סימן תלח

(א)

(א) ומכל מקום אין צריך כו'. עי' בחק יעקבא מ"ש דמהרמב"םב לא משמע הכי, היינו משום דלשיטתיה אזיל דבספק עאל פסק דצריך לחזור ולבדוק ע"ש בפ"בג, אבל הטור חולק על זה, ע"ש בסי' תל"ט דפסק דאין צריך לבדוק, וכן פירש רש"י ע"ש דף י' ע"אד. ומ"ש החק יעקב דכן מצא בגמראה כו', כבר פירש"י שם שהבאתיו לכאן כו'ו, ואדרבה מהגמרא יש לדקדק להיפך כמ"ש הפרי חדש סי' תל"טז. והב"ח עצמוח בסי' תל"טט פסק דספק עאל א"צ לבדוק. ומה שחילק החק יעקב בדברים המבודים מן הלב ורצה לומר דספק עאל צריך בדיקה וחצר שאני מפני שאינו בדוק תולין החמץ בו כמו בשני בתיםי כו', כל הרואה בגמראיא יבין שאינו כן דא"כ לא דמי כלל לבקעה. ומ"ש עוד דבחצר י"ל שגררו לרשות הרבים כו' ע"ש, הכי נמי יש לומר בנידון דידן וכמ"ש בפנים ע"ש. ומ"ש עוד דבחצר יטלוהו העורביםיב כו', זה אינו שהרי אפי' בככר גדול א"צ לבדוק אם ביטל לדעת הטוריג. ודעת רמ"א שםיד לפסוק כדעת הטור, ע"ש בדרכי משהטו, וכך פסק הפרי חדש שם. והכי נקטינן שבדברי סופרים הלך אחר המיקלטז, ובפרט שכן דעת המ"א:

(ב)

(ב) כזית כו'. החק יעקביז בשם העולת שבתיח פסק בפשיטות דבפחות מכזית אינו צריך. ובאמת שהעולת שבת סיים דצריך עיון לדינא, ובאמת צריך עיון מנא ליה לרמב"ם לחלק, וגם נושאי כליו לא ראו מקום כבודו של חילוק זה, ולמה לא חילק כן בשאר בעייא דסליקו באם תמצא לומר, ולכך לא העתקתי כן בביאוריט:

(ג)

(ג) קודם ל' כו'. כ"מ בהדיא במ"א סי' תל"ו סק"חכ דאי לאו דסמכינן איש אומריםכא הוה צריך לפנות הבור ולהוציא החמץ מקרקעיתו.


א) ס"ק ג.

ב) פ"ב ה"ח (כל הבית).

ג) הלכה יב.

ד) ד"ה וחכמים.

ה) ט, א: הא חזינא דשקל חיישינן ובעי בדיקה.

ו) משא"כ כשרק חזינא שלקחה החולדה את החמץ בחצר אין מצריכים בדיקה בבית.

ז) סוף ס"ב, שאחר שהביא ההוכחה מרש"י הנזכר, הוכיח כן מהגמרא, דאמרינן דהוי ודאי (כשראינו שהביאתו לכאן).

ח) שהקיל כאן רק כשפתחי החדרים נעולים.

ט) סעיף א.

י) דלקמן סי' תלט ס"ד.

יא) י, א דמדמינן ספק על ספק לא על לדין בקעה (אף שבבקעה ליתא לטעם של תולין).

יב) כדלעיל סי' תלג סכ"ח.

יג) הרי שמתיר בביטל אפילו כשאין כאן ספק ספיקא, והיינו אף בלא הספק שמא עורבים נטלוהו העורבים.

יד) בסי' תלט סוף ס"ב.

טו) שבכל סי' תלט דן רק בדעת הטור (ולא בדעת הרמב"ם המחמיר).

טז) ע"ז ז, א.

יז) ס"ק ז.

יח) סעיף ב.

יט) שפחות מכזית אינו צריך.

כ) גבי אוצר חטים דלעיל שם סט"ו.

כא) שאפילו לכתחלה יכול לעשות אוצר קודם ל (שיטת רש"י ור"ן שם, שנתבארה לעיל סי' תלג קו"א ס"ק ט). משא"כ כאן שלדברי הכל אסור מן התורה להטמין בבור.