ענין והתהלכתי

עדר

ענין1 והתהלכתי2 בתוככם והייתי לכם לאלקים ואולך אתכם קוממיות וענין אחרי3 הוי' תלכו וענין באברהם כתיב התהלך4 לפני. ירידה והשפלה גדולה מאא"ס וכוונתו ירידה צורך עלי' כו'. והנה מבואר בפרע"ח5 שיש ב' מיני עליות, עליות בחיצוניות ועלי' בפנימיות, ועתה בזמן הזה עד ביאת משיח כל עליות בשבתות ויו"ט הכל בבחי' פנימיות אבל לעתיד יהי' העלי' אפי' בחיצוניות וכמ"ש ארי'6 כבקר כו' לא ירעו ולא ישחיתו כו' כי מלאה הארץ דעה, פי' כי הוא נתינת טעם מדוע ארי' כבקר, קודם7 החטא אדה"ר שנאמר ויקרא8 אדם שמות שהעלה אותם והמשיך בהם ידיעת והכרת הבורא והראי' מחמורו9 של ר' פב"י שנשאר10 מבהמות בה"א שלא אכל בלי מעשר, אחמורי11 אחמרי כו' ומזאת נראה שהי' חמור בעל דעת כו' מחמת שהי' אז כל העליות אפי' בחיצוניות, וכמ"כ יהי' לעתיד לבא בימות המשיח כו'.

והנה להבין איכות הירידה והעלי' מבואר12 בע"ח שיש חלל וסובב ועיגול וקו, והקו הוא בחי' אור והמשכה בלבד מהעיגול כו', והנה אא"ס הוא בחי' גילוי והמשכה מעצם האור כמשל מבשרי13 אחזה כו', כמו הנשמה שמאירה להחיות את הגוף שהנשמה עצמה אינה מתלבשת רק מחמת שהיא בעצמה חיות היא מאירה חיות בגוף, וכמ"כ שאא"ס הוא מקור חיי החיים אשר מאיר ונמשך חיות לכל העולמות וכמ"ש כי14 עמך מקור חיים כו' ובאורך נראה אור, נראה15 אותיות אהרן בחי' נו"ה דאבא, כי ע"י הקו אשר נמשך מהחלל נעשה בחי' חכמה16

ערה

ראשית הגילוי והחכמה הוא בחי' מ"ה, ומ"ה יש בו ב' פרושים א' הוא בחי' ביטול לגמרי והב' ואנחנו17 מ"ה שיש מי שבטל, כי החכמה הוא בחי' גוף ויש נגד אא"ס, וכמאמר כד18 אנת תסתלק מנייהו אשתארו כולהו כגופא בלא נשמתא כי חכמה מוחא כו' חסד דרועא ימינא וכמשל היד שהוא כלי ויש גשמי נגד הרוחני היד שהוא בחי' מדת החסד, כמ"כ בחי' מדת חסד הוא גשמי נגד עצמיות הנפש, וכן בחי' חו"ב הם הם גשמיים וגופנים נגד עצמיות הנפש כי הנפש עצמה אינה בחי' חכמה, והראי' כאשר יאמר אדם איזה דבר שטות שאינה חכמה נאמר19 שאין לו נשמה, ועוד ראי' ממה שארז"ל אע"ג20 דאיהו לא חזי מזלא חזי כו', ממילא יובן שעצמיות הנפש אינה שייך כלל לבחי' החכמה ולכל שאר ספירות כי הם כולם כלים וגופנים לעצמיות הנפש, כמ"כ למעלה כל ע"ס הם כלים לעצמיות אא"ס וחכמה מוחא כו' וכמו באדם שהמוח הוא הכלי להשכל כמ"כ למעלה בחי' אנת חכים ולא בחכמה כו' הוא בחי' מוחא וכלי לאא"ס כו'.

