יו"ד

יארצייט

א: נג, כו (קודם למוהל).

ב: רמט, יג (הנוהג להתענות). רסא, ב (העולם נזהרים בהדלקת נר).

ידי שמים, חייב לצאת יד"ש

ה: רבית ד-ז. יג.

ו: הלואה כט. לא. גזלה ז. יא. לד (ג. מא' משנים וא"י איזה, ישלם לשניהם לצאת יד"ש. ובהלואה מניח ביניהם ומסתלק. לוה וא"י אם החזיר ישלם לצאת יד"ש, א"י אם לוה פטור. תובעו ברי ישלם לצאת יד"ש). נזקי ממון ה. נזקי גו"נ ה.

ידים

עיי"ע טומאה (ידים). נטילת ידים. קידוש ידים. תורה (בידים מטונפות).

א: א מהדו"ב, ו-ז (כשישן ערום סתם י. מטונפות, וכישן במלבושיו סתם י. כשרות). ד מהדו"ב, ב (מטמאין מאכל ומשקה בנגיעה קודם נט"י שחרית. רק בישראל שהגיע לחנוך. הנזהר מיום המילה קדוש יאמר לו). ד מהדו"ק, ג (כשישן ערום סתם י. מטונפות. כשישן במלבושיו סתם י. כשרות). ד מהדו"ק, ד (רוח טומאה שורה עד שיטול ג"פ בסירוגין). צב, ה (סתם י. כשרות לברכה, או אפילו לתפלה). צב, ז (כשנגע במקום מטונף, מקומות המכוסים שיש בהם זיעה, חיכך הראש, צואת האוזן והאף). קנח, יא (סתם י. כשרות לברכה).

ב: רנט קו"א ג (טלטול מוקצה ע"י ד"א הוי ידא אריכתא ואסור). רחצ, ו (שרטוטי הי. סימן להתברך בו). שח, ס (טלטול ע"י ד"א הוי ידא אריכתא).

יהא מונח עד שיבא אליהו

ו: עדות מו. מציאה ב. ח. יג-טו. כב.

יובל

ג: תפט, א (סופרין בב"ד ז' שבתות שנים ומקדשין שנת החמישים).

ד: תקצ, א (תק"ש ביוה"כ של י.).

יוהרא

א: יא, לה (ב' נקבים בט"ג). יז, ג. כז, כד (תפילין כל היום בפני רבו). לד, ה-ו (בתפילין של ר"ת). צ, כג. צח, ד. קיג, ד. קכג, ב (יותר מג' פסיעות אחר התפלה).

ב: שא, כא.

יולדת

עיי"ע חולה (מעוברת ומניקה ויולדת). לידה. סעודה (סעודה שאצל יולדת). פקוח נפש (יולדת).

א: פח, ב (יולדת אחר ד' שבועות הולכת לבהכ"נ). לוח ברה"נ יב, ט (הגומל). סדר ברה"נ יג, ג (כנ"ל).

ב: רסג, ה (בעלה מדליק נרות שבת).

יום

עיי"ע זמני היום.

יום טוב

עיי"ע אמירה לנכרי (ביו"ט). הוצאה והכנסה (ביו"ט). הושענא רבה. חול המועד. יום הכיפורים. מוקצה (ביו"ט; בע"ח ביו"ט). מלאכות שבת (שם נכללו כל הל"ט מלאכות, וגם איסורי שבות). מלאכת יום טוב (שם נכללו כל הלכות מלאכת אוכל נפש, ושאר איסורים פרטיים השייכים ליו"ט). סוכות. פסח. קריאת התורה. ראש השנה. רגלים. שבועות. שבת (שם נכללו הלכות השוים בשבת ויו"ט, כמו קבלת שבת וכיו"ב). שמחת תורה. תפלה (יו"ט).

א: קיא, ב (ימי הדין). קכח, נז (כהן שהגיע ליל טבילה, יטבול ביו"ט). קפ, ו (אין שטן ופגע רע).

ב: רפב, א (ה' גברי בקרה"ת). תסח, א (זמן הקרבת קרבן הוא יו"ט).

ג: תפז, א (ישראל מקדשים הזמנים). תפח, א (נק' שבת).

ד: תרכג, יב (במוצאי יוה"כ). תרכד, ט (כנ"ל, אוכלין ושמחים).

דרשה

ג: תכט, ד (בענינו של יום והלכות הצריכות. עכשיו דורשין באגדה).

ד: תקכט, י (קורין בנביאים ודורשין באגדה). תקכט קו"א א (קודם סעודה בהל' החג ואחר הסעודה באגדה).

עיי"ע שבת (עסק התורה).

יו"ט שני של גלויות

א: א מהדו"ב, ח (בחו"ל שורה בו קדושה העליונה, הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור). לא, ב (אין בו משום בל תוסיף).

ג: תעה, ל (אין לחלק בין יו"ט ראשון לשני בשום דבר, שלא יבואו לזלזל בו). תפג, ו (אנו בקיאין בקביעות ויום א' עיקר, ורק שלא לזלזל במנהג אבותינו). תפט, כט (לענין חדש בי"ז ניסן, אין לשנות מנהג אבותינו לאסור בחו"ל). תצ, א (תפלה וקידוש ושהחיינו כמו בראשון, שלא יבאו לזלזל בו).

