כ

כבוד

עיי"ע בית הכנסת (כבוד בית הכנסת). ברכת הראיה (שנתן מכבודו). יום טוב (כבוד). יום הכפורים (כבוד היום). שבת (כבוד).

כבוד אב ואם

עיי"ע אב ובן.

א: סו, א (שואל שלום באמצע פרקים מפני היראה). עא, א (קדיש לכבוד אביו).

ב: שמג, יא (קטן שהכה אביו, צריך תשובה כשיגדל).

ו: מציאה לד (החזרת אבדתו, כשאין לו עי"ז הפסד ריוח ממון. אם קודם לאבדת רבו). מ (הוקשה לכבוד המקום. אינו דוחה מצות השבת אבדה).

כבוד הבריות

א: ג מהדו"ב, יא (לא העמידו דבריהם במקום כ"ה). יג, ד (דוחה איסור תורה בשב ואל תעשה ולא בקום ועשה). יג, ה (דוקא גנאי גדול). יג, ו-ז (לא העמידו דבריהם אפי' בגנאי קטן). יג, ט (א"צ להפריש מאיסור שוגג במקום כ"ה). קג, ב (כשבקש להפיח באמצע התפלה בצבור). פסקי הסדור תרח ד"ה הקינוח וד"ה ולא (משום כ"ה לא גזרו).

ב: שח, עב-ג (התירו לפנות גרף של רעי בשבת). שיא, ב (כ"ה דוחה מל"ת שהיא לא תסור, והן איסורים מד"ס). שיא, ה (אבל לא התירו מלשאצ"ל שיש לה עיקר מה"ת). שיב, א-ב (משום כ"ה התירו לטלטל אבנים לבה"כ, לבה"כ קבוע כמלא היד, ולשאינו קבוע כשיעור ראש בוכנא). שיב, ד (אם התירו גם כרמלית). שיב, ו (התירו להגביה ולקנח בצרור שעלו בו עשבים מלחות). שיב, י (יש מתירין לקנח בעלי אילן). שיב, טו (מפני כ"ה התירו לצדד אבנים לישב עליהם, אבל לא לעשות כמין אהל). שכח, לד. שלט, ה (כשלא השוו בנדוניא ביום ו' עד הלילה וכבר הוכנו לסעודה ולנשואין). שנה, יא (לא גזרו על כרמלית). שנה, יג (לא גזרו בחצר שאינה מעורבת). תו, א-ב (ביצא חוץ לתחום, התירו לילך למקום צנוע ולהתרחק אח"כ ממקום מטונף. בקטנים, ב' דעות).

ג: תמד, טז (דוחה כל מצות שבתורה בשב וא"ת. קבורת מת מצוה כשיש שהות לקברו אח"כ).

ו: עוברי דרכים קו"א ד (דוחה מצוה רק בשב וא"ת, וצעב"ח דוחה אפי' בקום ועשה). נזקי גו"נ טז (דוחה ל"ת. בפרט בני אברהם יצחק ויעקב, כבני מלכים שירדו מנכסיהם).

כבוד הצבור

א: יד, ח. יח, ד (העובר לפני התיבה יתעטף בט"ג). נג, ט. נג, יב. נג, יז. קכח, ז (הצנעת המנעלים). קכח, מט.

ב: רפב, ה (אשה לא תקרא בצבור).

ג: תפח, ו (אין גוללין ס"ת בצבור). תצד, ו (המפטיר – מעומד).

ד: תקצב, ט (התוקע עומד על הבימה).

ה: ת"ת א קו"א ב (אין קוראים בחומש בצ.).

כבוד רבו

עיי"ע רב ותלמיד.

א: כה, מב (לא יחלוץ תפלין בפני רבו). כז, כד (לא יגלה תפילין שלובש כל היום בפני רבו). לב, סב (לכן יהיו קטנות תחת המצנפת). לח, י (לא יחלוץ תפילין בפני רבו). סו, א (רבו מובהק או מופלג בדורו, שואל שלום באמצע פרקים מפני היראה. גדול ממנו בחכמה, שואל בין הפרקים מפני הכבוד). צ, כג (לא יתפלל בצד ר. או אחוריו או לפניו). קכח, כז (בצאתו מלפניו מחזיר פניו אליו). קנו, ח (כשראה את רבו עובר עבירה).

ב: רנ, ד (מקבלו בביתו).

ג: תעב, יא (הסיבה בפני רבו, או ת"ח מופלג בדורו).

ד: תרו, ג (המקניט את רבו).

ה: יח, כו (רב שמחל על כבודו מחול). יח קו"א ט (מנדין על ביזוי הרב ולא על העדר קימה והידור). שם ד"ה והא (אין לתלמיד ולא לחכם אחר להורות במקום שיש חכם העיר, וכן בבדיקת סכין לשוחט). יח קו"א י ד"ה אבל אין (כשאין רבו בחיים א"צ נטילת רשות להורות). ד, יט (הרב לא ינהג קלות ראש בפני התלמידים. אימתו עליהם).

ו: מציאה לד (החזרת אבדתו, כשאין לו עי"ז הפסד ריוח ממון. אם קודם לאבדת אביו). לה (יכול למחול רק על כבוד קימה והידור, ולא יזלזל בזיון התורה).

כבוד התורה

עיי"ע תורה.

א: כה, מב (לא יחלוץ תפילין בפני ס"ת). קכח, יא (לוי חכם אם צריך ליטול ידי כהן עם הארץ. חילוק בין שירות דרך חק ומשפט לנט"י). קנו, ג (כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש. עלובים ואין עולבים. אם יבוא אחר לנקום ישתוק. אם מפייסים צריך להתפייס). קסז, יט (להקדים גדול בחכמה). רא, א (גדול בחכמה יברך, יכול ליתן רשות לקטן לברך). רא, ב (קודם לכהן שאינו חכם כמותו. יכול למחול ולהקדימו).

ב: רסג קו"א ה ד"ה ומיהו (ברכת התורה). רפב, ו (לא יעלה לתורה בראש מגולה). רפב, ט (כ"ה שמתכבדת באנשים גדולים, אבל אינו בזיון לת"ח שע"ה עולה לתורה לפניו). רפב, יא-יח (קריאת המפטיר). רפד, ט (לקרוא קטן למפטיר). שא, נד (המוצא ס"ת בשדה בשבת). שלט, ב (מותר לרקד בשמח"ת). שמא, ג (נידוי מי שביזה חכם).

