענן אראה כו' ומזה נעשה בחי' סוכות ענני כבוד שהם למעלה מבחי' חמה שהחמה היא המאירה בכל השנה משא"כ בסוכו' חמתה מרובה מצילתה פסולה כי הענני' הם מבחי' שלמעלה מהחמ' רק שכוכבי' צ"ל נראי' מתוכה כי תמן כוכבי' ומזלי' קבועי' שהם עליוני' יותר במדרגה ומזה הטעם א"א להתגלות מהן רק בבחי' כוכבים כו'.

להעיר41 בענין למעלה מבחי' חמה ממ"ש42 ע"פ ואור החמה יהי' כאור זה"י כו'.

במא"א43 אות אלף סעיף קפ"ד אבנט עם האותיות גימ' אד' עם הכולל ובו ל"ב אמה סוד ל"ב נתיבות הכלולים בה והי"נ44 הביא מהת"ז תקון כ' דף ע"ב כד אתקשטת קדמיה בלבושין שפירין46.


1) המצנפת של כה"ג: מאמר זה נדפס כאן מגוכי"ק אדמו"ר הצ"צ בס' תקע"ב (כת"י מס' 1116 יא, א). ונמצא בשינויים באוה"ת חה"ס ע' א'תשטו (שם הוא הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי משנת תקע"ב בתוס' הגהות מאת כ"ק אדמו"ר הצ"צ), וקיצורים למאמר זה נדפסו באוה"ת תצוה (כרך ח) ע' ג'פב ואילך. ונדפס עוד חלק מהמאמר בשינויים כו' בסה"מ תרל"ב ע' עז (ד"ה ולבני אהרן תעשה כתנות). סה"מ תרל"ד ע' קצט (ד"ה כהן גדול משמש בשמונה). ובאריכות הביאור בעטרת ראש לאדהאמ"צ כח, א ואילך. חלק מתחילת המאמר (פיסקא ראשונה) נמצא בתוס' ביאור בסה"מ תרס"ב ע' רצה ואילך. וכמה ענינים מסיום המאמר נמצא בשינויים ואריכות בס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ד ע' א'רלב ואילך. ח"ג ע' א'קלד ואילך. עטרת ראש כח, א ואילך. וראה גם ד"ה כתונת בד קודש ילבש — ש"פ אחרי תשל"ו (סה"מ תשל"ו ע' 188 ואילך). וראה גם ברשימת הכת"י שבסו"ס הלקו"ת לפ' אחרי כח, ב [שם מציין לביאור ד"ה כי ביום הזה יכפר מאדמו"ר הצ"צ שמיוסד על ד"ה מצנפת שלפנינו].

2) פ"ט: צ"ל פ"ח. (וכ"ה באוה"ת סוכות ובשאר מקומות שנסמנו בתחילת המאמר).

3) ויהיו שניהם ערומים: בראשית ב, כה.

4) ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערומים הם: בראשית שם ג, ז. וראה עוד בכ"ז בסה"מ תרל"ג ח"א ע' קנא. המשך מים רבים תרל"ו ס"ע קכב ואילך. סה"מ תרנ"ח ע' רי-ריא. תרפ"ג ע' קעה-קעו. תרצ"ט ע' 127. תש"י ע' 118. תשט"ו ע' 239 ואילך.

5) ע"ש בשמואל א סי' יט כד: שם: ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל גו' ע"כ יאמרו הגם שאול בנביאים.

6) (ע' הקושיא במו"נ): ח"א פ"ב, וז"ל: הקשה לי איש חכם כו' קושיא גדולה כו' יראה מפשוטו של כתוב כי הכוונה הראשונה באדם שיהי' כשאר בעלי חיים ללא שכל וללא תבונה ולא יבדיל בין טוב ורע, וכאשר המרה [בחטא עה"ד] הביא לו מריו את השלימות העצומה המיוחדת לאדם והוא שיהא לו כח ההבחנה כו', והנה זה תימא שיהא ענשו לתת לו שלימות שלא היתה לו והיא השכל. עכ"ל. ותירוצו שם בארוכה שחכמה זאת אינה מעלה שניתוסף בהם רק שכל אנושי והרגש גשמי. (והובא גם באוה"ת סוכות שם ועד"ז בהמשך תרל"ו ובסה"מ תרס"ב שם).

7) אבל כן למעלה: אוצ"ל: אבל לא כן למעלה. (ראה אוה"ת סוכות שם ע' א'תשטו).

8) בגדי קדש: תצוה כח, ב. ד. אחרי טז, ד. ועוד.

9) כתונת בד: אחרי שם. בהבא להלן (עד סיום הפיסקא) ראה גם (בנוסף להנסמן בתחילת המאמר): לקו"ת אחרי כח, סע"ב ואילך. תו"ח שמות שז, א (הוצאת תשס"ג). אוה"ת אחרי (כרך ב) ע' תקנו. אוה"ת שה"ש (כרך א) ע' קסב. סה"מ תרל"ב ח"א ע' רלח. ח"ב ע' תקצא.

10) בא': באחת.

