א דין השכמת הבוקר ובו ט' סעיפים:

הקדמה

הקדמה

זאת מצאנו בכתבי הקודש של אדמו"ר ז"ל נ"ע שהתחיל לחבר הש"ע מהדורא תניינא כיד ה' הטובה עליו השכיל והוסיף הרבה חידושי דינים ואף שיש הרבה דברים מה שכבר נאמרו אמרנו שלא לדלג למען לא יחסר כל בו ומשנה לא זזה ממקומה:

א

א יהודאא בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים עז כנמרב הוא שלא להתבייש מפני בני אדם המלעיגיםג וגבור כארי עיקר הגבורה הוא בלבד להתגבר על יצרו לנצחו כגבור המתגבר על שונאו לנצחו ולהפילו לארץ וכן צריך כל אדם בבקר להתגבר על יצרו כאריה לקום משינתו קודם אור הבקר לעבודת בוראוו כדי שיהא הוא מעורר השחרז כמ"שח אעירה שחר אני מעורר השחר ואין השחר מעיר אותיט וזו מדה בינוניתי:

ב

ב אבל ראוי לכל ירא שמיםיא וכל החיל אשר נגע ה' בלבויב לקום בחצות הלילהיג ולקונן מעטיד במזמור על נהרות בבלטו וכיוצא בוטז (כמו שנדפס בסידוריםיז) על חורבן בית המקדש וגלות השכינהיח כמ"שיט קומי רוני בלילה לראש אשמרות וגו' וכמו שהקדוש ברוך הוא מקונן בעת ההיא ואומרכ אוי לי שהחרבתי את ביתי כו' וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונהכא ואח"ככב לעסוק בתורהכג שבעל פהכד עד אור היוםכה:

ג

ג ונודע כבר מה שהפליגו במעלה זו בספר הזוהרכו וכן אמרו בגמראכז שחצות לילה היא עת רצון וכמ"שכח ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' וגם אמרוכט כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמרל קומי רוני בלילה לראש אשמרות שפכי כמים לבך נוכח פני ה' כלומר שכינה שרויה אצלךלא וראש אשמרות הוא חצות הלילהלב (ואם אינו יכול לקום בחצותלג יקום בראש האשמורה השלישיתלד) וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביוםלה שנאמרלו יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי וזה הנקרא עבד ה'לז כמ"שלח כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות ונכון להכין תרנגוללט להקיצו משנתומ בחצותמא וכמו שהיה עושה רבי עקיבאמב שהיה מוליך עמו תרנגול גם כשהיה מהלך בדרך כדי להקיצו בחצותמג ואם אין התרנגול מקיצו ישכור לו אדם שיקיצנו:

ד

ד ומיד שניעור משינתומד כדי שיוכל להתגבר על יצרו לקום בזריזות בחצות או קודם עמוד השחר במדה בינוניתמה יחשוב בלבו לפני מי הוא שוכבמו וידע שמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא חופף עליו שנאמרמז מלא כל הארץ כבודו ואלו היה שוכב לפני מלך בשר ודם העומד עליו היה מתחייב בנפשו קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה:

ה

ה וזה כלל גדול בתורהמח ובמעלת הצדיקים ההולכים לפני האלקים כמ"שמט שויתי ה' לנגדי תמיד כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדולנ ואין דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו כדיבורו במושב המלך כל שכן כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול מלך מלכי המלכים הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו כמ"שנא אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא מיד יגיע אליו היראהנב וההכנעה בפחד ה' ובושתו ממנו תמיד ואם לא יגיע אליו מיד יעמיק הרבה בענין זה עד שיגיע אליונג וגם ישוב בתשובה שלימה על כל עונותיו שהם המונעים מהגיע אליו היראהנד כמ"שנה עונותיכם היו מבדילים וגו':