ד: תרו, ג (בקשת מחילה מחבירו הרבה פעמים רק שלא יהיה בזיון התורה).

ה: ת"ת ד, יד (כשא"א באופן אחר מותר להודיע עצמו שהוא ת"ח, ובלא"ה אל ישתמש בכתרה של ת. ואצ"ל שלא ילמד להתגדל בה). ד, טז (מאחר שנתמנה על הצבור אסור לו לעסוק בשום מלאכה בפני ג', והצבור מצווין לפרנסו ולעשרו).

ו: עדות ב (עשה של כ"ה עדיף מהצלת ממון חבירו). מציאה לה (חכם שרוצה לעשות לפנים משורת הדין ולהחזיר אבדה שלא לפי כבודו, ב' דעות).

כבוש

עיי"ע חמץ (תערובת, כבוש). תערובת (כבוש).

כהנים

עיי"ע נשיאת כפים.

א: א מהדו"ב, ט. ד מהדו"ב, א. ו, ב. נג, ח (מומים פוסלים). סו, ו (קראוהו לעלות לתורה באמצע ק"ש, משום כבוד כ.). קכח, יא (כ. ע"ה). קכח, נא (המיר דתו מחולל מקדושתו). קכח, נג (עבר על מצות המיוחדים לכ. נפסל לכל מעלות כ. עד שידור ע"ד רבים). קכח, נד (כשבתו זינתה או המירה). קכח, נה (חלל). קכח, נט (פעם בשנה יעשה דבר להחזיק עצמו בכ.). קכח, ס (אסור להשתמש בכ. כשמחל על כבודו. על קדושת הכ. אינו יכול למחול לד"ה). קנח, א (עכשיו אין אוכלים תרומה, מפני הטומאה). קסז, יט (להקדימם. אסור להקדים כ. ע"ה דרך חוק ומשפט כ. הכ. יכול למחול). קפו, א (כ. ולוים היו להם ערי מגרש. שבט בפ"ע. חייבים בבהמ"ז מה"ת). רא, ב (כנ"ל קסז, יט). רא, ג (להקדים כ. לכל דבר שבקדושה אבל לא בשותפות).

ב: רפב, ז (וקדשתם רק על הגדולים). שיא, ח-ט (הוצאת המת מפניהם בשבת). שפו, ח (כנ"ל – קנח, א).

ד: תקכו, י (טלטול המת ביו"ט מפני הכ.). תרכא, ז-ט (עבודת כה"ג ביוה"כ).

ה: א קו"א יד (אשת כ. שנשבית). ת"ת ד, א (ממזר ת"ח קודם לכ. ע"ה).

ו: מציאה מ (אבדה בבה"ק לא יטמא לה, לקיום מצות השבה).

מתנות כהונה

ד: תקו, טו (זרוע לחיים וקיבה. הפרשתם ביו"ט).

עיי"ע חלה. פדיון הבן. תרומה.

כובס

א: כא, ד.

ב: רמד קו"א ג. רנב, ד-ט. שב, יא. שיז, ו-ז

ג: תנג, כג. תסח, יז.

ה: קצ, צג.

ו: גזלה ל. שמירת גו"נ ט.

כובע

עיי"ע גילוי ראש.

א: מו, ב (הכ. בישראל אינה כמו באוה"ע אלא לצניעות וקדושה). קפג, ו (בבהמ"ז, בכ. ולא במצנפת).

כוכבים

עיי"ע זמני היום (צאת הכוכבים).

ב: פסקי הסדור תתק (גדולים קטנים ובינונים, בגודל ובגודל אורם).

כוס של ברכה

א: מו, א. קעד, ז. קפב, א (אם בהמ"ז טעונה כוס לחובה או למצוה, ביחיד בג' ובי'. המנהג לא לברך ביחיד). קפב, ב-ג (ביין, וכשאין היין מצוי אף בחמר מדינה חשוב). קפב, ד (שלא יהא פגום או חסר. שפך לפיו. שתה מחבית). קפב, ה (תיקונו ע"י הוספת יין. חזרתו לקנקן). קפב, ו (תיקונו ע"י הוספת מים). קפג, א-ט (י' דברים נאמרו בכש"ב). קפג, ט (רביעית בב"א ולא בכוס שפיו צר). קפג, י (משיאחז הכוס לא ישיחו). קפג, טו (טוב עין הוא יברך). קפט, ז (הפסק בין בהמ"ז לכש"ב). קצ, א (הטעם שתקנו בפה"ג אחרי בהמ"ז ולא לפניה). קצ, ה (מצוה מהמובחר שהמסובים יטעמו מכש"ב, וכדי שלא יהא פגום יטעמו מכוס שאצלם, או שיוסיף יין לשתות כ"א, או שימזוג לכוסם קודם שתייתו). קצ, ו (טוב לשתות רביעית. גמיעות גסות משום חיבוב מצוה).

ב: רעא קו"א ד (מנהגנו לא לברך על כוס ביחיד). רעא, כ (תיקון יין פגום). רעא קו"א ו (כוס קידוש ובהמ"ז מי קודם). רצו, יג (לא נפסקה הלכה אם בהמ"ז טעונה כוס, ותלוי אם נזהר לעולם). רצו קו"א א (הוכחות דלמ"ד בהמ"ז טעונה כוס, כוס בהמ"ז חמיר מאיסור טעימה קודם הבדלה, ואם מחכה שיהי' לו אח"כ כוס יעבור זמן אכילה א'). רצו קו"א ב (למ"ד שאינה טעונה כוס, לא מועיל מה שנזהר לעולם). רצט, ז (גם למ"ד שאינה טעונה כוס, כשמברך על הכוס צריך לשתותו מיד).

ג: תעז, ח-ט (עכשיו אין נזהרין. מי שמחמיר ע"ע). תעט, א (כוס ג' בליל סדר תקנו על בהמ"ז, אף להאומרים שאין בהמ"ז טעונה כוס). תעט, ב (אם אינו נקי צריך שטיפה והדחה). תפג, ה (י"א שטעונה כוס).

