הל' שמירת גו"נ

(א)

(א) וצריך עיון דבברכות (מ"[ג] לא אסרו אלא לתלמיד חכם משום גנאי וחשד. וביומא (רפ"בא) לא אסרוב אלא לצאת לדרךג. ואפשר משום דמייריד בכל הלילות ולא בליל ד' ושבת לחודה, והגזייתאו גם כן (ו)לא דברי סוסייהו אלא בליל ד' ושבתות בזמן הברייתותז, ורמ"אח חשש לגזייתא בכל הלילות, אחר אביי שלא הניח להם רווחא כללט, וצ"ע:

(ב)

(ב) גירסת הרא"שי, וכן מוכח בירושלמייא שהביא הפרי חדשיב דדוקא בבית אפל איכא קפידא, ע"ש:


א) אוצ"ל: ספ"א. והוא בדף כא, רע"א.

ב) לכל אדם לצאת יחידי קודם קריאת הגבר.

ג) מפני המזיקין (רש"י שם ד"ה היוצא). אבל ללכת יחידי בלילה לא אסרו.

ד) בברכות וביומא שם.

ה) כדאיתא בפסחים קיב, ב שאז מצויה אגרת בת מחלת, ויש חשש שתזיק.

ו) ראה פסחים שם קיג, רע"א וברש"י שם, שהמזיקים עוברים במבואות כו' ומוליכים סוסיהם ותוך כדי כך הם מזיקין לבני אדם.

ז) שאז עדיין היה להם רשות להלך בישוב בלילי ד' ולילי שבת.

ח) יו"ד סי' קטז ס"ה, שאסר לכל אדם ללכת יחידי בכל הלילות.

ט) כדאיתא בפסחים קיב, סוע"ב שסילקם לגמרי מהישוב.

י) שבת פכ"ג סי' יג (יחידי בלילה). וכן גירסת הרי"ף שם (סה, ב).

יא) שבת פ"ב ה"ו.

יב) יו"ד סי' קטז סוס"ק ט. וראה דרכי תשובה שם ס"ק סו ד"ה ועיין בהגהות. ויעתר יצחק (שבסוף ארז בלבנון) לט, א.