סימן רצו

(א)

(א) ולענין הלכה כו'. כןא הוא ג"כ דעת הש"ע ריש סי' קפ"בב, ע"ש בטור וב"י שזה נלמד מהבדלה.

ומ"ש המג"א שםג צע"ג, דבהדיא מבואר ברא"שד, וכן הוא ברשב"א פרק אלו דבריםה בשם הראב"ד, דדוקא כשאינו מצפה כו' אז מותר לו לאכול בשביל שיברך ברכת המזון על הכוס, וכ"כ בטור וש"ע כאןו, משמע דכשמצפה לכוס למחר תדחה הסעודה למחר. והכריחם לזה משום דאי אפשר לומר כלל שכוס ברכת המזון ידחה איסור אכילה קודם הבדלה, שאיסור זה הוא חמור כ"כ שצריך לדחות זמן סעודה אחת, מחמת איסור שאינו צריך לדחות בשבילו כוס ברכת המזון, אלא ודאי דגם בשביל כוס ברכת המזון צריך לדחות הסעודה במכל שכן.

ומ"ש המג"א דלקדש אריפתא כו'ז, י"ל כמ"ש הר"ן פ"ב דשבתח דאי לא משום שלום ביתו עדיף הוה דחינן נר שבת משום דמצוה מן המובחר לקדושי אחמרא אע"ג דאפשר בריפתאט, וכ"כ המג"א בסי' רע"א ס"ק כ"הי בשם התוס'יא ואגודהיב. ואף לפי דעת הטור וש"ע שםיג, י"ל דבהבדלה בלא כוס מדחינן לגמרי הילכך היא עדיפא מקידוש דלא מידחי לגמרי, אבל ברכת המזון לא מידחי לגמרי אלא שחיסר מצות הכוס הילכך קידוש עדיףיד, שעיקר תקנתו שמדברי סופרים לזכרהו על היין לבד מתפלה. ולא למד הטור לדחות הסעודה בשביל כוס ברכת המזון משום דברכת המזון חמורה כהבדלה לענין כוס, דזה אינו כמו שנתבארטו, אלא לענין לדחות הסעודה מוכרח הוא בהדיא בברייתא, דאם אין לו אלא כוס אחד דשרינן ליה למיכל קודם הבדלה בשביל כוס ברכת המזון, דאלמא דכוס ברכת המזון עדיף מאיסור טעימה קודם הבדלה שמחמתו דוחין הסעודה, וכ"ש מחמת כוס ברכת המזון. דאף דלענין עיקר מצות הכוס הבדלה חמירא מברכת המזון כמו שנתבאר, היינו משום דבלא כוס אי אפשר להבדיל כלל ומדחיא מצות הבדלה זו לגמרי משא"כ בברכת המזון, אבל לענין לדחות הסעודה אדרבא הוא להיפך, דבהבדלה אם יאכל ואח"כ יבדיל לא חיסר כלום ממצות הבדלה, משא"כ בברכת המזון אם יאכל ויברך בלא כוס חיסר מצות הכוס לגמרי, ולהכי מכ"ש שצריך לדחות הסעודה. ואין מקום למ"ש המג"אטז אלא לפי דעת הר"ר יונהיז דאמימר מחמיר על עצמו היה וברייתא דאם אין לו כו' מיירי אף במצפה, שבדברי הר"ר יונה לא הוזכר כלל שאינו מצפה, ואפילו הכי לא דחינן סעודתיה כמ"ש המג"א. הילכך במקום הצורך אפשר להקל כהר"ר יונה, כיון שכן דעת המג"א אף שלא נתכוין לכך.

