משמח חתן וכלה

קצב

בעז"ה על חתונה תקע"ב

משמח1 חתן וכלה, ובברכה אחרונה נאמר משמח חתן עם הכלה. הנה ביום2 חתונתו זו מ"ת, וצריך להבין הלא גם בלא"ה נק'3 הקב"ה חתן מל'4 חות דרגא, ע"ש השפעתו בעולמות כמ"ש ואתה5 מחי' את כולם, וכנס"י נק' כלה, שהיא בחי' מקבל. ועוד צ"ל דכאן אומר שכנס"י נק' כלה, ובמ"א אומר בהיפך, והוא מארז"ל6 ע"פ תורה ציוה לנו משה מורשה, א"ת מורשה אלא מאורסה שהתורה היא בחי' כלה לישראל וישראל נק' בשם חתן כו'.

והענין הוא כי הנה התורה נק' בשם ברית כמ"ש אלה7 דברי הברית אשר כרת משה, כי הנה כתיב עין8 לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו פי' עין לא ראתה זה עדן, כי יש כמה מיני ג"ע זה למעלה מזה עד אין קץ ותכלית, ובין ג"ע התחתון לגעה"ע יש נהר דינור המפסיק שצריך לטבול בו, כדי לשכוח מהות התענוג שבגעה"ת, שמבלבל לגבי מעלת התענוג שבגעה"ע שלמעלה מגעה"ת, וכיוצא בזה יש עוד מדריגות רבות לאין קץ ותכלית בעולם התענוג כי התענוג הוא בבחי' א"ס ממש, וכל תענוג עוה"ז הוא רק מהפסולת שנפל בשבה"כ, וזהו כל עסק הנשמות אחר התפשטותם מהגופים שהם הולכים מחיל אל חיל בעילוי אחר עילוי, ולא שעוסקים מענין לענין בלבד שהרי משה רבינו ע"ה ידע להשיג כל התורה גם בחיים חיותו, ומה הוא עושה כל זה ימים ושנים רבות אלא בודאי שגם בכל ענין יש עליות רבות לאין קץ בעומק רום וכן אברהם אבינו, וכל נפשות הצדיקים וכמ"ש וקדושים9 בכ"י יהללוך סלה, פי' קדושים הם הנשמות שהם יהללוך סלה, וכל10 מקום שנא' סלה אין לו הפסק כו', אמנם בחי' תענוג

קצג

דא"ס הזה נתלבש במצות מעשיות דוקא, וכמאמ' אשר קדשנו במצותיו וציונו, פי' אשר הוא בחי' תענוג שהוא קדשנו במצותיו, כי כל מצוה יש בה תענוג, והתענוג הוא המתלבש בבחי' הרצון שבמצוה. וזהו עין לא ראתה אלקים זולתך זה עדן דהיינו בחי' תענוג העליון הנ"ל, יעשה למחכה לו, ע"ד מ"ש באיוב11 ואליהו חיכה את איוב בדברים, וכדפי'12 בזהר מאן דדייק מילי דחכמתא, כי בחכ' שבתורה שהוא ההתחכמות באיכות הרצון שבמצות, מלובש אותו התענוג העליון הנ"ל, שהתענוג מלובש ברצון, והרצון בחכ', נמצא שמחכה לו זה הלומד תורה בעיון שזהו פי' דייק מילי דאורייתא, דייק דוקא דהיינו השגת החכ' דוקא, הוא הגורם ג"כ התגלות תענוג עליון הנ"ל הנק' עדן, ולכן יעשה לו אלקים מה שעין לא ראתה, שיתגלה לו התענוג עליון הנק' עדן כי הגילוי הזה הוא שיהי' לע"ל בתחה"מ, כי ע"י גילוי תענוג עליון זה דא"ס אזי גם הגוף יכול לקום ולחיות.

וזהו שבברכה אחרונה דמהרה ישמע דקאי על לע"ל, אומרים משמח חתן עם הכלה, כי הנה ישראל נקראו בשם חתן להיות שהם ממשיכים התענוג עליון, ע"י עיון התורה וכמו שמתענוג הגשמי, בזווג דו"נ, נעשה הולדה מטפה המתהוה מזה, כך גם ע"י המשכת תענוג עליון הנ"ל נעשה הולדת נשמות כו', והתורה נק' כלה שהיא הכלי להמשכת וגילוי התענוג עליון בתוכה. וז"ש בתולות13 אחרי' ריעותיה מובאות לרקמות, וכמארז"ל ועלמות14 אלו הלכות כו', וגם הכלה15 אותיות הלכה ולכן נק' התורה ברית ע"ש המשכת התענוג בתורה, וע"ד מארז"ל אין16 האשה כורתת ברית כו'. ובבחי' זו נא' משמח חתן עם הכלה, פי' שעם הכלה הוא משמח את החתן, כי הגם שישראל הם ממשיכים התענוג עליון הנ"ל אבל מאחר שהמשכה הוא ע"י העיון בתורה דוקא, א"כ הרי החתן שהוא בחי' הישראל מקבל שמחה זו ותענוג זה, מהכלה דוקא שהיא התורה כנ"ל. ואמנם יש עוד בחי' שנית בענין לימוד התורה, והוא כענין קורא בתורה, דהיינו שלא בעיון בדקדוק טעמי התורה, והשגת עמקות החכמה, אלא בקריאה בלבד, וכמ"ש והגית17 בו יומם ולילה, והוא רק מצות דיבור האותיות, הנה גם עי"ז ממשיכים גילוי אלקותו ית' שזהו פי' קורא בתורה כמו הקורא את המלך להיות פונה אליו כו', והיינו ע"י הדיבור דוקא, כי מלכות18 פה תושבע"פ קרינן לה

