שרשי הדברים ע"פ ביום השמע"צ

לה

שרשי1 הדברים הנ"ל. תחלה יש להבין מה2 שהמשכת הדעת הוא ע"י ד' מיני' אלו דוקא. הענין (ב'3 הה"מ ז"ל ששמע ממנו סוכות האחרון תקל"ג) דכתי' נפשות4 עשו וביעקב ע'5 נפש כי זהו הכלל שבכ"מ שהוא בחי' רבוי ובחי' יש א"א להיות מזה בחי' אחדות אבל ע"י בחי' ביטול בחי' אין נעשה אחדות. כמו שנאמר עושה6 שלום במרומיו שר של מים ואש אין מכבין זא"ז. אף שבאמת הם הפכי' רק שע"י הביטול מגלוי הארה שלמעלה מערכם והוא מ"ש המשל ופחד עמו וע"י זה הם בבחי' אין ולכן יכולי' להתחבר יחד כי המים אינן מים והאש אינו אש עד"מ עד שיהיו בלתי סובלי' זא"ז אלא כולם כאחד ממש מחמ' שהם בבחי' אין. משא"כ כשהוא בבחי' יש אזי הם כאו"א בפני עצמו נפשות ל' רבים, אבל יעקב7 להיותו בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה ומחבר אברהם ויצחק חו"ג ע"י המשכת א"ס ב"ה שלמעלה מעלה, שע"י בחי' אין אזי מתחברי' יחד כנ"ל וזהו ע' נפש ל' יחיד. [צ"ע8 ממארז"ל הושיט9 הקב"ה אצבעו הקטנה ושרפם, ומדוע אינם מתבטלים מיכאל וגבריאל כשמאיר בחי' המשל ופחד].

ב) והנה כמ"כ כל הד' מיני' שבלולב הם נמשכי' מבחי' זו שהיא בחי' האין בחי' האחדו' שמשם הושפל ההארה להיו' כן בד' מיני' גשמיים הללו, כי

לו

אתרוג10 הדר באילנו משנה לשנה קיץ וחורף קור וחום, ואף גם בא"י יש שינוי מימות החמה וימות הגשמים, וכן עפ"י אמת הוא ב' מדרגות חלוקות ניסן ותשרי, והאתרוג דר באילנו משנה לשנה שסובל ב' הפכי' מצד בחי' אין שבו, וכן הלולב שכל ענפיו הם ביושר מדובקי' אלו לאלו לא ככל האילנות שענפיהן מתפרדי' זה פונה לכאן וזה לכאן, ואף אם אינן בקצוות רחוקי' מ"מ אינן קרובי' אלו לאלו כבלולב שמדובקים ממש ונק'11 כפות תמרים ל' כ‘פות, וכן ההדס עליו חופים את עצו, והערבה12 ארז"ל שנק' אחוינא ע"ש שגדילי' באחוה דהיינו בדיבוק זל"ז, והכל מפני בחי' אין שבהם ועי"ז הוא שממשיכי' מבחי' דעת שהוא מבחי' אין בחי' חכמה.