ו

ו וטוב להרגיל עצמו לומר מיד שניעור משינתונו (מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך) ועל ידי זה יזכור את ה' העומד עליו ויקום בזריזותנז אך לא יקום ויעמוד בפתע פתאוםנח אלא ישהה מעטנט עד שיגמור נוסח זה בעודו שוכב או יושב כמו שיתבאר בהל' דרך ארץס ולפי שבנוסח זה אין בו שום שםסא מז' שמות שאינם נמחקיןסב אין איסור לאמרו קודם שנטל ידיו אף אם ישן על מטתו ערום ומסתמא נגעו ידיו במקומות מטונפים שבגופו כמו שיתבאר בסימן ד'סג אבל אסור להוציא דברי תורה מפיו בידים מטונפותסד אבל להרהר בדברי תורה מותרסה ואעפ"כסו [אין לו לדבר ולא אפילו להרהרסז] בדברי תורה בעודו מושכב על מטתו גם אם נטל ידיו אלא יקום ויעמוד או ישב באימה שנאמרסח הכון לקראת אלקיך ישראל:

ז

ז ומי שישן במלבושיוסט מאחר שיכול להיות שלא נגעו ידיו במקומות מטונפיםע שבגופו הרי סתם ידים אלו כשרות להזכיר השם בברכותעא ולדבר דברי תורהעב מדין התלמודעג והפוסקיםעד (כמו שיתבאר בסי' ד'עה) ואין צריך לומר ליגע במלבושיועו קודם נטילת ידים אע"פ שרוח רעה שורה עליהןעז רק שלא ליגע באוכליןעח ומשקיןעט בלבד כמו שיתבאר שםפ אך בזוהרפא החמירו מאד שלא לברך ולא ללמוד וכן שלא ליגע במלבושיופב וכן שלא לילךפג ד' אמות בעוד רוח הטומאה שורה על הידים קודם נטילת ידים שחרית והמהלך ד' אמות חייב מיתהפד כי בהשראת טומאה זו על ידיו חילל קדושת ה' אשר עליו כעל כל עבדי ה' המתקדשים בקדושתו של מקום ברוך הוא ותורתו הקדושה בקדושה וטהרה יתירה על טהרת המון עם אשר לא הגיעו למדה זו ומכל מקום אם אירע מקרה שאין לו מים ליטול ידיו ג' פעמיםפה כראוי להעביר רוח הטומאה כשמשכים בלילה חלילה לו ליבטל מדברי תורה עד שיאיר היום ויטול ידיו ג' פעמים אלא יטול מעט או ינקה בכל מידי דמנקי ויברך וילמוד כדין התלמוד והפוסקיםפו:

ח

ח וזמן חצות לילהפז הוא שוה בקיץ ובחורף לעולם י"ב שעות אחר חצי היום שהוא אמצע הלילה ממש והיא עת רצון למעלהפח בכל זמן ובכל מקום ואף שהימים והלילות משתנים לפי האקלימים וריחוק המדינות זו מזו ממזרח למערב אין בכך כלום וכמו זמן קריאת שמע ותפילה וזמן כניסת שבת ויו"ט שהוא ג"כ בכל מדינה ומדינה לפי זמן הימים והלילות שלה (כי עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים שבקריאת שמע ותפילה וקדושת שבתפט ויום טוב הוא למעלה מגדר המקום והזמן רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו וזהו ג"כ הטעם ששורה קדושה עליונה בחוץ לארץ ביום טוב שני של גליות ולכן גם בני ארץ ישראל הבאים לחוץ לארץ חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור כמו שנתבאר בהלכות יו"טצ):