11) שגדילי' בד בבד: בגמ' זבחים יח, ב: דאמר קרא בד דבר העולה מן הקרקע בד בבד, ובפירש"י שם: קנה יחידי מכל גרעין ואין ב' קנים עולים מגזע אחד. וע"ש בתוס'.

12) וכמ"ש ונסלח כו': ע"פ שלח טו, כו: ונסלח לכל עדת בנ"י גו'. ונתקן אמירת פסוק זה בתפילות יוהכ"פ. וכן הובא פסוק זה לענין עבודת כה"ג ביוהכ"פ בלקו"ת שם כח, רע"ג. ובאוה"ת דרושים לחה"ס שם ע' א'תשיז.

13) בלבן שאין שום גוון לבן כלל: בסה"מ תרל"ב (ע' עט) הל' הוא: משא"כ בלבן שאין שום צבע שיוכלו לצבוע גוון לבן כלל, והיינו מפני שגוון זה הוא עצמיות (רק שהפשתן בלייחט מען והוא רק להוציא מההעלם את גילוי גוון עצמותו כו').

14) שהפשתן בלייחט מען: ראה עד"ז באוה"ת סוכות שם: שמלבנים הפשתן (מעבלייכט לאוינט). ועד"ז בעטרת ראש שם לא, ב.

15) שהוא בחי' עצמיות: ראה גם לקו"ת ואוה"ת אחרי שם. עטרת ראש שם פ"ה. תו"א ויצא כד, ב. מאמרי אדה"ז פרשיות ח"ב ע' תרנא. תשעט. תקס"ג ח"ב ע' תקלג. תקס"ד ע' טו. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב ע' תפד. תקטו ואילך. תו"ח ויצא לז, ד. המשך תרס"ו ע' שעג. תער"ב ח"א ע' רכט. ועוד.

16) כי יש ל"ב נתי': ראה ס' יצירה רפ"א. זח"ב קעד. א. זח"ג רצ, א. [וראה בהנסמן עוד בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב ע' תתקא. דברים ח"ד ע' א'רמב].

17) ל"ב נתיבות ד"פ הוי' אדנ"י: באוה"ת שם: ל"ב נתיבות חכ' והם ד' פעמים הוי' אד' שעולה ל"ב אותיות.

18) וכנודע בענין ד' מוחין דתפילין: ראה זח"ג רסב, א ואילך. רצב, ב. ועוד. פע"ח שער התפילין (שער ד). סידור עם דא"ח ו, ג ואילך. אמרי בינה שער התפילין ח"ג קט, א ואילך.

19) שהדעת מתחלק לב' ונעשה ב' בחי' חו"ג: ראה ע"ח שער תיקון הנוקבא (של"ד) פ"ג.

20) חלל השמאלי מלא דם גבו' וחלל הימיני מלא רוח חסדי': ראה תניא פ"ט. אוה"ת תצוה ע' א'תרסה. ”רשימות" לתניא חוברת ב' ע' עו ואילך. וש"נ.

21) כה"ג רב חסד שבלי גבול: ראה מאו"א א, קמ. כ, ט. ס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' שנד, ובהמ"מ שם. ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' שמט. ח"ג ע' תתפט. ח"ד ע' א'שיט, ובהמ"מ שם.

22) ואיש כהן חסד סתם: ראה גם ס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' רנב, ובהמ"מ שם.

23) וכנודע דאית חסד ואית חסד כו': זח"א ריט, א. זח"ג כא, א. קלג, ב. קמ, ב.

24) האבנט בין אצילי ידיו: זבחים יט, א. רמב"ם רפ"י מהל' כלי המקדש.

25) ל"ב אורות: כ"ה בגוכי"ק כאן. ובכת"י מעתיקים של סה"מ תרל"ד (ע' רא): ל"ב אונות. וע"ש בהמ"מ.

26) כנודע הענין בבחי' עיגולים ויושר: ראה בארוכה לקו"ת שלח לז, ג. מאמרי אדה"ז ענינים ס"ע רפ ואילך. אוה"ת סוכות שם ע' א'תשכא.

27) המגביהי לשבת: תהלים קיג, ה.

28) והנה ע"י כללות ענין עבודת כה"ג ביוכ"פ: בהבא להלן ראה גם עטרת ראש לו, א ואילך. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג ע' א'קלד ואילך. ח"ד ע' א'רכז ואילך.

29) ענן הקטרת: אחרי טז, יג. וראה יומא נג, א. תו"א מג"א צד, א.

30) י"א סממני קטרת שהם כנגד י"א ארורים: ראה ע"ח שער המלכים (שי"א) פ"י. ס' מאמרי אדהאמ"צ קונטרסים ע' שמב (ובמ"מ שם). אוה"ת תולדות קנב, ב. ובכ"מ.

31) לפני מלוך מלך: בראשית לו, לא.

32) כמשל השליא: ראה גם תו"א וישלח כה, ג: וזהו שעשו הי' בכור שהוא מבחי' לפני מלך מלך כו' ועשו הי' מקור הז' מלכים שמלכו כו' וימת וימלוך וימת וימלוך כו' שהוא בחי' שליא המקפת על הולד שקדמה לולד והעיקר הוא הולד שנולד ובצאתו זורקין השליא כו' שאינו מקבל רק בחי' מקיף.