ג) אך מה שהצורך דוקא במיני' גשמיים ולא בבחי' דעת רוחני, הוא כי הגשמיו' הוא בשרשו נעלה יותר שנמשך מבחי' סוכ"ע, כי מבחי' ממכ"ע א"א להיות אלא ההמשכה ברוחני' כמו נפשו' הבהמות ונפש הבהמי' שבאדם מפני שור ונפש האלקי' מפני אדם כו' הכל ברוחני', אבל להיות התהוות מציאת גשמי זה א"א בשום פנים כלל להתהוות מן הרוחני' כמ"ש13 הרמב"ם שעילה ועלול הכל בערך א' מרוחני' לרוחני' אבל איך יתהוה מזה מציאת גשם זהו דבר שא"א כלל. כ"א מבחי' רצון עליון הכל יכול והוא למעלה מן החכמה שהיא בחי' ממכ"ע שמשם ואילך הוא בחי' השתלשלו' יש מיש אבי"ע אבל כשצ"ל התהוו' גשמיו' א"א להיו' ממנה כנ"ל אלא מבחי' כתר רצון עליון אני14 ראשון ואני אחרון כו', וז"ש כולם15 בחכמ' עשית ולא נאמ' חכמה עשה רק שעם החכמ' עשה הרצון כי מ"מ ריבוי ההתחלקו' הוא מחמת החכמ' אבל גוף המעשה הוא ע"י הרצון רק שהחכמ' מתלבשת ברצון ואז עשי"ת16 הוא הרצון כו'. ולכן ארץ17 קדמה ששרש הגשמיו' נעלה יותר כי הוא בחי' החיצוני' דכתר משא"כ בחי' שמי' רוחני' שנמשך מחכמ' ממכ"ע בחי' פנימי' שלמטה במדרגה, כידוע18 בענין הע"ס דפעמי' הכתר נמנה כשמוני' י"ס מבחי' חיצוני' ואז חיצוני' הכתר ראשון ואח"כ חכמ' ואז אין הדעת נמנה ופעמי' אינו נמנה כשמוני' בחי' פנימי' כי פנימי' הכתר אינו בערך הספי' כלל ואז ראשית היא חכמ' דאצי' כו'.

והנה להיות כי בשבעת ימי הסוכות צריך להמשיך דעת מחדש כנ"ל וכל המשכת אור חדש הוא ע"י הכתר דוקא כי אף שההמשכה היא מחכמ' אבל א"א להיו'

לז

המשכה אם לא ע"י שמתחלה יומשך הארה מן המקור בחכמ' כמשל הנהר כשרוצי' להמשיכו אנה ואנה שמתחלה צריך לחפור בעומק יותר להרחיבו בעצמותו וכו', ובחי' ההמשכה מכתר הוא ע"י בחי' עשי' דוקא ששרשם נלקח מבחי' כתר דוקא כנ"ל, וכן בחי' סוכות בחי' פנימי' בינה תשו"ע שביוכ"פ שמזה נעשה בסוכות מקיף מלמעלה, ולכן חמתה19 מרובה מצלת' פסולה, כי הצל בחי' חשך נעלה יותר כמ"ש בצל20 החכמ', ישת21 חשך סתרו, חשכת מי', כמראה22 החמה עמוקה מהצל כו'.

ד) והנה האדם מורכב מב' הבחי', נפשו הרוחני' מממלא וגופו הגשמי שרשו מבחי' סכ"ע, והתחברות' יחד ע"י התורה שהיא כלולה מב' הבחי' אורייתא23 מחכמ' נפקת, אבל לא כחכמ' שהיא חיות העולמו' שהיא בחי' נובלו'24 חכמ' שע"ז נאמ' כולם בחכמ' עשית, אבל התורה היא בחי' פנימי' חכמ', וכן המצות שהם רצון העליון יש בהם ג"כ חפץ שהם חפץ ה' ית' ה'25 חפץ למען צדקו כו', וע"כ הם מחברי' בחי' החיצוני' שהוא הרצון שממנו נלקח כל הדברי' גשמיי' שכולם הם מבחי' רצון שהרי אין בהם חפץ, וכן כל הדברי' רוחניי' שהם מחיצוני' חכמ' כנ"ל, והענין שבכדי שיהי' המשכת רצונו ית' בדברי'26 ושיהי' התלבשות החכמ' בהם הוא מחמת החפץ שיש לו במצות שהוא המכריחם אף גם כי יש כמה דברי' בעולם שלא נעשו בהם מצוה מ"מ כולם לא27 נבראו אלא לצוות לזה לחם לאכול ובגד ללבוש ועי"ז יהי' כח לומר אחד ואהבת, שבזה יש לו חפץ, וחפץ זה מכריח וגורם התלבשו' הרצון וחכמ' בכל הדברי' השייכי' לזה וזהו ענין שלום28 בפשמ"ט, וכמ"כ יש בחי' שלום בפשמ"ע להיות התחברות הרצון עליון הנק' סובב עם הי"ס דאצי' הנק' ממלא הוא ע"י פנימי' חכמ' ובחי' חפץ הנ"ל, ולכן העוסק בתורה דוקא משים שלום התחברות המאציל עם הנאצלים שזהו ע"י בחי' רצון הנ"ל.