ט

ט טוב לומרצא בכל יוםצב פרשת העקידה לזכור זכות אבותצג ופרשת המן לבטוח בה' נותן לחם דבר יום ביומו ועשרת הדברות ויתר על כן טוב מאד לומר פרשת הקרבנות שהןצד עולה ושלמים ותודה וחטאת ואשם ודאי ותלויצה וקרבן עולה ויורד ופרשת נסכים ושאר כל המנחות ככתוב במעמדותצו לקיים מ"שצז ונשלמה פרים שפתינו וכמו שאמרו חכמיםצח על פסוקצט זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו' כל העוסק בתורת עולה כו' ומכל מקום מי שיש לו לב ללמוד ולהביןק אין לומר אפילו פרשת הקרבנות בכל יום אלא לפרקיםקא ודי לו באמירת פרק איזהו מקומן כי גדול תלמוד המביא לידי מעשהקב ולידי ידיעת התורה (כמ"ש בהלכות ת"תקג) ואם יודע שנתחייב באיזה קרבןקד כגון עולה על ביטול מצות עשה או על הרהור הלב בלא תעשה ותודה לארבעה הצריכים להודות יאמר פרשת הקרבן מיד שנתחייב בו וכשיאמר פרשת הקרבנות יאמר ביוםקה שהוא זמן הקרבתם ולא בלילה אבל אין צריך לומר מעומדקו כמו הכהן שהיה עובד מעומד מאחר שהוא איננו כהן העובד אלא שבקריאתו מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב לו הכהן וטוב לומר בשבת פרשת לחם הפניםקז:


א) משנה פ"ה דאבות משנה כ. וראה לקו"ש חכ"א עמ' 282. חכ"ו עמ' 29. התוועדויות תשד"מ עמ' 787.

ב) טור. וראה לקו"ש חט"ו ע' 255. חכ"א עמ' 283. בדה"ש סי' א סק"ג. הערות בשו"ע אדה"ז ע' 7.

ג) וכ"ה במהדו"ק ס"ג. ועי' לקמן סי' ח סי"ט. סי' נו ס"ב.

ד) ט"ז ס"ק א. וראה גם תניא פכ"ה (לא, ב).

ה) טור. וכ"ה במהדו"ק ס"א.

ו) לבוש סעיף א. וראה טור.

ז) טור ושו"ע סעיף א. וכ"ה במהדו"ק ס"א. סידור סדר השכמת הבוקר.

ח) תהלים נז, ט.

ט) ירושלמי ברכות פ"א ה"א. מדרש איכה פ"ב. זח"א כג, א. רש"י תהלים שם. רש"י ברכות ד, א.

י) עי' לקו"ש חט"ז עמ' 361 ואילך.

יא) רא"ש ברכות  פ"א סי' ב. טור ושו"ע סעיף ג. וראה פירוש רב האי גאון ברכות ג, א (הובא בס' הנר).

יב) ע"פ ש"א י, כו. וראה גם בסידור סדר תיקון חצות.

יג) זוהר ח"ב קצה, ב. כתבי האריז"ל (פע"ח שער תיקון חצות, שער הכוונות דרושי לילה). מ"א סק"ד (מרקנטי פרשת בראשית). ראה גם מהדו"ק סי' א ס"ח. סידור (בסדר השכמת הבוקר ובסדר תיקון חצות). קובץ ד"ת חי"ג עמ' נב.

יד) ראה מקור חיים לר' יאיר חיים בכרך סעיף ג. ובמהדו"ק ס"ח: להתחנן ... ולשפוך תחנונים.

טו) תהלים קלז.

טז) כמו מזמור למנצח בבוא (תהלים נא). ראה תניא פכ"ו.

יז) וגם בסידור רבינו.

יח) כתבי האריז"ל שם. עטרת זקנים ס"ק ג. וראה סדור (הערה לתיקון חצות). אגה"ת פ"ז.

יט) איכה ב, יט.

כ) ברכות דף ג, א. בדפוסים ישנים (ומקצת כת"י) נשמט תיבת לי. בדפוסים שלנו נשתבש ע"י הצנזורה: או להם לבנים שבעונותיהם החרבתי כו'. הנוסח שלפנינו בכת"י מינכן. תוס' רבינו יהודה. מנורת המאור נר ג כלל ג ח"א פ"ה. שבלי הלקט סי' ח בשם רש"י. כלבו סי' ז.

כא) טור שם. וכ"ה במהדו"ק סעיף ט.

כב) כתבי האריז"ל שם. סדה"י. עטרת זקנים שם.

כג) ובמהדו"ק ס"ח: התורה והתפלה צ"ל בשמחה. וראה תניא פכ"ו.