ד: תצה, טו (אפשר להכין מוקצה מיום א' לב' ממ"נ, אם יום שני קדש כו'). תצה קו"א יא (מערב ע"ח ועירובי תבשילין ביו"ט ראשון ומתנה). תצו, א (בגלות. מספק. המחלל מנדין אותו). תצו, ד-ה (אין חילוק בין ראשון לשני אלא למת אפי' בר"ה, ובשאר יו"ט אף לענין לכחול העין ושאר שבותים). תצו, ו (הקזת דם אסרו אפי' ע"י נכרי). תצו, ז-ח (בני א"י שבאו לחו"ל ודעתם לחזור, אסורים במלאכה תוך תחום עיר ישראל, וצריכים מלבושי יו"ט. אבל א"צ דברים שבצנעה, עירובי תבשילין, תפלה בלחש. תפילין בצנעה). תצו, ט (אין דעתם לחזור, משהגיעו לתחום עיר נעשו כבני חו"ל). תצו, י (העוקר דירתו עם אשתו דינו כאין דעתו לחזור). תצו, יא (בני חו"ל שבאו לא"י ודעתם לחזור, ב' דעות. אין דעתו לחזור אע"פ שאשתו נשארה במקומו). תצז, ט (ניצוד במצודה ביו"ט א' מותר בשני, חוץ מר"ה שהן קדושה א'). תצט, ו (יו"ט ראשון נחשב לחול לגבי יו"ט שני). תקא, יח (בשיורי פתילות לא גזרו ביו"ט שש"ג כ"כ כמו ביום א'). תקט, א-ב (מכשירים שהי' אפשר לעשותן ביום א' אסור לעשותן ביום ב'). תקיג קו"א ב (יו"ט שני אין לו דין ספק). תקטו, ד (אין לו דין ספק, לענין ספק מוקצה להיות ס"ס). תקטו, טז (יש לו דין ספק, לענין ספק תחומין להיות ס"ס). תקכז, כא (מערב עירובי תבשילין ביו"ט ראשון ומתנה). תקכח, ד (אם מערבין ע"ח ושיתופי מבואות ועירובי תחומין ביו"ט ראשון על תנאי). תר, א (מנהג אבותיהם בידיהם, שהשלוחים לא הגיעו לחו"ל ועשו ב' ימים מספק, משא"כ בא"י). תר, ב (כיון שהוא מספק, אפשר לעשות ממ"נ, להתיר ביצה שנולדה ביום א'). תרכד, י (לא הנהיגו ביוה"כ מפני הסכנה). תרמט, כא (ד' מינים הפסולים רק ביום ראשון, אם כשרים ביום שני בחו"ל, ב' דעות).

עיי"ע מלאכת יו"ט (הכנה מיו"ט לחברו). מנהגים (מקום שנהגו). ראש השנה (יום שני; קדושה אחת).

כבוד

ב: רמב, יג (לאכול פת ישראל שנילוש בביתו).

ד: תצו, ח (בן א"י שיצא לחו"ל ילבש ביו"ט שש"ג מלבושי יו"ט). תקטו, יח (דרך ישראל לקנות דגים לכבוד יו"ט). תקכט, א (כמו בשבת). תקכט, ב (איזהו כ. יגלח, ירחוץ, יטול צפרניו, ילוש פת בביתו, ימנע מלקבוע סעודה בעיו"ט משעה י' ומעלה). תקכט, ה (מד"ס, ומפורשים ע"י הנביאים). תקכט, ז (בגדיו יותר טובים משבת). תרי, ד (להציע מפה יפה על השלחן).

עיי"ע שבת (כבוד).

לחם משנה

א: קסז, ג.

ב: עדר, ב.

ג: תעג, כד. תעה, ג (בליל פסח, א' מהן תהי' לחם עני, או שהפרוסה היא בנוסף לב' מצות שלמות, ב' דעות).

עיי"ע שבת (לחם משנה).

נרות יו"ט

ב: רסג, ח (מברכים אחר ההדלקה).

ג: תעב, ל (קודם לד' כוסות, מפני שלום בית).

ד: תקיד, כד (חיוב הדלקתו כמו בשבת. יברך אקב"ו להדליק נר של יו"ט).

עיי"ע שבת (נרות שבת).

סוכות

עיי"ע סוכה.

א: קיא, ב (נידונים על המים). קיד, א (נידונים על המים. גשמים סימן קללה).

ד: תרמד, א (כל יום יו"ט בפ"ע, שחלוק בקרבנותיו, הלל שלם).

סעודה

א: קסח קו"א ד (חיוב אכילת לחם שמועיל בו קביעות סעודה). קפח, י (אין שמחה בלא לחם, או שאוכל שיעור קביעות סעודה). קפח, י בשוה"ג (סגי במיני מזונות שמברך מעין ג'). קפח, טו (סעודה ג' אינה אלא רשות).