והנה מובן כאשר רצה המאציל להיות השתלשלות העולמות הי' צריך להיות בצמצומים רבים בחי' חלל וקו עד שהמציא מציאות חכמה, ובחי' חכמה נק' בחי' יו"ד בחי' צמצום גמור כי חכמה אין ערוך כלל לבחי' אא"ס ע"כ הוא צמצום יותר משארי ספירות, ואח"כ בריבוי בחי' פרגוד ומסך שממל'21 דאצי' נעשה הכתר לבריאה וכן ממל' דבריאה נעשה כו' עד שנשתלשלו להיות מל' דמל' דעשי' ואז רגליה22 יורדות מות להתלבש בע' שרים בקליפות בחי' ותתן23 טרף כו' והיא ירידה גדולה מאא"ס להתלבש במדריגות התחתונות כאלו ואח"כ חוזר למקורו ונמשך מאא"ס המשכה חדשה כדכתיב ובטובו24 מחדש בכל יום תמיד מע"ב כי בכל יום נמשך המשכה אחרת בחי' יהי אור יהי רקיע, וכמארז"ל25 במשנה בתענית אשר הי' קורא בתורה בכל יום מעין היום היינו ביום א' יהי אור וביום הב' יהי רקיע דהיינו שנמשך בכל יום המשכה ומוחין חדשים מא"ס אשר לא הי' מקודם כי זהו בחי' א"ס שיש בו עילוי אחר עילוי בבחי' א"ס, וזהו וקדושים26 בכל יום יהללוך סלה כו' וכמו שמרע"ה יושב בג"ע ונהנה מזיו השכינה ומסתמא יש בזו עליות ומדריגות ולא עומד במדריגה א' וכן האבות כנ"ל, וכמ"כ כל ימי המעשה הם בחי' ירידה בכדי לברר בירורים וביום השבת הוא בחי' שביתה בחי' עלי' למקורו כי בשבת בורר אסור כו' ובשבוע השני נמשך המשכה

רעו

חדשה לגמרי והכל בבחי' ירידה ועלי' אתעדל"ת ואתעדל"ע בהעלאת מ"ן, ומדוע צריך העלאת מ"ן, איידי27 דטריד למבלע לא כו'.

ולהבין יותר ענין ירידה צורך עלי' בהקדים ואלה28 המלכים אשר כו' שנפלו ונשברו כו' ואורות דתהו נסתלקו למעלה והכלים נשברו ונפלו למטה מטה בדברים גשמיים כמו מאכלים וכו' וכאשר אדם אוכל אותם ואח"כ בא בכח האכילה ההוא ומתפלל ומוסר נפשו באחד הוא בחי' עלי' גדולה שמעלה הכלים למקורן הראשון וממילא נתעלה נפש האדם בעלי' יותר וד"ל. והנה בחי' שביעית הוא בחי' שביתת הארץ בחיצוניות ג"כ כנ"ל כי הנה ידוע שארץ29 קדמה לשמים וסוף30 מעשה כו' ויש בה בחי' א"ס כח הצומח שבארץ שמצמיח בבחי' א"ס. והנה בארץ הגשמי יש ב' בחי', א' בחי' אתעדל"ת היינו שזורע דגן או נוטע כל עץ מאכל ומצמיח הארץ, ויש31 בחי' ספיחים שצומחים מעצמם בלי אתעדל"ת כלל בחי' זריעה, שהוא נמשך מבחי' א"ס שלמעלה מעלה מבחי' אתעדל"ת. והנה בשביעית כתיב שבת32 שבתון כי היא מעין והארה מבחי' עתיד שהוא למעלה מעלה מבחי' הקו שורש ומקור לכל ההשתלשלות אשר זה תלוי הכל במעשה התחתונים באתעדל"ת אבל בחי' שביעית הוא הארת העיגול עצמו בחי' עתיד ע"כ יש עלי' בחיצוניות ג"כ ששבתה הארץ לגמרי, ומה גם שאפי'33 בחי' הספיחים הפקר לכל, וחיות הארץ, למעלה ממדריגות תורה אשר ע"פ ד"ת חייך34 קודם כו', ובפרט לבהמות וחיות ויש רק צער35 בעל חי אבל לא בחי' מזונות כמ"ש במשנה36 אין נותנין מזונות כו' מפני שאין37 מזונותיה עליך ממילא משמע שאין מחוייב ליתן להם מזונות, ובשביעית הפקר הוא לכל חיות הארץ, וזהו מחמת שאז גילוי והארת סובב שלמעלה מעלה מהקו שתלוי בתחתונים אבל בחי' סובב העיגול הכל שווים נגדו אדם38 ובהמה כו' גדול וקטן כחשיכה39 כו', ע"כ הוא הפקר לכל כו' והוא בחי' עלי' אפי' בחיצוניות מעין הארה דלעתיד לבא וכנ"ל.

