סוד ויקרא אל משה

ריט

סוד1 ויקרא2 אל משה באלף זעירא. כי הנה מה כתי' לעיל מיני' ולא3 יכול משה לבא אל המשכן כי שכן עליו הענן לכן עתה ויקרא אל משה. והענין כי השראת הענן הוא המשכת והשראת א"ס ב"ה ממקום עליון ונורא מאד שנאמ' בו ישת4 חשך סתרו והוא בחי' כתר עליון ולכן לא יכול משה לבא אל המשכן כי לא הי' ביכולתו לקבל אור מופלא זה, ולכן5 ויקרא אל משה כלומ' שהשפיע והוריד אליו הארה מאותו האור עליון כדי שעי"ז יוכל להתקרב אח"כ ולבא אל המשכן, כי ויקרא הוא מלשון וקרא6 זא"ז ואמר קק"ק ותרגומו ומקבלין דין מן דין שתרגם מלת קריאה בלשון קבלה שהוא ענין המשכה והשפעה שמקבלי' זמ"ז, והדין עמו כי לפי פשוטו שהקריאה היינו שקוראי' זה לזה אין לדבר הבנה כלל למה מצטרך מיכאל לקרוא את גבריאל בשעה שיאמר קדוש וכן גבריאל למיכאל. אלא הענין כי פי' קריאה זו לשון קבלה היא שמקבלי' השפעה זה מזה כדי שיוכלו לומר ג"פ קדוש, שהרי כל א' מצד עצמו לא הי' אומר רק פ"א קדוש באיזו בחי' באשר הוא

רכ

שם באיכו' כלות נפשו, ושיאמר ג"פ קדוש שהוא ג' בחי' כלות הנפש מחולקות היינו לפי שמקבל השפעה עוד מב' מלאכים זולתו, כי כללות כל המלאכים שלש המה מיכאל גבריאל רפאל וכל א' אומר קדוש מצד עצמו באיזו בחי' שהוא, וכדי שכל א' יאמר ג"פ הוא קורא ומקבל משנים זולתו מיכאל מגבריאל ורפאל, גבריאל ממיכאל ורפאל כו', וכמ"כ פי' וענין ויקרא אל משה שהשפיע לו מהארתו ית' כדי שעי"ז יהי' בו כח עוז לבא אל המשכן.

ולכן ויקרא הוא באלף זעירא, כי סוד7 האלף הוא בכתר מלשון אאלפך8 חכמה כלומר שהוא מקור החכמה שממנו תמצא החכמה, אך יש9 א' מאתוון רברבן וא' מאתוון זעירין, א' שבאתוון רברבין היינו בחי' הכתר כמו שהוא במהותו ועצמותו ושמה לא יכול משה לבא, וא' מאתוון זעירין היינו הארת הכתר כמו שנמשך למטה ע"י צמצום ומבחי' זו הוא שויקרא אל משה ונמשך לו הארה כדי שיוכל לבא כו'. ובד"ה10 נאמר אדם באלף מאתוון רברבין והוא בחי'11 אדה"ר כמו שהי' לפני החטא שהי' במדרגה גבוה מאד נעלה כידוע לי"ח.

[הגהות מכ"ק אדמו"ר הצ"צ]

ויקרא1 זהר ח"א ק"ב סע"ב קל"ח א' קע"ג ב', ח"ב קל"ח א' קנ"ז א' ח"ג נ"ג ב' וע"ש דרוש על א' זעירא י"ל כענין אזוב ע"ש א' אאלפך זהו שכינה ע"י הענן כו' אך זעירא ע"י דבריאה כו'.

עיין זהר בלק דף ריש ע"ב, ואתחנן דף רס"ד ב' ונז' מענין ההוא בתרומה קל"ט ב' ועמק"מ שם, וילך דרפ"ה א' משמע ויקרא מלמטלמ"ע אח"כ וידבר מלמעלמ"ט וכענין שאמר משה כי2 ש' אקרא וכו', ע' זהר הרקיע דכ"ח ב' מענין קורא לקול וכו'.

בזוהר3 ויקרא אוקיר, זהב יקר מכסף לפי שאינו מצוי ודבר4 ה' הי' יקר וכו' לפי

רכא

שאין חזון וכו' ועיקר היוקר אתה5 הוא לבדך כי הוא לבדו הקדמון ונצחי וזולת זה הכל מחודש כו' והוא6 לבדו שבכחו לברוא יש מאין כו' א"כ פי' אוקיר אנוש שממשיך בו מבחי' לבדך ע"ד בדד7 ינחנו וכמ"ש8 בענין בגדי בד, ויקר9 מפז כי כסף וזהב חו"ג דע"י והתורה שרשה מדע' עתיק כו' י"ל כסף מ"ע זהב ל"ת ותורה10 עצמ' משל הקדמוני לבדך כו' וזהו א' דאוקיר לפמ"ש במב"ש ש"ג ח"ב פד"ה א' ב' יודין אוירא ומו"ס וקרומא כו' זהו גבוה מפז מו"ס כו'.