ד: תקכט, ג (ב' ס. א"צ ס. ג'). תקכט, ד (בכל ס. יותר מכביצה פת. יין ובשר ומגדנות). תקכט, י (חציו לה' וחציו לכם. איך לחלק היום). תרלט, יז-ט (יותר מכביצה או כזית, ב' דעות).

עיי"ע שבת (סעודה).

ענג

ב: רמב, א (הע. והשמחה מה"ת). רמב קו"א ב (ע. שיש בו כגון בשר ויין).

ד: תקכט, א (כמו בשבת). תקכט, ג (איזהו ע. ב' סעודות, וא"צ סעודה ג' אלא כשחל בשבת). תקכט, ה (מד"ס, ומפורשים ע"י הנביאים).

עיי"ע שבת (ענג).

ערב יו"ט

א: קכח, נז (הכהנים טובלים).

ב: רנא, א (לא לעשות מלאכה מהמנחה ולמע'). רצא, ד (להמנע מלקבוע סעודה משעה עשירית ולמע').

ג: תסח, כב (לא להקיז בו דם. הקזת קעפ זעצין יש ליזהר רק בערב שבועות והו"ר).

ד: תצה קו"א ה ד"ה אע"פ (כל קודם יו"ט נק' עיו"ט). תקכט, ב (לגלח, לרחוץ, לחוף, ליטול צפרניו, ללוש פת בביתו. להמנע מסעודה משעה עשירית).

ה: ת"ת א, י (מבטלים לימוד התלמידים בסוף היום).

עיי"ע מלאכת יו"ט (אפשר לעשותו מעיו"ט).

פסח

ראה ערכו.

שבועות

א: קיא, ב (נידונים על פירות האילן).

ג: תסח, כב (יום טבוח). תצד, א (יום הנ' לעומר. עצרת. ו' סיון. זמן מתן תורתינו. בזמן שמקדשים ע"פ הראיה יכול להיות בה' או ז' סיון, ולא ביום מתן תורה). תצד, ב (ערבית וקידוש אחר צאה"כ). תצד, ג (נוהגים להיות נעורים בלילה לעסוק בתשבע"פ). תצד, יג (מגלת רות). תצד, יד (נוהגין לשטוח עשבים). תצד, טו (ולהעמיד אילנות. נידונים על פירות האילן). תצד, טז (מאכלי חלב). תצד, יח (אסור להתענות בו תענית חלום).

עיי"ע מתן תורה.

שמחה

א: קסח קו"א ד (אין ש. בלא לחם). קפח, י (כנ"ל).

ב: רמב, א (הענג והש. מה"ת). ער, א.

ג: תצד, טז (מצוה לאכול בו בשר). תצד, יח (להראות שנוח ומקובל יום שניתנה תורה).

ד: תצח קו"א ה (אם הש. היא דוקא בבשר שלמי שמחה). תקיח, א (גם הטיול הוא צורך ש. יו"ט). תקכט, ו (מ"ע מה"ת). תקכט, ז (הקטנים – קליות ואגוזים. נשים – בגדים ותכשיטים. אנשים בזמן הבית בשר שלמים, ועכשיו – יין. יש מצוה גם בבשר. להרבות מאכלים יותר מבשבת). תקכט, ח. תקכט, יא (להאכיל לגר ליתום ולאלמנה). תקכט, יב (לא ימשוך ביין ושחוק וקלות ראש והוללות, אלא שמחה שיש בה עבודת יוצר). תקכט, יג (חייבים ב"ד להעמיד שוטרים ברגלים שלא יתקבצו אנשים ונשים לאכול ולשתות כו'). תרלט, ט (לשמח אשתו ברגל. יהי' עם אשתו שפטורה מסוכה).

ה: ת"ת א, י (התינוקות באגוזים וכיו"ב).

עיי"ע מלאכת יו"ט (משום שמחת יו"ט).

שמיני עצרת

א: קיד, א. קיד, יא.

ג: תסח, כב (רגל בפני עצמו).

ד: תקכז, ב. תרלח, ב בהגהה. פסקי הסדור שסז. שעב.

שמחת תורה

ב: רפא, א (הכל רוצים לעלות לתורה ומוסיפין על הקרואים). רפב, ד (סומכים על המתירים שהקרואים הנוספים חוזרים על מה שקרא הא'). שלט, ב (ריקוד בשעה שאומרים קילוסים לתורה).

ד: תקיד, כא (הבערת פולווער לשמחת היום אסורה, אא"כ הוא באופן של גרם כיבוי). פסקי הסדור שעב-ג (סדר הקפות).

תוספת יו"ט

ב: רסא, ה (י"א שהוא מה"ת. בכניסתו וביציאתו).

ג: תעב, ב (אינו מועיל לאכילת מצה וד' כוסות). תצא, ג (רק לענין שביתה, ולא לענין התלוי במקרא קודש ולענין חמץ).

ד: תרח, א (מה"ת, מלפניו ומלאחריו).

עיי"ע יום הכפורים (תוספת יוה"כ). שבת (תוספת שבת).

יום הכפורים

עיי"ע הבדלה (נר). וידוי. נדרים (כל נדרי). עשרת ימי תשובה. קיטל. תענית צבור. תפלה (יוה"כ). תשובה.

א: יח, ג (אין מסירים ט"ג בלילה. לובשים לבנים). סא, ט-י (לא יאמר ב"פ שמע. ז"פ ה' הוא האלקים). סא, יב (ג"פ ברוך שם). קכח, נז (נ"כ). קכט, א-ב (נ"כ וברכת כהנים במנחה). פסקי הסדור תרט ד"ה בתשעה (א"א שעשה לי כל צרכי).

ב: ערה, ט (מאימת היום לא חששו שיטו הנר). רפב, א (ו' גברי). רפב, ב (סיומי העולים בדברי כפרה). שלד, ד (בדליקה מצילין מיוה"כ למוצאי יוה"כ ולשבת, כשחל ביום ה', אבל ביום ו' א"א שיחול).

ד: תקפב, י (אין בו שמחה). תקצ, א (תק"ש ביוה"כ של יובל). תרז, טז (אינו מכפר אלא לשבים המאמינים בכפרתו). תרי, ט (בגדים לבנים. דוגמת מלאכים. קיטל. בגד מתים. אבל. נשים). תריא, א (ליל יוה"כ כיומו לכל דבר). תרטו, ב (הרואה קרי ידאג כל השנה, ואם עלתה שנה מובטח שהוא בן עוה"ב ויאריך ימים). תריט, ז-ח (שהחיינו). תריט, טו-יז (עמידה כל היום והלילה, ולא הנשים). תרכא, ג-ו (מילה ביוה"כ). תרכא, יד (יוה"כ ל' רבים, לחיים ולמתים). תרכא, טו (להצטער על מיתת בני אהרן). תרכא, טז (לימוד משניות יומא). תרכד, י-יא (אין עושין ב' ימים מפני הסכנה, וגם אבותינו לא נהגו ב' ימים. ואם עושים בעשרה לא ישנו מתפלות חול).

אכילה ושתיה

א: צ, יד (לא ילעוס לאקרי"ץ בעיו"כ ועת"ב). קפח, יא (כשאוכל ומברך בהמ"ז אם מזכיר של יוה"כ, ואם חותם ברכת אשר נתן ימים טובים כו'). קצ, ד (במילה ביוה"כ יטעים הכוס לתינוק).

ב: שמג, ח (הטעמת כוס המילה לתינוק).

ד: תרח, ט (ביוה"כ לא ישים אצבעו בפיו להקיא, שמא יבלע). תרח, י (לא יאכל שומשומין בערב יוה"כ, שמעלה גרה ביוה"כ). תריא, ט (מותר לנגוע באוכל וליתן לקטנים לאכול, ואין חוששין שמא ישכח ויאכל). תריא, י (נהגו שהתינוקות משחקין באגוזים על השלחן). תריב, א (שיעור ככותבת, שמיישבת דעתו, בין לננס בין לעוג מלך הבשן). תריב, ה-ו (א. גסה פטור, שאינו נהנה כלל ומזקת, או שהוא מאכל מתובל אלא שאכל כ"כ בערב יוה"כ שקץ בכל מיני מזון). תריב, ח-יא (מאכל שאינו ראוי למאכל אדם מכין אותו מכת מרדות. עלי קנים. לולבי גפנים שלבלבו קודם ר"ה. פלפלין וזנביל יבשים). תריב, יב (שתיה כמלא לוגמיו). תריב, יד (משקין שאינן ראוין מכין אותו מכת מרדות. ציר, מורייס, חומץ שאינו מזוג שאם ישליכו לארץ יבעבע). תריב, טז (פחות מכשיעור אסור מה"ת ואינו חייב חטאת). תרטז, א (לא גזרו על הקטנים). תרטז, ד (כשהגיעו לחנוך עינוי לא יתנו לפניו, ואם לוקח מעצמו א"צ למחות בו, רק האב ולא האם). תרטז, ה-ו (חנוך עינוי קטן וקטנה לשעות, בריא בן ט' שלמות או כחוש בן י' שלמות. י"א שבני יא שלמות ישלימו). תרטז, ח (בן י"ג שלמות, ובת י"ב שלמות, ולא הביאו ב' שערות, ביוה"כ שהוא ספק מה"ת חייבים להשלים, ובשאר תעניות שהוא ספק מד"ס א"צ להשלים). תרטז, י (קטן מבן ט' שרוצה להתענות מוחין בידו). תרטז, יא (עכשיו אין חשובין בריאים וא"צ להשלים גם כשהוא בן י"א). תריז, א (עוברות ומניקות משלימות). תריז, ב (כשהעובר הריח מאכל ומתאוה, לוחשין באזנה כו'). תריז, ג (הריח מאכל ונשתנו פניו, או חולה שאמר צריך אני מאכילין אותו). יולדת תוך ג' אינה מתענה, מג' עד סוף ז' אמרה צריכה אני מאכילין אותה, מכאן ואילך כחולה שאב"ס). תריח, א-ח (חולה שאב"ס שאמר צריך אני לאכול, או שרופא אמר צריך או שא"י, או שרופא א' אמר צריך וא' אומר א"צ והחולה א"י, או שב' אמרו צריך ומאה אמרו א"צ, או שרופא אמר א"צ והחולה שהוא גם רופא אמר א"י, מאכילין, אפי' הרופא אשה או נכרי). תריח, ט (רופא שאמר איני מכיר החולי הוא כשאר אדם). תריח, י (נחלש הרבה ונראה מסוכן מאכילין). תריח, יא-ב (אסור לחולה להחמיר על עצמו, ומאכילין בע"כ). תריח, יג-ד (להאכיל פחות משיעור ככותבת, או שתיה פחות מכמלא לוגמיו, ואחר שיעור כא"פ עוד פחות מכשיעור). תריח, טו-ז (אמדוהו או רואים שלא יספיק אין מדקדקין בשיעורים). תרכא, ד-ו (הטעמת כוס מילה לתינוק). תרכד, טו (אסורים עד הבדלה).

