נוסח אחר: להבין ענין קי"ס

רנו

להבין1 ענין קי"ס שנקרע הים לי"ב קרעים כמ"ש לגוזר2 י"ס לגזרים, גזרים רבים לכל שבט ושבט קרע בפ"ע, מה צורך הי' להיות לכל שבט קרע מיוחד דוקא. גם צ"ל מ"ש בישעי' על לע"ל והניף3 ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים כו' והי' מסילה לשאר עמו כו'. ופי' לשאר עמו הם בני הגולה מד' מלכיות שבקיבוץ גליות לע"ל יצטרכו לילך דרך הנהר הלז והקב"ה יניף ידו עליו והכהו לז' נחלים שבהם יעברו בנ"י ביבשה בתוך מי הנהר הנ"ל. וצ"ל מדוע אז יהי' רק שבעה גזרים דוקא ומה נשתנה מקי"ס שעברו בנ"י בו ביבשה בצאתם מארץ מצרים שאז נקרע לי"ב קרעים כנ"ל.

הנה ענין הנהר הנ"ל הוא נהר פרת וכמ"ש בי' בנהר פרת והנהר4 הרביעי הוא נהר פרת וארז"ל על מלת הוא, הוא פרת דמעיקרא, כלומר אותו הנהר עצמו היוצא מעדן, כמ"ש ונהר5 יוצא מעדן להשקות כו', ואח"כ ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים שם האחד גיחון6 כו', והנהר הרביעי הוא פרת ונקרא בשמו של הנהר הראשון עצמו אשר ממנו נפרדו הארבע ראשים הנ"ל, ונהר הלז הוא שיבקע לע"ל ועליו הוא שיניף הקב"ה את ידו והכהו לשבעה נחלים כו'.

ולהבין כ"ז צ"ל מתחלה ענין קי"ס מהו, שנחם אותם ה' דרך המדבר ים סוף כדי שיקרע הים לפניהם ולא נחם אותם דרך7 ארץ פלשתים הקרובה

רנז

יותר כו'. ומ"ש בספרים כדי להמית את מצרים על שפת הים כמ"ש וירא8 ישראל את מצרים מת על שפת הים כו' גם זה דחוק, כי בשביל זה בלבד לא הי' צריך לסבב סיבות כ"כ כי כל יכול הוא להמית גם בלא"ה, אלא שהי' צריך זה גם בשביל ישראל עצמם שיקרע הים דוקא לפניהם ועי"ז יהי' להם תועלת אח"כ לענין יכולת קבלת התורה כו'.

ולהבין זה מהו שייכות קדימת ענין קי"ס למ"ת, צ"ל תחילה ענין הים כי הנה ידוע המאמר9 בזהר ע"פ זה הים גדול ורחב ידים כו' שיש בחי' ים למעלה ויש בו ארבין ונונין כו', והענין הוא עד"מ כמו הים10 הגשמי שיש בו מכל מה שיש ביבשה והוא מכסה עליהם מלמעלה ומסתיר אותם שלא יתראו ביבשה, וכמארז"ל בריות שבים אלמלא עולות ביבשה מיד מתות וכו', וכן הוא מכסה ומעלים לגבי בריות שביבשה שלא יוכלו לרדת בים וכמארז"ל בריות שביבשה אלמלא יורדות בים כו', כמ"כ הוא ענין הים שלמעלה שהוא בחי' מל'11 דאצי' שנקראת ים סוף פי' לפי שהיא סופא דכל דרגין שבאצי' והיא מפסקת בין האצי' לבי"ע שאינה מניחה אורות האצי' להתפשט בבי"ע וגם שלא יוכלו הנבראי' בבי"ע לעלות באצי', ויש בה ארבין ונונין הנשמות נק' נונין והם בחי' נשמות דאצי' כמו12 נשמת רב המנונא סבא, כי כמו הדגים שבים הם מובלעים בתוך מי הים ומתאחדים עמהם בתכלית עד שהמים מתפשטים בתוך תוכיותם כך הנשמות שבאצי' הם בבחי' התכללות במל' דאצי' ובטלים בה בתכלית כי עובר13 ירך אמו הוא, והמלאכי' נק' ארבין כי כמו הספינות שבים שעם היותם ג"כ שקועים בים כמו הדגים אבל מ"מ הבדל גדול יש ביניהם שהדגים מובלעים בתוכיות הים ממש והיו לאחדי' עמו משא"כ הספינות שאין המים מתפשטים ונבלעים בתוכיותם כלל אדרבה עיקר פעולתם הוא בהיפוך שהם מפסיקים בין מי המים ומונעים התפשטותם עד שעי"ז יוכלו דרי היבשה לירד בהם ולא ימותו מפני מימי הים כי דופן הספינה מפסיק בינם לבינו. כמ"כ הוא ענין המלאכי' למעלה שאינן מתבטלים במל' דאצי' כמו הנשמות כי אדרבה המלאכים המה יש ודבר בפ"ע מלאך מיכאל כו' והיינו מפני שיש להם גופות והגופות הם הגורמים בחי' היש של נשמתם שלצד היותה מלובשת בגוף לכן אינה מתבטלת בתכלי' בימא עילאה הוא המל' כנ"ל, כי הגוף מפסיק כנ"ל משא"כ הנשמות בעודם למעלה בבחי' עיבור במל' הם מופשטים מגוף כידוע.