דברים הטעונים כוס

א: קצ, א (כגון קידוש, הבדלה, ברכת חתנים, מילה). קצ, ב-ג (אחיזת הכוס אינה מעכבת, רק שיהי' על השלחן ושתייתו מיד. שירה הנאמרת על היין שמנסכין ע"ג המזבח). קצ, ד (סגי בשתיית אחר. לדעה א' היינו אף בלא בפה"ג כשמשקה לקטן בן יומו כמלא לוגמיו, או שהאחר מברך. לדעה ב' יברך בפה"ג זה שמברך בהמ"ז, וסגי במשהו שהוא שותה או הקטן).

ב: רסט, ג (בקידוש בבהכ"נ יטעים לקטן שהגיע לחנוך). רעא, יב (לא יקדש על כוס בהמ"ז, שאין עושים מצות חבילות חבילות). רעא, כה (סגי בשתיית אחר, כמלא לוגמיו). ערב קו"א ב ד"ה ואין (אינו תלוי בברכת היין, רק בברכת הזמן של יוה"כ. לדעת הסוברים שחייב בברכת היין יכול להוציא אף הבקי). שמג, ח (הטעמת הכוס לתינוק ביוה"כ).

ד: תרכא, ד-ו (מילה ביוה"כ, ג' דעות, בלא כוס, הטעמה מהכוס לתינוק הנימול, הטעמתו לתינוקות כמו בת"ב).

כופין על מדת סדום

ב: שסה, ג. שפה, ד. שפו, ט. שצב, ז.

כותי

עיי"ע נכרי.

א: קצט, ב (נמנו עליהם ועשאום כנכרים). קצט, ב (קודם שגזרו היו מדקדקים במצוה שהחזיקו בהם. מעשה אבותיהם בידיהם). רטו, ב (עשאום כנכרים).

ב: שפה, ב (כנכרי לעירובי חצרות).

ה: ב, ח (קודם שגזרו, שחיטתן כשרה בעע"ג או יוצא ונכנס, דמירתת מישראל שיבדוק הסכין אחריו). ב קו"א יד (גרי אמת ונתקלקלו, אבל החזיקו בהל' שחיטה שבע"פ יותר מישראל. לרשב"ג סומכין עליהם בשחיטה, אם אוכלים בעצמן משחיטתן, דלא קפדי אלפני עור. אח"כ נתקלקלו הרבה, ומצאו דמות יונה שעובדין אותה, ועשאום כנכרים לכל דבריהם).

כותל

א: נה, טו-יז (מתי עובי הכ. כלחוץ. מהאגף ולחוץ, בעובי החלון, על עובי הכ. על הגג).

כוונה

עיי"ע לשמה. מצוות (כוונה). נטילת ידים (כוונה). תפלה (כוונה).

כיבוס

עיי"ע אמירה לנכרי (מראית העין). חול המועד (כיבוס). חזקה (חזקה בנות ישראל). מלאכת שבת (מלבן). שבת (כבוד).

ג: תנג, כג-ה. תנט, ל.

ה: קצ, צג (בזמנם ובזה"ז. כ. קל וגמור)

כילה

עיי"ע מטה.

א: עד, ב (כשאינה גבוהה י"ט היא כטלית ולא כבית).

ב: שא, מו. שטו, ז. שטו, יח.

כיס

ב: שי, יב-ג (כ. המיוחד למעות. כ. שבבגד).

ג: תלג, מב-ג (כ. שבבגדים לבדיקת חמץ).

כיס בתוך כיס

א: מ, ב (כשתפילין בכ. מותר לתלותן, אבל לא ס"ת. לוחות הסדורים אינן כ.). מ, ג (מועיל רק כשא' מהם אינו מיוחד לו). מ, ד (פורס טלית על הכ. וסגי). מ, ו-ז (מועיל רק לענין תשמיש המטה ולא לענין מנהג בזיון). מג, ד (לענין בה"כ, סגי בכ. גדול מטפח או שאינו מיוחד לו).

כיסוי דם

עיי"ע שחיטה.

כל העומד

א: לב, עח (בחוטי גידים לתפירת התפילין, כ"ה לפסוק כפסוק).

ב: שסג, י (בעצי אשרה, כ"ה לשרוף כשרוף). שסג, יח (כנ"ל).

ד: תקז קו"א ג (בעצי מוקצה ביו"ט). תקפו, ו (בשופר של ע"ז). תרמט, יא-ג (אשרה שקנה או קצץ ישראל אין ביטול מועיל ועומד לשריפה כשרוף, ושל נכרי אסור בהנאה וביטול מועיל ואינו עומד לשריפה).

כלאים

כלאי בגדים; שעטנז

א: ט, ב (חכמים אסרו כ. בציצית. כשהכנפות של עור).

ב: שא, כג (ב' תכיפות). שח, פה.

ד: תקטז, ב (בגד קשה מותר להשען עליו). תרלח, כא (אין לתלות שעטנז לנוי סוכה, אא"כ הוא למע' מראשותיו).

כלאי הכרם

א: סדר ברה"נ ו, ז (עצים רכים שהעלים ופירות יוצאים מהעיקר נק' אילן לענין כה"כ).

ג: תמג, ט (חילופיהן מותרים). תעה, כד (מה נק' ירקות).

כלה

עיי"ע נשואין.

א: קעח, ו.

ב: רנ קו"א ב. רסב, ד (שבת). שג, ו. שו, ו. שלח, ג. שלט, ה.

ג: תכט, יז.

ד: תריג, יח (כל ל' לחופתה). תרלט, י.

ה: רבית יז. ת"ת ד, ד.

כלים

עיי"ע בישול. הכשר כלים. חמץ (כלי חמץ). טבילה (טבילת כלים). טומאה (כלים). כיס. מוקצה (ביטול כלי; כלי; שברי כלים). מלאכות שבת (שביתת כלים; תיקון כלים). מדות ומשקלות. מלחמה (כלי מלחמה). נטילת ידים (כלים). עירובי תחומין (כליו). שכירות (בית וכלים). תערובת (סתם כלים).