עיי"ע אכילה ושתיה.

כבוד היום

ד: תרי, א-ב (לכבדו בנרות בברכה להדליק נר של יוה"כ. בבית שאיש ואשתו דרים). תרי, ג (בביהכ"נ ומבואות האפלים. ביוה"כ שחל בשבת יברך להדליק נר של שבת ושל יוה"כ). תרי, ד (הצעת בגדים נאים בבהכ"נ ובבתים. להרבות נרות בבהכ"נ. עושין נר בשביל כ"א לבהכ"נ, גדול וקטן או רק נשואים). תרי, ח (כבדהו בכסות נקיה ובנרות). תרי, י (אסור ללבוש שק). תריד, ח (כשהוצרך לילך ביוה"כ במנעלים במקום רפש וטיט, לא יניחם בב"ה בגלוי).

מוצאי יוה"כ

ד: תרכג, יב (יו"ט). תרכד, ט (כנ"ל, אוכלין ושמחים). תרכד, יד (למחרת משכימין לבהכ"נ). תרכה, א (בניית הסוכה).

מלאכה

ד: תריא, ב (חיוב כרת). תריא, ד (כמו שבת. כל מלאכה שחייבים עליה בשבת סקילה, ביוה"כ כרת). תריא, ה-ח (התירו לקנב ירק ולפצוע אגוזים ביוה"כ שחל בחול, מהמנחה ולמע', שיהיו מוכנים לערב, אף שטורח לחול. ועכשיו נהגו לאסור). תרכד, טו (אסורה עד הבדלה).

נעילת הסנדל

ב: שא קו"א ה (קיי"ל להתיר מנעל של עץ).

ד: תריא, ב (נק' עינוי לפעמים ואסור ביוה"כ). תריד, ב-ג (אסור לנעול מנעל של עור, או של עץ מחופה עור, או קב הקיטע מחופה עור. וטוב להחמיר בסנדל עץ. אבל מנעל גמי וקש ובגד מותר). תריד, ד (יציאה לרה"ר בבגד קשה כרוך על רגליו. מותר לעמוד ע"ג כרים וכסתות של עור). תריד, ה (חיה כל שלשים, וחולה שאב"ס, ומי שיש לו מכה ברגליו, מותר). תריד, ו (מפונק ומצטער בלכלוך רגליו במי גשמים, או שיש שם רפש וטיט, כשמגיע לבית יחלצם). תריד, ז (במקום שמצויין עקרבים מותר). תריד, ט-י (המהלך בדרך או בין הנכרים אסור, אף שבת"ב התירו). תריד, יא (כ"מ שמותר, יחליף מנעל ימין בשמאל). תרטז, ב (אף בקטנים גזרו, ואם נועל מעצמו א"צ למחות). תרכד, טו (מותרת קודם הבדלה).

סעודה מפסקת

ד: תרח, ח (לא יאכל דברים המחממים את הגוף).

ערב יוה"כ

ד: תרד, א (האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה בו. לא יתענה בו אפי' תענית חלום, רק עד סעודה המפסקת). תרד, ב (התענה בו צריך להתענות אחר יוה"כ לכפר). תרד, ג (נדר להתענות בו). תרד, ד (נהגו לעשותו יו"ט, להספד, צידוק הדין, תחנון. יש נוהגים להרבות בסליחות קודם עלות השחר). תרד, ה (יו"ט מעלות השחר או מתחלת הלילה, אבל לא במנחה שלפניו, ואפי' התפלל ערבית קודם צאה"כ. מי שאינו אוכל בשר אלא ביום שא"א בו תחנון). תרה, א (מנהג כפרות). תרה, ב (תרנגולים לבנים). תרה, ג (כפרה לכ"א, או הרבה זכרים לתרנגול והרבה נקבות לתרנגולת. מעוברת). תרה, ד (דמי כפרות לעניים). תרה, ה (הליכה על הקברות ופדיון כפרות). תרה, ו (זריקת בני המעיים לעופות). תרו, ח (בעיוה"כ ראוי לפייס מיד למי שמבקש מחילה). תרו, יד (מת לו מת, יאחר הרחיצה וטבילה סמוך לחשיכה. ישיבה ע"ג הקרקע עד הלילה). תרז, יא-טו (מלקות). תרח, א (המצוה לאכול בו הוא מד"ס ומצאו סמך מה"ת). תרח, ח (יאכל רק מאכלים קלים להתעכל ואין מרבים זרע). תרח, י (לא יאכל שומשומין, שמעלה גרה ביוה"כ). פסקי הסדור שסט-ע (סדר כפרות. להרבות באכילה. מלקות).

