סימן שו

(א)

(א) הוא ספק כו'. איברא שבודאי כן הוא בכל ההולכין להציל בכלי זיינן דבסי' שכ"טא, שבודאי אינן יודעים אם ינצחו הנכרים וכן אין יודעין אם יצילו הספינה עיין שם. וע"כ צריך לומר דלא דמי לרפואה דבעינן שתהא ידועה או על פי מומחה, כמ"ש רמ"א ביו"ד סוף סי' קנ"ה ומג"א ריש סי' שכ"חב, וכדמשמע במתניתין דיומא (פ"ג) ע"ש בפירוש רש"יג ורמב"םד, אלא דמי לרפואה שהיא ודאי מרפאת בשאר פעמים אלא שעכשיו בחולה זה אינו ידוע אם תועיל לו דמחללין, כמבואר בר"ן פי"דה גבי מחמין להברותו. ואפשר שלזה נתכוין הט"ז בסימן שכ"ח סק"[ה] שכתב לחלל ברפואה אפילו בספק, כי היכי דלא ליפלוג על רמ"א ביו"ד.

ומכל מקום הכא בהצלת עבירה (צ"ע) אם מחללין מספק, דהא אמרינן בגמרא פרק בתרא דיומאו דדוקא מוחי בהםז מוכח דמחללין מספיקא אבל משום שאמרה תורה חלל עליו כו' לא ידעינן בספיקא עיין שם. ומיהו בר"ן פרק יום הכיפוריםח מבואר בהדיא דמחללין אפילו בעובר מהאי טעמא. ואפשר דלבתר דגלי לן קרא דמחללין מספק גבי פיקוח נפש אם כן הוא הדין בשביל שישמור שבתות הרבה, שהוא חשוב גם כן כפיקוח נפש. ומיהו בר"ן דוחק לומר כן, שהרי מותר להרגוט. וצ"ע:


א) ס"ו ואילך.

ב) וכ"ה לקמן שם סוף ס"ב.

ג) ע"א, ד"ה אין.

ד) בפי' המשניות שם.

ה) (מ, א) ד"ה תנן.

ו) פה, ב.

ז) ויקרא יח, ה. וראה גם לקמן סי' שכח ס"ב.

ח) יומא (ג, ב) ד"ה וכתוב.

ט) עובר פחות מארבעים יום, וא"כ אין כאן ספק פיקוח נפש.