א: קנט, י (כ. עץ שניקב ותחב בו עץ לסתמו. סתמו בזפת. כ. חרס שסתמו בזפת או גפרית או סיד בגפסיס או בדיל ועופרת או קולן של סופרים. כ. זכוכית. כ. מתכות שתשמישן בצונן וסתמו בזפת). קפג, ד (שבירתן היא מיתתן). סדר נט"י לסעודה יג (סתימת כ. עץ בסמרטוטין, טיט, זפת. בכ. זכוכית, בדיל ועופרת).

ב: שיג, יז (כ. המחובר לקרקע). שיג, יח (כ. המחזיק מ' סאה). שיד, ה (כנ"ל). שיד, יג (כנ"ל). שיד, יד (המגופה אינה חשובה חיבור לחבית).

ו: הלואה ט (כ. שעושים בהם אוכל נפש אסור למשכן, משא"כ קערה וכוס וסכין שמחתכין בו שאין האוכל נעשה בהן). אונאה יח. מציאה כב (מצא כ. עץ, נחשת, כסף, זכוכית, זהב, פשתן).

אוכף

ב: רסו, כב. רסו קו"א ב בתחלתו. שה, י-יא.

ג: תנג, כז.

אלפס

א: סדר ברה"נ ב, יב.

ב: שיח, ל.

ג: תנא, כו. תנא, לא. תנב, ב. תסא, ד. תסא, ו.

אנטיכי

ד: תקז, ב (יורה גדולה).

בוכיא

ג: תנא, יא.

בית חרוסת

ג: תנא, מד-ה. תנא, סא.

עיי"ע סדר של פסח (חרוסת).

בית שאור

ג: תנא, מג-ד. תנא, מז-ח. תנא, סא-ב.

גיגית

ב: רנב, א. שטו, כ (רחבה יותר מדאי). שכ, ד. שלה, ד.

חבית

לא נסמנה לרוב המצאה, מלבד במקום שנתפרש תוכנה.

א: קפב, ד (של חרס קטנה, של עץ גדולה).

ב: רמח, ט (של שייטין). שיד, א (שדיבק שבריה בזפת). שיד, יג (ראש הח. שבמקום המגופה). שיד, יז (חשוקים שבח. של עץ). שטו, יט (פי הח. שבימיהם הי' רחב הרבה). שכ, כד (ברזא שבדופן הח.). שלט, א (של שייטין).

חצובה

ג: תנא, כד (דרייפוס).

כברה

ב: שיט, א. שיט, י-יב. שיט, כה. שכד, א.

ד: תקו, ג. תקי, ב. תקי, ו.

כד

ב: שכג, ד.

ג: תנא, עב. תסז, יב.

ד: תקי, טז-יז. תקי, כ. תרלט, ב.

ו: שמירת גו"נ ט.

כוס

א: קנח, ג. קנט, ו. קעד, י-יא. קעט, ז.

ב: רסו, כג. ערה, יב. ערה קו"א א. רעט, ט. שב, כג. שיג, כא. שיח, כו. שיט, כד. שכ, טז. שכ, יט. שכג, ז-ט. שכח, מא. שכח, מה. שלד, ח.

ג: תנא, עב. תנב, ג. תנב, יז.

ד: תקיד, יח. תקיט, ה. תרטו, ב. תרלט, כד.

ו: הלואה ט.

עיי"ע אין עושין. הבדלה. כוס של ברכה. סדר של פסח (ד' כוסות). קידוש.

כופח

ב: רנג, ו-ז (ככירה, עם שפיתת קדרה א'). רנג, טו.

כילה

א: עד, ב.

ב: שא, מו. שטו, יח.

ד: תרכז, ב.

כירה

א: קסח, יג.

ב: רנג, א (מסיקים בתוכה, מקום שפיתת ב' קדרות). רנג, ג-כו. רנג קו"א יא. רנד, ב. רנד, יג. רנז, א. רנז, י. רנז קו"א ב. רנט, ה. שח, מז. שטו, יט. שיח, ט. שיח, טז. מהדו"ב תתעד-פג.

ג: תנא, מב. תסא, ז.

ד: תרט, א.

כף

א: קנח, ג. קנח, ו-ז. קסג, א. רב, יז.

ב: רנב, ב. רנג קו"א יא. שיח, י. שיח, ל. שכא, טז.

ג: תמז, יז. תנא, כה. תנא, לב-ד. תנב, ג. תנב, יז.

כף מאזנים

ד: תק, ט.

ו: מדות יג-טו.

מגריפה

ד: תרכט, יד.

מדוכה

ב: שח, כב.

ג: תמז, נה-ו. תנא, מה-ו.

ד: תקד, ג-ד.

עיי"ע הכשר כלים (סכין ומדוכה). תערובת (דוחק סכין ומדוכה).

מורג חרוץ

ב: שכא, ח (ריב אייזן).

ג: תנא, נד.

ד: תקד, ד-ו.

מחבת

א: קסח, ט. קסח, יג-ז. קסח, כב. סדר ברה"נ ב, ה-ו. ב, יא-ב.

ג: תנא, ח. תנא, כד. תנא, לו-ז.

ד: תק, כא.

מחט

ג: תלג, לב (שמא תאבד לו מ.).

עיי"ע הוצאה והכנסה (מלבוש; תכשיט). שיעורי תורה (כמלא מחט).

מכחול

ה: קפז, יב.

מכתשת

א: רב, יב.

ב: שכא, ז.

ג: תנג, ה.

ד: תקד, א. תקד, ז. תרכט, ה.

מרדה

ב: רנד, ז-ט.

ג: תנט, לב. תסא, ח. תסא, יא. תסא, כח. תצד, טז.

ד: תרכט, יד.

משמרת

ב: שב קו"א א. שטו, יד. שיט, יג. שיט, יז.

ד: תקי, ט.

נאד

א: קנט, ח.

ג: תנא, סב.

ד: תצט, א.

נפה

ב: שיט, א. שיט, י. שיט, יב. שיט, טז. שיט, כה.

ג: תנא, מט. תנא, נב-ג. תנד, א. תסו, ט. תסו, יא.

ד: תקו, ג. תקו קו"א א. תקי, ב. תקי, ו.

סולם

ב: שה, כ (ס. שבצואר חמור). שסא, א-ג (ס. קבוע בחצרו). שעב, יא (רחב ד"ט וד' שליבות). שעב, יד-יח (בכותל שבין החצרות). שצב, ב (בחומת עיר).