ה: יח, קו"א ה ד"ה ומ"מ (בשחיטת כפרות, להזהיר לבדוק הסכין בין שחיטה לשחיטה לאט ובכוונת הלב).

עיי"ע טבילה (ערב יוה"כ). תפלה (וידוי).

רחיצה וסיכה

ד: תריא, ב (נק' עינוי לפעמים ואסור ביוה"כ). תריג, א (ר. של תענוג אסורה, אפי' להושיט אצבעו במים צוננים אסור, אבל מותר לרחוץ מקום מטונף בגופו). תריג, ב (נט"י ג"פ כשניעור עד סוף קשרי אצבעותיו, בברכת ענט"י, ויעביר ידיו מונגבות על עיניו). תריג, ג (לכלוך ע"ג עיניו. אסטניס). תריג, ד-ו (נט"י אחר הטלת מי רגלים, וקודם תפלה, וקודם עליה לדוכן). תריג, ו (הבא מהדרך ורגליו כהות). תריג, ז (אסור לרחוץ פיו). תריג, ח-יג (ההולך לדבר מצוה עובר במים עד צוארו, כשאין לו דרך אחרת, ולא במים רודפין, ולא בספינה. לקבל פני רבו, תלמידו, חברו, לשאול דבר הלכה. לשמור פירותיו). תריג, יד-טו (מותר להצטנן בטיט שיש בו קצת לחלוחית ואינו טופח ע"מ להטפיח, ובפירות ובתינוק וכלים רקים שאין בהם מים). תריג, טז (מפה שרויה שנתנגבה ואינה טופח ע"מ להטפיח, בת"ב מותר וביוה"כ גזרו משום סחיטה). תריג, יז (חולה שאין בו סכנה מותר לרחוץ). תריג, יח (כלה רוחצת פניה). תריג, יט-כ (בעל קרי ואשה בליל טבילתה אין טובלים. רוחץ מקום המלוכלך בקרי). תריג, כא (אשה הלובשת לבנים רוחצת קצת בין ירכותיה. ר. של מצוה מותרת). תריד, א (אסור לסוך אפי' מקצת גופו לתענוג, או להעביר הזוהמא. וחולה או שיש חטטין בראשו מותר). תרטז, א (לא גזרו בקטנים). תרטז, ג (עכשיו שאין רוחצים הקטן בכל יום אין לרחצו ולסוכו). תרטז, ז (הגיע לחנוך ר. וס.). תרכד, טו (מותרים קודם הבדלה).

תוספת יוה"כ

ב: רסא, ד (י"א שצריך להוסיף מה"ת, בכניסתו וביציאתו).

ד: תרח, א (מה"ת, בין בעינוי בין באיסור מלאכה, מלפניו ומלאחריו, ואינו ענוש כרת). תרח, ב-ג (הת. היא בין תחלת שקיעה לבין ביה"ש, ואין לה שיעור). תרח, ז (קיבל עליו יוה"כ אחר פלג מנחה חל עליו כל חומר יוה"כ. טוב להתנות בסעודה המפסקת). תריא, א (אסורים בו כל הדברים כעיקר היום). תרכד, ב (ביציאתו).

עיי"ע יום טוב (תוספת יו"ט). שבת (תוספת שבת). תשעה באב (קבלת תענית).

תשמיש המטה

א: מ קו"א ב (איסור אשתו עמו במטה ואינו רוצה לשמש).

ד: תרי, א-ב (הדלקת נר ביוה"כ, בבית שאיש ואשתו דרים). תריא, ב (נק' עינוי לפעמים ואסור ביוה"כ). תרטו, א (ינהג כל ההרחקות. לא יגע בה, ולא ישנו במטה א', ולא ירבו בדברים).

ה: קפד קו"א ב (חיבוק ונישוק ושינה במטה א'. חמור מוסת).

עיי"ע תשמיש המטה.

יחוד

א: ג מהדו"ב, ב (לא להכנס לבה"כ של נשים).

ב: שלט, ח (י. הראוי לביאה).

ה: קפד קו"א ב (מת לו מת קודם החופה). ת"ת א, יד.

יין

עיי"ע ברכת הנהנין (בורא פרי הגפן). הבדלה (יין). יום טוב (ענג). יין נסך. כוס של ברכה. סדר של פסח (ארבע כוסות). קידוש (יין). קרבנות (ניסוך היין). שבת (ענג).

