ביום השמיני עצרת

ל

ביום1 השמיני2 עצרת תהי' לכם, להבין שייכות השמחה מהתורה בשמ"ע דוקא הלא מ"ת הי' בשבועות והי' צ"ל אז שמחה זו. אך הענין כי לוחות ראשונות הם שניתנו בשבועות ולוחו' אחרונות ניתנו ביוכ"פ ועל לוחות אלו הוא שנקבעה השמחה בשמ"ע. והענין כי יש ב' בחי' צדיקים ובע"ת, והנה לוחות ראשונות הם כנגד בחי' צדיקים ולוחות אחרונות הם כנגד בחי' בע"ת ולכן ניתנו ביוכ"פ שהוא בחי' תשובה3 בחילא יתיר ממעמקי'4 קראתיך הוי', שמעה בקולי, ועי"ז לפני5 הוי' תטהרו ואז נעשי'6 לו זדונות כזכיות וה"ז בחי' זכיות משוני' משל הצדיקים, וע"ז הוא שנקבע להיו' שמח"ת כי השמחה היא דוקא מקירוב הבא אחר ריחוק כמשל בן מלך שהי' בשבי' ונתרחק מאביו המלך ובצאתו חפשי ובא לאור פני המלך אזי ישמחו שניהם כו' משא"כ תענוג7 תמידי אינו תענוג, וכך סוכות הוא זמן שמחתינו ב' שמחות ישמח8 ה' במעשיו וישמח ישראל בעושיו מן הקירוב שנתקרבו אליו ית' ע"י בחי' תשוב' ביוכ"פ אחר הריחוק שהי' בכל השנה כו'.

והנה בחי' התורה נק' שלום כמ"ש או9 יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי וארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום בפשמ"ע ובפשמ"ט. וענין השלום

לא

הוא. כי הנה כתוב א' אומר בראשי'10 ברא את השמים ואת הארץ הקדים שמים לארץ וכתוב א' אומר ביום עשות ארץ ושמים ארץ קדמה כו', שלכן גם כל המצות הם מעשיות דוקא שנשפלו בבחי' מעשה להיות זורע וחורש וקוצר כו' ואז עשר11 תעשר ב' מעשרות היוצא שנה שנה כו', וכן הצדקה סתם היא מיגיע כפו, וכן עד"ז שאר כל המצות ציצי' מצמר תפילין מקלף, שע"י המעשה דוקא הוא שממשיכי' גלוי אא"ס ב"ה להיות רמ"ח12 איברין כו' וכמ"ש ויניחהו13 בג"ע לעבדה זו רמ"ח מ"ע כו' וכמאמ' שכר14 מצוה מצוה דפי' שהשכר מצוה והג"ע נמשך ונולד מהמצוה עצמה. ולהבין זה איך כח המעשה גדול כ"כ להיות עי"ז המשכת אורות עליוני' עין15 לא ראתה אלקי' זולתך.

ב) אך הענין כי הנה יש ב' בחי' ממכ"ע וסכ"ע, פי' בחי' ממכ"ע הוא כמ"ש לכבודי16 בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהוא בחי' השתלשלות העולמות, והיינו בחי' ד' חיות שבמרכבה שישנם בכל עולם ועולם, מבחי' פני שור נמשכי' כל נפשות הבהמות ומבחי' פני ארי' נשמה לכל החיות ומפני נשר לכל העופו' ומבחי' פני אדם שבמרכבה לחסידי או"ה, ויש עוד בחי' אדם והוא שעל17 הכסא דמות כמראה אדם ממנו נמשכי' נשמות ישראל, ויש בחי' מרכבה זו בכל עולמו' בי"ע מהעולם ועד העולם, נשמה מבריאה ורוח מיצי' כו', והכל לכבודי בראתיו שההשתלשלו' הוא מבחי' חכמה18 הנק' כבוד ל"ב נתיבות כידוע. אך כ"ז הוא בחי' ההשתלשלו' בהתהו' בחי' ומדרגות רוחניי' כמו בחי' הנפשו' שאף נפש הבהמה רוחני' היא, וכן נפש הבהמי' שבאדם שנמשכ' מבחי' פני שור שבמרכבה, וכן הנפש האלקי' הרוחני' מבחי' פני אדם העליון שע"ז נאמר לכבודי בראתיו שראשית19 ההשתלשלו' הוא מבחי' חכמה כמ"ש ראשי' חכמה וממנה נמשכי' בחי' ומדרגו' שלמטה ממנה והכל ברוחנית. אבל להיות התהוות בחי' עשיה הגשמיות א"א להיות מבחי' השתלשלו', שעפ"י השתלשלו' א"א להיות התהוות הגשמיו' מן הרוחני' בשום אופן בעולם שאפי' יהי' כמה ריבוא רבבו' השתלשלות לא יועילו להיות התהוות בחי' גשמיות מהרוחניות. ולזאת א"א להיות התהוות הגשמיו' כ"א מבחי' שלמעלה מהשתלשלו' דהיינו עצמותו ית' שהוא כל יכול והיינו מבחי'

