ויקרא אלף זעירא

ריא

ויקרא1 אלף זעירא כו', אדם2 כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה ומן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם. ויש להבין בזה למה תחלה דבר ל' יחיד, אדם כי יקריב, ואח"כ אמר ל' רבים תקריבו, הל"ל יקריב ל' יחיד כמו ברישא. וגם יש להבין מהו אדם כי יקריב ולא אמר איש, כמו שבכל הפרשיות נאמר איש כו'. ועוד מכם זה מיותר הוא, הל"ל אדם כי יקריב קרבן, מהו מכם כו'. אך הנה כתיב וזרעתי3 את בנ"י זרע אדם וזרע בהמה, שהן בחי' ב' נפשות נפש האלקי' שנק' אדם, ונפש הבהמית נק' בהמה, וכמארז"ל אתם4 קרוים אדם והוא בחי' אדם תתאה שבמרכבה ופני5 אדם לארבעתן, וידוע דשורש כל הנשמות דאדם זה נמשך מבחי' אדם העליון דאצי' שע"ג הכסא שהוא בחי' ז"א שנק' אדם6 הגדול כו', וזהו כללו' ענין זה דאדם כי יקריב מכם דוקא, דהיינו בחי' אדם העליון שע"ג הכסא הוא המקריב בחי' נשמה דאדם התחתון, וזהו מכם שהן בחי' נשמות ישראל שנק' אדם תתאה וכמ"ש כמים7 הפנים לפנים כן לב האדם לאדם כו', אז מן הבהמה ומן הבקר כו', שהוא שרש הנפש הבהמי' תקריבו אתם קרבנכם וזהו קרבן שאתם מקריבים, אבל מכם אד"ם העליון הוא המקריב, וע"כ אמר ברישא כי יקריב ל' יחיד דקאי על בחי' אדם העליון, ובסיפא אמר תקריבו ל' רבים, דהיינו קרבן אחר שמקריבים לנפש הבהמית כו', כך הוא כללו' ענין פסוק הזה וד"ל.

ולהבין כל זה הנה יש להקדים תחלה שיש8 ב' מדריגות באתעדל"ע, הא' אתעדל"ע הבאה מצד אתעדל"ת דוקא (כמ"ש9 בע"ח דמתחלה הי' חפץ חסד ואח"כ תלוי במעשה התחתונים), והב' בחי' אתעדל"ע מצד עצמו שלא ע"י אתעדל"ת כלל, ובכאן מדבר במדריגה זו שאין אתעדל"ת מעורר אתעדל"ע, אלא אתעדל"ע מצד עצמו, שהרי אמר אד"ם כי יקריב שהוא אתעדל"ע דבחי' אד"ם שע"ג הכסא כו' מצד עצמו שמקריב ומעלה לנשמות שלמטה בימין10 מקרבת, גם שאין בהן אתעדל"ת מעצמם כלל. וראי' לזה ממה שאמר כי יקריב, כי זה משמע ענין מקרה לפרקים, כמו כאשר יקריב, ולא שזהו חיוב והכרחי תמיד, ואם כפשוטו

ריב

הלא מצות הקרבת הקרבן באדם למטה חובה היא ולא רשות לפרקים כאשר ירצה כו'. אך מזה הוראה גמורה דכי יקריב זה קאי באדם העליון כשמתעורר מצד עצמו דהיינו כאשר אין אתעדל"ת כלל, שאז מתעורר מעצמו להיות כי המתין על אתעדל"ת ואין איש מתעורר כמ"ש אין11 קורא בשמך כו', אז יתעורר מעצמו. ודוגמא לדבר זה מה שאמרו אש"ה12 מזרע"ת תחלה יולדת זכר, שזהו כאשר אתעדל"ת דכנ"י שנק' אשה מעורר אתעדל"ע, אבל אי"ש מזריע תחלה היינו כשאין אתעדל"ת כלל שאז אתעדל"ע דבחי' דכר לנוק' שלא ע"י העלאת מ"ן כלל והיינו אד"ם כי יקרי"ב כו' וד"ל.

