סימן שמו

(א)

(א) מן הצדדים כו'. עי' בתוס' דף ט'א דכותל האמצעי של מבוי מצטרף לג' מחיצות על אסקופה שבאמצע כותל שכנגדה (וכ"מ ממ"ש הב"יב וט"ז סי' שס"הג בשם הרשב"אד גבי קורה הרחבה ד' ע"ש דמבואר דלא כמג"אה).

ואף דהכא בגינה כותל ההוא לא הוקף לדירה וככרמלית הוא אין בכך כלום דהא באמת אפילו בב' רוחות אמרינן פי תקרה ובזה כנגד זה היינו טעמא דלא אמרינן משום דהוי מפולש כמ"ש התוספותו ורא"שז מהגמרא סוף פ"ק דסוכהח והתם פירש"יט דאיסור הפילוש משום קפנדריא ובקיעת רבים א"כ כשיש מחיצה ג' באמצע אע"פ שהיא מחיצת כרמלית מכל מקום כיון שחוסמת היא את העוברים שוב אין כאן פילוש ואף שרחוקה היא אין בכך כלום לענין שבת כמ"ש התוס'י ורא"שיא שהביא מג"א סי' שמ"היב.

אבל מכל מקום אינה מצטרפת לענין ב' מחיצות הדבוקותיג לפי שלענין פי תקרה בעינן מחיצות סמוכות לתקרה כמ"ש התוס' בעירובין דף צ"ד ע"ב דאפילו ברוח אחת לא אמרינן כו' והיינו רוח אחת מרוחות דבעיא בהו מחיצה דהיינו שם ד'יד לשמואל ושתי דבוקות לרב אבל לענין פילוש ודאי מהני כמו דמהני אפי' בכל הד' מחיצות לעשות שם רשות היחיד אפילו באמצע רשות הרבים כמ"ש בסי' שמ"הטו.

וכהאי גוונא י"ל ג"כ גבי דלתטז לפי מ"ש הרשב"איז שהדלת מעכבת בקיעת הרבים גבי רשות הרבים בסי' שס"ד אבל לפי דעת רש"ייח וסיעתו שבמג"א שםיט צ"ל כמו שכתבתיכ אבל לענין ב' דבוקות אפשר דגם הרשב"א מודה שהדלת אינה כמחיצה גמורהכא הואיל ועשויה להפתח ואינה מועלת אלא לענין פילוש ובקיעת הרבים הואיל וננעלת בלילה וחוסמת היא את העוברים אז אבל מכל מקום אינה מחיצה גמורה להתיר הואיל והיא פתוחה או נפתחת כל היום.

ואעפ"כ אינה ג"כ כפרצה ממש להתירכב הואיל וננעלת ג"כ או שראויה לינעל עיין סי' שס"דכג שאם היתה כפרצה ממש היה מותר לטלטל על אסקופת כל הבתים משום חורי רשות היחידכד ועודכה שפי תקרה העליונה הוא פי המשקוף אפילו אם אין התקרה מונחת על הכותל אעפ"כ הכל אחד לענין טומאהכו כל שאין סדק מפסיקכז והוא הדין לענין שבת שהיא כתקרה עבה שמגעת עד כאן ומחיצותיה הן מחיצות הבית שהן עבות במקום זה ומגיעות עד המזוזות ועד בכלל ולא אמרו שדופן עקומה היא הלכה למשה מסיניכח אלא בגובה אבל לא בכהאי גוונא אלא ודאי משום שהדלת סותמת ואין שם מחיצות ד'כט:


א) ע"א ד"ה אע"ג.

ב) ד"ה וכתב הרב המגיד.

ג) ס"ק ו. לקמן שם ס"ו, גבי קורה רחבה ד' שאומרים פי תקרה יורד וסותם, אף שבב' מחיצות זו כנגד זו אין אומרים פי תקרה יורד וסותם, כדלקמן סי' שסא ס"ה וש"נ.

ד) עבודת הקדש שער א סי"א. מובא במ"מ בהל' שבת פי"ז הי"א.

ה) ס"ק ג, שהקשה דהוי כמפולש ולא כדבוקות (אי לאו הפתח הנעול). וכן תירץ אליה רבה ס"ק ד (בתירוץ הא').

ו) עירובין צד, א ד"ה בשתי.

ז) עירובין פ"ט ס"ג.

ח) יח, ב.

ט) ד"ה מודינא. וראה גם לעיל סי' שמה ס"ק ב. לקמן סי' שנה ס"ק א.

י) שבת ז, ב ד"ה ואם.

יא) שבת פ"א סי"א.

יב) ס"ק יג. ולעיל שם סכ"ב.

יג) כקושית המ"א בס"ק ג, דא"כ במחיצה א' מהצד סגי.

יד) אוצ"ל: שיש שם ד'. או: ברוח ד' [לשיטת התוס' שם כה, א ד"ה אכסדרה].

טו) סעיף כב, דמהני אפילו הכתלים רחוקים מחללו.

טז) כסברת המ"א שם, שהדלת נחשב למחיצה שלישית.

יז) עבודת הקדש שער ב ס"ד. הובא במ"מ הל' שבת פי"ז ה"י.

יח) עירובין ו, ב ד"ה חייבין.

יט) ס"ק ב.

כ) שהדלת אינה מצטרפת לג' מחיצות של אסקופה (כסברת המ"א כאן), כ"א הכותל האמצעי של המבוי.

כא) וכן תירץ באליה רבא ס"ק יא (בתירוץ הב') את קושית המ"א בס"ק ג, דא"כ במחיצה א' מהצד סגי.

כב) להתיר הטלטול באסקופה כשאין בה ד', אף בזמן שהפתח פתוח, כדלקמן בפנים סוף ס"ט.

כג) לקמן שם ס"ד, שיש אומרים דסגי במה שראויה לינעל.

כד) כדלעיל סי' שמה ס"ח בחורי רה"י המפולשים לרה"ר, ולא נאמר מצא מין את מינו בכרמלית, כדלקמן בפנים ס"ט, שהרי אין האסקופה מקום פטור.

כה) ועוד טעם שאם היתה דלת הבית הפתוחה נחשבת כפרצה הי' מותר הטלטול באסקופה גם כשאין בה ד', כי פי המשקוף שאין בו ד' מצטרף עם תקרה העליונה של הבית, כל שאין סדק מפסיק ביניהם.

כו) אהלות פ"י מ"ז. רמב"ם הל' אהלות פט"ז ה"ה.

כז) אהלות פי"א ה"א-ב. רמב"ם שם ה"ו-ז.

כח) סוכה ו, ב. טור ושו"ע סי' תרלב ס"א.

כט) ד' טפחים באסקופה, ולכן אין אומרים פי תקרה יורד וסותם, כדלקמן בפנים ס"ט. וראה רש"י שבת ט, א ד"ה באסקופת בית.