רעז

והנה בחי' תורה ומצות יש בהם ב' בחי' העלאה והמשכה, כי במצות יש ב' בחי' קדשים וקרבנות תרומות ומעשרות הם בחי' העלאות בחי' ריח ניחוח כו', ושארי מצות כמו תפילין וציצית וסוכה ולולב עם ד' מינים הם הכל בחי' המשכה מלמעלה למטה, והכל הוא בבחי' חיצוניות שנשפל המצות בדברים גשמים ובחיצוניות, והיום40 לעשותם ולמחר לקבל שכרם, דהיינו שבזמן הזה הוא בחי' עלי' וירידה הכל בחי' לעשותם בתומ"צ ולעתיד לקבל שכרם שיהי' העלי' וירידה בחי' שכר בחיצוניות ממש עין41 בעין כו', ובתורה עצמה יש בה ג"כ ב' בחי' הנ"ל בחי' ירידה ועלי' כי ענין התורה במחשבה הוא בחי' עלי' שמעלה מחשבתו הגשמי לחכמה עילאה שבתורה ובמה שלומד בתורה הוא בחי' ירידה והמשכה כל42 הקורא בתורה הקב"ה כו' וענין קריאה הוא בחי' המשכה כו' וכמארז"ל שת"ת43 כנגד כולם היינו כנגד כל המצות שיש בהם העלאות והמשכות ובתורה עצמה יש בה ב' הבחי' הנ"ל העלאות והמשכות כנ"ל.

וזהו אחרי הוי' תלכו כי אחר נתינת התורה קרוב ונקל להיות בחי' הליכה בחי' הלוך ושוב עליי' וירידה, כי מאחר שירד ה' על הר סיני ונמשך אא"ס בדברים תחתונים כמו במצות ת"ת ע"כ בנקל יכול להיות רו"ש למטה בבחי' חיצוניות בבחי' עלי' לבד בחי' חיצוניות.

והנה באדם יש ג"כ בחי' עלי' וירידה אבל הכל בבחי' פנימיות בבחי' עבודה שבלב בחי' מס"נ רו"ש ויוכל לבוא למדריגה גבוה יותר מבחי' התורה, כי עפ"י התורה הכל הוא בצדק ובמשפט לשלם כפעלו אבל בתפלה יכול לבוא למדריגה גבוה יותר, וזה שאנו מברכין יהי רצון, רצון חדש וחנון ומרבה לסלוח כו' שבחי' סליחה היא מעלה במקום שאין אתעדל"ת מגיע לשם ע"כ הוא יכול למחול כו' והוא למעלה מבחי' התורה. וזהו זאת44 תורת האדם אשר יעשה אותם וחי בהם, שמה שתורה עושה הוא בבחי' חיצוניות אבל אדם עושה בבחי' פנימיות כו', וכמ"כ למעלה בחי' עלי' וירידה בחי' עלי' והאופנים ברעש גדול כו', ואח"כ הם עומדים בחי' שתיקה בחי' המשכה כנ"ל. והנה כתיב אופן45 א' בארץ כו' וזהו סנדל46 קושר כתרים כו' כי סנדלפ' בחי' כלי וביטול לגמרי, וקושר כתרים להיות כתר לתחתון בחי' המשכה מלמעלה למטה כו'. אבל באברהם כתיב התהלך לפני והיה תמים בחי' הליכה שהוא עלי' וירידה בפנימיות, כי אברהם לא קיבל את התורה ע"כ הילוכו הי' בבחי' פנימיות לבד.