ויובן זה בעבודת ה' בנשמות ישראל שבגופים למטה בעוה"ז, דהנה אנו רואים שיש ב' מדריגות בעבודת ה', הא' בחי' אתעדל"ת ביגיעת הנפש בהתבוננות והעמקת הדעת והכנת טהרת הלב בלב נשבר כו', שעי"ז יבא בנפשו גילוי אור קרבת אלקים כו', שזהו בחי' אתעדל"ע שע"י אתעדל"ת, ומדריגה הב' היינו כאשר13 יערה עלינו רוח ממרום באתעדל"ע שמעורר לנפש האלקית להתפעל בהתבוננות ודו"ר שכליים שלא ע"י הכנה ויגיעת הנפש כלל רק מפני שעת רצון הוא למעלה לעורר לנשמות שבגופים גם שאין להם התעוררות עצמם כלל וכלל, וכמו שאנו רואים שיש הרבה אנשים שיתעוררו פתאום ויתלהב לבם ומוחם בתפלה בכל יום משך זמן מה בלי נודע להם הסיבה מאין באה אליהם התעוררות זאת, ובמעט זמן מה יכלה כח התעוררות זאת כאלו לא היתה, ונופל מעבודתו לגמרי, מפני שאין לו התעוררות עצמו כלום, והיינו מפני שיערה עלינו רוח ממרום לעורר את האהבה בכנ"י לפרקים וע"כ אינו מתארך רק זמן מה שזה רק כפי זמן של אתעדל"ע למעלה לעורר לנשמות כו' וד"ל. והיינו ענין הנ"ל בבחי' אדם כי יקריב מכם, שהוא בחי' אתעדל"ע דאדם העליון לעורר לנש"י למטה, וזהו כי יקריב מכ"ם דוקא שהוא בחי' ניצוץ האלקי כו', דהנה ידוע ששרש נשמות ישראל נמשכו מבחי' אדם14 העליון שע"ג הכסא כו' שכולל ג' קוין חסד דין רחמים, והאבות15 הן המרכבה לבחי' חג"ת ומהם מסתעפים ס"ר נשמות ישראל למטה בעולם הבריאה, והוא כללות בחי' אדם שבמרכבה כו' כידוע, ע"כ באתעדל"ע דאד"ם שבאצי' ממילא מתעורר כל ניצוץ האלקי ששרשו באדם שבמרכבה כהמשכת הניצוץ אחר השלהבת כו', וז"ש כמים הפנים כו' כן לב האדם לאדם כו', וכמ"ש יעקב16 חבל נחלתו כו', וזהו שיערה עלינו רוח ממרום ומתעוררים כנ"י מגדול עד קטן, כמו בעי"ת שאז זמן ההתעוררות מלמעלה כידוע17 בענין דרשו ה'

ריג

בהמצאו, וגם בכל18 יום ב"ק מכרזת שובו בנים, ומזלי'19 חזי ופועל20 התפעלות ההתעוררות של הנשמה אשר בגוף כמ"ש במ"א וד"ל.

אמנם אין אתעדל"ע זו רק לנשמות דוקא מפני שנר21 ה' נשמת אדם, ע"כ תאיר אור ע"י אתעדל"ע במקור חוצבה בבחי' אדם, וזהו אדם כי יקריב כאשר יקריב כשמתעורר לפעמים תחלה מפני שאין אתעדל"ת, שאז איש מזריע תחלה כו' כנ"ל וד"ל. (וענין הקרבה זו הוא כמו קרבן ע"ג המזבח שנכלל באש של מעלה כך מיכאל22 כה"ג מקריב נשמות ע"ג המזבח לאשתאבא23 בגופא דמלכא כו', והמקריב לנשמה זו ע"ג המזבח הוא בחי' אדם העליון, ונק' נשמה הזאת קרבן להוי' דוקא כו' וד"ל).