כד) עולת תמיד ס"ק א ואלי' זוטא ס"ק ב בשם לבנת הספיר. ראשית חכמה שער הקדושה פ"ז. וכ"ה במהדו"ק ס"ח. וראה גם לקמן סי' תצד ס"ג. וראה באר היטב סי' רלח סק"ב. מ"ח מסכת שכיבה. ס' המנהגים עמ' 20. ובסידור (סדר תיקון חצות): אם קודם חצות ילמוד פרק אחד משניות כו' ואם אחר חצות ילמוד בזוה"ק. וראה גם מ"ש בלקו"ש חל"ד עמ' 45. ולענין החילוק בין קודם חצות לאחר חצות ראה ס' המנהגים שם. ועי' קובץ העו"ב תשעז ע' 98. תשעח ע' 61. וראה שער המצות פ' ואתחנן.

כה) כתבי האריז"ל שם. ר"ח שם.

כו) ראה זח"ב קצה, ב.

כז) יבמות עב, א.

כח) שמות יב, כט.

כט) סוף תמיד (לב, ב). וראה גם הל' ת"ת פ"ד ה"ח וש"נ. ועי' קובץ ד"ת חי"ג ע' נג.

ל) איכה ב, יט.

לא) רש"י תמיד שם.

לב) ברכות ג, ב לדעת רבי. וראה מ"מ וציונים. ועי' מהדו"ק ס"ח ובסידור בסדר תיקון חצות. ועי' בדה"ש סי' א סק"ו.

לג) ובסידור כ' שמי שאינו יכול לקום כל לילה עכ"פ באיזה לילה שיכול כו'. ובאגה"ת ספ"י כ' שעכ"פ לא יפחות מפעם אחת בשבוע לפני יום השבת. וראה גם קונ' התפלה ע' 25.

לד) ראה ברכות ג, א. ר"ח שם. ובסידור פסק דתחלת זמנה מתחלת האשמורה התיכונה וסוף זמנה עד אור היום למי שלא הי' יכול להקדים כמ"ש בפע"ח [שער תיקון חצות ספ"ד]. ועי' מהדו"ק ס"ח.

לה) חגיגה יב, ב.

לו) תהלים מב, ט.

לז) זהר ח"א קלו, א. ח"ג יג, א.

לח) תהלים קלד, א.

לט) ראשית חכמה שער הקדושה פ"ז.

מ) רש"י ברכות ס, ב.

מא) ראשית חכמה שם. וראה קובץ ד"ת חי"ב עמ' נד.

מב) ברכות ס, ב.

מג) ראשית חכמה שם.

מד) דרכי משה בשם הרמב"ם במורה נבוכים  ח"ג פ' נ"ב. וכ"ה בסידור סדר השכמת הבוקר.

מה) כדלעיל ס"א.

מו) דרכי משה בשם הרמב"ם שם. וכ"ה במהדו"ק ס"א.

מז) ישעיה ו, ג. וכ"ה בדרכי משה שם (לקמן סי' ב ס"א. ובמהדו"ק שם ס"א). אבל לקמן ס"ה, במהדו"ק ובסידור שם הביא את הפסוק (ירמיה כג, כד) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא.

מח) רמ"א סי' א סעיף א. מו"נ שם. וכ"ה במהדו"ק ס"ב. וראה גם תניא פמ"ב (נט, ב).

מט) תהלים טז, ח.

נ) רמב"ם במורה נבוכים שם.

נא) ירמי' כג, כד.

נב) ראה גם תניא שם.

נג) הרב רבינו יונה בשערי תשובה. וראה גם ס' היראה שלו.

נד) ס' חסידים סי' לה.

נה) ישעיה נט, ב.

נו) סדר היום בתחלתו הובא במ"א סי' ד בסופו ובאלי' זוטא סק"ב. וכ"ה במהדו"ק ס"ה. סידור סדר השכמת הבוקר.

נז) ספר היראה. רמ"א סעיף א. וכ"ה בסידור ובמהדו"ק ס"א.

נח) לחם חמודות פ"ט דברכות אות סט. עטרת זקנים סי' א ס"ק ב.