לב

רצון העליון כל20 אשר חפץ הוי' עשה, שמבחי' הרצון דוקא שהוא מבחי' סוכ"ע נעשה התהוות העשי' גשמיו' משא"כ בבחי' השתלשלו' לכבודי בראתיו כו' מבחי' חכמ' לא הי' באפשרי להיות התהוות הגשמיו', וז"ס נעוץ21 סופן בתחלתן סוף22 מעשה במחשבה תחלה, ומה שארז"ל אין23 לך עשב שאין לו מזל כו' היינו שהמזל רק מגדלו ונותן בו טעם כמשל התהוות מתיקות התפוח מהכח הצומח שיש בארץ אבל גופו הוא באמת מלמעלה מבחי' סוכ"ע. והגם שיש כמה ברואי' שוני' לאין קץ ותכלי' ואיך נמשך זה מאא"ס ב"ה שהוא אחדות פשוט להיו' בחי' רבוי כו', אך הענין לפי שההמשכה הוא ע"י מדות חסד24 דרועא ימינא כו' ומ"מ אא"ס ב"ה ממש הוא העושה וכל הע"ס הם כגרזן ביד החוצב בו שמ"מ האדם חוצב כו', והיינו שהם בחי' כלים, ועי"ז נעשה בחי' רבוי יהי אור מחסד וכן מים, ורקיע מבחי' גבורה כו'. וזהו ענין ארץ קדמה שבחי' ארץ שהיא בחי' התהוות גשמיו' קדמה לשמי' שהם רוחני' כי היא נמשכ' דוקא מבחי' סוכ"ע כנ"ל.

ג) והנה האדם יש בו ב' הבחי', שנפשותיו האלקי' והבהמי' הם מבחי' ממכ"ע מפני אדם ושור וגופו שהוא גשמי שרשו מבחי' סוכ"ע, ושיהיו יכולים להתחבר יחד הוא ע"י התורה שהיא משים שלום בפשמ"ט. והענין שיש בחי' רצון ובחי' חפץ והוא בחי' פנימי' הרצון שע"ז נאמר וראית25 את אחורי ופני לא יראו. והפי' כי הרצון הוא רק בחי' חיצוני', כמו כשרוצה לעדור ולחרוש שהתכלי' בזה הוא כדי להוציא פירות, וכן העוסק במו"מ שהתכלי' הוא קיבוץ הממון להרויח אשר לזה יש לו חשקות והוא נק' חפץ בלה"ק אבל גוף המעשה שחורש וקוצר וכן מה שעוסק במו"מ הרצון שבזה הוא בחי' חיצוני' וזהו הנק' רצון כו'. וכך יובן ג"כ למעלה שבחי' רצון העליון הוא בחי' סוכ"ע שבחי' חכמ' נחשבת לגבי' כמו בחי' עשי' כמ"ש כולם26 בחכמ' עשית וע"י רצון זה הוא שנתהוה בחי' הגשמיות. אבל בחי' חפץ הוא למעלה מזה והוא בחי' המצות שיש לו ית' חפץ בהן. והנה בתורה יש ב' הבחי', אורייתא27 מחכמה נפקת בחי' ממכ"ע, והרצון שבמצות בחי' סוכ"ע, והתחברותם הוא ע"י החפץ שבהם שהוא בחי' פנימי' החכמה [ופנימי' הרצון] כו' וכמ"ש ה'28 חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, שבחי' החפץ הוא בבחי' התורה אשר קדשנו במצותיו, אשר מל' אשרי שהוא דבר המאושר וטוב מבחי' חפץ כו', לכן העוסק בתורה משים שלום ומחבר סוכ"ע וממכ"ע בין בפשמ"ע ובין בפשמ"ט כנ"ל.

