ביאור ענין שהמזל

לד

ביאור1 ענין שהמזל מכה ואומר לו גדל להעשב2 ואעפ"כ העיקר מבחי' א"ס הסובב דוקא. הוא עד"מ אדם העושה דבר ביד שאע"פ שהידים עושי' ומציירים הרי מי העושה לא האדם שכחו ועוצמו עושה כל זאת רק שע"י הידים הוא עושה כו', כמ"כ א"ס ב"ה הכל יכול הוא העושה התהוות הגשמי' אלא שההמשכה היא ע"י המדות חסד3 דרועא ימינא יהי4 אור כו' ולא שהחסד עצמו מהוה (כי הוא מבחי' ממלא שיכול להיו' מזה התהוות הרוחני' בלבד) אלא שא"ס ב"ה ממש מהוה, רק שמהוה ע"י החסד וד"ל.


1) ביאור ענין שהמזל: מאמר זה נרשם בגוכי"ק הצ"צ אחר המאמר דלעיל (ושייך להמבואר לעיל ד"ה ביום השמע"צ ס"ב). ונדפס ג"כ בליקוט פירושים ומ"מ לתניא (חיטריק) אגה"ק ס"כ (ע' תפה). וראה בארוכה יותר להלן בנוסח השני של ד"ה ביום השמע"צ (בהפיסקאות שלאחרי הביאור). וראה עוד על מארז"ל אין לך עשב כו' בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קלה. ומקבילו ד"ה להבין שרש ענין השתלשלות בס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג ע' תתעו.

2) שהמזל מכה ואומר לו גדל להעשב: ראה ב"ר פ"י, ו. זח"א רנא, א. זח"ב קעא, ב. זח"ג פו, א. מו"נ ח"ב פ"י. תניא אגה"ק ס"כ.

3) חסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו.

4) יהי אור: בראשית א, ג.