ה) והנה יש ב' בחי' תורה, א' לצדיקי' בשבועות ולכן הי' בפרהסיא בקולי קולות כי הצדיקים הרי כל מעשיהם באתגלי' כי אינן מתייראי' מכל דבר המזיק אחר ששלימים הם בעבודתם, משא"כ בחי' מ"ת הב' שביוכ"פ שהוא כנגד בחי' בע"ת הוא29 בצנעא משום שבע"ת הם הכל בסתר שהרי מתחלה מכסה פשעיו הוא וגם אחרי ששב לה' היינו ג"כ בסתר. ואז ממעמקים30 קראתיך הוי' ועי"ז מתעלה

לח

בנעילה31 עליי' המל' עד דיקנא ואז מתמלאי' כל הפגמי' והחסרונו' שנפגמו בשם הוי' ע"י התורה32 וא"כ הוא למעלה מבחי' מ"ת דשבועות כנ"ל, ואח"כ בסוכות באה הארה זו ומתגלי' מלמעלה למטה בבחי' מקיף עד שאח"כ ע"י שבעת ימים אלו וע"י הלולב ומיניו נמשכ' ההארה זו בבחי' פנימי' בשמ"ע, ואז מקיפי' עם התורה הגשמיות שכל הדקדוק באותיותיה ונגיעה33 פסולה שאין זה בשביל הקריא' בדיבור שהרי יוכל לקרות האלף אף שיהי' בו נגיעה כו', אלא משום שצ"ל שלימה באותיותיה הגשמיי' דוקא כי מקרא34 בעשי' שנשפל בבחי' עשי' וארץ קדמה שהתהוות הגשמיו' הוא ממקום יותר עליון כנ"ל ולכן מקיפי' בה על מקום שקוראי' בו כל השנה באותיו' הדיבור הרוחניי' כו', ואז עצרת תהי' לכם פי' עצרת מלשון עוצר, שההמשכה מתעכבת ונקלטת שלא תהא פולטת ח"ו, וכך ממש הוא למעלה בנשמו' ישראל דפעמים נק' אחיי35 וריעיי ופעמי' אם36 כבנים ואם כעבדים, כי העבד היינו כשהוא בחי' נפרד לגמרי ובן אף שהוא חלק מהאב מ"מ הוא בחי' שחוץ ממנו שהרי נאמ' בן37 יכבד אב א"כ שייך הכיבוד מן הבן לאב להיותו דבר נמוך ממנו, משא"כ אחיי וריעיי היינו שהם בערך והשואה א', כמ"כ יובן למעלה שהנשמו' מתחלה בבחי' אצי' הם אחי' וריעים להקדב"ה ואח"כ נמשכת הטפה בבטן הנוק' ונק' בנים וכשיורדי' בבי"ע אז אם כבנים אם כעבדים שאפשר שמתגשמי' ביותר עד שנעשי' בבחי' פירוד לגמרי להיות כיש ונפרד ממש.

והנה38 בז' של פסח היא הלידה אבל הקליט' הטפה הוא בשמ"ע שמתעכבת ברחם הנוק'39.

בענין40 המשכת טפה דתורה שהיא ממו"ס שלו' המחבר ע"י הדע' היינו תפלה חוה"ש בד"ה41 לא הביט און כו' משא"כ בלא תפלה דעת אפילו תורה אין לו, וע' מענין יעשה שלו' בד"ה42 החלצו ובד"ה כה תברכו כו', ועד"ז י"ל צאינה43 כו'

לט

שלמה, וענין ההפרש בין תשו' לתורה הגם כי תורה שלו' י"ל כי תורה דשבועו' מו"ס וע"י תשו' מו"ס דעתיקא יריעו'44 שלמה, ושייכו' דעת זה בנש"י י"ל שהם חתן כנז' בד"ה45 תורה צוה, א"נ גם בכלה צ"ל דעת.