נט) לחם חמודות שם. מ"א ס"ק ג. וראה גם מהדו"ק ס"ו.

ס) ע' בהל' שמירת גוף ונפש סעיף ה.

סא) סדר היום הובא במ"א סי' ד בסופו ובאליה זוטא ס"ק ב. וכ"ה במהדו"ק ס"ה. סידור ד"ה לפי. ולכן אומרים אותו אף שמברכין אח"כ ברכת אלקי נשמה. עי' קונ' ענינה של תורת החסידות.

סב) עי' לקמן סי' פה ס"ג.

סג) סיום סי' זה במהדו"ב לא הגיע לידינו, ועי' מהדו"ק שם ס"ג.

סד) אליה זוטא סי' ד ס"ק יא. אליה רבה שם ס"ק טז. וכ"ה במהדו"ק ס"ה ובסידור שם.

סה) הרב רבינו יונה ברכות פ"ב (מובא בב"י סי' פה. ט"ז סי' סב). וכ"ה במהדו"ק ובסידור שם. ועי' לקמן סי' פה ס"א וש"נ.

סו) עולת תמיד ס"ק ב (ממשמעות הזוהר ח"א עב, א). אלי' זוטא ס"ק ב. אלי' רבה ס"ק א. וכ"ה במהדו"ק ס"א.

סז) בדפוס ראשון: אין לו להרהר ולא אפילו לדבר. וראה מ"מ וציונים.

סח) עמוס ד, יב. וראה גם לקמן מהדו"ק סי' א ס"א. סי' ז ס"ב. סי' צא ס"ב. סי' תריג ס"ה.

סט) שו"ת רשב"א ח"א סי' קנג. שו"ע סי' ד סעיף כג. וכ"ה בסידור ד"ה לפי.

ע) ובסידור שם: במקומות המכוסים שבגופו שדרכן להיות מכוסים לעולם (עי' לקמן סי' צב ס"ז).

עא) ראה גם לקמן סי' צב ס"ה.

עב) רמ"א סי' מז סעיף יג.

עג) ברכות ס, ב.

עד) ראה רמב"ם הל' תפלה פ"ג ה"ג. פ"ד ה"א. רא"ש ברכות פ"ט סי' כג.

עה) ראה לקמן מהדו"ק סי' ד ס"ג.

עו) מ"א סי' ד סק"א. וכ"ה במהדו"ק ס"ז. וראה גם לקמן סי' מו ס"ב.

עז) שבת קט, א.

עח) רש"י יומא עז, ב.

עט) ט"ז סי' ד ס"ק ד.

פ) סעיף ב.

פא) בהקדמה דף י, ב. פ' וישב קפד, ב. וכ"ה במהדו"ק ס"ז. ובסידור שם. ועי' קובץ העו"ב תשעז ע' 96.

פב) זהר ח"א נג, ב. סדר היום. אבל לקמן סי' ד ס"ב ובמהדו"ק שם ס"ה-ו לא הובאה חומרה זו. ובסידור שם כ' שאם אין לו מים כו' יזהר בדברים אלו הנזכרים בתלמוד.

פג) יש שכר ממשמעות הזהר ח"א י, ב (וכן הוא באור הלבנה לזהר שם בשם נ"א). פרי עץ חיים שער הברכות פ"ה בשם זוהר ע"פ לאשר הביא אלוה בידו. ובאשל אברהם סי' ד סעיף א כתב שלא להציב רגליו על הארץ קודם נט"י. וראה לקוטי סיפורים (פרלוב) ע' רפז. קובץ העו"ב תשעה ע' 77.

פד) תולעת יעקב בשם הזהר (הובא בב"ח סי' ד) ובזהר שלפנינו אינו, אבל באור הלבנה לזח"א י, ב בשם נ"א: דאתחייב לשמיא … ווי לדא דאתחייב מיתה לשמים (הובא בברכי יוסף סי' א אות א. ושם הובא גם נוסח מכת"י: על דא אתחייב מיתא לשמיא. נעתק בשערי תשובה שם אות ב)). של"ה מסכת חולין.