ומה שכתב המג"א דא"ל משום כבוד שבת כו'יח כמ"ש הרי"ף כו'יט. אין ראיה כלל מהרי"ף, דס"ל כפירוש הירושלמיכ שהביא שם דמיירי ביושב ואוכל מבעוד יום, אבל בלא"ה לא שרינן למיכל קודם הבדלה בשביל כוס ברכת המזון אף אם אינו מצפה לו למחר, וא"כ י"ל דאיסור טעימה קודם הבדלה חמיר מכוס ברכת המזון, ולהכי דחינן סעודת יו"ט בשביל איסור זה, ולא בשביל כוס ברכת המזון. אבל לפי דעת הרא"שכא וסיעתו דכוס ברכת המזון עדיף וחמיר מאיסור זה, באמת דגם בהבדלה לא הוה דחינן סעודת יו"ט במכל שכןכב. אלא דלא משכחת לה לדידן דקי"לכג כמ"ד שאומרים יקנה"ז על הפת, ואף הרא"שכד הכי ס"ל מדינא אלא דיותר טוב כו', והיינו כשיש לו שכר. והרי"ף לשיטתיה אזיל דס"לכה שאין אומרים יקנה"ז על הפת. ומהלין טעמי לא העתקתי כאן מ"ש המג"א בסק"חכו, וכוונת המג"א בזה צ"ע.

והנה

והנה לפי מה שנתבאר לפי דעת הרא"ש וטור דכוס ברכת המזון חמיר מאיסור טעימה קודם הבדלה, א"כ לפי מ"ש הטור ריש סי' קפ"ב גבי כוס ברכת המזון דאין צריך אלא לעבור זמן סעודה אחת ולא שתים, כל שכן דהוא הדין לענין הבדלה וא"צ לעבור אלא סעודת הלילה ולא זמן סעודת היום, וא"כ אפשר דבחצות היום מיד שרי לאכול דכבר עבר סעודה אחת של לילה, ואם לא יאכל קודם חצות הרי יעבור זמן סעודה ב', דמכאן ואילך כזורק אבן לחמתכז, וגם נחשב כבר לתענית כמ"ש ריש סי' רפ"חכח, וכמו דמי שאין לו כוס לברכת המזון דסעודת היום דמשמע מלשון הטור וש"ע דלערב רשאי לאכול מיד, ועכ"פ בחצות לילה, עיין מג"א סוף סי' רפ"טכט, והוא הדין בחצות היום וצ"ע:

(ב)

(ב) ולענין כו'. כהאיל גוונא מצינו במג"א סי' רצ"ט סק"זלא לענין שתיית כוס ברכת המזון קודם הבדלה, דמדבריו שם משמע דלמאן דאמר דאינה טעונה כוס אסור לשתותו. דאין לומר דלכולי עלמא שרי אם נזהר לעולם, אלא למי שאינו נזהר לפעמיםלב, דא"כ למה ליה להמג"א למימר דס"ל כמ"ד כו', כיון שאינו תלוי בשום מאן דאמר אלא בזהירות. וגם בלא"ה הוא דוחק לתלות איסור גמור מדינא במה שאינו זהיר כל השנה אם באמת הוא מותר לדברי הכל. ולא דמי כלל למ"ש המג"א סי' תקנ"א ס"ק מ"אלג מכמה טעמים ודו"ק. אלא ודאי דתליא בפלוגתא דאם טעונה כוס, ואסור לנהוג תרי קולי דסתרי אהדדי.

וכן משמע בהדיא ברמב"םלד שהצריך לברך ולהבדיל על כוס אחד אף אם יש לו עוד יין, ועיין במגיד משנה שנתן טעם לדבריו על מה שאומר ב' קדושות על כוס אחד כשאפשר בב'לה, ועדיין לא תירץ למה לא יאמר על ב', וה"ל להרמב"ם לומר יכול להבדיל עליו, אלא ודאי דלמ"ד א"צ כוס אסור לשתות, ודעת הרמב"ם בפ"ז מה' ברכותלו דאין צריך כוס אלא שהוא מנהג חכמים, ואף על פי כן אם מברך על הכוס צריך לנהוג כל הדברים הנאמרים בכוס של ברכה שטיפה כו' ע"ש, ושתיית הכוס היא עיקר כל הדברים שנאמרו בולז, ולכן כדי שישתה ממנו מבדיל עליו ולא על אחר. וגבי גמר סעודתו עם הכנסת שבת אינו שותה מהראשון עד אחר שתיית השני כמ"ש המג"א סי' רע"א סקי"ולח. ומשום דהתם א"א על כוס אחד אין בו משום מעביר על המצותלט, משא"כ בהבדלה דאפשר על כוס א' אין להעביר על המצוה. אבל אין לומר דסבירא ליהמ דאף דאין צריך כוס אפ"ה שרי לשתות מכוס ברכת המזוןמא כשאי אפשר בענין אחר כגון גבי קידושמב, וגבי הבדלה היינו טעמא משום דאפשר להבדיל מידמג. דזה אינו, דגם גבי קידוש אפשר לעשות כמ"ש המג"א ולית לן למשרי איסוראמד. וכן מ"ש הרשב"א בריש פ"ח דברכותמה דאף למ"ד אין צריך כוס כשאין לו אלא כוס אחד מברך ומבדילמו, י"ל דכשיש לו ב' עושה כמ"ש המג"אמז. ולפי מ"ש לדעת הרמב"ם אתי שפיר מה שלא הזכירו במשנהמח אין לו אלא כוס אחד כמו בברייתאמט, ע"ש ברשב"א ובמגיד משנהנ ודו"ק:

(ג)

(ג) הנשים עצמן כו'. מהנא שכתב הט"זנב צע"ג מהללנג דראש חודש ולולב בשאר ימי החגנד, וממ"ש התוספותנה ורא"שנו גבי סומא שמברך ברכת ההגדה למ"ד בזמן הזה דרבנןנז וצ"ע:


א) לכללות קו"א זה ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' צז ואילך.

ב) ולעיל שם ס"א (לדעת האומרים שברכת המזון טעונה כוס).

ג) ס"ק א, שהקשה על הטור ושו"ע שם, ומסיק: לכן נ"ל דהמיקל לא הפסיד.

ד) ברכות פ"ח ס"ב. פסחים פ"י סי"ז.

ה) ברכות נב, א ד"ה הנכנס.

ו) סעיף ג. ולקמן סי"ג לפי דעה זו.

ז) שהקשה מהא דאמרינן פסחים קה, א (ולעיל סי' רעא ס"ח) שאם אין ידו משגת כו' קידוש הלילה קודם לכל, משמע דאוכל בלא כוס, ומדוע לא יקדש על הפת וישאיר הכוס לברכת המזון (רואים מכאן שכוס קידוש קודם לכוס בהמ"ז, וכ"ש שהבדלה קודם לכוס בהמ"ז).

ח) כג, ב ד"ה אמר רבא (ולעיל סי' רסג ס"ד), אהא דנר שבת קודם לכוס קידוש מטעם שלום ביתו עדיף.

ט) ראה גם לעיל סי' רעא ס"ח: אע"פ שיכול לקדש על הפת כו'.

י) שמטעם זה כוס קידוש קודם לכוס הבדלה (ולא רק מטעם דלעיל סי' רעא סכ"א). וא"כ אפשר שיין קידוש קודם לכוס בהמ"ז, וכוס בהמ"ז קודם לכוס הבדלה.

יא) פסחים קיג, א ד"ה דמשייר.

יב) פסחים סי' צו.

יג) טושו"ע סי' רצו ס"ד. שו"ע סי' רעא סי"א (שכוס הבדלה קודם לכוס קידוש; וא"כ כ"ש שקודם לכוס בהמ"ז). וראה גם לעיל שם סכ"א.

יד) ראה גם לעיל סי' קפב סוף ס"ב.

טו) שיין הבדלה קודם ליין קידוש, ויין קידוש קודם לכוס בהמ"ז.

טז) שאין צריך לדחות סעודתו מחמת כוס בהמ"ז.

יז) ברכות לג, א סד"ה טעה. נב, א סד"ה ויש לשאול (שהיא הדעה הראשונה כאן בפנים).

יח) שלכן קידוש קודם לכוס בהמ"ז, ואין מצריכים אותו לדחות סעודתו, דמשום כבוד שבת ויו"ט התירו לו לאכול בלא כוס בהמ"ז.

יט) ברכות שם (לט, א): והא דאמימר דבת טות (הלך לישון ולא אכל קודם הבדלה) לא שנא מוצאי שבת לחול ולא שנא מוצאי שבת ליו"ט (הרי שאף כשיש כבוד יו"ט הצריכו לדחות סעודתו כדי לא לאכול קודם הבדלה).