1) שרשי הדברים הנ"ל: הנחת כ"ק אדמו"ר הצ"צ (ונדפס כאן מגוכי"ק). וראה לקמן נוסח שני באריכות יותר. ונוסח שלישי בסידור עם דא"ח רסא, ג (שם הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי, ומתחיל: להבין שרש ענין הלולב ומיניו). וראה גם ס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ד ע' א'שיט. ד"ה ביום השמע"צ באוה"ת שמע"צ כרך ו' ע' ב'תקמג. ד"ה ולקחתם לכם בסוף סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקלד [ונמצא ג"כ בסה"מ תר"מ ח"ב ע' תקעח ואילך]. ובשינויים והוספות בסה"מ תרל"ו ח"ב ע' שנח. המשך וככה תרל"ז פרקים פז, צג-ד (ע' קמב-ג. קנ-נא). ד"ה ולקחתם לכם בסה"מ תרנ"ב ע' א ואילך. וראה הגהות מכ"ק אדמו"ר מהר"ש להלן בהוספות.

2) מה שהמשכת הדעת הוא ע"י ד' מינים אלו דוקא: ראה פע"ח שער הלולב (שכ"ט) פ"א ואילך. שער הכוונות ענין סוכות דרוש ה'. משנת חסידים מס' ימי מצוה וסוכה פ"ה מ"ג. וראה גם מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג ע' א'שט ואילך. המשך וככה תרל"ז פפ"ד ואילך (ע' קלז ואילך).

3) (ב' הה"מ ז"ל ששמע ממנו סוכות האחרון תקל"ג) דכתי' נפשות עשו: ראה עוד ע"ז בסידור שם רסב, ב. תו"א קיז, ג. לקו"ת ראה ל, א. מאמרי אדה"ז עה"ת ח"ב ע' תערה. סה"מ תקס"ח ח"א ע' צד. ח"ב ע' תרצד. וראה מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ד ע' א'שיא. אוה"ת לך לך פז, א. יתרו ע' תשלב. במדבר ע' יט. כא. מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' רלח. רנט. סה"מ תרל"ח ע' פג (ובמ"מ שם). ועוד.

4) נפשות עשו: וישלח לו, ו.

5) ע' נפש: ויגש מו, כז. ועוד. וראה ויק"ר פ"ד, ו. רש"י ויגש מו, כו.

6) עושה שלום במרומיו שר של מים ואש .ֿ. המשל ופחד עמו: איוב כה, ב. במדב"ר פי"ב, ח. ובכ"מ. והובא ג"כ (בשם הה"מ): בס' מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' יב. תקס"ב ח"ב ע' תמ. תקס"ג ח"א ע' נב. ביאוה"ז לאדהאמ"צ ח, ג. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תנד. פלח הרמון בראשית לד, ג. שמות ע' רסא. וראה בהנסמן עוד בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקלה. סה"מ תר"מ ח"א ע' רלא.

7) יעקב להיותו בריח התיכון: ראה זח"ב נא, ב. קעה, ב. ובהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' יא, ובסה"מ תרכ"ט ע' קיז.

8) צ"ע ממארז"ל הושיט: הגהת כ"ק אדמו"ר הצ"צ.

9) הושיט הקב"ה אצבעו: סנהדרין לח, ב.

10) אתרוג הדר באילנו משנה לשנה: סוכה לה, א. וראה גם סה"מ מלוקט ח"א ע' רנד.

11) ונק' כפות תמרים ל' כפות: ראה סוכה לב, א. וראה גם סה"מ מלוקט שם ע' רנג.

12) והערבה ארז"ל שנק אחוינה ע"ש שגדילי' באחוה: ראה שבת כ, א וברש"י שם. סידור שם רסב, ג. רסד, ד. סה"מ תקס"ח ח"א ע' שיז.

13) כמ"ש הרמב"ם: ראה מו"נ ח"ב פכ"ב.

14) אני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו.

15) כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

16) עשי"ת: הר"ת כאן הוא לסימן הדגשה.

17) ארץ קדמה: חגיגה יב, א.

18) כידוע בענין הע"ס דלפעמים הכתר נמנה: ראה ע"ח שער מוחין דצלם (שכ"ג) פ"ה ופ"ח. שער דרושי אבי"ע (שמ"ב). ס' שער ההקדמות דרוש בענין הכתר (רנב, א). וראה לקו"ת שלח מט, ג. ס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"ב ע' תרטו, ובמ"מ שם. ובארוכה ביאוה"ז לאדהצ"צ ח"א ע' ערה ואילך (ובהנסמן שם).

19) חמתה מרובה מצלתה פסולה: סוכה ב, א.

20) בצל החכמ': קהלת ז, יב.

21) ישת חשך סתרו, חשכת מים: תהלים יח, יב.

22) כמראה החמה עמוקה מהצל: ב"ב פד, א. תו"כ תזריע יג, ג. ובכ"מ.

23) אורייתא מחכמ' נפקת: זח"ב סב, א. פה, א. קכא, א. ועוד.

24) נובלו' חכמ': ראה ב"ר פי"ז, ה.

25) ה' חפץ למען צדקו: ישעי' מב, כא.

26) בדברי': בסה"מ תרל"ג שם (ח"ב ע' תקלז): המשכת רצונו ית' בדברים גשמיים.

27) לא נבראו אלא לצוות לזה: ברכות ו, ב.

28) שלום בפשמ"ט . . שלום בפשמ"ע: סנהדרין צט, ב: כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה.

29) הוא בצנעא: ראה תשא לד, ג וברש"י שם. תנחומא תשא לא. ובכ"מ.

30) ממעמקים קראתיך הוי': תהלים קל, א.

31) בנעילה עליי' המל' עד דיקנא: ראה פע"ח שער יוהכ"פ ספ"א ופ"ה. לקו"ת מסעי צג, ד. אוה"ת פ' ראה ע' תשכב.

32) התורה: בסה"מ תרל"ג שם (ח"ב ע' תקלח): התשובה.

33) ונגיעה פסולה: ראה שו"ע יו"ד סי' עד"ר ס"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סל"ב ס"ה. ובכ"מ.

34) מקרא בעשי': פע"ח שער הנהגת הלימוד (שי"ז). טעהמ"צ ושער המצות פ' ואתחנן. תניא פ"מ (בהגה"ה אחרונה). לקו"ת ויקרא ה, א ואילך [והוא מסוף שנת תקע"א, ונרשם בגוכי"ק הצ"צ בכת"י מס' 1116 סמוך לד"ה ביוהשמע"צ כאן]. ס' מאמרי אדהאמ"צ נ"ך ע' קל, ובמ"מ שם.

35) אחיי וריעיי: תהלים קכב, ח. וראה זח"ב קכב, א. לקו"ת צו טז, ב ואילך. ביאוה"ז לאדהאמ"צ פינחס קיד, ד ואילך. ובכ"מ.

36) אם כבנים ואם כעבדים: פיוט היום הרת עולם במוסף דר"ה.

37) בן יכבד אב: מלאכי א, ו.

38) והנה בז' של פסח הוא הלידה: ראה פע"ח שער הלולב (שכ"ט) ספ"ח. וראה להלן ריש ד"ה שחורה אני (ש"פ וירא). וש"נ.

39) הנוק': ע"כ נרשם המאמר בגוכי"ק.

40) בענין המשכת טפה: מכאן הוא הגהת כ"ק אדמו"ר הצ"צ.

41) בד"ה לא הביט און: לקו"ת בלק עד, ד.

42) בד"ה החלצו ובד"ה כה תברכו: לקו"ת מטות פו, ב. נשא כז, א.

43) צאינה כו' שלמה: שה"ש ג, יא.

44) יריעו' שלמה: שה"ש א, ה. ראה סד"ה שחורה אני הנדפס לקמן (פ' וירא).

45) בד"ה תורה צוה: לקו"ת ברכה צד, א.