רעח

והנה אברהם הוא בחי' רב חסד, כי אית47 חסד כו' אם48 הבנים אשר נמשך החסד עפ"י השכל למי שראוי כו', ויש בחי' רב חסד בחי' טבע החסד לעשות חסד עם כולם וגם לא עפ"י השכל כי עפ"י התורה אינו49 צריך ליתן יותר מחומש ממעותיו, ואברהם לוה מעות ונתן צדקה כדאיתא50 בחזרה פרע חובותיו אשר זה המדה לעשות חסד כזה אינה עפ"י התורה אלא שמדרגתו מבחי' רב חסד גרם למעלה למשוך אא"ס להיות בחי' חכמה, כי אבא51 יונק ממזל הח' כי מזלות הם בחי' שערות, והנה שערות הם לפי הנראה נמשכים מבחי' חיצוניות, והראי' שיוכל לחתוך אותם ואינם שייכים לגמרי לעצם, אעפי"כ באמת נמשכין מבחי' פנימיות המוחין, והראי' שסריס52 אין לו זקן כי מחמת שאין לו כח המוליד ע"כ אין לו שערות בחי' זקן כי כח המוליד הוא בבחי' א"ס כי הוא יכול להוליד דור אחר דור עד אין קץ כו' וכאשר אין לו כח המוליד אזי אין לו שערות ג"כ וממילא מובן ששערות הם מבחי' א"ס, ע"כ אברהם ע"י בחי' רב חסד הוא המשיך נוצר חסד שהוא מזל הח' המשיך להיות בחי' חכמה כמ"ש נוצר53 חסד לאלפים שהוא ב' אלפים אאלפך54 חכמה אאלפך בינה כי אבא יונק ממזל הח' ואימא ממזל הי"ג, ע"כ שהוא מבחי' ורב חסד המשיך בחי' המזלות נוצר חסד לאלפים, וזהו אברם55 אינו מוליד אבל אברהם כו', כי56 אברם בחי' א"ב ר"ם בחי' אב אבל הוא רם שהוא בחי' שלמעלה מהשתלשלות העולמות שא"א להיות בחי' הולדה, פי' שאברם הוא רק בחי' המשכה מא"ס שיהיו או"א תרין רעין כו' בבחי' תרין עטרין אבל לא בחי' הולדת מוחין חדשים שיהי' בחי' בן ובת וד"ל.

אבל כאשר ניתוסף לו הה"א ע"י המצות מילה שניתנה קודם מ"ת ולכן הי' בו כח המוליד בחו"ב שהיא בחי' השתלשלות הליכה שמלמעלה למטה ומלמטה למעלה בחי' עלי' וירידה אבל הכל בבחי' פנימיות, וזהו התהלך לפני והי' תמים היינו בחי' הה"א בחי' ברית היינו בחי' מילה שהוא כח המוליד, וזהו עבודה גדולה לבוא לבחי' זו מחמת שלא הי' עדיין בחי' תו"מ, אבל כאשר נתן

רעט

לנו התורה והמשיך אא"ס בדרך עלי' וירידה בחיצוניות עשי' אזי קרוב ונקל לבוא למדריגה פנימיות עלי' כנ"ל.

וזהו אחרי שאנו מתעטפים בטלית ותפילין בקל יותר לבוא למדריגות עליות וירידות שבתפילה בחי' רו"ש היינו וימינו תחבקני שהיא התורה, ואנכי57 תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו בחי' חיצוניות בכדי להגביה שיבוא למדריגת עלי' וירידה בפנימיות וזהו אחרי הוי' תלכו כו' וד"ל.

וזהו היום לעשותם אבל לעתיד לקבל שכרם ויהי' גילוי אמיתי עליות וירידות בבחי' החיצוניות שעין בעין יראו וכו' שגם גוף הגשמי נהנין מזיו כו', כי אז יהי' גילוי מהסובב אשר למעלה מעלה מהשתלשלות אשר אצלו שווים קטן וגדול גשמי' ורוחניות.