קצד

שבאותיות הדיבור בקריאה, גם שלא בעיון הוא ממשיך כו'. ובבחי' זו נא' משמח חתן וכלה, שאין החתן מקבל מהכלה אלא אדרבה הוא משפיע בה, וזהו"ע הוי"ו דוהכלה, שוא"ו הוא המשכה מחתן אל הכלה, והיינו כמ"ש קרוב19 ה' לכל קוראיו אשר יקראוהו באמת, ואין אמת אלא תורה, שצריך להיות קורא וממשיך א"ס ב"ה בהתו' כו'.

וע"ז נא' שערך20 כעדר העיזים שגלשו מהר גלעד, פי' הר גלעד, הוא כענין שנא' עד21 הגל הזה אם אני לא אעבור אליך כו', כי לבן הוא בחי' לובן העליון, ויש גל והפסק בינו ליעקב יו"ד22 עקב, ואינן יכולים להתחבר יחד, רק שערות בלבד הוא שנמשכים מבחי' לובן העליון. וכ"ז הוא ע"פ השתל' שבבחי' וסדר ההשתל' התמידיות א"א להיות משם המשכה רק בבחי' שערות בלבד, והחכ'23 מאין תמצא, אבל ע"י המשכה מלמעלה מהשתל' ע"י לימוד התורה, אז כתיב שערך כעדר העיזים, פי' שנמרטו השערות ונגזזו עד שנשאר הר גלעד קרח עד"מ, דהיינו שמתגלה בחי' לובן העליון כמו שהוא בעצם ולא בדרך שערות כו'.

וביאור הענין הוא כי הנה לבן יש ב' פעמים, לבן א' הוא בחי' לובן העליון בחי' כתר שהוא למעלה מן יעקב שהוא בעל עולם האצי', ויש פרסא בינו ליעקב כו', כי יו"ד עקב חכ' ראשית האצי' הוא בדילוג הערך מהכתר, ולא שנמשך ממנו בהשתל', רק בדרך הפסק פרסא. והב' הוא בחי' לבן שבבי"ע שלמטה מאצי', שהוא למטה מטה מיעקב, ואינו מקבל ממנו ג"כ כ"א ע"י הפסק שבין האצי' לבריאה. וזהו עד הגל הזה שעשו מאבנים שהם בחי' אותיות שנק' אבנים כמ"ש בס"י24 שתי אבנים בונות שני בתים, ומהשתנות הצירופים נעשה פרסא כנודע, אם אני לא אעבור אליך את הגל הזה, שלא יוכל בחי' לובן העליון להתגלות באצי', וגם אתה לא תעבור אלי, וכמו"כ יעקב דאצי' לא יתגלה בבי"ע כ"א בבחי' שערות בלבד, הוא שנמשך מהכתר באצי' אבא יונק ממזלא כו' וכן מאצילות למטה בבי"ע. ואמנם כ"ז הוא רק עפ"י קו המדה, שנמדד להיות כך וכך סדר הנהגות והשתל', אבל בבוא תוס' הארה חדשה מהמאציל ב"ה שלמעלה מהצמצומי' דקו המדה, אזי כתיב שערך כעדר העיזים שגלשו מהר גלעד, וכמ"ש בזהר25 דגליש למטרוניתא, שבגילוח השערות מתגלה עצמיות הגולגלתא אשר מקדם היתה מוסתרת ונעלמת תחת השערות שהן היו מסתירים אותה.

