סימן לט

(א)

(א) כגון שיש לפניו היתר ואיסור כו'. ואפשר שכן הוא גם להרמב"םא. ולא דמי לשחיטהב, שהרי מסור כשר לשחוט לפי דעת השולחן ערוך ביורה דעה סימן קיטג, עיין שם בסימן בד.

(ב)

(ב) אם אינו כו'. עיין ביורה דעה רסי' קנחה דמין הוא לענין מורידין, ואפילו הכי אין שחיטתו אסורה בהנאה כשחיטת מין (חולין דף יג), משום דהתם דוקא באדוק כדפירש רש"י שםו, וכן כתב השלחן ערוך בסימן שלדז והש"ךח סימן רפאט לענין לשרוף, והוא הדין לענין להכעיס, כדמשמע ביורה דעה סימן בי דכנכרי לבד הוא לענין שחיטה, והוא הדין לענין לשרוף דכי הדדי נינהו, כדתניא גבי מין בחולין דף יגיא שחיטת מין כו' ספריו כו', ובגמרא בעבודה זרהיב מיירי לענין מורידין.


א) הל' שחיטה פ"ד הי"ד. לפירוש הכ"מ שם. וראה לקמן הל' שחיטה סי' ב קו"א ס"ק א.

ב) ראה שוע"ר יו"ד סי' ב קו"א סק"ח.

ג) סעיף י.

ד) סעיף ט בהג"ה.

ה) ברמ"א סעיף ב.

ו) ע"ב ד"ה מין.

ז) סעיף כא.

ח) יורה דעה.

ט) ס"ק א.

י) סעיף ה.

יא) ע"א.

יב) כו, ב.