ד: תקיח, ו-ט (ס. של עליה, של בית, של שובך). תרכט, יא (אם מקבל טומאה).

ו: שמירת גו"נ ג (לא יעמיד ס. רעוע בביתו וחצרו).

סכין

א: יא, כד (לא לחתוך הציצית בס.). קפ, ו (לכסותו בעת בהמ"ז). רו, ח (כחו של עשו המקצר חיים. לא לאחוז הפרי בס. בעת הברכה). לוח ברה"נ ו, ד (לא לאחוז בס. בעת הברכה). סדר ברה"נ ט, ד (לא לאחוז בס. בעת הברכה).

ב: רנ, ה (להשחיז הס. בע"ש). רנט קו"א א ד"ה ומיהו (ס. של מילה). שח, ה (ס. של שחיטה וסופרים מוקצה מחמת חסרון כיס). שלא, י (ס. של מילה).

ג: תנא, ב (הכשרו ע"י נעיצה בקרקע י"פ). תנט, יח.

ד: תצח, א-ג (בדיקת ס. שחיטה ביו"ט). תקא, ג (קופיץ, ס. של קצבים). תקט, ד-ה (גזרו על השחזת ס. ביו"ט). תקיח, א (הולכתו ביו"ט).

ה: יח, א-כה (בדיקת ס. שחיטה).

ו: הלואה ט (חילוק בין ס. שחיטה שהוא כ. שעושים בו אוכל נפש ואסור למשכן, לבין ס. שמחתכין בו בשר ופת).

עיי"ע ברזל. הכשר כלים (סכין; סתם). חמץ (תערובת, סתם). מלאכת יו"ט (בדיקת סכין). שוחט ובודק (מראה סכין לחכם). שחיטה (בדיקת הסכין; סכין פגומה; פגימת הסכין). תערובת (דוחק סכין).

סל

ב: רנה, ד. רסו קו"א יא. שא קו"א ז. שח, יב. שח, עח. שט, ה. שי, ב. שיג, כה. שכג, ד-ה. שלד, ו. שלה, ה.

ג: תמב, לא. תנא, לה. תנא, נא. תנב, כה-ו.

ד: תקי, טז. תקי, כ.

עריבה

ב: שח, כד-ה. שח, כט.

ג: תמב, כג. תמב, כז-ח. תמב, לא. תמב קו"א טז. תנא, מז-ח. תנו, ד. תנו, ו. תנט, טז. תנט, יח. תנט, כב-ד. תנט, כז. תנט, לא.

ד: תקו, ב-ג.

ו: הלואה ט.

קוואסניק

ג: תמז, מח.

קיתון

א: קנה, א.

ב: שיח, כג-ד.

ד: תקג, ד. תרטו, ב.

קלוג גלאז

ג: תעב, כ (שפיו צר).

קנון

ב: שיט, א. שיט, י.

ד: תקי, ב-ג.

קנקן

א: קנט, י. קפב, ה. רו, יא. סדר נט"י יב.

ב: רנט בסופו.

ג: תנא, עב.

קערה

א: צו, א. קסז, כא. קסח, יח-כא.

ב: רסה, ב. ערה, יב. שח, טז-יז. שיח, יב. שיח, יט. שכא, ד. שכא, ז.

ג: תמד, ח. תמז, כב. תנא, כה-לא. תנא, לד. תנב, ב-ג. תנב, יז. תנז, טו. תנח, ז. תסז, מ-מד. תעג, כו. תעג, לה-ח. תעג, מד.

ד: תקד, א. תקפח, ה. תרלט, ב.

ו: הלואה ז. ט. שמירת גו"נ ט.

קרדום

א: קנו, ג.

ב: רעח, ב. שיג, יט. שכא, ח. שצד, ב.

ג: תלג, ל-לג.

ד: תק, יח. תקא, ג.

ה: כג, יח. כד, לו ד"ה או אפשר.

ו: הלואה כא. מציאה כב. גזלה כב.

רחיים

ב: רמג, ג-ד. רמג, ט-טו. רמד, ח. רמה, י. רמה, יג. רמו, ב. רמו, יג. רנב, טו.

ג: תמח, כח. תנ, יז. תנא, טו. תנא, נב-ג. תנג, טז. תנג, כב. תנג, כז-לג.

ד: תצה, ט. תקד, ד.

ו: הלואה ט.

רחת

ב: רנד, ט.

ג: תנא, נה-ז.

שטענדיר

צ, כ (שמניחים עליו הסידורים).

שפוד

א: קסח, כג.

ב: רנט, בסופו. שיד, טז.

ג: תמז, ט. תנא, יג. תנא, עו. תסז, ס. תעג, כא.

ד: תצה, ד. תצה קו"א ד-ה. תקב, ח. תקח, ב. תקט, א. תקט, ג. תקט, ט. תקט, יג. תקט קו"א ב. תקי, ח. תקיא, ג. תקיח, ה. תרלא, יא.

שפופרת

עיי"ע נדה (בדיקת שפופרת; חתיכה ושפופרת).

א: מ, ה.

ב: רסה, ט.

ד: תקב, ג. תקיד, כא.

תמחוי

ב: שיט, א. שיט, י.

תנור

לא נסמן לרוב המצאו, מלבד במקום שנתפרש תוכנו. עיי"ע שיעורי תורה (תנור קטן).

ב: רנג, ד (רחב מלמטה וצר למע' ונקלט חומו). רנג, ז (ת. שלנו שפתחם מצדם). רנג, טז (ת. שלנו). רנג, כו (מעזיבה שעל הת.). רנד, ט (ת. שלנו שהפת על שולי הת.). רנד קו"א א (שבימיהם).

ג: תמז, ט (קטן שאינו מחזיק י"ב עשרונים מצה). תנא, סה-ח (ת. בית החורף, ובתוכו ת. קטן). תנט, ז (שאופין בו מצות, ות. בית החורף).

ד: תצה קו"א ד ד"ה והנה לפי (ת. שלנו א"א לאפות בלי גריפה. ת. העשויים כקדירה אפשר). תקז, א (פורני, ת. גדול ופיו מהצד כת. שלנו. ת. קטן שפיו למע'. פורני קטנה). תקז, ט (ת. שבימיהם עשויים כקדירה). תקז, יב (ת. שלנו). תקז, יט (שלהם ושלנו). תקז, יט (שלנו). תקז קו"א א (אם פורני שבימיהם נעשו מטיט. תנוריהם הי' להם טפלה מטיט סביב).