וזהו בחי' והתהלכתי בתוככם, כי פי' והתהלכתי הוא עצמיות א"ס אשר למעלה מהשתלשלות יהי' נמשך בבחי' הליכה עלי' וירידה, כי לעתיד יהי' ג"כ תורה ועלי' וירידה גם חול ושבת רו"ש היינו ממטה למעלה ומלמעלה למטה אבל הכל מבחי' עצמיות א"ס, אעפי"כ יהי' בתוככם שיהי' הזדככות גדולה שהנשמות והגופים יהיו כלים לבחי' עצמיות א"ס, וזהו והייתי לכם לאלקים כי יש בחי' אלקים שמדרגתו גדולה מבחי' הוי' ואז יהי' בחי' אלקים הנ"ל, וזהו ואולך אתכם קוממיות58 שני קומות חיצוני' ופנימיו' כי אז יהי' הגילוי גם בחיצוני' ממש כנ"ל.


1) ענין והתהלכתי בתוככם: נמצא בכת"י 2068 (לט ד) בכותרת: תורה שנת תקע"ב בק"ק אולע. נוסח אחר ממאמר זה נדפס בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב ע' תשסד (שם הנחת כ"ק אדהאמ"צ ממאמר כ"ק אדה"ז). וראה גם ד"ה זה בס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"ב ע' תרג ואילך.

2) והתהלכתי בתוככם: בחוקותי כו, יב-יג.

3) אחרי הוי' תלכו: פ' ראה יג, ה.

4) התהלך לפני: לך לך יז, א.

5) בפרע"ח שיש ב' מיני עליות: ראה פע"ח שער התפילה פ"ו: ועתה בימי הגלות אפילו ביום השבת אין אנו יכולים להעלות רק הפנימית העולמות ולא חיצוניות העולמות, כי אם היו עולים חיצונית העולמות היינו רואים בעינינו עליות העולמות כו'. וראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות (ש"מ) דרוש ג' ודרוש ח'. ובכ"מ.

6) ארי' כבקר כו' לא ירעו: ישעי' יא, ז. ט.

7) קודם החטא: כ"ה בכת"י המעתיק, ואוצ"ל: כמו קודם החטא.

8) ויקרא האדם שמות: בראשית ב, כ. וראה גם לקו"ת נשא כו, ב: ויקרא האדם שמות כו' להעלותן ולקשרן במקורן כו'.

9) מחמורו של ר' פב"י: ראה חולין ז, א: אקלע לההוא אושפיזא רמו לי' שערי לחמרי' לא אכל כו'.

10) שנשאר מבהמות בה"א [ בהררי אלף]: ראה תהלים נ, י ותיב"ע שם. ב"ב עד, ב.

11) אחמורי אחמרי: ע"פ לשון הגמ' ע"ז מט, א. ועוד.

12) מבואר בע"ח שיש חלל וסובב ועיגול וקו: ראה ע"ח דרוש עגולים ויושר (ש"א) ענף ב'. ועוד.

13) מבשרי אחזה: איוב יט, כו.

14) כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

15) נראה אותיות אהרן: ראה זח"ג קג, א ובמק"מ שם. תו"א תצוה פב, ב. ובכ"מ.

16) חכמה ראשית הגילוי: ראה זח"א לא, ב. ס' מאמרי אדהאמ"צ ר"פ בראשית. ובכ"מ.

17) ואנחנו מה: ע"פ בשלח טז, ז. ח.

18) כד אנת תסתלק . . חכמה מוחא . . חסד דרועא ימינא: תקו"ז בהקדמה יז א-ב.

19) נאמר שאין לו נשמה: בלשון תמיהה.

20) אע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א.

21) שממל' דאצי' נעשה הכתר לבריאה: ראה ע"ח שער העקודים (ש"ו) פ"ב. ועוד.

22) רגליה יורדות מות: משלי ה, ה.