רנח

והנה ביאור ענין מל' דאצי' שנקראת ים הוא כי בחי' המל' הוא ענין דיבור העליון שבדבר14 ה' שמים נעשו כו', וכל העשרה מאמרות שהם המשכות פרטיות מי"ס דאצי' כולם מתלבשים באותיות הדיבור העליון כמ"ש ויאמר15 אלקים יהי אור כו', והדיבור הוא מעלים ומכסה עליהם עד"מ בגשמיות האותיות המקבלים השכל הרי המה מצפינים אותו ומעלימים אותו עד שלזאת יש מי אשר לא יוכל להבין השכל הגנוז בהם עד שיתפוס האותיות כידוע, כמ"כ אותיות הדיבור עליון מעלים ומכסה על האורות עליונים דאצי' המתלבשים בו ועי"ז אין הנבראי' דבי"ע יכולים להשיגם ולתופסם כנ"ל, וכן אין האורו' עליונים או הנשמות דאצי' יכולים לירד ולהתגלות בבי"ע כי הדיבור מעכבם כנ"ל ולכן נקרא ים.

וזה הי' ענין קי"ס שנאמר ובנ"י16 הלכו בתוך הים ביבשה כו' דהיינו שמההעלם דים נעשה גלוי ויבשה כלומר שלא יסתיר עוד הדיבור העליון על האורות דאצי' המתלבשי' בו ויתגלו האורות דאצי' לנבראי' דבי"ע. ויש בזה שני פירושים אם שהאורות דאצי' יורדי' ונמשכים בבי"ע מלמעלה למטה וזהו פי' האריז"ל בפע"ח שקורא לקי"ס בשם לידה כלומר שהנשמו' דאצי' הנק' נונין יורדי' ומתגלים בבי"ע ממעלה למטה וזהו ובני ישראל ופירושו הם הנשמות דאצי' הלכו ביבשה שנתגלו בבי"ע מתוך העלמם בים הנ"ל, ואם לפי הנראה מדברי הרשב"י ע"ה בזהר הוא ענין העלאת הנשמו' דבי"ע בעולם האצי' ופי' ובנ"י הם הנשמו' דבי"ע הלכו ביבשה בתוך הים שנתעלו באצי'. ובין כך ובין כך הוא ע"י קריעת הים המעלים והמכסה דהיינו הפסקת אותיות הדיבור ובקיעותם שלא יסתירו על האורות הכמוסים בתוכם ואז יתגלו עצמיות האורות הנ"ל לחוץ דהיינו בבי"ע בין ע"י עליה בין ע"י ירידה כנ"ל, ולכן נקרע הים לי"ב קרעים דוקא כי כללות מספר הנשמות שבבי"ע המקבלים מן המל' המה נחלקים לי"ב בחי' בכלל, וכן המלאכים הנ"ל נחלקים ג"כ לי"ב מחנות ונק' י"ב17 בקר שהים עומד עליהם מלמעלה עם היותם דרך כלל ארבע מיכאל גבריאל רפאל אוריאל הנה כל א' מהם מתחלק גם הוא לשלש והם כמו ג'18 פרקין שיש בכל יד ורגל משתי הידות ורגלי האדם פרק העליון שבו האצבעות הוא בחי' חב"ד כו' וכך גם הי"ב שבטים בכללותם הם ד' דגלים דגל19 מחנה ראובן וכולל ג' שבטים וכן דגל מחנה יהודה כו'. וכמו שבהיותם בבי"ע ומקבלים מן המל' דאצי' המה נחלקי' לי"ב בחי' אלו אשר כל או"א מקבל שפעו בפרטיות בהבדל מזולתו כך גם כשמצטרכי' להתעלות בעולם האצי' ע"י קי"ס המפסיק כנ"ל אזי יש לכל א' ג"כ שפע ודרך אחרת בפרט מובדלת מזולתו ולכן נקרע הים לי"ב קרעים לכל שבט ושבט בפ"ע כנ"ל. ולכן הי' זה פעולה לשיהיו יכולים לקבל התורה אח"כ שענין קבלת התורה לישראל שלמטה