אך כדי שתתקיים בחי' אתעדל"ע זאת שאדם מקריב מכם ולא תסתלק ותתבטל בזמן מה כנ"ל, הוא אשר אמר אח"כ מן הבהמה והבקר כו' תקריבו את קרבנכם, דהיינו מיד שאדם העליון יקריב את נשמת האדם שנק' אדם, אז תיכף צריך אדם שלמטה להקריב קרבנו שהוא הקרבת נפש הבהמית ששרשה מבחי' פני שור כו' בחי' בהמה שהן מדות הבהמי' כמו תאוה וכעס וגסות כו', שיהפכו מרע לטוב מחשוכא לנהורא ממרירו למיתקא כמ"ש24 בשער הקדושה לרח"ו שקודם שהנשמה האלקי' עולה בסוד ה' בהשגות אלקי' הפנימיי' צריך להיות תחלה בירור הרוח הבהמה מכל מדה רעה כתאוות רעות וכעס וכה"ג, ואם לא נזדכך חומר הנפש הבהמיו' מז' המדות לא תעלה הנשמה האלקי' וכמ"ש מי25 יעלה בהר ה' כו' נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו הוא ישא ברכה מאת ה' כו', שכאשר המדות רעות מתהפכים אז יוכל להתקיים בנפשו בחי' ברכת ה' שהוא בחי' גילוי אור האלקי בנפשו שיערה עליו תמיד רוח ממרום בבחי' אתעדל"ע הנ"ל זמן רב ולא יסתלק, וכמו שא' רשב"י בחד26 קטירא אתקטרנא כו', וכמ"ש צרורה27 בצרור החיים כו', וכמו הקרבן שלא יוכשר כשהוא בעל מום בעין או ברגל כו', כך כשלא נתברר מדות הרעות של הנפש הבהמי' שנק' גופא לגבי נשמה הרי הנשמה נק'28 חגר"ת או סומא, ואין מיכאל כה"ג מקריבה ע"ג המזבח

ריד

העליון כו', שאין אד"ם העליון מקריבה כלל, והיינו אם עולה קרבנו זכר תמים יקריבנו כו', שבעל מום פסול להקרבה וכמו ואת29 הקדוש והקריב אליו, כך אדם העליון יקריב נשמות קרבן להוי', מן נשמות הקדושים שאין בהן כל מום כו'),

וזהו מן הבהמה ומן הבקר כו' תקריבו אתם, כי קרבן זה מנפש הבהמי' אין זה קרבן אדם העליון כלל, כי אדם העליון הוא שמקריב נשמות דוקא דהיינו מכם דוקא כנ"ל, אך קרבנכם הוא אשר תקריבו מן הבהמה בחי' נפש הבהמי' ששרשה בבחי' פני שור כו', ויש בזה מדריגות רבות, בקר הוא מבחי' הגבורות כי שור נגחן הוא כו', והוא בחי' מדת הכעס גבורות קשות דשור, ובקר ובהמה30 בחי' אהבת התאוות ברשפי אש שהבהמה נק' בער כמו ושלח את בעירו כו', וצאן הוא הממוצע בין בהמה ובקר, ולמעלה היינו ג' מדות חג"ת שבנוגה שמקבלים מפני ארי' פני שור פני נשר כו', ופני אדם הוא המבררם, וזהו תקריבו את קרבנכם שאדם התחתון מברר ומעלה לבחי' בהמה (דאדם31 גי' מ"ה ובהמה32 גי' ב"ן, ומ"ה מברר לב"ן כידוע33 שבחכ' אתברירו, אך מבחי' אד"ם העליון א"א להשפיל האור כ"כ לברר בירורי נוגה מן הבהמה והבקר כו' רק ע"י אמצעות נשמות ישראל שנק' אדם תתאה כו'. וזהו אדם כי יקריב לנשמות קרבן להוי' תחלה אז תוכלו להקריב קרבנכם מן הבהמה כו' וד"ל).

