ד

דבור

עיי"ע הרהור. מחשבה. שבת (ודבר דבר).

ב: רסג קו"א ח ד"ה ולמדו (עקימת שפתיו הוי מעשה).

דבר הגורם לממון

עיי"ע טובת הנאה.

ב: רמו קו"א ס"ק ג ד"ה והא (קיי"ל דלאו כממון דמי, ושאני לענין חמץ ולענין תרומה).

דברים בטלים

עיי"ע מושב לצים. תלמוד תורה (ודברת בם).

ו: גזלה לא (המשחק בקוביא).

דברים שבלב

עיי"ע הרהור. מחשבה.

ב: רמו קו"א ב (כשאמר סתם וחשב באופן היתר לא הוו ד. אפי' כשאנן סהדי דהתירא ניחא ליה).

ג: תלו, ה (אין מברכים על ד"ש). תפט, כ (ד"ש אינם דברים).

ד: תרח, ז (הסכים בדעתו לא לאכול בעיוה"כ, ד"ש אינם דברים).

דואר

א: רמז, ג (בי ד. שמקבל האגרות השלוחות לעיר ומחלקן למי שנשלח אליו). רמז, ד-ו. רמז, יב.

דורון

עיי"ע מתנה.

א: א מהדו"ק, יב (קרבן עולה הוא ד.). קעז, ה (מצוי במדינתינו שישלח ד. לחברו באמצע הסעודה). קפג, א.

ב: שכה, י (נכרי המביא ד. לישראל פירות או בע"ח בשבת, בודאי ליקטן וצדן בו ביום לצורך ישראל, שלא יביא לו אלא מהמשובח).

ג: תמח, ג (נכרי שהביא ד. חמץ לישראל בפסח).

ד: תקטו, א (כל המביא ד. מתכוין להביא מהמשובח, שליקט וצד היום). תקטו, ג (כנ"ל).

ה: יח, כח (השולח ד. לחכם משחיטתו לברר הוראתו). רבית ז (רבית מוקדמת ומאוחרת, השולח ד.).

דינא דמלכותא דינא

עיי"ע גזלה (הברחת מכס). קנינים (כיבוש).

ב: מהדו"ב תתפח (בקניית עבד).

ו: הפקר ג (שהמלך קונה בכיבוש ומוכר לא', נקנה בלא קנין חזקה). הפקר קו"א א ד"ה אלא, ואילך (בקניית עבד שנשבה ברשות המלכות). גזלה יב (במכס). טו-ז (כנ"ל). יט (דוקא כשהשוה מדותיו לכל בני מלכותו. מכס היהודים נק' משוה מדותיו. ודוקא כשיש בו הנאה למלך או תיקון המדינה, משא"כ בדיני בין אדם לחברו).

דליקה

עיי"ע אמירה לנכרי (דליקה). מלאכות שבת (דליקה).

דם

עיי"ע מלאכות שבת (חובל). נדה. שחיטה (כיסוי הדם).

א: קנח, ד (ד. בהמה וחי' ועוף נק' משקה, משא"כ דם דגים).

ב: שה, לב (ד. נעכר ונעשה חלב).

ה: קפד, כד (לא קיי"ל שד. נעקר ונעשה חלב).

איסור אכילתו

ב: שח, סח (בשר חי שאינו מלוח מותר באכילה).

מכה

ה: לג, כג ד"ה ושיטה שלישית (אם אין שם מ. קורט דם מנין). קפז, כג ד"ה ומ"ש הרשב"א שאומרת (כנ"ל). קפז קו"א יא ד"ה מה (כנ"ל).

דפוס

עיי"ע סדור. ספרים.

ב: רפד, ד (עכשיו מדפיסים נ"ך על נייר ואינו בגלילה ומותר משום עת לעשות לה'). שז, ל (הדפסת ספרי חשק).

ג: תצד, סדר מכירת חמץ (ספרי הראשונים שלא נדפסו בימי האחרונים).

ה: קפט, מג (כנ"ל - סדר מכירת חמץ).

דרך

עיי"ע שיירה.

א: פט, ד (יציאה לד. קודם תפלה). קי, ד (תפלת הד.). קי, ט (היוצא לד. נוטל רשות מגדולי העיר שיברכוהו. בד. יעסוק בתורה. יאכל כשני רעבון. יכנס ויצא בכי טוב).

ה: קפד, לא (לפקוד אשתו כשיוצא לד.). ת"ת ג, ו (ת"ת כשהולך בד.).

ו: שמירת גו"נ קו"א א (לא לצאת יחידי בד.).

דרך ארץ

עיי"ע סעודה. תלמוד תורה (תורה ודרך ארץ).

א: כז, כד (לא לגלות תפלין של ראש לפני רבו). לב, סב (כנ"ל). סה, ב (לומר עם הצבור מה שאומרים). קסז, ד (לא לבצוע פרוסה קטנה או גדולה יותר מכביצה). קסז, כא (נתינת הפרוסה ביד). קפט, א (אין ד"א להזכיר מלכות שמים אצל מלכות בית דוד). קצד, ב (אין ד"א להזכיר ה' בפחות מי').

ב: עדר, ג (בחול לא יבצע פרוסה גדולה, רק בשבת). שמז, ד (לומר תצלח מלאכתך).

ה: ת"ת ג, ז.

ו: נזקי גו"נ ד (מותר להכות בניו הקטנים להדריכם בד"א).

דרכי האמורי

עיי"ע בחקותיהם.

א: קפ, ג (העורכים לגד שלחן).

ב: שא, לג (כשניכר שמתכוין לרפואה מותר. לחש וקמיע מתי יש בהם משום דה"א). שו, יח (מותר למדוד אזור של מי שכואב ראשו). שז, לב (לשאול מהשד על הגניבה יש מתירין. ולצורך רפואה, וכל מיני לחשים מותר אף בשבת).

ד: תרה, ב (לחזר אחר תרנגולים לבנים).

דרכי שלום

עיי"ע איבה. קנינים (איבה; דרכי שלום).

א: סו, א (בין הפרקים משיב שלום לכל אדם מפני ד"ש). קכח, יא (לוי חכם שאינו נוטל ידי כהן עם הארץ. כהן ע"ה עולה לפני לוי חכם).

ב: רנב קו"א ג (לא גזרו על מראית העין במקום ד"ש). שו, כה (השבת אבידת נכרי כעין מצוה, ומותרת הכרזתו בשבת). שכה, א (לכן חשוב מזונותיו עליך). שכה, ד (התירו אמירה לנכרי באיסור מד"ס במקום מצוה או ד"ש). שמז, ד (בהשאלת כלי מלאכה לחשוד. אמירת תצלח מלאכתך לעכו"ם). שסו, ז (לא לשנות הבית שהעירוב בו).