כ) ברכות פ"ח ה"א.

כא) פסחים פ"י סי"ז בשם ר"י. ברכות פ"ח סי' ב (שהיא הדעה השניה כאן בפנים).

כב) וא"כ שפיר מיושבת קושית המ"א מהא דכוס קידוש קודם לכוס בהמ"ז, ואין צריך לדחות הסעודה ביו"ט.

כג) לעיל סי"א.

כד) פסחים פ"י סי"ז, ולעיל סי"א.

כה) בריש דבריו שם.

כו) שאפילו במוצאי שבת ליו"ט דוחים הסעודה כשמצפה שיהי' לו יין למחר; שהרי לא נקטינן בזה כהרי"ף, ולהרא"ש, א) כוס הבדלה אינה דוחה סעודת יו"ט. ב) לדידן אומרים יקנה"ז על הפת ואין דוחים הסעודה.

כז) שבת י, א. טור ושו"ע או"ח סי' קנז ס"א.

כח) לעיל שם ס"א.

כט) ס"ק ד. ולעיל שם ס"ג.

ל) לכללות קו"א זה ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' קכ ואילך.

לא) ולקמן שם ס"ו.

לב) שרק אז אסור.

לג) שמי שמבטל טבילת ערב שבת לפעמים לא יטבול גם בשבת שלפני תשעה באב.

לד) פכ"ט הי"ב.

לה) וחילק בין כוס קידוש ובהמ"ז שאין עושין מצות חבילות חבילות (פסחים קב, ב) לבין כוס הבדלה ובהמ"ז דחדא מילתא היא, ששניהם על העבר.

לו) הלכה טו.

לז) ראה גם לקמן סי' רצט קו"א ס"ק ד.

לח) כדעת הארחות חיים הל' קידוש היום אות כ (שבב"י שם ד"ה ואם גמר), וכדעה הב' דלעיל שם סי"ב.

לט) יומא לג, א.

מ) להרמב"ם פכ"ט הי"ג: היה אוכל וגמר אכילתו עם הכנסת שבת מברך ברכת המזון תחלה ואחר כך מקדש על כוס שני.

מא) כדעת הרי"ף פסחים קב, ב לפירוש הרא"ש שם פ"י ס"ז, וכדעה הא' דלעיל שם.

מב) שא"א לברך בהמ"ז וקידוש על כוס אחד.

מג) על כוס אחד, דהבדלה ובהמ"ז חדא מילתא היא.

מד) לדעת הרמב"ם שבהמ"ז אינה טעונה כוס.

מה) נב, א ד"ה תרי תנאי.

מו) והיה אפשר לכאורה לפרש דבריו, דהיינו שישתה מכוס בהמ"ז לפני הבדלה.

מז) וכ"פ רבינו לקמן סי' רצט ס"ז (במוסגר).

מח) ברכות נא, ב: נר ובשמים מזון והבדלה (ופרש"י שם ד"ה נר: מי שאין לו אלא כוס אחד במוצאי שבת).

מט) שם נב, א: ואם אין לו אלא כוס אחד מניחן לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו.

נ) פכ"ט הי"ב, שהרמב"ם למד ממשנה זו שבהמ"ז והבדלה על כוס אחד (אפילו יש לו ב' כוסות). וכ"ה המנהג (להתפלל ערבית ואח"כ להבדיל על כוס בהמ"ז), ודלא כלקמן סי' רצט ס"ז, שפסק (במוסגר) כדעת הרשב"א דלעיל, וכביאור המ"א דלעיל.

נא) לכללות קו"א זה ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' קכט ואילך.

נב) ס"ק ז, שאין יכולות לברך כיון שהן תרתי לפטור.

נג) ראה לעיל סי' קו סוף ס"ב.

נד) שחיובם מדברי סופרים ונשים פטורות, ומ"מ יכולות לברך. ראה הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 202.

נה) ראה מגילה יט, ב ד"ה ורבי. ר"ה לג, א ד"ה הא. העו"ב שם.

נו) קידושין פ"א סי' מט.

נז) אבל ראה לקמן סי' תעג סנ"ב דקיי"ל שחייב מה"ת.