פה) שבת קט, א. ראה לקמן סי' ד ס"ב.

פו) ראה לקמן סי' כה סעיף כח [מ"מ וציונים].

פז) תשובת שב יעקב סי' א (וכ"כ בשאלות הר' מיישטרלין בשו"ת מהרי"ל סימן קמב (הב') (בדפוס האנווא ש"ע) מפירש"י בעירובין נו, א). ובכור שור ברכות ג, א בשם ס' ליקוטי האור, ושכן הוא משמעות הראשית חכמה (דלא כמג"א סק"ד. ראה מחצה"ש. סידור בסדר תיקון חצות).

פח) אור החמה לזח"ב קצה, ב בשם רמ"ק (הובא בברכי יוסף סי' א אות ה). וראה מ"מ וציונים.

פט) ראה צפנת פענח לר"י בן המבי"ט פר' בראשית עה"פ ויכל אלקים. משנת חכמים אות תקמב.

צ) ראה לקו"ת שמע"צ צב, ג. תו"ח שמות שמט, ב. ועי' לקמן סי' תסח ס"י. סי' תצו סעיף ז-יא. וראה שער הכולל פ"א סק"ב. משמרת שלום סי' לב סק"ד. אג"ק ח"ד ע' רמד. ח"ז ע' קסט. כינוס תורה ח"ח ע' סא. קובץ ד"ת (צפת) ח"ג ע' 65. באגרות מלך ע' סו ואילך. קונ' יו"ט שני (לונדון תשנ"ה).

צא) טור. וב"י. וכ"ה במהדו"ק ס"י. וראה לקו"ש חכ"ו עמ' 95 ואילך אודות שינוי הלשון שביניהם. ואינן בנוסח הסידור, רק פרשת העקידה בלבד.

צב) המנהיג הל' שבת סי' מד בשם ירושלמי. וראה לקו"ש חכ"ו ע' 95 בשוה"ג להע' 2. שם ע' 98 הע' 32. וראה מ"מ וציונים.

צג) במהדו"ק שם כתב טעם נוסף. וראה אג"ק ח"ג ע' רסג.

צד) וכ"ה במהדו"ק סי"א ואילך. ואינן בנוסח הסידור, רק פרשת התמיד וכו' ואיזהו מקומן (שנתבארו לקמן סי' מח וסי' נ). וראה פסקי הסדור סי' ח.

צה) של"ה מסכת תענית. מ"א ס"ק ח.

צו) נדפסו בויניציאה שה ואילך.

צז) הושע יד, ג.

צח) מנחות קי, א. וראה גם הל' ת"ת פ"ב הי"א. תניא קו"א (קנו, סע"ב). וראה לקו"ש ח"ה ע' 438. ח"ז ע' 50. חי"ח ע' 413 בשוה"ג. חל"ב ע' 37.

צט) ויקרא ז, לז.

ק) לחם חמודות פ"ט דברכות ס"ק פד. ועי' מהדו"ק ס"ט.

קא) שמלה חדשה אות ו.

קב) קידושין מ, ב.

קג) פרק ד ה"ב וה"ד.

קד) הגהות יש נוחלין אות ט. הועתק בשל"ה מסכת תענית. וראה אג"ק חכ"ד ע' רסח.

קה) טור ושו"ע סי' א סעיף ו. וכ"ה במהדו"ק סי"ג. סי' מז ס"ט. סי' מח ס"א.

קו) תבואות שור שם ס"ק יב. ועי' מהדו"ק סי"ד. סי' מח ס"א. אוה"ת (דרושים לחה"ש) ע' קנט. לקו"ש חי"ב ע' 28. חכ"ט ע' 404. פסקי הסידור אות י.

קז) שמלה חדשה אות י. ובנוסח הסידור הוא אחרי תפלת מוסף. ועי' לקמן סי' מח ס"ב.










©ספריית אגודת חב"ד, תשס"ו מנהל הספריה: הרב שלום דובער לוין עורך האתר: הרב יצחק רויטמן