קצה

וזה ג"כ ענין מ"ש ועמדו26 רגליו ביום ההוא על הר הזתים כו', ונבקע ההר מחציו קדמה כי שמן זית הוא בחי' חכמה, והר הזתים שהוא המקום שממנו גדלים וצומחים הזתים היינו בחי' כתר שהוא מקור החכ' ושרשה, ועכשיו יש בחי' פרסא בינו לבין החכ', והחכ' מקבלת ממנו בדרך שערות בלבד, וכעין צמיחת זתים מן ההר שהוא רק בחי' צומח, והוא ג"כ בחי' שערות כו', והפרסא עצמה הוא הנק' הר הגלעד נוטריקון עד הגל, וכ"ז הוא עפ"י קו המדה, אמנם לעתיד לבוא בהגלות נגלות עצמותו ית', אזי כתיב ונבקע הר הזתים מחציו שלא יהי' עוד פרסא מפסקת אלא27 בין כתר לאצי', ובין אצי' לבריאה, אלא שאור הכתר שהוא בחי' סוכ"ע יתגלה גם למטה באצי' ובבריאה כו', וכמארז"ל עתידים28 צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש וד"ל.


1) משמח חתן וכלה: ראה עניני המאמר בארוכה בס' מאמרי אדהאמ"צ דרושי חתונה ח"ב ע' תצט ואילך וע' תקיג ואילך.

2) ביום חתונתו זו מ"ת: שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.

3) נק' הקב"ה חתן: ראה לקו"ת ברכה צד, א שמציין בענין זה: בכמה דוכתי משמע ג"כ דפי' ביום חתונתו היינו שישראל הם הכלה וכדפרש"י ע"פ ה' מסיני בא כו' כחתן היוצא להקביל פני כלה והוא מהמכילתא פ' יתרו וכ"מ ג"כ ברבות נשא פי"ב ביום חתונתו זה סיני חיתונין היו כו' וע' זח"ב נ"ח א' פ"ד א' כ"ב א' ח"ג ס"א ב' כו' גם ברבות ס"פ ואתחנן איתא א"ר ברכי' בעשר מקומות קרא הקב"ה לישראל כלה. ע"כ.

4) מל' חות דרגא: ראה יבמות סג, א.

5) ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

6) מארז"ל ע"פ תורה ציוה . . א"ת מורשה: ברכה לג, ב. ברכות נז, א. וראה בהנסמן בארוכה בלקו"ת ברכה צג, סע"ד ואילך בענין שלפעמים מצינו שישראל נק' חתן ותורה כלה ולפעמים מצינו להיפך שתורה נק' חתן וישראל כלה. ועיין עוד ע"ד ב' אופנים אלו בס' מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' א. ויקרא ח"א ע' שלב. במדבר ח"ב ע' שכז ואילך וע' עתר ואילך. ס' מאמרי אדהאמ"צ דרושי חתונה ח"א ע' רסז.

7) אלה דברי הברית: תבוא כח, סט.

8) עין לא ראתה . . זה עדן: ישעי' סד, ג. ברכות לד, ב.

9) וקדושים בכ"י יהללוך סלה: נוסח ברכת אתה קדוש.

10) וכל מקום שנא' סלה אין לו הפסק: עירובין נה, א.

11) באיוב ואליהו חיכה את איוב בדברים: איוב לב, ד. וראה רש"י ומצודות שם שהוא לשון המתנה. וראה גם המשך תרס"ח ע' עח. ובכ"מ.

12) וכדפי' בזהר מאן דדייק מילי דחכמתא: זח"א קל, ב.

13) בתולות אחרי': תהלים מה, טו.

14) ועלמות אלו הלכות: ראה שהש"ר עה"פ ו, ח. במדב"ר פי"ח, כא. זח"ג רטז, א.

15) הכלה אותיות הלכה: פע"ח שער הנהגת הלימוד (שי"ז) ד"ה גם העוסק בתורה. וראה גם ס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' קיא. ס' מאמרי אדהאמ"צ דרושי חתונה ח"א ע' שטו. וש"נ.

16) אין האשה כורתת ברית: סנהדרין כב, ב.

17) והגית בו יומם ולילה: יהושע א, ח.

18) מלכות פה תושבע"פ קרינן לה: ת"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו.

19) קרוב ה' לכל קוראיו . . ואין אמת אלא תורה: תהלים קמה, יח. ראה ברכות ה, ב. ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. איכ"ר פתיחתא ב. ת"ז תכ"א (נ, א).

20) שערך כעדר העיזים: שה"ש ד, א.

21) עד הגל הזה: ויצא לא, נב.

22) יו"ד עקב: ראה ע"ח שער סדר אצי' (ש"ג) פ"ב. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג ע' תתמז. וש"נ.

23) והחכ' מאין תמצא: איוב כח, יב.

24) בס"י שתי אבנים בונות שני בתים: ס' יצירה פ"ד מי"ב.

25) בזהר דגליש למטרוניתא: ראה זח"א ריז, א.

26) ועמדו רגליו: זכרי' יד, ד ואילך.

27) אלא: כ"ה בהכת"י, ואולי הוא מיותר.

28) עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש: ב"ב עה, ב.