33) כי בענן אראה: אחרי טז, ב.

34) וסוכה תהי' לצל יומם: ישעי' ד, ו.

35) סוכה שחמתה מרובה מצלתה: סוכה כב, א-ב. וראה לקו"ת דברים כז, ג וז"ל: ועמ"ש במ"א בענין סוכה שצ"ל חמתה מרובה מצלתה ומ"מ צ"ל כוכבים נראים מתוכה כו'. וע"ע בלקו"ת תזריע כד, ב. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקצ. ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה תשי"ד.

36) כוכבים נראי' מתוכה: סוכה שם. וראה גם ירושלמי סוכה פ"ב ה"ג.

37) בהרמב"ם פ"ג מהל' יסוה"ת: פיסקא זו (עד סיום המוסגר) היא הגהת כ"ק אדמו"ר הצ"צ. וקאי על נוסח רשימת המאמר שהיתה לפניו.

38) מש"כ שיש כוכבים גדולים מן החמה הוא ט"ס: ראה הלשון במאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ד ע' א'רלא: מדדו בשיעור כל כוכב שהוא למעלה הרבה מגלגל החמה כו'. ועד"ז נזכר באוה"ת סוכות ע' א'תשכז.

39) שהחמה בגלגל הרביעי: רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ג שם.

40) מי זאת עולה: שה"ש ג, ו.

41) להעיר: מכאן ואילך הם הגהות כ"ק אדמו"ר הצ"צ הקשורים להמאמר.

42) ממ"ש ע"פ ואור החמה: לקו"ת צו, ט, ב ואילך.

43) במא"א . . אבנט: ראה עוד בענין אבנט בארוכה באוה"ת אחרי כרך א ע' רצב. כרך ב ע' תקסג ואילך.

44) והי"נ: והיאיר נתיב (בציוניו על המאורי אור).

45)דף ע"ב: צ"ל דמ"ט ע"ב. וזהו ע"פ דפוס אמשטרדם תקכ"ז, ובדפוסים שלפנינו הוא בתכ"א דנ"ז ע"ב.

46) מהת"ז . . בלבושין שפירין: ז"ל בתקו"ז שם: ואיהי יוהכ"פ, וכד אתקשטת קדמיה בלבושין שפירין דאינון לבושי כפרה אתקרי ציץ דיליה, מצנפת דיליה, אבנט דיליה כו'.

צדיקים מה הם עושים: מאמר זה נמצא בנוסחאות ובמהדורות שונות: א) נוסח הנדפס כאן, והוא מתוך גוכי"ק הצ"צ בס' הנחות תקע"ב (כת"י מס' 1116 יג, א. והוא מה שרשם כ"ק אדמו"ר הצ"צ בסמוך לאמירתו ע"י כ"ק אדה"ז). ב) באריכות יותר בד"ה להבין מארז"ל בחלק ע"פ וקוי ה' — באוה"ת בראשית כח, ב. [במפתח בתחילת האוה"ת מציין המו"ל שמאמר זה הוא מן ביכל תקע"א גוכי"ק הצ"צ. ביכל זה לא הגיע לידינו. וניכר אשר כמה ממאמרי תקע"א-תקע"ב רשם אדמו"ר הצ"צ ב' פעמים, ובפעם הב' באריכות וביאור יותר]. ג) ד"ה להבין מ"ש במדרש ע"פ וקוי ה' — נדפס לקמן. וכנראה הוא הנחת כ"ק אדהאמ"צ שרשם בשנת תקע"ב. ד) באריכות ובתוס' ביאור בד"ה להבין מ"ש במדרש כו' — בס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' עז [מאמר זה נמצא ג"כ בכת"י 1880 כז, א ושם הוספה כמה עמודים על הנדפס]. ה) באריכות יותר בד"ה בראשית ברא בתו"ח בראשית ד, ג ואילך. מאמר התו"ח נדפס גם (בשינויים קלים) בס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית שם ע' קל. ו) בשינויים והגהות בד"ה שיר השירים — באוה"ת שה"ש ע' ט, ומקבילו בסה"מ תרכ"ז ע' רסד ע"ש. ז) בתוס' הגהות מהר"ה מפאריטש בד"ה להבין מארז"ל צדיקים שעתיד הקב"ה — בס' פלח הרמון בראשית י, ג. ושם א, א ד"ה בראשית ברא [הגהות על ד"ה בראשית ברא בתו"ח].

ביהל אור להצ"צ ע' תשכא, מביא מארז"ל זה צדיקים מה הם עושים כו', ומציין: ”המאמר הזה ביארו אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מו"ר] נ"ע יום ב' דחוה"מ סוכות תקע"ב" [וקאי על המאמר שלפנינו]. ובאוה"ת יתרו ע' תתא מציין ע"פ ואשא אתכם על כנפי נשרים למאמר ”לע"ל כנפים כנשרים שמע"צ תקע"ב".