כללי ההוראה

עיי"ע הוראה. ספק דאורייתא. ספק דרבנן.

א: כה, כח (כשבעלי הקבלה חולקים על בעלי הגמרא). לב, ח (טעם החומרות, או לסייג וגדר או להידור).

ב: רמד קו"א ד (במקום הפ"מ סמכינן איחיד במקום רבים בדרבנן). רמו קו"א ג ד"ה וטוב (חילוק בין וטוב להחמיר לבין ויש להחמיר שהוא חיוב גמור). רמז קו"א ב (אין שומעין לאחרונים נגד גדולי הראשונים כשלא הביאו דבריהם וחלקו עליהם). רמח, קו"א ב ד"ה ויש (כל המחמיר בד"ס עליו להביא הראיה). רנב קו"א ב (לא סמכינן איחיד במקום רבים בדרבנן בשעה"ד, רק בהפ"מ). רנט קו"א ד (לכבוד שבת סמכינן בדרבנן איחיד במקום רבים). רסא קו"א ג (כשהמחלוקת היא לענין שעה"ד אין אומרים כדאי הוא לסמוך עליו בדרבנן בשעה"ד). רסד קו"א ג (בענין א' מדמין גזירות זו לזו). רסו קו"א ב ד"ה והא (אין אוסרים דבר המותר מחשש אם לא במקום שפירשו חכמים, וכך אין להתיר האסור מחשש שיבוא לאיסור חמור, ותהא ידינו מסולקות הימנו). ערה, ב (כל שגזרו חכמים לא חלקו בדבר ואסרו בכל ענין). רעו קו"א ה ד"ה אבל (בדרבנן בשעה"ד סומכים על יחיד במקום רבים). שא קו"א י (בדרבנן בהפ"מ אף איחיד וקטן במקום גדול). שא, ס (דבר שלא נאסר במנין חכמים איננו אוסרים). שיא, ב (מוטב להרבות באיסור א' מלדחות ב'). שכג, י (מותר להורות להיתר בשבת ואינו חשוב כמתקן). שצג, ג (קולות הסותרות בד"ס, באדם א' אסור ובב' בנ"א מותר).

ג: תלג קו"א ח (רק בדאורייתא אזלינן לחומרא כשינויא קמא). תלו קו"א ז (בדרבנן אחר המיקל בשעה"ד אפילו יחיד נגד רבים). תמ קו"א ו (כשכל דעה מקילה מטעם אחר, חילוק בין איסורי תורה לד"ס). תמג קו"א ג (איבעיא בד"ס דלא איפשטא יש לסמוך בהפ"מ על המקילין). תמה קו"א ב (כשלכל דעה יש קולא וחומרא, אף בדרבנן נקטינן כחומרי דמר וחומרי דמר). תמו קו"א ב ד"ה איברא (במקום שיש מחלוקת האחרונים שב ואל תעשה עדיף). תצג, ז (לא ינהג בד"ס בב' קולות הסותרות, אבל יכול לנהוג בחומרות הסותרות מחמת הספק).

ה: כג, י (הפ"מ מהני בפלוגתא רק בדרבנן, או אם קיי"ל כדעה המקילה ומחמירים בלי הפ"מ). כד, לו ד"ה ואף (כשכל דעה מקילה מטעם אחר). קפג מהדו"ב ע' רנג-ד (להבא מטמאין ולמפרע מטהרין אף דסתרן אהדדי, וכן האשה מותרת לינשא וצרתה אוכלת בתרומה אף דסתרן אהדדי, כמו בב' שבילין).

ו: מציאה א-ב (הלכה כרבים).

כללי הפוסקים

א: קסח קו"א ב (ריא"ז - הר"י מטראני). קעד קו"א ט (רשב"א תלמיד רבנו יונה). רב קו"א ג (ברמב"ם, כשמפרש המלות כותב והן).

ב: רמד קו"א ד (ברוב הפעמים אין הרמ"א כותב וי"א כשיש להעמיס בשו"ע דלא פליגי). רמד קו"א ו (דעה הא' בשו"ע בסתם היא עיקר). רמח קו"א ב ד"ה ולא (הלכתא כרב הונא לגבי רב נחמן שהיה גדול ממנו הרבה). רמט קו"א ד ד"ה ועיין (הלכתא כבתראי שהמה הרבים נגד בה"ג). רנ קו"א ב (חילוק בין מצוה בעלמא בדבר שמותר מהדין לבין חייב). רנא קו"א א ד"ה אבל (סתם מנחה שברמב"ם – מנחה קטנה). רנב קו"א ה ד"ה והאמת (הר"מ שבכלבו והר"מ שבמרדכי). רנד קו"א א (הטור עומד בשיטת אביו). רנד קו"א ב (חילוק ברמ"א אם מכריע או כותב והכי נהוג. השו"ע אינו ספון בעיני הב"ח מלחלוק עליו). רנה קו"א א (הכרעה שלישית אינה הכרעה). רנט קו"א ב (דרך השו"ע לקצר ל' הטור). רנט קו"א ד (כשהשו"ע כותב דעת האוסר בל' יחיד ודעת המתיר בל' רבים). רסו קו"א יא ד"ה ולהכי (מסתמא הרמב"ם קאי בשיטת הרי"ף רבו, והב"י אין דרכו לסתום דלא כרמב"ם). רעא קו"א ג ד"ה כשיגיע (הגאונים כל דבריהם דברי קבלה. הרמב"ם בשיטת הרי"ף קאי. הטור אין דרכו להשמיט דעת הרי"ף). שא קו"א ה (כו"ע היינו ר"מ ור"י אבל רבנן פליגי עליה). שא קו"א ח ד"ה ומה (כשיש להם על מה שיסמוכו אצ"ל הנח להם מוטב שיהיו שוגגים). שא קו"א י ד"ה ואפילו (בימי מהרי"ל לא נתפשטו עדיין ספרי הרשב"א). שמח קו"א א (העיקר כסברא הא' שהביא בשו"ע בסתם). שנ קו"א א (כנ"ל. בכ"מ פוסקים כרי"ף). מהדו"ב תתסג (הר"מ שבמרדכי שחיבר הל' שמחות הוא הר"מ מאנגלטירא). תתסד (בעל הגמ"יי סמך דברי רבו מהר"ם לדברי הרמב"ם לפרשו). תתסח (מהר"ם ס"ל דהלכה כתוס' בכ"מ אפי' נגד הרי"ף). תתעא (הר"מ שבכל בו). תתעד ד"ה ומיהו (הא"ז בשיטת רבו ראבי"ה). תתצה (בעה"ת לא יחלוק על רבו הר"י, ור"י שבמרדכי הוא אחר). פסקי הסדור תתקב (הגאונים דבריהם קבלה).