לג

ד) והנה ביום29 חתונתו זה מ"ת הגם שהוא משל גשמי אבל כן הוא באמת שכנ"י נק' בשם כלה ואורייתא מחכמ' נפקת הוא כמשל הטפה שנמשכת מהמוח וכמו שבגשמיו' א"א להיו' הטפה נמשכת אלא ע"י הכלי והאדם ידע כו' והוא בחי' דעת התקשרו' שעי"ז נמשך בחי' התורה דמחכמ' נפקת, דהיינו שלא יהי' ההתבוננו' בבחי' מחשבה בלבד אלא בתקיעת הדעת והתקשרו' ממש בחי' ביטול ואז אח"כ כשעוסק בתורה ממשיך בחי' הטפה ומשים שלום כו'. והמשכת בחי' דעת זה לכל השנה שבכל יום ויום צ"ל כן דע30 את אלקי אביך ועי"ז ועבדהו בלב מבחי' אחד יחו"ע ויחו"ת להיו' עי"ז ואהבת31 כו', ואח"כ והיו הדברים כו' בחי' הטפה שמחכמה, הוא ע"י הלולב ומיניו שבסוכו' שאז נמשך בחי' דעת זה בלב כללו' נשמו' ישראל, כי ד' מינים הם מבחי' ד' אותיות הוי"ה שהוא מבחי' חכמ' ביטול שעי"ז ממשיכי' בחי' הדעת. וגם לפי שהם בחי' גשמיו' דהיינו שנשפלה ההארה בבחי' צומח גשמי וארץ קדמה ששרש הגשמיו' מאד נעלה לכן עי"ז דוקא ממשיכי' האור כנ"ל בשבעת ימים שלפני שמ"ע שהם שבעת ימי המשתה שלפני היחוד שבהם ממשיכי' בחי' הדעת שהוא הכלי להמשכת הטפה כו', וגם מצות סוכה והיא נעלי' בערך גם מבחי' הלולב ומיניו כי היא בחי' מקיף שאינה יוכל להתגלות בבחי' פנימי', בחי' פנימי' בינה והיינו מבחי' תעלומות לב שלמעלה מבחי' גלוי, והוא ענין א' עם יוכ"פ בחי' תשוב' עילא' בינה ועיקר תשובה בלב כי בינה32 ליבא פי' פנימי' הלב ועי"ז לפני33 הוי' תטהרו למלאו' כל הפגמי' והחסרונו' שנעשו בתורה כי זוהי למעלה מבחי' התורה כו', ומזה נעשה אח"כ סוכות בסכך שמקיף מלמעלה אם הבנים שמחה כי בפנימי' א"א להתגלות, וז"ש לשמש34 שם אהל בהם כחתן יוצא מחופתו שכן גם בחתן וכלה מתחלה מכניסי' אותם תחת חופה שהיא בחי' מקיף מלמעלה ואח"כ ישיש כגבור לרוץ אורח כו', והוא למעלה מבחי' מ"ת שבשבועות כנ"ל. ואח"כ הוא בחי' שמ"ע היינו שבחי' מקיף זה נכנס אז בבחי' גילוי בפנימית.

