סימן רצג

(א)

(א) וכן ק"ש וכו'. עיין סי' רס"ז מבואר בב"יא דאף הנוהגין כרבנן יכולים ג"כ לברך ברכת ק"ש מערב שבת מבעוד יום. וכן דעת המג"א שםב, אלא שאוסרג לאכול סמוך לצאת הכוכבים. וצריך לומר הטעם כמ"ש הר"ר יונה ריש פ"ק דברכותד דזמן ברכות קריאת שמע הוא בזמן תפלת ערבית. ואף שכתב כן לרבנן ולאחר שקיעת החמה, ר"ל תחילת שקיעהה, וכפי שיטתו בריש פ"דו, מכל מקום הוא הדין לדידן אליבא דר' יהודה מפלג המנחה ולמעלה. ובהשכיבנו לא תירץ הר"ר יונה שםז כלום. וצ"ל דלא דמי לקודם צאת הכוכבים שכבר עבר זמן השכיבה לרוב העולם איך (כאן חסרח) סי' רל"ה. וכ"ש לדידן שהציבור נוהגין לגמרי כר"תט, שטוב ליחיד לסמוך גאולה לתפלה בזמן קריאת שמע של הציבור כמ"ש הדרכי משהי. ודברי המג"איא צ"ע:


א) בד"ה בסימן רצ"ג (לענין תפלה עצמה) ובסד"ה ומ"ש רק (לענין ק"ש, ומשמעות דבריו אף לענין ברכות ק"ש. ראה מ"א ס"ק ב. ונתבאר במאמר מרדכי ס"ק ב). ובסי' רלה (בב"י ובשו"ע) סי' רלה ס"א (אף לענין ברכות ק"ש).

ב) ס"ק א (לענין תפלה). ובס"ק ב חלק על ב"י הנ"ל וס"ל שקורא ק"ש וברכותיה בלילה. וכ"כ כאן ס"ק ה. ולקמן בסוף הקו"א נשאר רבינו בקושיא עליו.

ג) המ"א שם ס"ק ב. ונתבאר לעיל שם קו"א ס"ק א.

ד) ד"ה אלא.

ה) ראה לעיל סי' רסא ס"ה.

ו) כז, א ד"ה דעבד.

ז) בריש ברכות שם, רק שאר ברכות ק"ש ביאר הטעם שאפשר לאמרם קודם צאת הכוכבים.

ח) אולי: איך יאמר השכיבנו, כמ"ש בסי' רלה ס"ד.

ט) בריש ברכות, שיוצאין בק"ש שקראו בביהכ"נ מבעוד יום (ראה מ"א סי' רלה ס"ק ב).

י) כאן ס"ק ב.

יא) כאן ס"ק ה, שצריך להמתין מלקרות ק"ש עד שתחשך.