ג: תלב קו"א א ד"ה וכל (אנן נמשכים אחר פסקי ט"ז ומ"א). תלג קו"א ז (הגמ"יי נמשך אחר התוס'). תלג קו"א טז (אין ספקו של הטור מוציא מודאי של הכלבו כו'). תלה קו"א א (אין ספקו של הט"ז מוציא מודאי של המ"א כו'). תלו קו"א ו (דרך הפוסקים האחרונים לפרש). תלז קו"א א (כשהט"ז ומ"א אין חולקים על השו"ע הכי ס"ל). תמ קו"א ח (כשהרמב"ם מחדש כותב נראה לי). תמב קו"א א (כשהמ"א מעתיק דעת פוסק ומסכים עמו, כותב דעתו בסתם ורושם בחצע"ג מבטן מי יצאו הדברים). תמב קו"א י ד"ה וכל (מסדרי הגהות מיימוניות ומרדכי תלמידי מהר"ם). תמב קו"א יב (סתם תוס' ר"י). תמז קו"א א (העיקר כדעה הא' שמביא בשו"ע בסתם). תצד, הל' מכירת חמץ ד"ה נודע (הרבה מספרי ראשונים לא נדפסו עד דורותינו אלה).

ד: תצז קו"א א ד"ה וכיון (כל שיעורי חכמים כך, אומרים רק במקום שנזכר בגמרא בפירוש). שם ד"ה סוף (כיון שהט"ז מקיל בהדיא, באיסור דרבנן הולכין להקל). תצז קו"א ה ד"ה ומה (דרך הפוסקים לפרש, אמרינן רק במקום שיש להסתפק). תקז קו"א א (אין ספיקו של מ"א מוציא מודאי של רמ"א). תקט קו"א ב ד"ה ועל (תוס' ורא"ש וטור בתראי לגבי הרמב"ם). תקי קו"א ב (כלל כ' הרמ"א לכל הל' יו"ט, לענין מלאכת או"נ שאפשר לעשותה מעיו"ט, ולא הוצרך לחשוב כרוכלא בכל המקומות). תקי קו"א ד (יחיד ורבים הלכה כרבים. רמב"ן ורא"ש ור"ן בתראי נגד רש"י). תקיא קו"א א ד"ה ובודאי (דברי המ"א שבמקומו עיקר). תקיב קו"א א (המ"א בא לפרש דבריו ולא לקבוע הלכה כמותו). תקיג קו"א ד (ביו"ד ששם עיקר מקומו וגם בתרא חזרו בהם הב"י ורמ"א). תקיד קו"א ד (אין ספק מוציא מידי ודאי). תקיח קו"א ג (המ"א ראה רק מקצת דברי הט"ז). תקכז קו"א ד (הלכה כרבים בכ"מ).

ה: א קו"א ד ד"ה אבל (אור זרוע עומד בשיטת רש"י בכל מקום). כג, י (רי"ף ורמב"ם עמודי ההוראה בבית הב"י). כד, ד (בה"ג, כל דבריו דברי קבלה). כד, לו ד"ה ואנו (דרך הפוסקים לשנות הפשוט תחלה). כה, ג (בה"ג, כל דבריו דברי קבלה). לב, ו ד"ה וכתב (אנן גרירי בתר תוס' בכל מקום). לב, קו"א ב ד"ה והנה (סברא ראשונה שכותב הפוסק בסתם הוא עיקר בעיניו). קפג קו"א ב ד"ה וכל (בעה"ת תרם תרומת מדותיו מרבו ר"י בעל התוס'). קפו, ו (העיקר כסברא הא' שהביא בשו"ע בסתם). קפז קו"א א ד"ה והנה (הרמב"ם שנה דרך קצרה וסמך על המעיין). קפז קו"א י ד"ה והרשב"א (י"ל שמשמרת הבית אינו להרשב"א). קפז קו"א יא סד"ה ומה (מהרי"ל רבו דמהרא"י). קפט, מב (הרמ"א לא רצה לשנות לשון הרמב"ן שבטור). קפט, מג (בימי רמ"א וב"ח וט"ז וש"ך לא באו עדיין הל' נדה לרמב"ן לדפוס). קפט קו"א א ד"ד ומה (דרך הטור להעתיק מפוסק, אף שבפרט א' לא ס"ל כוותיה). קפט ק"א ד"ה ועיין (בפוסקים למדין מכללות, ובפרט במקום שנאמר חוץ). ת"ת א קו"א א ד"ה דהיינו (הסמ"ג עומד בשיטת הרמב"ם). שם ד"ה אבל וד"ה ומה (דרך הרמב"ם שלא לכתוב דבר שאינו מוכח טובא בגמרא). שם ד"ה והנה (כל מקום שכתב הרמב"ם מבן כך ואילך, הכוונה לשנים שלמות. הטור לא ראה פיה"מ להרמב"ם).

ו: הלואה קו"א ב (הרמ"א השמיט דעת ריב"א, דיחידאה הוא). גזלה קו"א ב (דרך הרמב"ם לפרש טעמא דקרא). גזלה קו"א ט ד"ה וטעמיה (דרך הרמב"ם לפסוק כסתמי דסתרי ולישבם).

כללי התורה

עיי"ע מדות שהתורה נדרשת בהן.

ב: רמב, א (חמורים ד"ס מד"ת). רסא, ב (דברי קבלה חמורים מכל השבותים).

ג: תמה קו"א א ד"ה הב' (כללי הפקר מסר הכתוב לחכמים).