23) ותתן טרף: משלי לא, טו.

24) ובטובו מחדש בכל יום תמיד: ברכת יוצר.

25) וכמארז"ל במשנה בתענית: כו, א. וראה גמ' שם כז, ב.

26) וקדושים בכל יום יהללוך סלה: תפילת שמו"ע.

27) איידי דטריד למיבלע: ראה חולין קח, ב. בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'קפט. וש"נ.

28) ואלה המלכים: וישלח לו, לא.

29) שארץ קדמה לשמים: חגיגה יב, א.

30) וסוף מעשה: פיוט ”לכה דודי": סוף מעשה במחשבה תחילה.

31) ויש בחי' ספיחים שצומחים מעצמם: ראה ג"כ תו"א ויגש מד, ג. לקו"ת האזינו עח, ד. סה"מ תקס"ב ח"ב ע' שלט. תקס"ה ח"א ע' קצח. תו"ח ויחי קו, ב-ג.

32) שבת שבתון: בהר כה, ד.

33) שאפי' בחי' הספיחים הפקר לכל וחיות הארץ: בהר כה, ה-ז: את ספיח קצירך לא תקצור גו' ולבהמתך ולחי' אשר בארצך תהי'.

34) חייך קודם: ב"מ סב, א.

35) צער בעל חי: בכת"י המעתיק כאן ”נשאר בעל חי", והוא טעות דמוכח.

36) במשנה אין נותנין מזונות כו': ראה ביצה כג, ב.

37) שאין מזונותי' עליך: שבת קנה, ב. שו"ע או"ח (ודאדה"ז) סשכ"ד סי"א (ס"ז). וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא שם ע' תשעג (וצע"ק הל' שם).

38) אדם ובהמה כו': ראה לקו"ת בהר מב, ד. וש"נ.

39) כחשיכה כו': תהלים קלט, יב.

40) והיום לעשותם ולמחר לקבל שכרם: ואתחנן ז, יא. עירובין כב, א.

41) עין בעין: ישעי' נב, ח.

42) כל הקורא בתורה הקב"ה כו': תדא"ר רפי"ח. ילקו"ש איכה רמז תתרלד.

43) שת"ת כנגד כולם: ריש מס' פאה.

44) זאת תורת האדם אשר יעשה אותם וחי בהם: ע"פ שמואל ב ז, יט. אחרי יח, ה.

45) אופן א' בארץ: יחזקאל א, טו.

46) סנדל קושר כתרים: ראה זח"א וישלח קסז, ב. וראה סה"מ תרנ"ז ר"ע שלח. סה"מ תש"ח ע' 202. וש"נ.

47) אית חסד כו': זח"א ריט, א. זח"ג כא, א. קלג, ב. קמ, ב.

48) אם הבנים: ע"פ תהלים קיג, ט (ואולי יש כאן איזה טעות מעתיק, או שחסר כמה תיבות).

49) אינו צריך ליתן יותר מחומש ממעותיו: כתובות נ, א.

50) כדאיתא בחזרה פרע מעותיו: ב"ר פמ"א, ג: וילך למסעיו במסעות שהלך בהן חזר כו' הלך לפרוע הקפותיו.

51) אבא יונק ממזל הח': ראה זח"ג רפט, ב. ע"ח שער הכללים פ"ה. ובכ"מ.

52) שסריס אין לו זקן: יבמות פ, ב.

53) נוצר חסד לאלפים: תשא לד, ז.

54) אאלפך חכמה אאלפך בינה: איוב לג, לג. שבת קד, א.

55) אברם אינו מוליד: ב"ר פמ"ד, י.

56) כי אברם בחי' א"ב ר"ם: ראה גם תו"א לך לך יא, א. תו"ח לך לך פ, א. חיי"ש קכא, ד. אוה"ת לך לך כרך ד' תרפה, א. ובכ"מ.

57) ואנכי תרגלתי . . קחם על זרועותיו: הושע יא, ג.

58) קוממיות שני קומות: ראה ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א.