רנט

הוא כדוגמת התגלות הארת האצי' לי"ב מחנות שכינה שבבי"ע הנ"ל, שזה א"א להיות כ"א ע"י קדימת קריעת הים ובקיעתו שהוא בקיעת הפרסא המפסקת כנ"ל.

והנה ענין מ"ת הוא בחי' היום20 לעשותם בעוה"ז בקיום המצות במעשה ומצות ת"ת21 כנגד כולם ולמחר לקבל שכרם היינו לע"ל, וענין קיבול השכר ההוא הוא ענין השפעת פנימית התורה לישראל שהוא ענין התגלות טעמי המצות שכעת הם כמוסים ונעלמים מעין כל חי ולע"ל יתגלו לישראל וכדפרש"י22 ע"פ ישקני מנשיקות פיהו וגו' כנודע וזהו ענין משיח23 שנאמר בו הנה ישכיל עבדי מאברהם ונשא מיצחק כו' וגבה מאד24 אותיו' אדם, שיהי' למעלה מבחי' אדה"ר ומבחי' מרע"ה והוא ילמד דעת לכל העם בהשגת פנימי' התורה, כי אם לפי פשוטו שילמד תורה הנגלית לנו ולבנינו אינו מובן איך יוכל הא' לשאת אלפי' רבבות בנ"א שיקומו בתח"ה, ועוד והלא אז יקומו בתח"ה כל הגדולי' אשר היו בארץ כמשה שכבר יודעי' כל התורה כו', אלא הענין כי אז יהי' הלימוד בפנימי' התורה שארוכה25 מארץ מדה ויש בה עליות רבות לאין קץ ותכלית, והנה בכדי שיוכלו לעלות ולהגיע למדרגת קבלת פנימית התורה הנ"ל יצטרכו ג"כ לעבור דרך הנהר פרת הנ"ל כמו שלצורך קבלת התורה בסיני הוצרכו לעבור דרך ים סוף כו'.

והענין כי הנה כמו שיש למעלה בחי' אותיות הדיבור כדכתי' בהדיא כי26 הוא אמר ויהי ובדבר27 ה' כו' כך יש שם ג"כ בחי' אותיות המחשבה, ועם היות כי28 לא מחשבותי מחשבותיכם כתי' מ"מ בחי' מחשבה הוא, וכמו שהדיבור העליון עם היות שאינו ג"כ מערך וסוג הדיבור שלנו אעפ"כ הוא בחי' כיסוי ולבוש המעלים לגבי האורות שלמעלה הימנו והן בחי' המדות עליונות הגדולה והגבורה כו' שמתלבשות ומתכסות בתוך הדיבור כו', וכן גם השכל שבמוח מתלבש בדיבור כשמדבר איזו השכלה כו', כמ"כ ממש גם אותיות המחשבה הן בחי' כיסוי ולבוש להשכל שבמוח וגם אפי' להמדות שבלב אלא שהיא בחי' לבוש פנימי מהדיבור והדבור מקבל מהמחשבה שהרי אינו מדבר אלא מה שחושב אבל מ"מ היא בחי' לבוש ומעלמת ומכסית על האור הגנוז בתוכה שלא יוכלו להשיגו אלא באמצעות המחשבה דוקא דהיינו ע"י תפיסת והשגת האותיות כו', ובחי' המחשבה29 היא הנקראת בשם נהר ולא בשם ים כמו שנק' הדבור, לפי שהמחשבה היא תמידית שהרי השקט לא יוכל בלי מחשבה אלא רעיונות עוברות תמיד במוחו מזה ומזה ולכן נק' נהר שפירושו ענין המשכה כמו דכתיב ונהרו30 אליו כל הגוים

רס

כו' ופי' שהמחשבה נמשכת תמיד מהשכל וז"ש ונהר יוצא מעדן יוצא בתמידית מעדן הוא החכמה כו'.

והנה ענין קיבול השכר שלע"ל הוא בחי' התגלות עצמיו' עדן העליון כמארז"ל עין31 לא ראתה אלקים זולתך זה עדן יעשה למחכה לו והיינו לע"ל כו'. אמנם ענין גילוי זה הוא בחי' התגלות עצמיו' העדן32 שהיא החכמה ולא באמצעות הנהר הנ"ל שהוא בחי' אותיות המחשבה המלבישות את החכמה, כי תפיסת החכמה שבאמצעות המחשבה אינו ענין תפיסת עצמיותה של החכמה כי הרי אדרבה המחשבה מסתרת ומעלמת על השכל כנ"ל ואינה מגלית רק הארה בלבד כו', אלא ענין גילוי זה הוא התגלו' עצמיו' החכמ' כמו שהיא במהותה ועצמותה שהיא ביתר שאת ויתר עז לאין קץ ותכלית מכמו הגילוי שע"י אמצעות אותיות המחשבה, וכמ"ש בפע"ח33 מעשה מהאריז"ל שנמנם רגע א' ונכנם אליו תלמידו הר"א ואמר לו שהשיג ברגע זו סודות עליוני' שאם הי' מגלה אותם הי' צריך להיות שהיית זמן ס' שנה, וזה יפלא לכאורה איך יכול לתפוס במחשבתו ברגע א' מה שצריך לומר בדיבור זמן ס' שנה, עם היות כי המחשבה היא כללית לגבי הדיבור היינו שמה שצריך לדבר בשעה יחשוב במחשבתו בזמן רבע או חצי שעה אבל לא בהפלגת הערך כ"כ מס' שנה לרגע אחת כו', אבל הענין משום שאופן השגתו הוא בחי' ראיית עצמיו' החכמה לא כמו שמתלבשת ע"י אותיות ולכן כשיצטרך להלביש חכמה זו באותיו' יצטרך גם מרגע א' של סקירת עצמיו' החכמה לחשוב ולדבר ס' שנה כו'. והנה ע"ד ואופן השגה וסקירה זו הוא שיהי' גילוי טעמי מצות לע"ל שזהו ענין שנאמ' עליו כעת עין לא ראתה כו' לפי שכעת מקבלים באמצעות המחשבה כו' וזה שילמד להם משיח כמ"ש בו הנה ישכיל כו' כנ"ל, והיינו בחי' גילוי טעמי מצות כמו שהן דהיינו פנימי' חכמתו וטוב טעמו ית' שיש לו ברצון של אותו המצוה, ולכן יצטרך להיות ע"י בקיעת הנהר הנ"ל דהיינו שלא להיו' אותיות המחשבה מסתירים אלא שיתגלה עצמיות העדן כמו שהוא בעצמותו כו'. וז"ש רז"ל על נהר פרת הוא דמעיקרא, פי' כי הנה מ"ש והנהר הרביעי הוא פרת היינו בחי' מל' דאצי' אלא שמ"מ הוא דמעיקרא כלומר אותו הנהר עצמו שיוצא מעדן כי שרש הדיבור בהמחשבה וכמ"ש שם34 הגדולה לאה ושם הקטנה רחל פי' שם ה' קטנה רחל ושם ה' גדולה לאה שהן ב' ההין דשם הוי' בינה ומל' ואותו נהר הלז הוא שיבקע לע"ל כמובן מכל הנ"ל וד"ל.

