סימן תקיד

(א)

(א) זה הוא כמכשירי כו'. כבר נתברר במ"ש בסי' תצ"הא:

(ב)

(ב) או בדבר אחר כו'. כןב הוא דעת הרא"שג וטור ושו"עד, ובודאי ראוי להחמיר בשל תורה, וכן פסקו רש"לה וט"זו וכן משמע במג"א סק"ה דלא התיר אלא ליקח מהרחוקות. ואעפ"כ דינו של רמ"אז ז"ל שהעיד שכן נוהגין הוא קיים על פי מה שכתב הט"ז בסק"י ע"ש, וכמ"ש בפנים:

(ג)

(ג) במקום הפסד כו'. אוח לשאר צורך גדולט כו'. הנה הט"זי התיר אף בלא צורך גדול, משום דלא מצינו חבר לרבינו יואל שבמרדכייא, אבל רמ"א בסי' של"ד סעיף כ"ב בהג"ה הביא דברי רבינו יואל שבמרדכי בלי שום חולק, ואף האחרונים לא חלקו שם עליו, וכן פסק במג"א סוף סי' זה סוף סק"טיב, לפיכך אין להקל בזה אלא לצורך גדול אע"פ שהוא מצרכי הרשות (או לצורך מצוה כדמוכח במג"א ס"ק י"גיג ע"ש), דאז יש לסמוך על הט"ז ועל רמ"א בסוף סי' רס"היד, עיין שם במג"אטו:

(ד)

(ד) בכלי המיוחד כו'. הנהטז המגן אברהםיז כתב אפשר דבכלי אסור כמ"ש סעיף י' עכ"ל, וכוונתו למה שכתבו שםיח הרא"שיט ורש"לכ לדעת הרמב"םכא דבכלי אסור משום תיקון מנא אבל ביד אין בו משום תיקון מנא, והוא הדין כאן. אבל לפי מה שכתב הבית יוסף שםכב שוב אין לחלק בין יד לכלי. וכן לפי מה שכתב הט"ז שםכג אין חילוק בין יד לכלי לענין תיקון מנא. וכן משמע בסי' תק"ט במג"א סק"דכד וסק"טכה. וכן משמע בט"ז סי' זה סק"יכו דאסור כמו בסכין כו' ע"ש. ואף המגן אברהם בסק"ח לא התירכז אלא משום שאינו מתכוין אלא שיכבה במהרהכח, אבל בלאו הכי שייך תיקון מנא אף בלא סכין. ואם כן כיון שהתירו לחתוך ראש הפתילה שכבתה, מכלל דאין בזה תיקון מנא כלל כמ"ש בהדיא ברא"שכט, וא"כ הוא הדין דשרי בכלי. וכיון שלהרב בית יוסף וט"ז יש להתיר בפשיטות, ולפי מה שכתבו הרא"של ורש"ל לדעת הרמב"ם יש להסתפק כמו שכתב המג"אלא, אין ספק מוציא מידי ודאילב. ובפרט שהרא"ש עצמו חולק על הרמב"ם בזה, וכן הוא דעת הראב"דלג ורשב"אלד כמו שכתב המגיד משנה, עיין בית יוסף, וא"כ פשיטא דמותר אף בכלי, שהרי גם בסעיף י' מותר בכלי לדעתם ז"ל:


א) קו"א סק"ד. וראה נימוקי יו"ט.

ב) לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.

ג) פ"ב סי' יז. ראה ב"י סוד"ה ואפילו.

ד) סעיף ג.

ה) פ"ב סי' כח.

ו) סק"י.

ז) סעיף ג (לחלקו ע"י האור לשתי נרות דולקות).

ח) לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.

ט) כדלעיל סי' רסה קו"א סק"ג.

י) סוף סק"ו.

יא) שבת רמז שצט (שמתיר גרם כיבוי רק במקום היזק).

יב) ראה ס"ק ה וסוף סק"י (דלא שרי גרם כיבוי אלא במקום הפסד).

יג) וכדלקמן סכ"א.

יד) שהתיר גרם כיבוי.

טו) ס"ק ח וס"ק י (שלא התיר אלא בכלים מלאים מים).

טז) לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.

יז) סקי"א.

יח) לענין הסרת הפחם מהנר כשהוא דולק, דלקמן סכ"ג.

יט) פ"ד סי' ז.

כ) יש"ש פ"ד סי' יב.

כא) פ"ד ה"ג.

כב) ד"ה ומותר הובא במ"א סק"כ (שאסור לחתוך ראש הפתילה אפילו בידו, ומותר להעביר ממנו הפחם אפילו בכלי).

כג) סקי"ב (שאסור להעביר הפחם מנר הדולק אפילו בידו, אלא אם כן מנפץ והיא נופלת מאליה). וכן נפסק לקמן שם.

כד) בחתיכת שפוד ארוך מדאי (דלעיל שם ס"ג), שלענין תיקון כלי אין חילוק בין חתיכה ע"י כלי או ע"י שריפה.

כה) בחתיכת חוט תפירת עופות הממולאים (דלעיל שם ס"ח) , שלענין תיקון כלי אין חילוק מדינא בין חתיכה ע"י כלי או ע"י שריפה.

כו) בחתיכת פתילה ארוכה ע"י האור, שאם אינו מדליק ב' הנרות אסור כמו בסכין, וכדלקמן ריש סי"ט.

כז) לנתק חלק מהנר ע"י האור כדי לקצרה (לדעת המתירים למהר כיבוי הנר. ראה לעיל סוף ס"ח).

כח) שדוקא מטעם זה מחלק הרמ"א ס"ג, בין מקצר ע"י האור או ע"י סכין.

כט) פ"ב סי' יח.

ל) פ"ד סי' ז.

לא) סק"י (אפשר דבכלי אסור).

לב) ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל לב.

לג) בהשגות פ"ד ה"ג.

לד) עבוה"ק שער ג סי' ג. חידושים לב, א.