וזהו ויקרא אלף זעיר"א, כי בחי' אלף רבת"א הוא אאלפך34 בחי' מקור החכ' בבחי' חכ' שבכתר שנק' אדם הגדול בחי' א"א, ושם א' חכמת35 אדם כו', ובחי' אלף רבתא זה הוא בא'36 דאד"ם שבד"ה, שמדבר באדה"ר קודם החטא, שהוא בחי' אד"ם קדמאה האדם הגדול בענקים כו', ואמנם בשביל העלאת והקרבת נשמות דאדם תתאה אנפי זוטרי הוקטן א' רבתא זה ונתצמצם ונעשה א' זעירא והוא א' דאדם בתראה בחי' ז"א שהוא שם מ"ה במלוי אלפי"ן ג"כ, אבל הוא בחי' ז"א וכמ"ש מ"ה37 שמו מ"ה שם בנו כו' וד"ל.

וזהו ויקרא אל משה, קריאה זו הוא בחי' המשכה והתכללות, דהנה בסוף פ' פקודי א' ולא38 יכול משה לבא כו' כשכבוד ה' מלא את המשכן, והיינו

רטו

הענן שנק'39 ענן ה' שבו שורה בחי' א"ס שבכתר ששורה על הכפרת שבארון כו', והי' נשמת משה מתבטל במציאות בבואו אל תוך הענן הזה, והוצרך הענן הזה לצמצם א"ע כדי שיוכל ליכנס ולשמוע הקול שמדבר אליו מבין ב' הכרובים כו', אנפי40 זוטרי דכר ונוק' דאצי' כו', והענין הוא כמו וקרא41 זא"ז שמקבלי' דין מן דין כו', להיות כי גם כל א' אומר ג"פ קדוש אע"פ שמיכאל בחי' חסד או' בחי' קדוש שאו' גבריאל כו' מפני שמתכללים זע"ז ויש בכל א' ממדריגת חבירו לכך כל א' אומר ג"פ קדוש כו', וזהו מפני שקרא זא"ז שממשיך כל א' ממדריגתו לחבירו וכל א' מקבל מזולתו ומ"ש ומקבלי' דין מן דין היינו לקבל המשכת זולתו בו, ולפי התרגום [פי'] וקרא זה כמו הקורא בשם חבירו שקוראו וממשיכו אליו כך כל א' קורא וממשיך מדריגת חבירו אליו כו' וד"ל. וכך גם כאן ויקרא אל משה שקוראו וממשיכו אליו להיות כי א' זעירא הוא בחי' שם מ"ה דז"א בבחי' קטנות והמשיך וקרא למשה ששרשו בבחי' ח"ע כמ"ש מה42 שמו אותיות משה, ומשה הקים43 הארת שם מ"ה שבמדות דז"א ונתכללו זע"ז ואז וידבר אליו מבין הכרובים כו' מפני שנתצמצם הענן והי' יכול משה לבא לשם ובלתי קריאה והמשכה זאת לא הי' יכול משה לבא אל הענן כו' וד"ל.


1) ויקרא אלף זעירא: מאמר זה הוא הנחת כ"ק אדהאמ"צ. ונמצא בשינויים בלקו"ת ר"פ ויקרא (ד"ה ויקרא אל משה וד"ה אדם כי יקריב). ונו"א לקמן ד"ה אדם כי יקריב וד"ה סוד ויקרא אל משה. ובשינויים ואריכות ד"ה ויקרא אל משה בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ע' א ואילך. ובאוה"ת ויקרא כרך ג' ע' תשנא. וראה גם ביאור לעניני המאמר בלקו"ש חי"ז ע' 233 ואילך.

2) ויקרא אלף זעירא כו' אדם כי יקריב: ויקרא א, א-ב. ראה זח"א רלט, א (ולעיל בד"ה זוהר תרומה) זח"ג נג, ב. פענח רזא ובעה"ט ר"פ ויקרא כאן.

3) וזרעתי את בנ"י: ע"פ ירמי' לא, כו: וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה. [וראה בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ע' ב].

4) אתם קרוים אדם: יבמות סא, א.

5) ופני אדם לארבעתן: ע"פ יחזקאל א, י. [וראה בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ע' ג].

6) אדם הגדול: יהושע יד, טו.

7) כמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

8) שיש ב' מדריגות באתעדל"ע: ראה גם ס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.

9) כמ"ש בע"ח דמתחלה הי' חפץ חסד: שער דרושי הנקודות (ש"ח) ספ"ו.

10) בימין מקרבת: ע"פ סוטה מז, א.

11) אין קורא בשמך: ישעי' סד, ו.

12) אשה מזרעת תחלה: ברכות ס, א. ועוד.

13) כאשר יערה עלינו רוח ממרום: ע"פ ישעי' לב, טו.

14) אדם העליון שע"ג הכסא שכולל ג' קוין: ראה תו"א יתרו עא, ב-ג. עב, ד. ובכ"מ.

15) והאבות הן המרכבה: ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו.

16) יעקב חבל נחלתו: האזינו לב, ט.

17) כידוע בענין דרשו ה' בהמצאו: ראה ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א.

18) בכל יום ב"ק מכרזת שובו בנים: ע"פ חגיגה טו, א. זח"ג קכו, א. איכ"ר בפתיחתא פי' כב.

19) ומזלי' חזי: מגילה ג, א.

20) ופועל התפעלות ההתעוררות של הנשמה אשר בגוף כמ"ש במ"א: ראה לקו"ת תצא לו, ד. ובהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' ט. דברים ח"ב ע' תלו. ח"ד ע' א'קעא.

21) שנר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.

22) מיכאל כה"ג מקריב נשמות: ע"פ חגיגה יב, ב. זבחים סב, א. תוד"ה ומיכאל — מנחות קי, א. זח"א פ, א. פא, א. זח"ב רלא, א. וראה עוד בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ע' ב.

23) לאשתאבא בגופא דמלכא: זח"א ריז, ב.

24) כמ"ש בשער הקדושה לרח"ו שקודם שהנשמה האלקי' עולה: ח"ג שער ג'.

25) מי יעלה בהר ה': תהלים כד, ג-ה.

26) בחד קטירא אתקטרנא: ראה זח"ג רפח, א. רצב, א. [וראה בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ע' יב].

27) צרורה בצרור החיים: שמואל א כה, כט.

28) נק' חגרת או סומא: ע"פ כתובות יז, א. וראה לקו"ת במדבר ח, ג ואילך. אוה"ת תולדות קמז, ב. ובהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ע' יא.

29) ואת הקדוש והקריב אליו: קרח טז, ה.

30) ובהמה: כ"ה בכת"י המעתיק.

31) דאדם גי' מ"ה: ראה ע"ח שער התיקון פ"ג. ועוד. פרדס שער ערכי הכינויים בערכו. ובכ"מ.

32) ובהמה גי' ב"ן: ראה ס' הליקוטים להאריז"ל שמיני יא, ב. שער המצות וטהעמ"צ להאריז"ל ר"פ שמיני לקו"ת להאריז"ל תהלים סל"ו. ועוד. [וראה בהמ"מ בלקו"ת ויקרא ג, ב. ובס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' ד].

33) כידוע שבחכ' אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. תניא אגה"ק סכ"ח (קמח, א). ובכ"מ.

34) אאלפך: איוב לג, לג.

35) חכמת אדם: קהלת ח, א.

36) בא' דאדם שבד"ה: דברי הימים א בתחילתו.

37) מ"ה שמו מ"ה שם בנו: משלי ל, ד.

38) ולא יכול משה: פקודי מ, לה.

39) שנק' ענן ה': שם לח.

40) אנפי זוטרי: ע"פ חגיגה יג, ב. וראה תו"א תרומה פא, א. לקו"ת צו י, ב. ובכ"מ.

41) וקרא זא"ז שמקבלין דין מן דין: ישעי' ו, ג ותרגום יונתן שם. וראה בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' טז.

42) מה שמו אותיות משה: ראה שער הפסוקים להאריז"ל יתרו כ, ה. סידור עם דא"ח קי, א. תו"ח בראשית יד, ב. ובכ"מ.

43) הקים: כ"ה בכת"י המעתיק, ואוצ"ל: קיבל.