והנה בשמ"ע עושי' הקפות שמקיפי' עם הס"ת את המקום שקוראי' עליו בספר. והוא לרמוז בזה על ענין הכונה הנ"ל דארץ קדמה כו' כי הנה הס"ת עצמה הנכתב' בדיו ע"ג קלף הוא בחי' עשי' גשמיו' אבל הקריאה בפה שע"י האותיות הדבור אף כי אחה"ע35 מהגרון ובומ"ף מהשפתים שהם גשמיי' היינו שהפה הוא בחי' כלי להאותיו', קבען36 בפה בבחי' קביעות ממש, אבל מקורן בנפש הרוחני' ונמשכי' מן השכל כמ"ש בחכמ'37 יסד ארץ, אבא38 יסד ברתא,

לד

כנרא' בעליל שהתינוק לפי שאין לו חכמ' אינו יכול לדבר כו', וזהו שמקיפי' אותם עם הס"ת הגשמיו' משום דארץ קדמה ששרש הגשמיו' נעלה יותר כו', וכן בשעת נישואי חתן וכלה נקבה39 תסובב גבר.

והנה אחר שנמשך ההמשכה בפנימי' נאמ' עצרת תהי' לכם, עצרת ל' קליטה ועיכוב דהיינו שלא תהא פולטת ח"ו אלא שיהי' נקלט ונתפס ממש בלב איש ישראל להיו' מזה כן על כל השנה בחי' דעת ואוריית' מחכמ' נפקת כו' וכמ"כ הוא בחי' עצרת למעלה, וז"ש אז מוריד הגשם שהיא בחי' תורה ובל' הזהר נק' שערות וכמ"ש קוצותיו40 תלתלים דכמו השערות יש לכל שערה יניקה מיוחדת מהמוח כן כל פרטי ההלכות הם המשכות פרטיים מבחי' חכמה עילאה כו' וכמו"כ הוא 41. . . ואח"כ הלידה בזש"פ התגלות הנשמות כו'. והנה בשבועות הי' ע"י דבור ויאמר ה' וידבר ה' וביוכ"פ תשובה בלב אבל בשמ"ע הוא בבחי' מעשה וארץ קדמה כו' לכן נקלט ונתפס היטב להיו' עצרת לכם וד"ל.


1) ביום השמע"צ: המאמר כאן הוא הנחת כ"ק אדמו"ר הצ"צ (ונדפס כאן מגוכי"ק). וראה לקמן נוסח שני (באריכות יותר, וע"ש בהמ"מ). ונמצא תוכן של איזה ענינים מהמאמר (בשינויים ובאריכות) בס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ד ע' א'רפג. ובשינויים והגהות מהצ"צ באוה"ת שמע"צ ע' א'תשעט ואילך (ושם בלי הביאור שנדפס לקמן).

וראה מעניני המאמר בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקלו ואילך. סה"מ תר"מ ח"ב ע' תקפ ואילך. וד"ה ביום השמע"צ בסה"מ תרמ"ח ע' קעט ואילך. עזר"ת ע' לה ואילך. וראה גם אוה"ת שמע"צ (כרך ה) ע' ב'קמט ואילך. סה"מ עטר"ת (הוצאת תשמ"ח) ע' תרסג ואילך. סה"מ תרפ"ז ע' לו ואילך. תרצ"ט ע' 62 ואילך. וראה ד"ה בראשית ברא: בסה"מ תרצ"א (נמצא בדפוס). וסה"מ תש"ה ע' 67 ואילך. וראה עוד לקמן במ"מ להביאור.

מאמר זה נזכר גם בכ"מ באוה"ת: וירא כרך ד' תשמא, א. וישב רסח, ב. ויחי שעב, א. יתרו ע' תתא. משפטים ע' א'קיב. א'קנח. תשא ע' א'תתכד. במדבר כרך ה' ע' א'תקצו. א'תרנה. בלק ע' תתקנז. ואתחנן כרך ו' ע' ב'יח. נצבים ע' א'רסג. נ"ך כרך ב' ע' תשפח. אוה"ת ענינים ע' רס. ביאוה"ז ע' קיד וע' שס. דרמ"צ סד, ב. קיצורים והערות לתניא ע' קטו. תר"ל ע' ב. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' תקצז [שם: ע' בד"ה בהשע"צ שלא נדפס וביאורו בענין קריאת התורה והיקיפה סביב הבימה בס' הצעטל' דתקע"ב בערך. וקאי על הכת"י שממנו נדפס המאמר כאן]. המשך וככה תרל"ז ע' טז. תרנ"ט ע' ז.

