זהר תרומה ואתערו חברייא

קנו

(זהר1 תרומה קל"ב ע"א) ואתערו חברייא דהני אינון תיקוני דעלמא עילאה אל אדון א"ל ברו"ך תיקוני דעלמא תתאה כו' בגין דאית אתוון רברבין ואתוון זעירין, אתוון זעירין מההוא עלמא תתאה, אתוון רברבן מההוא עלמא דאתי כו'.

קנז

הענין כי אותיות המחשבה נק' אתוון רברבין ואותיו' הדיבור נק' אתוון זעירין והטעם הוא כמו שאנו רואים עד"מ ששכל א' כשיחשבנו האדם באותיו' מחשבתו יחשוב אותו במעט רגע וכשירצה לספר דברים בדיבור אזי יומשך זמן כמה הרבה יותר והיינו מפני שאותיו' המחשבה הם גדולים יותר בעצם מציאותן, ומה שמחזיק אות א' מאותיו' המחשבה יצטרכו ע"ז מאותיו' הדיבור כמה וכמה אותיות כו' עד שלכך מה שיחשוב במחשבתו ברגע עם היות כי יהי' מעט אותיות מ"מ להיות' גדולים יחזיקו את הכל משא"כ בדיבור יצטרך ע"ז זמן רב עד שיוציא אותיו' הרבה שאז הוא שיחזיקו אותו המושכל שמעט מאותיו' המחשבה מחזיקו כו'.

ונמצא שאותיות המחשב' הם כלליים לגבי הדיבור, פי' כי הרי באמת האותיות הן הפרטים היותר אחרונים שהרי מאות א' לא יוכל להיות התהוות והולדת אות אחר כ"א כל א' הוא חלק לבדנו וכמו שהוא נולד ממקורו כן נשאר בלי תוספת ומגרעת ובלי הולדה שאינו מוליד עוד אותיו' אחרים ולכן אינו אלא פרט אבל לא כלל שהרי אינו כולל שום דבר חוץ ממנו ואין בו אלא מה שהוא, אמנם זהו באותיו' הדיבור אבל באותיות המחשבה אינו כן אלא שהמה כלליים שאות א' מהם כולל כמה וכמה אותיו' מאותיות הדיבור כמובן ממשל הנ"ל שמה שיחשוב במחשבתו במעט אותיו' יצטרך ע"ז בדיבור ריבוי אותיות והיינו לפי שכל א' מאותיות המחשבה גדול מאד וכולל כמה מאותיו' הדבור ולכן נק' אותיות המחשבה אתוון רברבין ואותיו' הדבור נק' אתוון זעירין כו'.


1) זהר כו' ואתערו חבריא: נדפס כאן מתוך גוכי"ק הצ"צ, הנחה של מאמר אדה"ז משנת תקע"ב (כת"י מס' 1116 לו, א).

בביאוה"ז להצ"צ ח"ב ע' תתב מביא ממאמר זה, וז"ל: ענין ההפרש בין אלף בית שאומרים בחול ביוצר אור אל ברוך גדול דעה, ובין א"ב דשבת שאומרים אל אדון על כל המעשים כו', דא"ב דחול אין בכל אות רק תיבה א' משא"כ בא"ב דשבת יש בשני אותיות ראשונים א"ב בכל א' ה' תיבין ואח"כ ח"י אותיות בכל א' ד' תיבין ואח"כ ב' אותיות אחרונים ש"ת בכל א' ששה תיבין, והענין נתבאר בזהר פ' תרומה דקל"ב ע"א כו' עד נק' אתוון זעירין. [ור"ל להעתיק לשם את המאמר שלפנינו. וכן הועתק בתוך מאמר הביאוה"ז בכת"י 2028 אחר דף עח, ב]. וע"ש עוד בביאוה"ז.

וראה גם לקו"ת צו יז, ב: שאותיות המחשבה נק' אתוון רברבין לפי שבמחשבה משיג במעט זמן מה שצריך ע"ז בדבור זמן רב, ועיין בזח"ב תרומה דקל"ב א' שלכך בשבת אומרים א"ב אל אדון כו' שכל אות יש בו ד' או ה' תיבות כו' לפי שא"ב זה הוא מבחי' אתוון רברבין כו' דהיינו מחשבה כו'. וראה עוד מענין אתוון רברבין ואתוון זעירין להלן סד"ה סוד ויקרא אל משה, ובמ"מ שם.