והנה מ"ש לע"ל והכהו לז' נחלים ובקי"ס הי' לי"ב גזרים כו' הענין*.


1) להבין ענין קי"ס: מאמר זה נדפס מגוכי"ק הצ"צ. והוא נוסח שני ממאמר הקודם. וע"ש בהמ"מ.

2) לגוזר י"ס לגזרים: תהלים קלה, יג. וראה לעיל בהמ"מ לנוסח הראשון.

3) והניף ידוע על הנהר: ישעי' יא, טו-טז.

4) והנהר הרביעי הוא נהר פרת וארז"ל על מלת הוא הוא פרת דמעיקרא: ע"פ בראשית ב, יד. בכורות נה, ב ובפירש"י שם..

5) ונהר יוצא מעדן . . ומשם יפרד: בראשית ב, י ואילך.

6) גיחון: אוצ"ל: פישון (כבכתוב שם).

7) דרך ארץ פלשתים: בשלח יג, יז.

8) וירא ישראל את מצרים: בשלח יד, ל.

9) המאמר בזהר ע"פ זה הים גדול: תהלים קד, כה ואילך. ראה זח"ב מח, ב.

10) הים הגשמי שיש בו מכל מה שיש ביבשה . . אלמלא עולות ביבשה: ראה חולין קכז, א.

11) מל' דאצי' שנקראת ים סוף: ראה זח"ג רנה, ב. רנו, ב.

12) כמו נשמת רב המנונא סבא: ראה זח"א ו, א. זח"ג קפז, ב. ביאוה"ז לאדהאמ"צ קמט, א. סידור עם דא"ח קה, א. סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תרחץ. תו"ח בראשית ד, ד.

13) עובר ירך אמו: גיטין כג, ב.

14) שבדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

15) ויאמר אלקים יהי אור: בראשית א, ג.

16) ובנ"י הלכו בתוך היום: ראה בשלח יד, כט.

17) י"ב בקר שהים עומד: ראה מלכים א ז, כה. זח"א רמא, א.

18) ג' פרקין . . יד ורגל: ראה זהר שם.

19) דגל מחנה ראובן . . יהודה: במדבר ב, ג.

20) היום לעשותם . . ולמחר לקבל שכרם: ואתחנן ז, א. עירובין כב, א.

21) ת"ת כנגד כולם: פאה פ"א, מ"א.

22) וכדפרש"י ע"פ ישקני: שה"ש א, ב.

23) משיח . . הנה ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג. וראה ת"י וילקוט שמעוני שם.

24) מאד אותי' אדם: זהר פנחס רמו, ב.

25) שארוכה מארץ מדה: איוב יא, ט.

26) כי הוא אמר ויהי: תהלים לג, ט.

27) ובדבר ה': ראה תהלים שם, ו.

28) כי לא מחשבותי: ישעי' נה, ח.

29) המחשבה . . נהר: נסמן לע' רסב.

30) ונהרו אליו כל הגוים: ישעי' ב, ב.

31) עין לא ראתה: ישעי' סד, ג. ברכות לד, ב.

32) העדן שהיא החכמה: פרדס שעה"כ מערכת עדן.

33) בפע"ח: שער קשעהמ"ט פ"א. וראה לעיל בהמ"מ לנוסח הראשון.

34) שם הגדולה לאה: ויצא כט, טז. וראה ע"ח שער יעקב ולאה (של"ז) פ"ד. סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתקלב.

*) ע"כ נרשם בגוכתי"ק.