ד: תריא, ג (איסור שמסר הכתוב לחכמים). תרמט, כב (כנ"ל).

ה: א קו"א ג (א"כ אינה שוה לכל נפש, ותורת כ"א בידו). קפד, ו (דברי קבלה כדברי תורה). קצ, פו (לא ניתנה תורה אלא לישראל ולא לעצים ואבנים). ת"ת ב, ה (שוות לכל נפש, ולא שכ"א תורתו בידו). ת"ת ג קו"א א ד"ה ואפילו (השמר דעשה לדעת הרמב"ם אינו לאו בפ"ע. כל המצות ניתנו בסיני בפירושן).

ו: עוברי דרכים קו"א ב (אי דרשינן טעמא דקרא).

כללי התלמוד

ב: רנד קו"א ג (אמורא הוה לי' לפרש). רסו קו"א ו ד"ה אבל (כנ"ל). שנה קו"א א (רב הונא גדול מר"נ).

ה: כג, ג (רב ורבי יוחנן הלכה כר"י). כג, יא (כנ"ל). כד, לו ד"ה ואנו (דרך התנאים לשנות הפשוט תחלה). לב, ו (קיי"ל כרבי ינאי נגד תלמיד תלמידו ריש לקיש, שאין הלכה כתלמיד במקום הרב). לב קו"א א (רק במילתא דתליא בסברא אמרינן אין הלכה כתלמיד במקום רבו, משא"כ בהלמ"מ שגמר מרביה). לג, י (אין ליתן דברי חכמים לשיעורים, אם לא במילתא דפסיקא). קפז קו"א א ד"ה והא (הוי מצי למימר ולטעמיך, כמ"ש תוס' בכ"מ). ת"ת א קו"א א ד"ה והנה (על שיעור גדול לא שייך עד בכלל). שם ד"ה ומה (לדעת הרמב"ם פ"ו דאבות היא ברייתא שלא הובאה בגמרא).

ו: הפקר קו"א א ד"ה ותדע (אין למדין מתוספתא שלא הביאוה בגמ' לפשוט הימנה). נזקי ממון קו"א ג (צדדי שבמקרה ומשנה ותלמוד הוא אפ"ל בצדדי הכותל עצמו). נזקי ממון קו"א ד (רבי יהודה תלמיד רבי עקיבא. הלכה כר"ע אפי' כנגד רבי').

גזרה דרבנן

ב: רנז, ז (לא גזרו בדבר שאינו מצוי). שח, א (אין גוזרין על הצבור יותר מדאי). מהדו"ב תתעח ד"ה והנכון (כנ"ל).

ד: תרכד, י (אין גוזרין על הצבור אא"כ יכולין לעמוד בה).

ה: קצ, נה (מדת חכמים ליתן קצבה ושיעור, שאין להוסיף ולגרוע).

לא חלקו חכמים בגזרתם

א: קיג, ז (כשאסרו משום מראית העין – אפי' בחדרי חדרים). קיד, ה. קכח, ו.

ב: רמד, יד. רנז, א. ערה, ב (אפי' גבוה י' קומות). שא, נו (כנ"ל – קיג, ז). שב, כד. שג, א. שה, יד-טו. שז, כב. שכ, ב. שכה, טז. שכו, א. שלד, ז. שלו, ה.

ג: תנא, ד (כנ"ל – ערה, ב). תס, ז. תעג, טו.

ד: תקז, יח. תקט, טז. תרמח, ח.

ו: עדות כט. עדות לד. הפקר יא.

כעס

עיי"ע מדות.

כרות שפכה

א: ג מהדו"ק, כ (אינו מוליד).

כרת

א: פה, א.

ב: רסא, ג. שלא, ז (העמידו דבריהם אפי' במקום כ.). שמז, ז (כנ"ל).

ג: הקדמה להל' פסח (אינו חייב על תערובת חמץ אא"כ יש בו טעם). תמב, ט (על שתיית יי"ש בפסח). תמב קו"א ו (תערובת חמץ). תמב קו"א יב. תמו קו"א א (כנ"ל). תמז, א (החמירה תורה בחמץ). תנט, יג (בצק שהחמיץ). תסב, א (נתחמץ ע"י שמרי יין). תסב, ג (עיסת מי פירות עם מים). תסז, א (חטים שהחמיצו). תצד, הל' מכירת בהמה המבכרת ד"ה ומענין (קדשים בחוץ).

ד: תרז, ו. תרח, א (על איסורי יוה"כ, ולא על תוספת יוה"כ). תריא, ב (ביוה"כ, רק על מלאכה ואכילה ושתיה). תריא, ד (מלאכה ביוה"כ). תריב, א (אכילה ביוה"כ). תריח, יג. תרכא, ד.

ה: ב, יז (לא מל עובר בכל יום). קפג, הקדמה (הבא על זבה קטנה וגדולה). קפד, יט (באיסור כרת ראוי להחמיר יותר). קפז, יג (אין להקל באיסור כרת). קפז, כג. קפז, לד (כנ"ל). קצ, ע (יחמיר לעצמו בספק איסור כרת). קצ, עב (כנ"ל).

כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כו'

א: קנו, ז.

ד: תרז, ה.

כשפים

עיי"ע מזיקים. שדים.

א: ג מהדו"ק, ג (כשממשמש בפי הטבעת אחר שישב). ג מהדו"ק, טז (עכשיו שבה"כ אינו בשדה אין חוששין בו לכ.).

ב: שיב, ח (בזה"ז אין חוששים לכ.). שפב, א.

ג: תלג, כב. תמו, ו.

כתבי יד

א: לב קו"א ג (כ"י ס' התרומה).

ב: מהדו"ב תתסב ד"ה אבל (כנ"ל).

כתבי הקודש

עיי"ע מלאכות שבת (דליקה). נביאים וכתובים. ספר תורה. ספרים.

כתיבה

עיי"ע אותיות. מלאכות שבת (כותב). סת"ם.

א: מז, ג (כ. אי הוי כדבור לענין ברכת התורה).

ב: שלד, יב-ג (כ. אשורי). שמ, ח (כתב אשורי. משיט"א).

חקיקה

ב: שמ, ז (בכלל כ.).

ד: תרלח, כ (כמו כ.).