2) ביום השמע"צ תהי' לכם: פינחס כט, לה.

3) תשובה בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

4) ממעמקי' קראתיך: תהלים קל, א.

5) לפני הוי' תטהרו: אחרי טז, ל.

6) נעשי' לו זדונות כזכיות: יומא פו, א.

7) תענוג תמידי אינו תענוג: ראה כתר שם טוב סקכ"א (ובמ"מ שם, בכש"ט הוצאת קה"ת תשס"ד). ס' מאמרי אדהאמ"צ קונטרסים ע' תקסח (ובמ"מ שם).

8) ישמח ה' במעשיו וישמח ישראל בעושיו: תהלים קד, לא. קמט, ב. וראה לקו"ת שמע"צ פד, ג ואילך.

9) או יחזיק במעוזי . . כל העוסק בתורה: ישעי' כז, ב. סנהדרין צט, ב. וראה גם תו"א יתרו קט, ב. לקו"ת מטות פו, ב. ובכ"מ.

10) בראשי' ברא . . ביום עשות . . ארץ קדמה: בראשית א, א. ב, ד. חגיגה יב, א.

11) עשר תעשר: פ' ראה יד, כב. ר"ה ח, א.

12) רמ"ח אברין: ראה תקו"ז תי' ל' (עד, א).

13) ויניחהו בג"ע לעבדה זו רמ"ח מ"ע: בראשית ב, טו. זח"א כז, א. זח"ב קסה, ב. ובכ"מ.

14) שכר מצוה מצוה דפי' שהשכר מצוה כו' מהמצוה עצמה: אבות פ"ד מ"ב. תניא ר"פ ל"ז. פל"ט (נב, ב). ובכ"מ.

15) עין לא ראתה אלקי' זולתך: ישעי' סד, ג.

16) לכבודי בראתיו יצרתיו: ישעי' מג, ז.

17) שעל הכסא דמות כמראה אדם: ע"פ יחזקאל א, כו.

18) חכמה הנק' כבוד ל"ב נתיבות כידוע: ראה זח"ג לג, א. פרדס שכ"ג מע' כבוד. מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' ג. וש"נ.

19) שראשית ההשתלשלו' הוא מבחי' חכמה כמ"ש ראשי' חכמה: תהלים קיא, י. ראה זח"א לא, ב. תקו"ז ריש תי' ל'. פרדס ש"ג פ"ג. ע"ח שער דרושי אבי"ע (שמ"ב) פ"א.

20) כל אשר חפץ ה' עשה: תהלים קלה, ו.

21) נעוץ סופן בתחלתן: ס' יצירה פ"א מ"ז.

22) סוף מעשה במחשבה תחילה: פיוט לכה דודי.

23) אין לך עשב: ראה ב"ר פ"י, ו. וראה מזה עוד לקמן אחר מאמר זה ד"ה ביאור ענין שהמזל.

24) חסד דרועא ימינא: תקו"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו (יז, א).

25) וראית את אחורי: תשא לג, כג.

26) כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

27) אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב סב, א. פה, א. קכא, א. ובכ"מ.

28) ה' חפץ למען צדקו: ישעי' מב, כא.

29) ביום חתונתו זה מ"ת: שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.

30) דע את אלקי אביך: דה"א כח, ט.

31) ואהבת . . והיו הדברים: ואתחנן ו, ה-ו.

32) בינה ליבא: תקו"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו (יז, א).

33) לפני הוי' תטהרו: אחרי טז, ל.

34) לשמש שם אהל: תהלים יט, ה.

35) אחה"ע מהגרון: ראה ס' יצירה פ"ב מ"א. וראה במ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' קה.

36) קבען בפה: ס' יצירה שם מ"ג.

37) בחכמ' יסד ארץ: משלי ג, יט.

38) אבא יסד ברתא: זח"ג רמח, ב. רנו, ב. ועוד.

39) נקבה תסובב גבר: ירמי' לא, כא.

40) קוצותיו תלתלים: שה"ש ה, יא.

41) חסר כאן כמה תיבות שנקרע בשולי הגליון בגוכתי"ק.