סימן יא

(א)

(א) דנכרי אדעתיה דנפשיה כו'. כן פסק הרמב"םא. ואף הרא"שב לא נחלק עליו אלא גבי עיבוד עורות לשם ספר תורה, כיון דאין צריך לחשוב לשמה אלא בתחילת העיבודג זה יעשה הנכרי על דעת ישראל המלמדו ומזהירו על כך, אבל גבי טווית ציצית, דכל הטוויה צריכה להיות לשמהד הוי דומיא דכתיבת הגטה דמודה ביה הרא"ש דנכרי אדעתיה דנפשיה קא עביד, עיין ברא"שו.

וזהו טעמו של הב"ח שפסק ביורה דעה סימן רעאז דבדיעבד כשר אפילו בלי סיוע הישראל, ובסימן ידח כאן פסק דלא מועיל אפילו בדיעבד בלי סיוע הישראל.

ומלשון הש"עט אין ראייה כלל, שהרי בבית יוסף סימן לבי מבואר להדיא דאפילו לדעת הרא"ש פסול בלא סיוע הישראל, ואף הדרכי משהיא לא חולק על זה אלא על כרחך צריך לומר דהש"ע קיצר כאן וסמך על מה שכתב בסימן לביב, שמשם נלמד דין זה בבית יוסףיג.

(ב)

(ב) וגדול עומד על גביו כו'. המגן אברהםיד כתב דזה תלוי במחלוקת שנזכר בבית יוסף סימן תסטו, ושם מסיק הב"חטז והמגן אברהםיז להקל (הגם שדברי המגן אברהם שם אינם ברורים במה שכתב דלהרא"שיח כשר אפילו בנכרי וישראל עומד על גביו, שהרי הרא"ש לא הכשיר אלא גבי עיבודיט כמו שכתב להדיאכ). וכן משמע במגן אברהם סימן יד סעיף קטן ג במה שכתב דקטן דינו כאשה, והיינו בגדול עומד על גביו כמו שיתבאר בסימן ידכא.

(ג)

(ג) ואם מכר הגזלן כו'. כן מבואר בסימן תרמטכב. ואף שיש אומרים שם חוץ מיום ראשון, דבעינן לכםכג וציצית נמי בעי לכם, מכל מקום, כבר כתב שם המגן אברהםכד דמיירי לפני יאוש. ומה שמסיק שם להחמיר היינו בשאר הימים לפני יאוש, אבל אחר יאוש אפילו ביום ראשוןכה כשר, כדמוכח בהדיא בגמראכו גבי עובדא דאוונכרי. וכן משמע שם במגן אברהם סעיף קטן וכז. וכן כתב שם בעטרת זקניםכח, דלא כמשמעות הלבושכט. והבאר היטב שםל לא דק בזה, ודו"ק.

(ד)

(ד) שינוי גמור שאין חוזר כו'. זהו כוונת המגן אברהם במה שכתבלא ועיין בחושן משפט סימן שסלב דהוי שינוי גמור עד כאן לשונו. ואף דהט"זלג חולק על זה, מכל מקום הרי בסימן תרמטלד פסקו כן בעלי הש"ע בשם התוספותלה והר"ןלו דלא כרמב"םלז, ואף הט"ז לא חלק עליהם שם. וכן הסכימו שם כל האחרונים דלא הוי מצוה הבאה בעבירה, אם הקנין שקנה אותה בא לו קודם קיום המצוה עיין שם בט"ז סעיף קטן א. ואף שבאליה זוטא כאןלח הסכים לדברי הט"ז, מכל מקום הרי בסימן תרמטלט חזר בו וסתר כל דברי הט"ז שבכאן (ועיין שם שכתב דאם השינוי אינו על ידי הליבון אלא על ידי הטוויה עצמה דהוי מצוה הבאה בעבירה, וראייתו מתוספותמ עיין שם אבל מדברי המגן אברהםמא לא משמע הכי, שהרי הכשיר על ידי יאוש ושינוי הטוויה. וכן משמע מכל הפוסקים בסימן תרמט שלא חילקו בין קודם אגודת הלולב בין לאחר האגודה, הגם שיש לדחות).


א) הלכות תפילין פ"א הי"א.

ב) הלכות ספר תורה סימן ג, בשם ספר התרומה סימן קצ.

ג) טור יו"ד סי' רעא. וראה ב"י שם ד"ה ומ"ש ותו לא.

ד) מנחות מב, ב. רמב"ם הל' ציצית פ"א הי"א. רא"ש הלכות ציצית סי' יד. שו"ע סעיף א. שוע"ר ס"ג.

ה) ראה גיטין רפ"ג. טור ושו"ע אבן העזר סי' קלא ס"א.

ו) הלכות ספר תורה שם. וראה בב"י יו"ד סי' רעא ד"ה ומ"ש אבל.

ז) ד"ה אין כותבין.

ח) ד"ה עשאה גוי פסולה.

ט) סעיף ב.

י) ד"ה ואם עבדו גוי.

יא) שכתב שם: ועיין ביו"ד סימן רעא דבעינן שיסייע ישראל מעט בעיבוד ועיי"ש.

יב) סעיף ט.

יג) ד"ה וכתוב בנמוקי יוסף. ועי' דברי נחמי' סב, ג. שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' סג. אור לי סי' נה. חקרי הלכות ח"ט ע' 30. מחנה יוסף ע' קיב. כללי הפוסקים וההוראה כלל עד.

יד) בסעיף קטן ב.

טו) ד"ה אין עושין.

טז) עיי"ש ד"ה ומ"ש כ"כ (לגבי נכרי בשעת הדחק).

יז) בתחילת הסימן. מובא לקמן שם ס"א. ועיין חק יעקב שם ס"ק ב. תהלה לדוד סקי"ד.

יח) הלכות ספר תורה סי' ג.

יט) וראה קו"א הקודם.

כ) הלכות ספר תורה שם.

כא) בשוע"ר ס"ב ובקו"א סק"א.

כב) שו"ע סעיף א.

כג) ויקרא כג, מ. סוכה כט, ב. לקמן סי' תרמט ס"א.

כד) ס"ק ג.

כה) וראה גם לקמן שם ס"ו.

כו) סוכה ל, א.

כז) וראה גם לקמן שם ס"ח.

כח) ריש סי' תרמט.

כט) שם סעיף ב.

ל) ס"ק ב.

לא) בס"ק י.

לב) סעיף ו. וש"ך ס"ק ג.

לג) ס"ק ה.

לד) סעיף א.

לה) סוכה ל, א ד"ה הא.

לו) ריש פרק ג דסוכה (ד"ה ולענין הלכה).

לז) בהלכות ציצית פ"א הי"א.

לח) ס"ק י.

לט) ס"ק ב.

מ) סוכה שם.

מא) ס"ק י.