(ה)

(ה) ולא כו'. כן משמע בפרי חדש ריש סי' תרפ"וקכא במה שהביא ממר בריה דרבינאקכב. ואף שאין משם ראיה כלל, שהרי אף בשבת עצמו היה מתענה, וע"כ צריך לומר דעונג היה לו כדר"י החסידקכג, או דפליג אדרבאקכד, או דתענית חלום הוה כמ"ש הרשב"אקכה, עיין סי' רפ"חקכו ותר"דקכז. מכל מקום בתוספות סוף פ"ג דעירוביןקכח מבואר דבני בי רבקכט תענית רשות הוו יתבי (דלא כמ"ש הט"ז סי' תרפ"וקל לדעת המגיד משנהקלא, אלא כוונת המגיד משנה היא כואם תמצי לומר של הט"זקלב). ודוחק לומר דאתענית צדיקים קאיקלג, כיון שתענית זה לא הוזכר כלל בכל התלמוד, ופשיטא תענית ערב ראש חדש שנתפשט בדורות האחרוניםקלד. ואם כן קשה מתענית אסתר שנד[ח]הקלה ואנשי המעמדקלו. וצריך לומר (כמ"ש בפנים) דאיסור קל הוא ואין חוששין לו לדחות התענית לגמרי אלא לקובעו ביום אחר, ובני בי רב היו מתענים כל השבוע ולא היו חייבים לבטל תעניתם לגמרי, אבל אנשי המעמד לא רצו להתענות בו, כיון שהדבר היה תלוי ברצונם לא רצו לדחות אפילו איסור קל הזה בתעניתם, אף על פי שאם היו רוצים היו יכולים ואינן חייבים למנוע מחמת איסור קל הזה מכל מקום הם לא רצו לדחות האיסור הזה:


קכא) ס"ק ב.

קכב) פסחים סח, ב.

קכג) הובא בהגהות מיימוניות הל' תענית אות ב. וכדלקמן סי' רפח ס"ב.

קכד) פסחים שם: הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם.

קכה) שו"ת ח"ד סי' רסב (הובא בב"י סי' רפח ד"ה אבל הרשב"א).

קכו) סעיף ב (שמותר להתענות כשעונג הוא לו) וסעיף ג (שבשבת מותר להתענות תענית חלום).

קכז) סעיף א (שבערב יוהכ"פ אסור, שכן נהג מר בריה דרבינא).

קכח) מא, א ד"ה שאני.

קכט) שהתענו בערב שבת, שם מ, סע"ב.

קל) ס"ק ב, דמיירי ביחיד המתענה תענית שזמנו קבוע.

קלא) הל' תענית פ"ה ה"ה.

קלב) שהמ"מ מיירי בתענית תשעה באב שחל בערב שבת, שמתענים כיון שזמנו קבוע.

קלג) המבוארים בשו"ע סי' תקפ.

קלד) ראה מ"א סי' תיז ס"ק ב.

קלה) ראה שו"ע סי' תרפו ס"ב: חל פורים באחד בשבת מקדימים להתענות ביום חמישי.

קלו) תענית כז, ב: ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת.