סימן קפו

(א)

(א) ולא מרגשת כו' וזו כו'. עייןא משנה (דף ס"ג ע"אב) ושם (ע"ב) ר' יוסי אומר אף ימים כו'ג, ואף אם תימצי לומר דת"ק מודה בוסתות דימיםד, מכל מקום שקולים הםה ואשה שיש לה וסת מקריא (אפילו בוסת הגוף בלבד דמיירי ביה ת"ק), כמבואר מלשון הרמב"םו. דהשתא אתי שפיר דלא קשה מידי מ"ש בכרתי ופלתי סי' קפ"דז דהעומדים בשטת רבנו חננאלח (דאשה שאין לה וסת צריכה בדיקה) לא סבירא להו עונה בינונית כלל (דאשה שיש לה ווסת חוששת לווסתה ולא לעונה בינונית ושאין לה וסת חוששת לכל יום), דזה אינו דהעומדים בשטת רבנו חננאל מוקמי למתניתין וגמראט ביש לה וסת הגוףי, דחוששת לעונה בינונית כמ"ש לעיל סי' קפ"דיא:


א) לכללות הקונטרס אחרון, ראה מ"מ וציונים. ביאורים והערות בקו"א הל' נדה. קו"א עם ביאור מדרכי הקונטרס. שו"ע הל' נדה עם ביאור קו"א.

ב) כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה, ואלו הן הוסתות מפהקת ומעטשת וחוששת בפי כריסה.

ג) ושעות וסתות.

ד) שדינם כאשה שיש לה וסת.

ה) וסת הגוף ווסת הימים.

ו) פ"ח ה"א-ב. וראה מ"מ שם.

ז) ס"ק יג, שרמב"ם ורא"ש העומדים כו'.

ח) הובא ברא"ש נדה פ"א סי' ה, ובטור.

ט) טו, א (במשנה שם: כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, ובגמרא שם: והוא שבא ומצאה בתוך ימי עונתה, וברש"י שם ד"ה בתוך: ל' יום לראיה).

י) ואינה צריכה בדיקה קודם תשמיש גם לדעת ר"ח.

יא) סי"ב וס"ק מה.