א: קס, טו (לא לזלזל בדבר שקובע ברכה לעצמו בפה"ג). קסו, א (מזיגת הכוס בחמין). קעד, א (י. חשוב שגורם ברכה לעצמו בקידוש והבדלה וברכת אירוסין). קעד, ד (ראש לכל מיני משקה). קעד, ט (סועד הלב). קעד קו"א א (אם יין שבמצות מצריכה ברכה ראשונה ואחרונה). קפא, ח (מפני חשיבותו לא יטול בו מים אחרונים). קפג, ג (מזוג לכוס של ברכה. י. א"י חזק). רב, י (סועד ומשמח הלב). רד, ב (י. שהחמיץ). ריג, א (רגילים לקבוע עליו). לוח ברה"נ א, טו (סועד הלב). יא, ו (הלבן בריא יותר מהאדום). סדר ברה"נ א, יז (סועד הלב). א, כא (ראש לכל משקים). יב, יג (משמח. הלבן בריא יותר מהאדום).

ב: ערב, ו (י. שלנו שאינם חזקים יותר טוב בלא מזיגה). רעג, ח (סועד הלב). שכ, ד (מתי חל עליו שם י.). שלו, ט (אינו מצמיח). שמג, ה (מזגוהו בו' חלקים מים אינו י. לענין יי"נ). שפו, ו (י. חי).

ג: תסב, ב (הם מי פירות שאין מחמיצין). תסב, ה (המים שבו נעשה י. כשהוא תוסס). תסב, יא (וכן בי. צמוקים שלמים, משא"כ בענבים שנדרכו ונתנו מים על החרצנים, ה"ז כמזיגת מים בי.). תעא, ב (סועד הלב). תעב, כז (י. מבושל וקונדיטון, שריית צמוקים לד' כוסות). תעג, יא (סועד הלב).

ד: תקכט, ז (מצות שמחת החג בי. וי. ישמח לבב אנוש). תר, ו (י. ישן, תירוש חדש).

ו: אונאה כב (בשעה שהי. תוסס מותר לערב בו מים ולמכור). מדות יז.

יין נסך; סתם יינם

עיי"ע עבודה זרה.

ב: רנט קו"א ג ד"ה משא"כ (חילוק בין שכשוך ע"י ד"א שבידו שאוסר, לבין שכשוך ע"י רגל שרבו המתירים). רצז, ה (בשמים שמשימים בקנקני יין שיקלוט ריחם, לא נאסרו מחמת ריח היין, אבל אין ליטלם לבשמים של הבדלה). שכח, טז (כשנוגע קודם שירתיח אסור מד"ס). שלה, ד (כשמתבטל במים ראשון ראשון, עד שרבה על המים, יש מקילין). שמג, ה (כשתינוק צריך לשתיית יין, מותר לומר לנכרי להשקותו. הכשרתו ע"י מזיגה בו' חלקים מים).

ג: תמב קו"א ב (נתערב סתם יינם מותר בהנאה, בפדיון וזריקה לים, או מכירה חוץ מדמי איסור שבו, אבל לא יי"נ. סתם יינם אוסר במשהו מדינא דגמרא). תמו קו"א ב ד"ה ומ"ש (כנ"ל. בבלוע בקנקנים אין חוששים לרוצה בקיומו, גם ביי"נ). תמז קו"א ב ד"ה גדול (יי"נ שנתערב במים פחות מו' חלקים, מותר למכרו לנכרי חוץ מדמי איסור שבו). תנ, ה (אסור להשתכר מיי"נ של נכרי. עבר וקבלם קנסוהו להפסיד מעותיו).

ד: תרמ, כב (העושה יין אצל נכרי צריך לשמרו תמיד. השומר יין בחצר נכרי סגי במה שדר שם).

ימים נוראים

א: ו, ד. נה, כג-ה. פח, ב (מתאספים לבהכ"נ).

ד: תקצא, יב.

ימין

עיי"ע איטר.

א: ב מהדו"ב, ד (חשובה בכל התורה, לכן ינעול וילבש וירחץ ויסוך י. תחלה). ג מהדו"ב, ט (לא יקנח בי. אפשר לשפשף ניצוצות ולהרוג כינה בי.). ב מהדו"ק, ג (הכל נכלל בי.). ב מהדו"ק, ד-ו (חשובה בכל התורה, לכן ינעול וילבש וירחץ ויסוך י. תחלה). ד מהדו"ק, י (נט"י - יטול בי. ויתן לשמאל וישפוך על י. תחלה). כז, ט (בתפלין, כתיבה וקשירה בי.). לב, ז (כתיבת תפילין בי.). מג, ג (אחיזת התפלין). קכג, ה (בהליכה עקירת רגל י. תחלה). קכח, כ (בנ"כ יד י. למע' מיד שמאל). קכח, כו (החזרת הפנים בנ"כ דרך י.). קנח, יט (בנט"י י. תחלה). קסז, ז (כל דבר שמברכין עליו יאחוז בי.). קפג, א. (כוס של ברכה בבהמ"ז). קפג, ז (כנ"ל). רו, ח (כ"ד שמברך לאכול או להריח או למצוה יאחוז בי. ממנו תוצאות חיים). פסקי הסדור תרו ד"ה לכתחלה (כנ"ל ד, י). תרח ד"ה ומי (לא יקנח בי.). סדר נט"י לסעודה ה (כנ"ל ד, י). לוח ברה"נ ו, ד (כשמברך יאחוז בי.). סדר ברה"נ ט, ד (כשמברך יאחוז בי.).