בענין וקרא להעיר מפסוק תהום11 אל תהום קורא וכו' ע' בזהר בראשי' דנ"א ובזהר הרקיע שם אריכות גדול בזה וע' בפרדס שער הצנורו'.

מענין וידבר אליו מאהל כו' זהר ח"ב קל"ט ב' ע"ש במק"מ.

א'12 עי' בת"א יתרו בביאור דזכור מענין א' וע"ש13 מענין לאלפים דנוצר חסד כו' ועמ"ש14 על הזהר ויחי דרל"ט מענין א' זעירא ועמ"ש בביאור15 דשתי הלחם מענין הבאת שלום בין אדם לחבירו ובביאור16 לויתן, ואדם17 א' מאלף זה משה כו', וצ"ע להעיר מהזהר18 שלח מאן דאיהו זעיר איהו רב.


1) סוד ויקרא אל משה: נדפס כאן מגוכי"ק הצ"צ בס' תקע"ב [מס' 1116]. ונמצא בשינויים בלקו"ת ויקרא א, א. תוכן המאמר נמצא גם בשינויים לעיל בד"ה אדם כי יקריב (הראשון), וע"ש בהמ"מ. המאמר נמצא ג"כ בס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"ב ע' תקה.

2) ויקרא אל משה באלף זעירא: ראה זח"א רלט, א. זח"ג נג, ב. אוה"ת ויקרא ע' תשכד.

3) ולא יכול משה לבא אל המשכן: ע"פ פקודי מ, לה.

4) ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב. וראה זח"ג רכה, א. אוה"ת ויקרא ע' ריז.

5) ולכן ויקרא אל משה כלומ' שהשפיע: ראה גם ס' עשרה מאמרות מאמר אם כל חי י"ב סל"ו (קצד, ב).

6) וקרא זא"ז ואמר קק"ק: ישעי' ו, ג ותרגום יונתן שם.

7) סוד האלף הוא בכתר: ראה תקו"ז תמ"ט. פרדס שער האותיות (שכ"ז) פ"ד. ע"ח שער טנת"א (ש"ה) פ"ז. אמת ליעקב מע' א' סרס"א. ובכ"מ.

8) אאלפך חכמה: איוב לג, לג.

9) יש א' מאתוון רברבן וא' מאתוון זעירין: ראה זח"א ג, ב.

10) ובד"ה נאמר אדם: דברי הימים א בתחילתו. וראה מנחת שי שם.

11) בחי' אדה"ר כמו שהי' לפני החטא: בלקו"ת שם מציין לס' הגלגולים פי"ט.

1) ויקרא: הגהות אלו, נרשמו בגוכי"ק הצ"צ בס' תקע"ב [1116] בצידי הגליון של המאמר.

2) כי ש' אקרא: ע"פ האזינו לב, ג.

3) בזוהר ויקרא אוקיר: זח"ג ג, א: אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר (ישעי' יג, יב), זכאה חולקי' דמשה דחזי כל דא, אבל צרופא דא לא אתחמי לעינוי דמשה אלא צרופא קדמאה דאיהו ויקרא דא הוה חמי משה.

4) ודבר ה' הי' יקר: שמואל א ג, א.

5) אתה הוא לבדך: ע"פ נחמי' ט, ו. ועוד.

6) והוא לבדו שבכחו לברוא יש מאין: ראה תניא אגה"ק ס"כ (קל, סע"א ואילך).

7) בדד ינחנו: האזינו לב, יב.

8) וכמ"ש בענין בגדי בד: ראה לקו"ת אחרי כח, ג. ובמ"מ שם.

9) ויקר מפז: ראה רמ"ז לזהר ר"פ קרח.

10) ותורה עצמ' משל הקדמוני: ע"פ שמואל א כד, יג ופירש"י שם. פירש"י משפטים כא, יג. מכות י, ב (ד"ה והאלקים).

11) תהום אל תהום קורא: תהלים מב, ח.

12) א' [ בענין אות אל"ף] עי' בת"א יתרו בביאור דזכור: דף עב, ד.

13) וע"ש מענין לאלפים דנוצר חסד: תשא לד, ז. תו"א שם סט, ג.

14) ועמ"ש על הזהר ויחי דרל"ט מענין א' זעירא: סה"מ תקס"ח ח"ב ע' תרסח וע' תרעז. ובביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' קעז.

15) בביאור דשתי הלחם: ראה לקו"ת אמור לה, א.

16) ובביאור לויתן: ראה לקו"ת שמיני יח, ד ואילך. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תפה ואילך.

17) ואדם א' מאלף זה משה: קהלת ז, כח. ויק"ר רפ"ב.

18) מהזהר שלח: קסח, א.