ב: רעא, יח (כוס קידוש). רצו, טז (בהבדלה, היין והבשמים). רחצ, ו (להביט בצפרני יד י. בברכת מאורי האש). פסקי הסדור תתקה (בהבדלה, היין והבשמים).

ג: תעב, ט.

ד: תקפה, ו (תק"ש בצד י.). תרנא, יג (לולב ומיניו יקח בי. ואתרוג בשמאל). פסקי הסדור שעג (נ"ח יתחיל מנר י.).

יניקה

עיי"ע מלאכת שבת (חולב).

ב: שכ, ב (י. בפיו מהבהמה הוי מפרק כלאחר יד). שכח, מ (גונח יונק בפיו מהבהמה בשבת. בצער רעב מותר ביו"ט). שכח, מא (לקלח החלב שיאחוז התינוק הדד). שמג, ו (אחר כ"ד חודש. אסור מד"ס).

ד: תקה, ח (בצער רעב מותר לינק מהבהמה ביו"ט).

ה: קפד, כד (כ"ד חודש. חודש העיבור. חילוק בין לענין וסת לבין לענין לישא מינקת חברו).

יעלה ויבוא

בתפלה

א: קח, ט. קח, טו. קיד, ז (סיים הברכה בערבית ר"ח לא יאמרנה). קכד, יד. קכו, ג (ש"ץ ששכח בשחרית יסמוך על מוסף. יחיד שהתפלל כבר מוסף א"צ לחזור ולהתפלל שחרית). קפח, ו (אם מזכיר בו שבת).

ג: תפז, ב. תפז, ה (מתי מזכירין בו שבת. בר"ח אינו מזכיר. ביו"ט בתפלה ב' דעות, ובבהמ"ז אינו מזכיר).

בבהמ"ז

א: קפח, ו (אינו מזכיר בו של שבת). קפח, יב (כששכח אינו אומרה בתוך הרחמן שלא לאמר הזכרת שמות שלא לצורך).

ד: תריח, יח.

יציאת מצרים

עיי"ע זכירות (יצי"מ). מצרים. סדר של פסח (סיפור יצי"מ).

יצר הרע

עיי"ע הרהור עבירה. לא תחמוד.

א: א מהדו"ב, א (להתגבר על יצרו). א מהדו"ק, י (להכניע יצרו). ג מהדו"ק, כב (פת בסלו אין יצרו תוקפו). לח, ד (המניח תפלין יזהר מהרהור תאות האשה).

ד: תקכט, יג (לא יתערבו אנשים ונשים לשמחה ויבאו לידי עבירה). תרי, א (שמא יתאוה).

ה: ת"ת א, יג (שלא לגרות היצר. פת בסלו). ת"ת ג, א (כשאין יצרו מתגבר).

ו: עוברי דרכים י (לכוף את יצרו).

ירושה

עיי"ע אב ובן.

ג: תלה קו"א ב (אם מוריש איסור לבנו. הוכחות שמוריש חמץ בפסח. אסורי הנאה. ע"ז. טובת הנאה).

ירושלים ומקום המקדש

עיי"ע תפלה (הכנת גופו).

א: ג מהדו"ב, ו (מדינות אלו לצפון י. לא ליפנות נגד י.). ג מהדו"ק, יא (כשמטיל מים מהצופים ולפנים יחזיר פניו מכלפי הקודש). צ, ד (פתחים או חלונות בבהכ"נ כנגד י.). קיז, א (אף לאחר החורבן מתאספין מסביבות י. לרגל). קפז, ד (ע"י דוד נתקדשה י.). פסקי הסדור תרכח (כל המתאבל על י. רואה בשמחתה).

ב: שג, ז (עיר של זהב).

ו: מציאה כ (לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו על דין תורה).

יריד

ב: רסח, טו (רגילים לקבוע מקום לתפלה על כמה שבועות). שז, ט (טוב שלא לדור בעיר שיום השוק בשבת בשכונת היהודים).

יש כח ביד חכמים לעקור כו'

א: קכח, ג. קכח, ה. קכח, לג. קכח, נה. קצז, ו.

ב: שה, כו. שלא, ז. שמז, ז.

ג: תמו ה. תצ, לב.

ד: תקפו, כב. תריג, י.

ישיבה

ב: רנ קו"א א (הלימוד בי. היינו הלימוד בחברותה או שמלמד לרבים).

ישמעאלים

א: קכח, נא (דתם).

עטיפת ישמעאלים

א: ח, ה-ו. ח, ט. פסקי הסדור תריב ד"ה אמנם. תרטו ד"ה ויכסה.

ישיבת ישמעאלים

ה: קצ, כד.

יתומים

עיי"ע אפוטרופוס.

א: קנו, ט (ליזהר מלהכאיב להם לצורך עצמו. עד אימתי נק' י.).

ב: רמב קו"א ה.

ג: תלד, טז.

ה: רבית סה.

ו: הלואה כז. מכירה טו. מציאה ז.